קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום ביטחונם של החקלאים המעבדים את השדות היו"ר יחיאל חיליק בר: אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום: ביטחונם של החקלאים המעבדים את השדות – הצעות לסדר-היום מס' 643, 645, 697, 712 ו-717. ישיב השר לביטחון פנים גלעד ארדן. ראשון הדוברים, חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. איתן ברושי (המחנה הציוני): כבוד היושב-ראש, השרים, חברים בכנסת שמאזינים לנו, דוד בר קפרא, זיכרונו לברכה, בן 69, הוכה קשות על-ידי שוהים בלתי חוקיים ב-24 ביוני בשנה זו בשטחו במושב פדיה שבשפלה. בהמשך, הוא נפטר מפצעיו בבית-החולים "אסף הרופא". בשיחה שקיימתי עם בנו - - - איציק שמולי (המחנה הציוני): באיזה מושב? איתן ברושי (המחנה הציוני): פדיה, במרכז הארץ. הוא היה חקלאי בן 69, חקלאי מתמיד, עסק בעיקר בגידול גפנים ליין. לא היו לו, לא שונאים ולא חובות, כפי שאומר בנו. אני רוצה מכאן לעבור לנקודות שהעלה בנו, וגם גורמים אחרים, ולומר שהרצח הזה, שכפי שאנחנו מבינים, עדיין לא פוענח, הוא כנראה על רקע לאומני. בכל מקרה, הוא מעלה שאלות לגבי ביטחונם של החקלאים בכל מקום, בוודאי גם באזורים שנדמה לנו שהם מוגנים בהם. קודם כול, אין מספיק מניעה של כניסת עובדים לא חוקיים. משרד הביטחון, שהוא האחראי בנושא הזה, חייב לתת דין-וחשבון, האם עושים את המרב כדי למנוע, האם סוגרים את כל הפרצות. גם כשנתפסים שב"חים, הם לא לגמרי מוענשים, ולעתים הטיפול נגמר בקלות ובהחזרתם למחסום. נוסף על כך, הקנסות והעונשים למי שמשרת את השב"חים נמוכים מאוד, ואין הרתעה. צריך לומר את האמת, שחקלאים רבים מעסיקים שב"חים עקב מחסור בכוח-אדם. למרות הניסיון – ועסקנו בזה – להטיל קנסות ומסים לא צודקים על עובדים זרים, אין נהירה של עובדים ישראלים לחקלאות והמכסה שקיימת לעובדים מהשטחים לא מספקת. צריך להקל על הבאתם של עובדים זרים. בדרך כלל הם בטוחים יותר. צריך לומר, נוסף על זה, שהשר לביטחון פנים בזמנו קבע שאבטחת החקלאים תהיה באחריות מג"ב, ובתיאום עם מג"ב הוקמו מספר מצומצם של תחנות באזורים שונים, לאו דווקא באזור המדובר. החיבור של מצוקת עובדים, של מגבלות על עובדים וגם כניסה של מורשים מיהודה ושומרון, יחד עם האחריות של מג"ב, שלא נעשית בצורה מושלמת – אפילו ביטלו תקנים של רב"שים בחלק מהיישובים; נוסף על זה, קשיים גדולים, אדוני השר, במתן נשק. אם לנרצח היה נשק, לפחות בנו משוכנע שהתוצאות היו אחרות. היום בכל המדינה יש 24 סיורי מג"ב במגזר החקלאי. ואם גם לא נותנים נשק, זה בערך כמו "תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו". אני חושב שהשיטור הכפרי ותחנות מג"ב – ואנחנו באים, כראש מועצה אזורית, מכירים, מעריכים את מג"ב – זה לא תמיד מספיק. העניין של הנשק הוא מובן - - היו"ר יחיאל חיליק בר: נא לסיים. איתן ברושי (המחנה הציוני): - - היו נזקים, אבל צריך להסדיר את האפשרות לשאת נשק, וצריך לתת יותר גמישות ביכולת הפעלה של גופים ואנשים, כדי למנוע מצב של רצח של חקלאים בלב מדינת ישראל, בדבר החשוב הזה של שמירת האדמה והשטחים הפתוחים והחקלאות בכל מקום. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. איתן ברושי (המחנה הציוני): אנחנו רוצים לעצור את התופעה, ואני מציע להעביר את זה לוועדת החוץ הביטחון. בכל מקרה, אני בטוח בשם כולכם, אנחנו משתתפים בצערה של המשפחה ומקווים שהחקלאות תהיה חקלאות שתוגן גם בוועדות השונות וגם בהגנה פיזית על החקלאים. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חבר הכנסת ברושי. דניאל עטר (המחנה הציוני): למה חוץ וביטחון? איתן ברושי (המחנה הציוני): משום שזה התחום - - - היו"ר יחיאל חיליק בר: אתם תחליטו אחר כך, כרגע זה לא הדיון. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. אחריו – חברי הכנסת יצחק וקנין, אייכלר ואורן אסף חזן. בבקשה, אדוני. שלוש דקות. בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, השר לביטחון הפנים, אני רוצה, ברשות אדוני השר, רק לפתוח בהערה, בקשה קטנה. הייתי אצל משפחתו של דוד בר קפרא – גילוי נאות, אבא של חבר טוב, ושכנה ממש דלת ממול – והם האירו על זה שאף שהם ביקשו וניסו, לא הגיע אף נציג משטרה במשך השבעה כדי לעדכן. אני מניח שהרבה מהדברים אי-אפשר לעדכן, אבל – קצת יחס. נדמה לי שבזמנו דובר על זה שיעשו אפילו איזה נוהל במשטרה למצבים כאלה, שמישהו מהמשטרה פונה בצורה פורמלית למשפחה, יושב, מעדכן, מה יודעים, מה לא יודעים; אפשר גם להגיד שלא יודעים. הם ניסו כמה פעמים להשיג, ואני חושב שיהיה מן הראוי אם כבודו ימצא לנכון להורות למשטרה לשלוח לשם מישהו לעדכן את המשפחה. במוצאי-שבת לפני שבוע וחצי היינו בלוויה של מתנחל מהעיר לוד שנרצח סמוך להתנחלות דולב. ביום חמישי שלאחר מכן היינו בלוויה של מתנחל מרחובות שנרצח איפה-שהוא בין ההתנחלויות פדיה וכרמי-יוסף, והיום היינו בלוויה