קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום מקומות ציבוריים שאינם מונגשים לבעלי מוגבלויות היו"ר יחיאל חיליק בר: אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום בנושא: מקומות ציבוריים שאינם מונגשים לבעלי מוגבלויות – הצעות לסדר-היום מס' 711 ו-716, של חברות הכנסת סתיו שפיר ונורית קורן. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת סתיו שפיר, תפסיק את הדיונים עם כבוד השר ותעלה לדבר על הצעה שלה לסדר-היום. אחריה – חברת הכנסת נורית קורן. תשיב שרת המשפטים איילת שקד. בבקשה. סתיו שפיר (המחנה הציוני): אבל היא לא פה. על מה היא תשיב? היו"ר יחיאל חיליק בר: היא חייבת להיות בשביל להשיב? סתיו שפיר (המחנה הציוני): איך היא תדע על מה דיברתי? היו"ר יחיאל חיליק בר: היא בדרך. לפי הפרוטוקול הם מכוסים, אבל את צודקת שזה ממש לא תקין. סתיו שפיר (המחנה הציוני): זה מעט מוזר. מאחר שלא כתבתי את הטקסט מראש, היא גם לא יכולה לחזות במה הוא יעסוק. כבוד היושב-ראש, תודה לך, לפני חודשים מספר ראיתי ידיעה בעיתון: נער אוטיסט הוצא מן השיעור כי הפריע בשיעור. יצא מהכיתה, זה היה יום שמש לוהט. אחרי כמה שעות החזירו אותו לכיתה וגילו שהוא סובל מכוויות בכל הגוף, מהשמש, הוא פשוט עמד בחוץ במשך שעות בשמש הקופחת וחטף כוויות בכל גופו. זה סיפור שכששומעים אותו, אין לב שיכול שלא להתכווץ. אנחנו יכולים להאשים את המורה ויכולים להאשים את בית-הספר, בטח שיש שם אשמה ובטח שיש שם בעיה. אבל אנחנו צריכים להסתכל ולחשוב רגע אם לא מדובר בבעיה רחבה יותר. איך אזרח ישראלי היום, אדם שאין לו מוגבלות שכלית או פיזית, אמור להבין כיצד הוא אמור להתייחס, כיצד הוא אמור להתנהג? מהו היחס ההולם לאדם אחר שהוא כן עם מוגבלות כזאת או אחרת? כשאנחנו מסתכלים על המרחב הציבורי בישראל אנחנו לא רואים, לא את האנשים עם המוגבלות ולא את ההנגשה, הדבר המינימלי, המעט שאפשר לעשות כדי לאפשר להם עצמאות מרבית בתוך הסיטואציה הזו. תיקון מס' 2 לחוק נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אושר ב-2005. הוא היה אמור לדאוג לכך שכל מוסדות הציבור יונגשו לאנשים עם מוגבלות, גם הנגשה כללית של המרחב וגם הנגשה פרטנית, במקרה שיש דרישה כזו. מאז הוא כל הזמן נדחה. הוא נדחה פעם אחת בשנה ואז בשנתיים. כרגע זה נדחה ל-2017. ברשויות המקומיות מדובר בדחייה עד 2021. דחייה של דבר שהיה אמור להתבצע כבר מזמן. איזה מין שאלה זאת, מוסדות ציבור לא יהיו מונגשים? אני מקבלת פניות ציבור בעשרות: אדם נכה שנשלח על-ידי הביטוח הלאומי לקבל חוות דעת רפואית מרופא שעובד עם הביטוח הלאומי, נכנס לבניין כדי לקבל את חוות הדעת וגילה שהוא צריך לטפס כמה קומות במדרגות. זוג מבית-הכרם, שהאישה סובלת מנכות וקשה לה ללכת, רצה להמשיך ולהשתמש בספרייה הציבורית במתנ"ס אבל גילה שיש עלות להקמה ובנייה של מעלית לספרייה, ויש בה רק מדרגות; העלות הזאת היא בסביבות 200,000 שקלים, אין לעירייה הכסף לעשות את זה והדבר הזה מתעכב. זה כנראה הכי מכעיס: הגורם שבו רמת הנגישות והאטיות, ההתמהמהות בהנגשה היא הבעייתית ביותר, הוא דווקא משרד החינוך. המשרד שאמור לחנך אותנו ולייצר ציבוריות ואזרחות מכילה ואחראית ודואגת וסולידרית, דווקא שם יש כל הזמן דחיות בהנגשה, ועד לרגע זה המשרד עדיין לא התקין את התקנות הנדרשות על מנת לקיים את החוק, מה שלא מאפשר לנציבות בכלל לפעול בנושא הזה. היו"ר יחיאל חיליק בר: אני מבקש לסיים. סתיו שפיר (המחנה הציוני): סליחה, יש לי עוד כמה משפטים, אם תרשה לי. היו"ר יחיאל חיליק בר: בבקשה. סתיו שפיר (המחנה הציוני): לא רק זאת. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, גם בהסכם עם הבית היהודי, מפלגתו של שר החינוך, וגם בהסכם עם יהדות התורה ועם ש"ס, הוסיפו סעיף קטן, אף אחד כמעט לא שם לב אליו, והסעיף הזה אומר כך: הממשלה תתקן בחוק את מועד חובת ההנגשה במוסדות חינוך הקבוע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כך שחובת ההנגשה במוסדות חינוך ששוכנים בבניינים שנבנו שלא במימון מדינה תחול בכפוף לקיום מקורות מימון מתאימים. אני אוסיף על הדבר הזה, שבהסכם עם הבית היהודי היה גם ניסיון לפטור את הממשלה מהרחבת התקנים לאנשים עם מוגבלויות בשירות הלאומי – עוד סעיף קטן שכמעט ולא הבחינו בו. איך יכול להיות שכאן בישראל מפלגות מעזות להכניס לתוך הסכמים קואליציוניים דרישה כל כך מעוותת, דרישה שגורמת לאנשים שיש להם מוגבלות ממילא לחוש עוד יותר מוגבלים? הרי מה זה נגישות? נגישות זה החופש להתקיים, להתהלך בעולם באופן חופשי עד כמה שניתן; להיות חלק מעולם התעסוקה, למצוא עבודה; להצליח להגיע לקבל טיפול ושירות רפואי כשצריך; לקבל חינוך. אתם יודעים שאנשים עם מוגבלויות, בממוצע, מספר שנות החינוך שהם מקבלים עומד על תשע, תשע שנות לימוד; לעומת אנשים ללא מוגבלות, שזה עומד על 12.9 – זה נשמע הגיוני למישהו? זה נשמע כמו מדינה מתוקנת, מדינה שמכבדת את אזרחיה? חברים, מדובר בחוזה הבסיסי ביותר בין האזרח לבין המדינה, הכי בסיסי שיכול להיות; דאגה לייצר את התשתיות כדי שכל אחד יוכל לנוע בחופשיות ולממש את עצמו כאדם חופשי ועצמאי. זו חובה, ואני מבקשת שהדבר הזה יגיע לוועדת הרווחה בהקדם. יכול להיות שצריך לכנס פה ועדה משותפת, יחד עם ועדת הפנים וועדת החינוך, ולדאוג לזמן לשם גם את השרים המדוברים. לדאוג שיתקינו את התקנות בהקדם ולא לדחות. לא לאפשר את דחיית החוק עד לעשור הבא. תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חברת הכנסת שפיר. חברת הכנסת נורית קורן, בבקשה. אחריה – תשובת השרה איילת שקד, שהגיעה. בבקשה, גברתי. שלוש דקות. נורית קורן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אדוני שר התיירות, שרת המשפטים, בראשית דברי ברצוני לשלוח תנחומי לבני-משפחתו של מלאכי רוזנפלד ז"ל, שמת מפצעיו אתמול לאחר שנפצע באופן קשה בפיגוע הירי ליד שבות-רחל. יהי זכרו ברוך. לעניין הנגישות, מבדיקה שערכתי, בכל המבנים החדשים, שאישוריהם התקבלו אחרי שנת 2008, חייבים להנגיש את הבניינים ורק לאחר מכן מתקבלים היתרי הבנייה. במבני ציבור ישנים אשר משמשים את משרדי הממשלה, הרשות המקומית, כמו בתי-משפט, קופות-חולים ועוד, יש מקומות שעדיין לא הונגשו, וזאת בהתאם לחוק המאפשר להנגיש את מבני הציבור עד 2020. ולמעשה, אני מצטרפת פה לדברים של חברת הכנסת סתיו שפיר, שבאמת צריך לעשות הכול כדי להנגיש כמה שיותר מהר