עצובה, כואבת, אבל מלאה עוצמות של אמונה, של עוד מתנחל, מכוכב-השחר, שנרצח בדרכו לביתו בהתנחלות. האירועים האלה אינם גזירת גורל וממש לא משהו שאנחנו צריכים לקבל. צריך לומר את האמת, מערכת הביטחון במבחן התוצאה נכשלת. אין ספק שנעשים הרבה מאוד מאמצים, יש הרבה רצון ויש הרבה מאוד הצלחות, וברוך השם, של דברים שאנחנו לא יודעים שנמנעו וסוכלו, אבל יחד עם זה, על רקע הנתונים של השבוע האחרון, משהו בתפיסה כנראה שגוי. אני לא רוצה לדבר כאן עכשיו על צה"ל ועל המחדל הקולוסלי, בראייתי, של מתן ההקלות לאוכלוסייה הפלסטינית לרגל חג הרמדאן. בראייתי זו הפקרות. אני רוצה לנצל את העובדה שהשר לביטחון הפנים נמצא כאן וישיב, ולעורר נקודה אחת שגם חבר הכנסת ברושי נגע בה, והיא סוגיית השב"חים. אני חושש, אדוני השר, שלמערכת הביטחון טוב עם השב"חים. לפי נתונים שנמסרו לנו בוועדת החוץ והביטחון, ופה אין שום דבר חסוי, יש 110,000 פועלים פלסטינים שעובדים בכל יום בתוך מדינת ישראל הקטנה, 70,000 מהם ברישיון ו-40,000 שב"חים. התפיסה של מערכת הביטחון היום היא שככל שאנחנו נקל על האוכלוסייה הפלסטינית ונסייע לה במצבה הכלכלי, כך ייטב כנראה גם למציאות הביטחונית, ולכן יש לי יותר מתחושה שלמערכת טוב עם אותם 40,000 שב"חים נוספים שנכנסים, בסופו של יום, ומזרימים כסף למשפחות שלהם בעורף. שוב, אני מניח שזה איפה-שהוא בתווך שבין – או אחריות משותפת של שר הביטחון וצה"ל אבל גם של אדוני. קשה לי להאמין שאי-אפשר לטפל בתופעה הזאת. יש היום גדר ב-90% מהשטח – אגב, כמובן למורת רוחי – אבל גם האזורים שאינם מגודרים, אפשר, אני חושב, בקלות רבה לסגור אותם, והעובדה שיש 40,000 – זה לא אחד, שניים, שלושה חריגים – העובדה שיש תופעה כל כך גדולה, כל כך רחבה, שכולם יודעים עליה, מייצרת - - - מאיר כהן (יש עתיד): צריכים לטפל במעסיקים. אתה לא יכול לסגור הרמטית - - - בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): צריך לטפל גם במעסיקים וגם במובילים, אבל אני חושב שגם אפשר למנוע את זה. חלק גדול מהמעבר הזה אפשר גם למנוע לפני שהוא מתרחש על הגדר. ועוד הפעם, יש לנו היום קו הגנה יחסית פשוט ביהודה ושומרון - - - מאיר כהן (יש עתיד): לא בדרום הר-חברון. בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): נכון, אבל חלק גדול מהשב"חים – אני גר באזור, בסדר? – יוצאים מהשומרון, גם איפה שיש עכשיו גדר, באזור שערי-תקווה ואורנית ואלקנה; כל מי שנוסע שם בכבישים רואה יפה מאוד איך הם מדלגים ברגע אחד על הגדר. עם קצת יותר רצון טוב אפשר למנוע, אבל שוב, ההערכה שלי היא שלא רק שאין רצון טוב למנוע, אלא יש איזה תחושה שזה טוב לנו, שזה מועיל. שוב, אני כופר כמובן מכול וכול בתפיסה, אני חושב שהדירקטיבה של מערכת הביטחון כאן היא שגויה לחלוטין, אבל בסופו של יום, חוק הוא חוק, ובהנחה שהתופעה הזאת היא תופעה לא חוקית אז מן הראוי שהיא תמוגר. תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חבר הכנסת סמוטריץ. חבר הכנסת יצחק וקנין, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אייכלר. בבקשה, אדוני. שלוש דקות. יצחק וקנין (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר לביטחון פנים, חברי חברי הכנסת, אישית, אנחנו משתתפים בצער משפחת דוד בר קפרא, השם ייקום דמו. רבותי, הנושא של העסקת עובדים פלסטינים, שהרבה מהם הם גם שב"חים, הוא מציאות שנכפית על החקלאים מדי פעם, כאשר יש לחץ גדול בתקופות הקטיף. אנחנו שנים כבר אומרים שהפתרון לעבודה הזאת, עבודה שהיא מאוד קשה בחקלאות, הוא העובדים הזרים התאילנדים, מכמה סיבות שציינו אותן כל השנים: 1. העובדים הפלסטינים, בתקופות מסוימות – אנחנו יודעים כמה חקלאים נהרגו, נרצחו, על-ידי עובדים פלסטינים; 2. חקלאות זה דבר שאתה צריך לעשות אותו בזמן ולא בפיגור, דהיינו, אם אתה צריך לקטוף את הפירות או כל דבר אחר, אין לך זמן כאשר יש סגר, יש פיגוע מסוים, עובדים לא מגיעים, אתה לא יכול להיות תלוי בדבר שספק הוא יהיה, ספק לא יהיה, ואז התוצרת כולה הולכת לאיבוד; 3. גם כוח העבודה התאילנדי, כבר ידוע שנים שהוא ממש כמו כפפה ליד. לצערנו הרב, החקלאים נושאים בנטל כבד מאוד. אמרו את זה חברי לפני כן, אמר את זה איתן ברושי, בנושא של המס שמוטל דווקא על עובדים חיוניים מאוד בענף שמייצא יצוא גדול מאוד. היצוא החקלאי הוא שם דבר, מדינת ישראל היא בין המובילות בעולם בנושא החקלאי. לצערנו הרב, החקלאים מתמודדים עם בעיות קשות – בעיות של מחירים, בעיות טבע, כל מה שאפשר להעלות בראש, חקלאי עובר, שלא לדבר על הגנבות במגזר החקלאי. אם יש איזה מגזר שסובל מגנבות בלי סוף זה המגזר הזה. כל שני וחמישי, אתה יכול להגיע למטע שלך ולמצוא שכל המערכת שלך נגנבת – אין לך מערכת מים, צנרת, כל דבר שאפשר לגנוב. זה הדבר הפרוץ ביותר. אנחנו שומעים את זה בכל מפגש שלנו עם החקלאים. המצב הזה מחייב את המדינה לתת יותר תשומת לב לכל המגזר הזה. אמרתי את זה