את כל מבני הציבור, כדי שלא יקרה מצב שמישהו שצריך להגיע לבית-משפט לא יכול לעלות ולא יכול להגיע לבית-משפט. מי שאחראים בעצם להנגשת המבנים הם אנשי השלטון המקומי, אשר עושים ככל שביכולתם כדי לעמוד בלוחות הזמנים ומנגישים את מאות מבני הציבור בארץ לכל האנשים עם המוגבלות. ועל כך הערכתי הרבה לעובדי הרשויות המקומיות, ובעיקר למחלקות לנגישות בכל רשות מקומית. למרות כל הפעילות החשובה שציינתי, רציתי לספר לכם, חברי חברי הכנסת ואדוני היושב-ראש, כי ביום חמישי שעבר ביקרתי במערת המכפלה, אתר תפילה ותיירות היסטורי לכל הדתות, עם כמה חברי כנסת נוספים. על מנת להגיע לציוני הקברים נאלצנו לעלות שלוש קומות במדרגות. כשהגענו לקומה השלישית, עלייה קשה אפילו לאנשים בעלי כושר גופני, פגשתי משפחה שבה אחת הילדות נעזרת בכיסא-גלגלים. כששאלתי כיצד הגיעה המשפחה במעלה המדרגות, סיפר לי ראש המועצה של קריית-ארבע מלאכי לוינגר, שמערת המכפלה אינה נגישה למבקרים. נשים וגברים, נוצרים, מוסלמים, יהודים, תיירים ומתפללים מגיעים למערה שאינה מונגשת. עוד הוא סיפר לי כי יש תוכניות מאושרות לבניית מעלית חיצונית לבניין שאינה פוגעת במבנה עצמו כלל, אולם אין אישורים להתקנתה על-ידי שר הביטחון. אני פונה לכבוד שר הביטחון ולכבוד שרת המשפטים ומבקשת לאשר את בניית המעלית בהקדם, מפני שמדובר במאות-אלפי אנשים שמגיעים למקום, ומאוד חשוב להנגיש כל מקום, כל שכן מקום שמשמש הרבה מאוד אנשים מכל הדתות ומכל העולם, וזה מאוד מאוד חשוב. מאיר כהן (יש עתיד): ברור לך שהשאלה - - נורית קורן (הליכוד): תודה. מאיר כהן (יש עתיד): - - היא שאלה פוליטית. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה רבה, חברת הכנסת קורן. שרת המשפטים איילת שקד, ואחריה – הבעת עמדה מהצד, של חבר הכנסת שמולי. שרת המשפטים איילת שקד: טוב, אדוני היושב-ראש, אני שמעתי שהתפרסמה כתבה, לא ראיתי אותה במו-עיני, שהתייחסה להנגשת השירותים בבתי-משפט. מכיוון שאני אמונה – אצלי במשרד המחלקה, הרשות, הנציב של זכויות אנשים עם מוגבלויות, וגם אני אחראית להנהלת בתי-המשפט, אני חושבת, סך הכול, שאני יכולה לתת תשובה רחבה בנושא. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נועד להגן ולקדם את הזכות לשוויון של אחד מהציבורים הגדולים והמופלים ביותר, והוא ציבור האנשים עם מוגבלויות. אחד מההיבטים החשובים של הזכות לשוויון של אנשים עם מוגבלות היא הזכות לנגישות למקומות ולשירותים. בתפקידי כשרת משפטים אני ממונה על ביצוע פרק הנגישות, ובין היתר התקין משרדי תקנות ליישום פרק הנגישות. אני ממונה כמובן גם על בתי-המשפט בישראל. במשרד המשפטים פועלת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הנציבות היא הגוף שמקיים אכיפה ופועל כרגולטור בנוגע לחקיקת הנגישות. הנציבות מקבלת את מלוא התמיכה שלי בהליכי עבודתה השונים. לתקציב האחרון הנציבות ביקשה, דרך אגב, להוסיף תקנים של אכיפה. במסגרת זו הנציבות קיימה גם תהליכי אכיפה על בתי-משפט חדשים, והדברים גם קיבלו ביטוי בכתבות בעיתונות שבעקבותיהן, הבנתי, הועלתה הצעה זו לסדר-יומה של הכנסת. יש לציין כי הליקויים שהתגלו היו בשני בתי-משפט חדשים וארבעה קיימים, ולא כפי שצוין