כמה פעמים ואני אומר את זה פה, מדינת ישראל נותנת כמדינה מערבית הכי פחות סובסידיה לענף החקלאות. רבותי, באירופה מדברים על 50%-40% סבסוד לענפים חקלאיים, ולצערי הרב, המדינה שלנו עוצמת את העיניים, וחקלאי אחר חקלאי נושרים ונופלים, וזה רק בגלל מדיניות כושלת. רבותי, אנחנו לא יכולים להיות תלויים בעובדים שהם זמניים ושאין לנו שום ביטחון שכאשר נצטרך אותם אנחנו נמצא אותם. ולכן - - היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, אדוני. נא לסיים. יצחק וקנין (ש"ס): - - אני חושב שהמדינה צריכה להביא את זה בחשבון, לבדוק לעומק את כל נושא המשך ההעסקה של השב"חים ושל העובדים הפלסטינים. אף שיש רצון לעזור, רבותי, זה בלתי אפשרי, זה גורם לתקלות בלי סוף. אז היום זה חקלאי כזה, מחר זה חקלאי אחר, ועוד תקלות אחרות בדרך. תודה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, נכבדי. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. אחריו – אחרון הדוברים לפני תשובת השר - - דניאל עטר (המחנה הציוני): חבר הכנסת וקנין, יישר כוח על הדברים. היו"ר יחיאל חיליק בר: - - חבר הכנסת אסף חזן. דני, מה רצית? דניאל עטר (המחנה הציוני): אני מנסה להסב את תשומת לבך בכל דרך, לא הצלחתי. היו"ר יחיאל חיליק בר: אוקיי. דניאל עטר (המחנה הציוני): טוב שמאיר עוזר - - - קריאה: - - - את שלוש הדקות - - - היו"ר יחיאל חיליק בר: תנסה דרך איילת, זה תמיד עובד. בבקשה, אדוני. שלוש דקות. ואחריו – חבר הכנסת אורן חזן. מיקי לוי (יש עתיד): חבר הכנסת אייכלר, אסור לעלות עם עיתוני "המודיע". ישראל אייכלר (יהדות התורה): איזה כן אתה מציע? היו"ר יחיאל חיליק בר: אנחנו נוודא שהוא לא יעשה בזה שימוש לא ראוי. ישראל אייכלר (יהדות התורה): איזה עיתון אתה רוצה? מאיר כהן (יש עתיד): "יתד נאמן" - - - מיקי לוי (יש עתיד): "יתד נאמן" זה בסדר, אייכלר. ישראל אייכלר (יהדות התורה): "יתד" בסדר? הבנתי, אז לפחות שליש מהעיתונים החרדיים כבר קיבלו הכשר ממך, זה בסדר. מיקי לוי (יש עתיד): - - - היו"ר יחיאל חיליק בר: בבקשה, אדוני. מאיר כהן (יש עתיד): זה היתד של סיסרא. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הנושא של הביטחון של החקלאים, הצד המקצועי של העניין – שמענו את הצד הביטחוני מפי חבר הכנסת סמוטריץ, את הצד החקלאי של העניין מפי הרב וקנין, שהוא חקלאי ותיק בצפון. חשבתי, קודם כול, שאנחנו צריכים לשלוח תנחומים למשפחה ולכאוב את כאבה, כי בעיני האויב לא משנה אם הוא חקלאי, אם הוא נהג, אם הוא מטייל; אם הוא יהודי – אז הוא מטרה. לדאבוננו, ראינו את זה כבר ב-100 השנים האחרונות. היום על הבמה הזאת דיברו על הכיבוש, בגלל הכיבוש – אמרה את זה חברת כנסת יהודייה. אני אומר תמיד: כשאומרים את זה חברי הכנסת הערבים אני מבין אותם, אני מבין ללבם. הם מרגישים שבאה לפה אומה זרה ולקחה את אדמות הנביא, והם לא מקבלים את זה. ליסטים אתם, אתם גזלנים בארץ הזאת, ככה הם אומרים לנו. אנחנו אומרים: אנחנו באמת באנו ממצרים, באנו מהגולה, אבל באנו לארצנו, כי כך קבע הבורא. ברגע שאנחנו לוקחים את הטיעון הזה, באמת אין לנו שום ויכוח. קודם כול צריכים לומר שמי שמדבר על הכיבוש צריך להבין שאין שום הבדל לא רק בין כיבוש 48' לכיבוש 67'; בשפיה, לפני 100 שנים, חקלאי יהודי נרצח כשהוא הלך בבוקר לקחת את כדי החלב. לפני 100 שנים אני מדבר אתכם – עוד בימי הטורקים. ואחרי זה, בשנת 1920 – מאז באו הבריטים עם המנדט הבריטי היו כבר פרעות; ביפו נרצחו יהודים במאורעות, בפוגרומים: בתרפ"ט – כולם יודעים; בשנת "צרות" – תרצ"ו – אני אומר את זה בתאריך העברי, אני מתנצל, הייתי צריך להגיד את זה אולי לפי התאריך הלועזי, אבל אני יכול להגיד את זה גם כך – ב-1936 היה המרד הערבי, עוד לפני הכיבושים של 1948 ומלחמת ששת הימים. הייתה האינתיפאדה הראשונה, השנייה, השלישית – לא משנה אם זה כיבוש. אפילו היישובים של חבר הכנסת ילין, שם ליד עזה, שזה נראה כל כך בקונסנזוס שלנו, בפנים – בעיני הערבים אין שום הבדל בין היישובים שלך, חבר הכנסת ילין, לבין ההתנחלויות של נערי הגבעות המרוחקות ביותר. זה ברור. חיים ילין (יש עתיד): - - - נחל-עוז נמצא בתחום הקו הירוק. אפילו גיאוגרפיה לא יודעים גם אנשים שחיים פה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): כן כן, אנחנו זוכרים את ההספד של דיין על הבחור שנפל שם. לכן אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לתת מבט אחר. היו"ר יחיאל חיליק בר: בחצי דקה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): ממש בחצי דקה, אם אפשר. מכיוון שזה חצי דקה, אני ממש אתמצת. הייתה "בשורה" כאילו, שהאינטרנט והכלים החדשים שהופכים את העולם לפתוח יהפכו את העולם הערבי ליותר מערבי, ליותר נאור, ליותר חילוני. מתברר שמלבד כל הצרות שיש לנו עם האינטרנט – ועל זה אני אדבר בשניות האחרונות – האינטרנט הפך למכשיר המלהיט ביותר של הקנאות האסלאמית בעולם כולו. אני לא צריך להרחיב, כי כולם יודעים את זה, שמה שמאיץ עכשיו את האסלאמיזציה ואת ה"שהידייה" ואת הסלפיה בכל העולם זה האינטרנט. הם לא היו יכולים, כי אין להם כלים פיזיים, לעשות את ההתפשטות – האינטרנט מפיץ את זה בעולם כולו. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין שאתמול בערב החליטה מועצת גדולי התורה לאסור על כל יהודי חרדי להחזיק אינטרנט שאיננו מסונן – עם חסימה וסינון. אני חושב שזו עצה טובה לא רק לחרדים; יש היום הרבה אנשים שמדברים על ילדים שנמצאים בסיכון מהאינטרנט – חייבים לסנן את האינטרנט. אמרתי כבר לפני שנים, כשהמציאו את החשמל ופרסו את חוטי החשמל, לפני שהיו הבידודים, הרבה אנשים התחשמלו. אז אמרו: מה, אתה לא רוצה להביא את האור? כל אחד רוצה אור בבית, אבל אף אחד לא יכניס חשמל לבית בלי הבידוד והפלסטיק. עמר בר-לב (המחנה הציוני): אבל מי מחליט? ישראל אייכלר (יהדות התורה): יש חברות סינון בעולם כולו. אגב, לא רק יהודים. עמר בר-לב (המחנה הציוני): אבל מי מחליט מה מסנן ומה לא? גדולי התורה? ישראל אייכלר (יהדות התורה): אתה יכול לבחור איזה חברת סינון ואיזה רמת סינון אתה רוצה. ולכן, זו עצה טובה לכל עם ישראל, פשוט לסנן. נדמה לי שהייתה אפילו הצעת חוק של הממשלה. מיקי לוי (יש עתיד): לא. חברת הכנסת יפעת קריב מסיעתי העבירה הצעת חוק נגד סרטי זימה ונגד כל זה, שילדים לא יראו. אולי תעבירו את זה לגדולי התורה, אולי תצטרפו ליש עתיד בעקבות זה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): לא. אולי יש עתיד תבין שהדברים שגזרו חז"ל וגדולי התורה הם הביטחון הטוב ביותר לילדים ולמבוגרים כשהם נכנסים לאינטרנט. מיקי לוי (יש עתיד): הנה, אני מודיע לך שיש עתיד מקבלים את זה. חיים ילין (יש עתיד): אנחנו מבינים את זה. למה אתה חושב שלא מבינים את זה? ישראל אייכלר (יהדות התורה): אמרתי את הדבר המובן מאליו, שצריך לא לאפשר את הדבר הזה, שיצא לעולם כולו כדבר חדש ולא ידענו איך להתבודד ולהתמודד מולו, פשוט כמו שהחשמל יצא לעולם ומצאנו בידודים ומכשירים נגד התחשמלות – איך קוראים למכשירים שיש היום בכל בית כשנופל החשמל? מיקי לוי (יש עתיד): מפסק פחת. ישראל אייכלר (יהדות התורה): מפסק פחת. האינטרנט צריך את הדברים האלה בדיוק כמו החשמל. תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה רבה. הנה, מיקי, יש לך הזמנה להצעת חוק משותפת על אינטרנט כשר. חיים ילין (יש עתיד): אייכלר, האינטרנט זה הפתרון, לא הבעיה. היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת אורן חזן, בבקשה – אחרון הדוברים, ואחריו ישיב השר גלעד ארדן. אנחנו שמחים למצוא קרקע משותפת בין יש עתיד לחרדים, מיקי. זה תמיד - - - חיים ילין (יש עתיד): תמיד היה. היו"ר יחיאל חיליק בר: בסדר גמור. חיים ילין (יש עתיד): אתה יודע מה אמר - - - אתם סומכים עלי, העברתם את סעיף 52 בכוח אלי. יש עתיד תומך בש"ס, מה לעשות. אורן אסף חזן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני רוצה רגע לעצור את מסכת החיוכים ולהזכיר שהדיון הזה נולד כי יהודי טוב, חקלאי עובד אדמה, שמיישם את הציונות, נרצח השבוע – בשבוע שעבר. כשביקשתי להצטרף להצעה לסדר-היום תכננתי לדבר על הרצח של דוד בר קפרא. כשהלכתי לנחם היו מי שהרימו גבה, ואני אמרתי: חברים, אני לא צריך את אישור המשטרה, אני מכיר את המציאות שבה אנחנו חיים. כששב"חים מחליטים – באכזריות שאנחנו, בעם היהודי, לא מכירים כמותה – לנצל את הלב היהודי ולרצוח במכות אדם יקר, הסיבה מבחינתי היא אחת: היא לאומנית, ולא מעבר. הוא נרצח רק כי הוא יהודי. גם בדיון על החקלאות עצמה, כשרציתי לדבר עשיתי קצת שיעורי-בית, ומאוד כעסתי על האמירה כאילו החקלאות פסה מן העולם והגיע הזמן לעבור לדברים חדישים יותר, ממוחשבים, רובוטים. גם על זה אני כועס. זה לא מקובל ולא הגיוני, כי ללא חקלאות אין לנו עתיד במדינה הזאת ואין עתיד לעולם בכלל. אם יש ציונים אמיתיים אלה החקלאים, וזה בכלל לא משנה אם הם מהימין, מהשמאל, ערבים או יהודים. זה מה שמחזיק וזה מה שמניע אותנו. אבל מסתבר שהמציאות כמו שאנחנו מכירים, במדינת ישראל מעל הכול, עולה על כל דמיון. יש כאן אינתיפאדה שעליה דיברתי אתמול, ולא אחזור על דברי, אבל אמר את זה חבר הכנסת אייכלר הכי טוב: יהודי נרצח כי הוא מטייל; יהודי נרצח כי הוא חקלאי; יהודי נרצח כי הוא רוצה ללכת למשחק כדורסל. חברים, יהודים נרצחים פה יום-יום, בוקר-בוקר, שעה-שעה. ואני תוהה, אני שואל: מי מפחד מסביב לשולחן הממשלה? מי הוא הפחדן, אם בכלל, שפוחד לקום, לדפוק על השולחן ולהגיד: צריך לעשות לזה די, צריך לעצור את זה? דניאל עטר (המחנה הציוני): אנחנו במתח. מי? אורן אסף חזן (הליכוד): אני אגיד לך. אני חזרתי מהלוויה של מלאכי, השם ייקום דמו, ואני עדיין מתקשה לדבר. יש אנשים, גם בבית הזה, שקצת מתבלבלים, ששוכחים שבסוף אנחנו עם אחד ואין לנו אף אחד אלא הקדוש-ברוך-הוא ואין לנו אלא עצמנו, שמנסים לתרץ בתירוצים-לא-תירוצים בדרכים-לא-דרכים למה אנחנו לא צריכים לשבת כאן. לי כואב – ואני אגיד לך מה כן – שאם הרציחות האלה היו נעשות במרכז הארץ, השיח הציבורי היום היה שונה. מתי הפכנו לחברה שרצח של חקלאי לא מספיק חשוב לה? דניאל עטר (המחנה הציוני): תסלח לי שאני אומר לך, אני לא מבין למי אתה מפנה את זה. אתם חלק מהקואליציה, האחריות היא אצלכם, הסמכות אצלכם. אורן אסף חזן (הליכוד): אני אענה לך, אני אענה לך בצורה חדה: אני חלק מהקואליציה, ואני לא מתבייש - - דניאל עטר (המחנה הציוני): אתם צריכים לשמוח שאנחנו לא עושים כמוכם - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - לבוא ולהגיד שגם אנחנו לפעמים שוגים, והגיע הזמן שניקח אחריות. דניאל עטר (המחנה הציוני): - - אם אנחנו היינו בשלטון הייתם הופכים את המדינה. אורן אסף חזן (הליכוד): כבר אתמול קראתי לראש הממשלה ושר הביטחון לכנס דיון חירום ולפעול לשיפור המצב ולעצור את מסע ההרג ואת האינתיפאדה הזאת, אם בטיולים במעיינות, אם בדרך למשחקי כדורסל, ובטח בשדות. מכבוד השר אני מבקש: עניין השב"חים הוא לא נורמלי – אנחנו הופכים את החקלאים תלויים בהעסקתם, בעבודתם. מצד אחד אנחנו לא מציבים תנאים נוחים וגם גובים מס לא נורמלי על העסקת עובדים - - היו"ר יחיאל חיליק בר: נא לסיים. אורן אסף חזן (הליכוד): ברשותך, עוד מילה אחת. - - מצד שני, בדלת מסתובבת אנחנו מאפשרים שהותם של שב"חים, כופים על חקלאים להשתמש בשירותים גם של כאלה שאין להם רישיון. הגיע הזמן שניתן לזה פתרון, גם נקודתי בעניין החקלאות, והגיע הזמן שתקום קריאה מתוך הממשלה. וכאן אני מבקש: אני סומך על ראש הממשלה, אני סומך על שר הביטחון, אני סומך על יתר השרים, על חברי הקבינט, שיגידו את דברים ויעשו לזה סוף. אני מאמין ומקווה שהדרך היחידה שלנו היא כן לתמוך בחקלאים, ולא משנה מאיזה קצה בבית הזה, וכן לפתח את החקלאות, כי היא בסופו של דבר חלק מהיסודות לעתיד בניין העם והאומה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חבר הכנסת חזן. יעלה כבוד השר לביטחון פנים גלעד ארדן להשיב. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, דוד בר קפרא, זיכרונו לברכה, נרצח באכזריות בשבוע שעבר במהלך עבודתו החקלאית במטע ליד מושב פדיה. בהחלט, לצערנו הרב מדובר באירוע חמור שעדיין מוטל עליו צו איסור פרסום, ולכן מכורח הנסיבות אני לא יכול לפרט את פרטי החקירה, אבל רק אומר בצורה הכי ברורה שהמשטרה מתייחסת בחשיבות מאוד מאוד גבוהה לחקירת הרצח. החקירה הוטלה על היחידה המרכזית במחוז מרכז בשיתוף עם שירות הביטחון הכללי, השב"כ. אבל כן אוכל לומר שבוצעו בשלב זה כבר כמה מעצרים. צו איסור פרסום על כל פרט מפרטי החקירה וכל פרט שעלול לזהות את החשודים ו/או המעורבים בחקירה הוצא על-ידי בית-משפט השלום בראשון-לציון. בשלב זה הצו הוא עד 23 ביולי 2015, אבל, והלוואי, אם החקירה תתפתח יותר מהר, ייתכן שאפשר יהיה גם להציג את פרטי החקירה, אם היא תושלם, עוד לפני התאריך הזה. אני יכול רק לקוות. בכל מקרה, משטרת ישראל והשב"כ ימשיכו לפעול במלוא העוצמה כדי לאתר במהירות את הרוצחים השפלים ולהביא אותם לדין. חבר הכנסת ברושי ציין בצדק את בעיות הביטחון של המגזר החקלאי במדינת ישראל, ואני חייב לומר שהנושא הזה בהחלט מעסיק את כלל מחוזות משטרת ישראל, שנערכו לתת מענה כולל לצורכי הביטחון במרחב הכפרי. ולכן, לצד ההיערכות והמענה הכולל, כפי שציינת, שניתן על-ידי כלל המחוזות, הוטלה האחריות המשימתית למרחב הכפרי על משמר הגבול. במסגרת אחריות זו מפעיל משמר הגבול במרחב הכפרי ברחבי הארץ שבע מפקדות ייחודיות למרחב זה, ואת תחנת המשטרה מטה-יהודה, ליד משטרת בית-שמש, למתן מענה בתחום המועצות האזוריות ולטיפול בפשיעה במרחב הכפרי. כוחות סיור נמצאים באופן קבוע בשטח וערוכים לקריאות של תושבי האזור הכפרי למוקד המחוזי. בנוסף, כחלק מהמענה המשלים לטיפול בפשיעה ולהגברת תחושת הביטחון, מופעלים ברחבי הארץ כוחות נוספים, המורכבים מ-42 מפקדי שיטור קהילתי במועצות השונות וכ-74 בסיסי הפעלת מתנדבים, שבמסגרתם פועלים כ-7,500 מתנדבים, הפרוסים במרחבים הכפריים. אני אומר בהערת אגב כללית, כיוון שאני מכהן קצת יותר מחודש בתפקיד ויש לי עוד הרבה מאוד מה ללמוד, שכל נושא הפעלת המתנדבים או גיוס מתנדבים - - - דניאל עטר (המחנה הציוני): אתה מדבר על יחידות המתמיד? השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: כן. אבל אני אומר באופן כללי עוד, הרי אגף קהילה הוא אגף שפורק במשטרה בשנים האחרונות. ואני כשר חדש שנכנס, במסגרת, בכלל, הבחינה שלי את מצבה של המשטרה ומה נדרש לשנות, כבר מתכוון לבחון גם את הסוגיה הזו, האם יש צורך באגף כזה, כן או לא, ומה ההשלכות שלו על נושא כמות המתנדבים והפעילות שלהם. לצד המפקדות האמורות פועלות ארבע יחידות מרכזיות כפריות אשר מתמחות בטיפול בתופעות פשיעה במרחב