בעיתונות. בשל הליקויים שהתגלו על-ידי הנציבות, הפעילה הנציבות את סמכותה והוציאה מכתבי התראה לפני הוצאת צו נגישות, ובהם היא דרשה את תיקון הליקויים שנמצאו בטרם תמשיך באכיפה. הנהלת בתי-המשפט פעלה בהתאם לדרישת הנציבות ותיקנה את מרבית הליקויים המרכזיים, ונותרו מספר מועט של ליקויים שבהם הנהלת בתי-המשפט ממשיכה לטפל, כך שהמבנים יעמדו בדרישות הנגישות בהקדם. במטרה להביא ליישום הנגישות מקיימת הנציבות גם פעולות הסברה והטמעה, ויוצרת שיתופי פעולה לקידום התחום עם ציבור החייבים: עם הדיור הממשלתי, עם אנשים עם מוגבלויות ועם ארגונים של אנשים עם מוגבלויות. המחוקק קבע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הבחנה לגבי חובת הנגישות ביחס למקומות ושירותים קיימים לעומת מקומות ושירותים חדשים. מקומות חדשים חייבים בנגישות מלאה מרגע תכנונם והקמתם. לעומת זאת, מקומות ושירותים קיימים מחויבים בהנגשה באופן מדורג עד למועד הקבוע בחוק, שבו הנגישות חייבת להיות מלאה. לדוגמה: משרד ממשלתי שלו 100 מבנים קיימים מחויב להשלים נגישות מלאה ב-35 מבנים עד 22 ביוני השנה, ולהמשיך ולהנגיש מדי שנה חלק מהבניינים עד סיום מלוא ההנגשה של כל המבנים עד ל-22 ביוני 2018. יש להדגיש כי גם הנהלת בתי-המשפט הכינה תוכנית להנגשת כל בתי-המשפט, והיא פועלת לביצוע ההנגשה כחוק. סתיו שפיר (המחנה הציוני): עד מתי? שרת המשפטים איילת שקד: אני לא מכירה את התאריכים המדויקים. צריך לראות לפי החוק. אנו במשרד משקיעים משאבים רבים ופועלים במשנה-מרץ על מנת להביא להנגשת השירותים והמקומות ששייכים למשרד המשפטים. אנו מוודאים, בין היתר, כי בתי-המשפט הקיימים, כמו שאר המבנים הקיימים בישראל, יעמדו בדרישת הנגישות בהתאם לתחולה ההדרגתית של חובות הנגישות במבנים קיימים. אתגרים רבים ומורכבים עוד נכונו לנו בהמשך הדרך עד שנגיע ליעד של נגישות ראויה והטמעת הזכות לשוויון של אנשים עם מוגבלויות. אנו בתחילתו של תהליך שיביא למהפכה חברתית של ממש. התהליך הזה לוקח זמן. אני תקווה כי בית זה על יושביו יירתם ויסייע לנו לקידום תהליך זה, כדי שנראה כולנו בהתגשמות הזכות לשוויון בהקדם לטובת החברה והכלכלה. בשנתיים וחצי או שלוש השנים שאני נמצאת כאן – אני שמחה שגם בכנסת הקודמת, שר הכלכלה נפתלי בנט קידם את החוק להעדפה מתקנת לאנשים עם מוגבלויות - - סתיו שפיר (המחנה הציוני): למה הכנסתם להסכם הקואליציוני שלכם דחייה של הנגשת מוסדות ציבור? שרת המשפטים איילת שקד: שנייה, שנייה. - - בחברות פרטיות. וגם בשבוע שעבר עבר החוק, שאם אני לא טועה הוביל יואב קיש, להעלאה של 5% מבין התקנים - - - נורית קורן (הליכוד): 3% - - - שרת המשפטים איילת שקד: 3% זה היום. החוק העלה ל-5%. נורית קורן (הליכוד): - - - שרת המשפטים איילת שקד: דרך אגב, היום גם ה-3% לא קורה. קריאה: נכון. שרת המשפטים איילת שקד: צריך שה-3% יקרה, ואז זה כמובן יעלה גם ל-5%. תודה רבה. סתיו שפיר (המחנה הציוני): כבוד היושב-ראש - - - היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, כבוד השרה. שנייה. איציק שמולי, הבעת דעה. מה את מציעה רק - - שרת המשפטים איילת שקד: אני מציעה - - היו"ר יחיאל חיליק בר: - - כבוד השרה? שרת