הכפרי, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים, מודיעין, חקירות, בילוש וכו'. משמר הגבול פועל בשיתוף פעולה מלא ומקיים ישיבות קבועות עם נציגי ההתיישבות, ביניהם קק"ל, ארגון מגדלי הבקר, הקב"טים, מועצת הלול ועוד. אני מבקש להדגיש שבשנה האחרונה בוצעה עבודת מטה בהובלת המשרד לביטחון פנים בנושא הקמת מינהלת לביטחון החקלאים. עבודת המטה אושרה, ואני מתכוון בדיוני התקציב לכלול את הדרישה הזו, ואני מקווה שהכנסת גם תסייע לי בדרישה הזו, ובעזרת השם, אם התקציב יתקבל, המשרד יוכל להתחיל בשלב היישום של ההקמה, שוב, מתוך ההבנה של מה שציין חבר הכנסת ברושי, וחלקכם, המורכבות של בעיית הביטחון והרצון שלנו להגן ולשמור ולבסס את הפעילות של המגזר החקלאי. המשרד לביטחון הפנים אישר 30 תקנים לצורך שיטור מועצתי במסגרת השיטור העירוני לשלוש מועצות אזוריות: עמק-יזרעאל, עמק-חפר ומטה-יהודה. עם קבלת התקנים, וגם הם יגיעו לאחר אישור תקציב המדינה, המשרד יחל בביצוע המהלך. לאחרונה החל משמר הגבול בתהליך יישום של עבודת מטה נוספת, ובמסגרתה הוסדרו תחומי אחריות על היישובים בין משמר הגבול לפיקוד העורף בצה"ל. במסגרת התהליך תינתן תוספת משמעותית של כוח-אדם וכלי-רכב לטובת הפעילות המתבצעת על-ידי משמר הגבול במרחב הכפרי. עד כאן לגבי ביטחון המגזר הכפרי והחקלאים. בנוגע לטיפול בתופעת השוהים הבלתי-חוקיים, קודם כול צריך להבין שמצב שבו יש – ואכן יש – אלפים רבים של שוהים בלתי חוקיים ברחבי הארץ, מהווה לתפיסתנו סיכון ביטחוני פוטנציאלי חמור. ומשטרת ישראל, בשונה ממה שאמר סמוטריץ – אומנם חבר הכנסת סמוטריץ ייחס את זה למשרד הביטחון, אני לא יודע מה מדיניות משרד הביטחון – אנחנו רואים בהם סיכון ביטחוני פוטנציאלי חמור. ולכן המשטרה מקיימת פעילות תדירה. כל הזמן, כחלק משגרת העבודה, וגם בהתאם להערכות מצב, מתבצעים מבצעים לאיתור שוהים בלתי חוקיים ולטיפול בתופעה. נוסף על פעילות המשטרה כנגד השוהים, השב"חים עצמם, יש גם פעילות רחבה נגד גורמים שתומכים ומעודדים את התופעה הזו – המלינים, המסיעים, המעסיקים שלהם. אני יכול לומר שרק בשנה זו עד לתחילת חודש יוני בוצעו תשעה מבצעים ארציים לאיתור וטיפול בשב"חים, בהובלת משמר הגבול, נוסף על פעילות שוטפת שהייתה. מתחילת השנה הזו נפתחו כבר כ-7,000 תיקים כנגד שב"חים, 218 תיקים בגין הלנת תושב זר, 1,558 תיקים בגין הסעת תושב זר השוהה שלא כדין ו-916 תיקים בגין העסקת תושב זר שלא כדין. מה שאני מנסה להראות בכל המספרים האלה - - - בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): - - - השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: שנייה. מה שאני מנסה להראות זה שמשטרת ישראל, נוח תמיד לזרוק אליה כל דבר שלא טוב במדינה או לא טופל כיאות, אבל למעשה מה שאתם רואים תמיד זה את הפעולה שבקצה. כי כשאנחנו מסתכלים על השב"חים אז כמו שציינת, בצדק, יש גם ההסתכלות על המעברים והגבולות, יש גם ההסתכלות של מערכת הביטחון בנושא הזה. יש גם הסתכלות של מערכת המשפט. אני זוכר, בתקופה שלאחר האינתיפאדה השנייה, אז מי שהיה מסיע שב"ח, היה ברור לו ולכולם שהוא הולך לכלא. אני לא מרגיש שהיום זו ההתייחסות של בתי-המשפט. ויכול להיות שאנחנו והכנסת צריכים לתת את דעתנו גם לנושא החקיקה, ואולי לעונשי מינימום בנושא הזה, כדי שבתי-המשפט יבינו שיש כאן מסר מהכנסת בנושא הזה. אבל ודאי שאני מתכוון לקיים דיונים בנוגע למדיניות המשרד והמשטרה, וההתייחסות שלהם בכלל לנושא השב"חים, כי לפעמים זה זועק. אנחנו הרי רואים כולנו אתרי בנייה; אתם מכירים אולי יותר את המגזר החקלאי, אני רואה באתרי בנייה מה שנקרא חופשי-חופשי, שב"חים ששוהים ולנים וכולם יודעים איפה הם נמצאים. אבל עם כל הכבוד, משטרת ישראל לא יכולה לעזוב את כל מה שיש לה בכלל במדינה ולהתמקד באותם – אינני יודע אם זה עשרות אלפים או כמה מעבר לזה. הייתה פה, לא הבנתי אם זאת הייתה עקיצה או לא עקיצה בקרב חלק מהדוברים בנושא ההקלות בנוגע לכניסה לתפילות הרמדאן. אני מציע, שוב הפעם, לפני שאנחנו מדברים באיזה דפוסי חשיבה אוטומטיים, לבדוק את העובדות. אני לא יודע, קודם כול במקרה הזה, עוד לא הוכח מי עשה את זה, ואם זה אכן שב"ח x או y או מישהו אחר. אינני יודע. נכון שהנטייה שלנו, ובצדק, באופן טבעי, לייחס את הפעולה למי שנראה לנו הכי טבעי, אבל צריך לזכור שבמדינת ישראל, חוץ מאשר הטרור הנורא והנפשע שמתקיים כנגד תושבי ואזרחי מדינת ישראל, יש עוד פעולות שמתקיימות נגדה, גם בשדה המדיני וגם בשדה של הדה-לגיטימציה ועידוד החרמות והסנקציות. וגם בנושא הזה אנחנו צריכים לתת את דעתנו, לטעמי לפחות, איפה אנחנו כן יכולים לא לשחק לידיים של אויבינו, מבלי כמובן לסכן את ביטחון האזרחים. זה ברור מאליו, ואני חושב שזאת החשיבה שמתקיימת. אין קשר, דרך אגב – למשל, אותו ניסיון רצח של חייל מג"ב משבוע שעבר בעיר העתיקה לא התבצע על-ידי מישהו שקיבל או היה אמור לקבל לפי הקריטריונים פטור מבדיקה ביטחונית. אותן