המשפטים איילת שקד: - - להעביר את זה – אתם רוצים? – בעד שההצעות לסדר-היום יובאו לדיון בוועדת חוקה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה רבה. סתיו שפיר (המחנה הציוני): לא, לא, לא. ברווחה, רווחה - - - היו"ר יחיאל חיליק בר: אם אין הסכמה אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת. תראו אם אתם מסכימים. סתיו שפיר (המחנה הציוני): בסדר. מאיר כהן (יש עתיד): למה? אפשר לעשות - - נורית קורן (הליכוד): לוועדת חוקה - - - מאיר כהן (יש עתיד): - - ועדה משותפת לחינוך - - - נורית קורן (הליכוד): ועדת חוקה, כי צריך - - - סתיו שפיר (המחנה הציוני): חינוך ורווחה. מאיר כהן (יש עתיד): - - - נורית קורן (הליכוד): אין משהו אחר. סתיו שפיר (המחנה הציוני): - - - נורית קורן (הליכוד): סתיו, צריך - - - של ועדת חוקה - - - וצריך לשנות - - - היו"ר יחיאל חיליק בר: טוב. נסו להחליט. אי-אפשר ועדה משותפת, מאיר. מאיר כהן (יש עתיד): מה, בכנסת יחליטו - - - סתיו שפיר (המחנה הציוני): אז רווחה - - - היו"ר יחיאל חיליק בר: אם אין הסכמה. אם יש - - - מאיר כהן (יש עתיד): - - - היו"ר יחיאל חיליק בר: מה? שרת המשפטים איילת שקד: - - - לוועדת הכנסת. אין לי בעיה. שיחליטו שם - - - היו"ר יחיאל חיליק בר: איציק. איציק שמולי (המחנה הציוני): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, רק עוד נקודה אחת: אני שמחתי על הסוף של הדברים שלך. כי הזכות של אנשים עם מוגבלות לשוויון מתחילה אומנם בנגישות, אבל היא לא מסתיימת שם. היא בסוף אמורה להוביל להשתלבות מלאה. אז אני באמת מודה לכם, לממשלה, על התמיכה בהצעת החוק, שהיא גם של יואב קיש. היא - - שרת המשפטים איילת שקד: - - - איציק שמולי (המחנה הציוני): - - הייתה עוד בכנסת הקודמת בתמיכה של 83 חברי כנסת, ואני מאוד מאוד מקווה שהממשלה תמשיך לתמוך בהצעת החוק. זה בלתי סביר בעליל שעל המעסיקים הפרטיים אנחנו כבר מחילים את החובה לשלב אנשים עם מוגבלות, והמדינה עדיין נמצאת בסוג של אופסייד. תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. סתיו, את ביקשת? בבקשה. סתיו, הבעת עמדה מהצד, ואז אנחנו נעבור להצבעה. סתיו שפיר (המחנה הציוני): תודה. קודם כול, אני רוצה לבקש, לפרוטוקול הכנסת, מאחר שכחברי כנסת יש לנו כלים מסוימים שבהם אנחנו יכולים להשתמש כדי לקדם את עמדותינו ולקדם את המטרות שבשבילן נשלחנו לכאן, וכדי שהכלים האלה יעבדו בצורה נכונה, ראוי שכשמשיבים על הצעות לסדר-היום שאנחנו מגישים גם תהיה נוכחות של השר המשיב ושנוכל – אני מבינה שהייתה פה איזו אי-הבנה, ואת קיבלת עמדה אחרת מהעמדה שהגשנו להצעה לסדר-היום, אבל חשוב מאוד שנתייחס לדברים שנאמרים כאן כדי שנוכל לקדם את המטרות המשותפות. הציע את זה חבר הכנסת מאיר כהן בצורה נכונה. צריכה לקום פה ועדה משותפת, ולא לעסוק בנושא הזה רק בוועדת הרווחה, מאחר שכרגע המשרדים שלא הנגישו, שלא התקינו את התקנות, הם משרד הפנים, משרד הבריאות ומשרד החינוך, במיוחד, ומשרד הביטחון, וכדאי מאוד לכנס את מנכ"לי המשרדים האלה. היה ראוי לעשות את זה גם עם השרים האחראים, ולייצר פה – אין פה עניין פוליטי ואין פה עניין מפלגתי ואין פה עניין של