הקלות שנעשו לרגל הרמדאן היו כלפי אוכלוסיות ספציפיות מסוימות, ויש לזה מטרה שנועדה, גם בזירה הבין-לאומית, לא לשחק לידיים של אלו שמנסים להציג את ישראל תמיד באור שלילי. אבל אני מסכים שאסור אף פעם לעשות הקלות כאלה על חשבון סיכונים ביטחוניים, ופה, אין ספק, התוצאות מדברות בעד עצמן. אני יכול רק לכאוב את הכאב ולהשתתף בצער. אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו, כל הארגונים – המשטרה, השב"כ ומערכת הביטחון – ולראות איך אנחנו משתפרים, אבל בכל הכבוד, לצערנו הרב, אנחנו לא חיים באשליות. טרור היה פה לפני, אחרי, לפני 67', לפני 100 שנה, ולצערנו הרב נראה שהוא יהיה פה עוד לא מעט זמן, ואנחנו נמשיך לעשות הכול כדי למזער את נזקיו ולהיאחז בארץ-ישראל ולהעמיק את אחיזתנו בה. אם החברים רוצים להעביר לוועדת חוץ וביטחון או פנים לדיון מעמיק את נושא הביטחון במגזר החקלאי – להחלטת החברים. היו"ר יחיאל חיליק בר: תכף תחליטו. יש שתי עמדות מהצד: אחת שלך, דני, ואחת, קודם כול, של חיים ילין. אז, בבקשה, הבעת עמדה מהצד בדקה. דניאל עטר (המחנה הציוני): - - - היו"ר יחיאל חיליק בר: תהיה לך הבעת עמדה מהצד בדקה. רק עד אז תחליטו, היוזמים, לאיזו ועדה אתם רוצים להעביר את זה. דניאל עטר (המחנה הציוני): אני חושב שיש תמימות דעים לגבי ועדת חוץ וביטחון. היו"ר יחיאל חיליק בר: בבקשה, חיים. חיים ילין (יש עתיד): כבוד היושב-ראש, השר ארדן, אני מאחל לך הצלחה. יש לך חתיכת עבודה, אני מודה. אני רוצה לא רק להתייחס לדיון שמתקיים פה, אלא טיפה להרחיב אותו. לגבי מג"ב כולם יודעים, אני לא אלאה אתכם, אבל יש סוגיה אחת, כבוד השר, שצריך לנסות לפתור אותה. במקום שצה"ל אחראי – מג"ב לא יכול להיכנס. ולכן, כבוד השר, זה חשוב. איפה שיש צבא ואחריות צבא על שטחים חקלאיים, מג"ב לא נכנס. המשמעות של הדבר הזה היא שצה"ל שומר על החקלאים אבל לא שומר על הציוד, על הגנבה. הוא לא מתעסק בצד הפלילי אלא בצד הביטחוני. ופה יש סתירה לוגית לחלוטין, כי צה"ל לא צריך להיות שם; מי שצריך להיות שם ולהגן על החקלאים זה מג"ב. ומשום מה, ההחלטות שקיימות – שהם לא עוברים את מערב 232 בדרום, או על גבול מצרים, או בצפון – זה מגוחך לחלוטין, הם כבר נמצאים שם. זה לא רק מג"ב, זה גם המשטרה. החפ"ק תמיד הוא 20 ק"מ מהגבול, זה חבל כי זהו אמצעי מאוד גדול. כל מתנדבי מג"ב, כולם חיים בדיוק בשטח הצבאי הסגור, והם בעצם לא יכולים לנוע עם הרכבים שלהם שם, וזה נראה לי הזוי לחלוטין. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. חיים ילין (יש עתיד): שנייה. הנושא השני – חבר'ה, כולכם צריכים לדעת, אין ביטוח. החקלאים בדרום, וגם בצפון, ליד הגבול, איפה שיש גנבות ופריצות וסכנות, אין ביטוח שמבטח את הציוד. זאת אומרת, הוא נושא על גבו גם את כל הגנבות וגם את כל הנזקים. הדבר האחרון: גם אם יהיו – כמו שלמדנו, גם טילים יש על תל-אביב, יש פיגועים גם בתל-אביב וגם בירושלים, זה לא משנה את המהות, המדינה צריכה להתעורר. צריכה להתעורר. באמת צריך להיות פה שילוב קטלני – כמו כשאני קורא לזה כמפא"יניק מהדור הקודם – ביטחוניסט ביד אחת, חברתי ביד השנייה, להרים את שתי הזרועות האלה – זה מה שהכנסת צריכה לעשות. ו"השומר החדש" – חבר'ה צעירים, אחרי צבא, שבאים לשמור יחד עם החקלאים על הגבולות, צריך לעודד את זה, וצריך שמשטרת ישראל גם תיתן את כל ההדרכה ואת כל התקציבים כדי שהם יוכלו להמשיך להתקיים. תודה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חיים ילין. אני מזכיר לך רק, חיים, שהיית מפא"יניק עד לפני חצי שנה, זה לא הדור הקודם. חיים ילין (יש עתיד): אני ממשיך להיות מפא"יניק, רק אין מפלגה שמייצגת את המפא"ינקים. היו"ר יחיאל חיליק בר: בסדר. דניאל עטר (המחנה הציוני): אוי ואבוי. היו"ר יחיאל חיליק בר: אני לא אנצל את מעמדי כדי להגיב על הדברים. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): אין צורך, אדוני היושב-ראש, אני פה, אין צורך. חיים ילין (יש עתיד): כבוד היושב-ראש, שמולי אמר שבמפלגת העבודה, התמונה של רבין מתנדנדת שם. לא אני אמרתי את זה, הוא אמר את זה. דניאל עטר (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, אם הייתי מתייחס ברצינות לדבריו של חיים הייתי מקדיש את כל הזמן כדי להעיר לו על ההערה האחרונה. היו"ר יחיאל חיליק בר: אני עוד התחשבתי בו, נתתי לו יותר זמן בגלל העבר המפא"יניקי שלו, והוא ניצל את זה בסוף. דניאל עטר (המחנה הציוני): אני רוצה, ברשותך, לנצל את ההזדמנות הזאת לפנות באופן ישיר לשר לביטחון פנים. אדוני השר, א. אני רוצה להצטרף לברכות ולאחל לך הצלחה בתפקיד. לקחת על עצמך תפקיד לא פשוט בתקופה גם לא פשוטה. לפני שאגע בנושא המרכזי, שהוא ביטחון החקלאים, אני רוצה לומר לך, למרות חברינו מהרשימה הערבית, שאתמול כולם באופן מובהק תקפו את המינוי של בנצי סאו למפכ"ל – שהוא זמני, ואני מאחל לנו שהוא יהיה קבוע – אני מברך על