אופוזיציה וקואליציה, ונושא כזה אסור גם שיהפוך לעניין של אופוזיציה וקואליציה. ועל כן ראוי להביא את כל האנשים הרלוונטיים ואת נבחרי הציבור הרלוונטיים לחדר אחד ולסגור את זה. הפניתי פה גם שאלה נוספת, וגם היא לא עניין של אופוזיציה וקואליציה, אבל עניין שעלה ממנו ריח מאוד בעייתי, מההסכמים הקואליציוניים, גם עם הבית היהודי, מפלגתך, גברתי השרה, וגם עם מפלגת ש"ס ומפלגת יהדות התורה, שהחליטו להכניס לתוך ההסכמים עם הליכוד סעיף שמעכב בזמן נוסף את הנגשת מוסדות החינוך, והדבר הזה חורה לכולנו בצורה מאוד קשה. אני חושבת - - - יעקב ליצמן (יהדות התורה): סתיו, אני רוצה להבהיר לך הבהרה. סתיו שפיר (המחנה הציוני): כן. יעקב ליצמן (יהדות התורה): לא ביקשנו חודשים. ביקשנו באילו מבנים שלומדים בהם 50 שנה, שבלתי אפשרי להתקין בהם את הנגישות, וביקשנו לעכב אותם בטווח המיידי. נכון. בבניין שהם לומדים שם אי-אפשר לעשות את זה. סתיו שפיר (המחנה הציוני): תראה, אדוני - - יעקב ליצמן (יהדות התורה): טכנית, אי-אפשר. סתיו שפיר (המחנה הציוני): - - ילד חרדי עם נכות - - יעקב ליצמן (יהדות התורה): באמת, אני מכיר את הבעיה הזאת. סתיו שפיר (המחנה הציוני): - - שמגיע לבית-הספר, או שחלילה נפצע וצריך להמשיך בבית-הספר שלו, ראוי שבית-הספר, אם פרטי או ציבורי, יפעל לאפשר לו את הדבר הזה. אין פה – שוב, זאת לא שאלה מגזרית. יעקב ליצמן (יהדות התורה): מחפשים פתרונות, אבל אי-אפשר לקחת בניין של 50 שנה – ולצערי, לצערנו, אנחנו לא מקבלים מבנים חדשים – אז איפה שנמצאים להתקין את כל הדברים האלה - - סתיו שפיר (המחנה הציוני): היכן שיש בעיות תקציביות, בגלל זה בדיוק - - - יעקב ליצמן (יהדות התורה): - - אחרי כמה חודשים - - - סתיו שפיר (המחנה הציוני): אני לא בטוחה ששמעתי את כל הדברים שאמרת, אבל - - - היכן שיש - - היו"ר חיליק יחיאל בר: לא לא, זה לא - - - לסיים - - - סתיו שפיר (המחנה הציוני): - - בעיות תקציביות, בדיוק בגלל זה צריכה לקום פה ועדת הוועדות, ועדה משולבת, איך שתרצו לקרוא לזה, שתעסוק בנושא הזה ותנסה להסיר את החסמים, אבל דברים כאלה ראוי שלא יהיו, ואני אשמח מאוד אם אנחנו נוכל בוועדה לקבל תשובה מקיפה על השאלות שעלו פה. תודה. היו"ר חיליק יחיאל בר: תודה. הגעתם להסכמה לגבי ועדה? קריאה: הכנסת. שרת המשפטים איילת שקד: תעביר את זה לוועדת הכנסת. היו"ר חיליק יחיאל בר: ועדת הכנסת? טוב. אז אנחנו נצביע על העברת – מי שבעד – בעד העברה לוועדת הכנסת, והיא תחליט לאן זה הולך. בבקשה, ההצבעה החלה. כמעט, כבוד השר. כמעט. בחצי שנייה הפסדת את ההצבעה. שר הפנים סילבן שלום: תוסיף אותי. היו"ר חיליק יחיאל בר: נוסיף לפרוטוקול שהשר סילבן שלום הצביע בעד, נכון? שר הפנים סילבן שלום: בעד. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר חיליק יחיאל בר: יופי, 11 בעד, אין מתנגדים. ההצעות לסדר-היום של סתיו שפיר ונורית קורן – מקומות ציבוריים שאינם מונגשים לבעלי מוגבלות – עברו לוועדת הכנסת, שתחליט לאן הן עוברות. אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום: סגירת שירותי מיון - - - שר הפנים סילבן שלום: יש הודעה לסגן המזכירה. היו"ר חיליק יחיאל בר: אה, סליחה.