המינוי. אני רוצה לומר לך שהוא היה מפקד האזור שאני הייתי ראש המועצה שלו, ש-40% מהתושבים שלו הם תושבים ערבים, באותה תקופה של אירועי אוקטובר 2000. אני לא מצאתי אנשים שהיו להם הערות על התפקוד שלו באופן אישי, בשוטף, בתקופה שקדמה - - - עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): - - - דניאל עטר (המחנה הציוני): סליחה, סליחה, אל תפריע. אני לא הפרעתי לכם אתמול. אף שלא מצא חן בעיני מה שאמרתם, אני כיבדתי את העמדה שלכם. אני חושב, כמי שמכיר את העולם הזה, וכיוון שהחלטת – ואני מברך אותך על ההחלטה – אני חושב שאתה צריך ליזום איזה מהלך של פגישה, סוג של פיוס, בין ההנהגה הערבית במדינה לבין ניצב בנצי סאו. זה לטובת האוכלוסייה הערבית, גם בעתיד היחסים בין יהודים לערבים בתוך המדינה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. דניאל עטר (המחנה הציוני): זה כהערת פתיחה. לגופו של עניין, אתה יכול – דווקא מכיוון שאתה חדש בתפקיד – אתה יכול לקחת הרבה מהניסיון המצטבר בהתיישבות העובדת בהתמודדות עם כל הסוגיה של פגיעה בחקלאים וכן הלאה, ולראות שאוכלוסייה כל כך קטנה מציבה במשך שנים רבות – אולי היום זה עומד על 7,500, מסיבות תקופתיות, אבל בדרך כלל זה בסביבות 10,000 מתנדבים. ואנחנו מודדים אותם לא במספר המתנדבים – אני רוצה שתדע את זה – אנחנו מודדים אותם במספר הביטולים, וככל שאחוז הביטול של ההתנדבות של פעם בשבוע, פעם בשבועיים או פעם בחודש, לאותה יחידת המתמיד, נמוך כך האיכויות – ואחוזי הביטולים הם מאוד מאוד נמוכים, מה שמלמד על האופי של האנשים ועל התרומה האדירה שלהם, מכפלות כוח יוצאות מן הכלל, ומג"ב נהנים מזה. אם נכנסת לתפקיד ואתה בודק את העניין, אני חושב שאחד מהתהליכים הראשונים שפגעו זה הסנכרון המלא שעשו בין הכחולים לירוקים באיחוד בין המשטרה הכחולה למג"ב, ואני מציע שתבדוק את זה פעם נוספת. היו"ר יחיאל חיליק בר: נא לסיים, דני. דניאל עטר (המחנה הציוני): אפשר להעתיק את המודל הזה למקומות אחרים – ליישוב העירוני. לגופו של עניין, היום החקלאים מרגישים מופקרים, לא רק באזורי העימות של עוטף-עזה, רמת-הגולן וגבול הצפון, אלא בכל מקום שבו הם נמצאים. ואני חושב שכאן צריך להיכנס לפעולה הרבה יותר אגרסיבית, יותר מהירה, כי אנחנו נמצאים בתקופה שהיא לא קשורה רק להקלות של חודש הרמדאן, בגל המתגבר הזה של הפיגועים, היא קשורה למכלול גדול מאוד, כולל העובדה שמצד אחד אין אופק – והוא כרגע פחות מעניין לצורך השיחה – אבל הוא הרבה יותר קשור לעובדה של חוסר הנחישות, או התחושה שהממשלה לא נחושה במאבק שלה בטרור. היו"ר יחיאל חיליק בר: דני, תודה. דניאל עטר (המחנה הציוני): ואני חושב שזו הזדמנות בלתי רגילה, ודווקא אתה, כאדם שנחוש מאוד בדברים שהוא מבצע, יכול להוביל את הקו הזה של לחזור ולהיות נחושים במאבק שלנו בטרור, כי הוא משבש את החיים מכל הבחינות, לא חשוב מה העמדות שלנו בתוך הבית הזה. תודה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חבר הכנסת עטר. ממש ב-30 שניות – חבר הכנסת מיקי לוי. מיקי לוי (יש עתיד): אני מודה לאדוני על 30 השניות האלה, ואני אנצל את נוכחותו של השר לביטחון פנים, ואני מבקש את חברי הכנסת מהרשימה הערבית – אף-על-פי ששניים פה – בעקבות תקיפתם את המינוי הזמני של ניצב בנצי סאו, עניתי לכם ואמרתי שהזכות היחידה והמנדט היחיד למנות מפכ"ל הוא של השר לביטחון פנים באישור ראש הממשלה. אבל הלכתי, בדקתי ומצאתי כי אין לבנצי, לבנצי סאו – התיק נגדו נסגר מחוסר אשמה. מחוסר אשמה – לא מחוסר ראיות. אדוני השר – חבר הכנסת, אני מבקש: אל תפריע לשר, זה נורא חשוב לי. אני אתמול תקפתי אתכם, ואני אומר לכם עוד הפעם: בדקתי ומצאתי, התיק נגד בנצי סאו נסגר מחוסר אשמה, לא מחוסר ראיות, והמבין יבין. יתרה מכך, בעקבות פנייתו של ארגון "עדאלה" לפרקליט המדינה מונה פרקליט מיוחד, שי ניצן, וצוות עורכי-דין בכירים, אשר בדק את התיק פעם נוספת והורה לסגור את התיק נגד ניצב בנצי סאו מחוסר אשמה. אם יוחלט למנות אותו, זהו מינוי ראוי וכבוד רב למשטרת ישראל, אדוני השר לביטחון פנים. תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה רבה. אני מבין שיש הסכמה להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון. כל המציעים? דניאל עטר (המחנה הציוני): כן, אני עונה בשמם. היו"ר יחיאל חיליק בר: כבוד השר ארדן, יש הסכמה להעביר את זה לוועדת חוץ וביטחון, זה בסדר? השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: כן. היו"ר יחיאל חיליק בר: אז אני מתחיל את ההצבעה. מי בעד להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון? מי נגד? נא להצביע עכשיו. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יחיאל חיליק בר: בעד – 12, ללא מתנגדים. אני קובע כי ההצעות לסדר-היום – ביטחונם של החקלאים המעבדים את השדות, תועברנה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת להמשך דיון.