קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום סגירת שירותי מיון רפואי בקריית-שמונה היו"ר חיליק יחיאל בר: אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום: סגירת שירותי מיון רפואי בקריית-שמונה – הצעות לסדר-היום מס' 686, 701, 702 ו-709. חבר הכנסת איציק שמולי יפתח. אחריו – חברת הכנסת שאשא ביטון וחבר הכנסת מאיר כהן. ישיב סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. בבקשה. איציק שמולי (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אנחנו הגשנו, כמה חברי כנסת, את ההצעה הזאת לסדר-היום בעניין סגירת שירותי מיון רפואי בקריית-שמונה. אנחנו שמענו שאתמול בלילה היו התפתחויות - - קריאה: כמו מה? איציק שמולי (המחנה הציוני): - - ונשמח אחרי כן לקבל עדכון, כמובן - - - מאיר כהן (יש עתיד): ראש הממשלה התערב אישית - - - השר לנגב וגליל לשלם את - - - נורית קורן (הליכוד): זה לא מדויק. היו"ר חיליק יחיאל בר: בואו - - - סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אדוני, זו טעות. אני אעדכן. מאיר כהן (יש עתיד): הבנתי. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אני אתקן את מה שאמרת. מאיר כהן (יש עתיד): גם נאמר לי על-ידי - - - היו"ר חיליק יחיאל בר: בואו ניתן לחבר הכנסת שמולי לדבר. איציק שמולי (המחנה הציוני): אז אני - - - היו"ר חיליק יחיאל בר: - - - בשלוש דקות, חבר'ה. איציק שמולי (המחנה הציוני): אני, אדוני סגן השר, אגיד את הדברים שתכננתי להגיד כאילו לא היה אתמול בלילה עדכון, ומקסימום אתה תתקן ותוסיף, ואני מקווה שיחד נוכל למצוא פתרון לעניין. הראשונה שהעלתה את הסוגיה הזאת בכנסת זאת כמובן ילידת או בת קריית-שמונה, חברת הכנסת שאשא ביטון, שהקרדיט כמובן מגיע לה, ואנחנו הצטרפנו אליה. הסוגיה היא סוגיה כואבת, מכיוון שבסופו של דבר, תמיד כשמגיעים לשעות מצוקה ודחק, ולעתות משבר, בעיקר על רקע ביטחוני, אנחנו נזכרים לנפנף בדגלים של הפריפריה, וכמה היא חשובה וכמה אנחנו תומכים בה ועומדים מאחוריה. והנה, השבוע אנחנו מציינים שנה ל"צוק איתן", ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים שמגיעים לכנסת אומרים שוב ושוב ושוב שהם עדיין לא קיבלו את הפיצויים, ועדיין לא קיבלו את התמיכה הראויה מהממשלה, וזה לא שונה במקרה של הצפון. אנחנו לא צריכים לחכות לסבב האלימות הבא עם ה"חיזבאללה" כדי להוכיח את התמיכה שלנו ואת המחויבות שלנו לפריפריה הצפונית והרחוקה ביותר, וזו קריית-שמונה, עם כל היישובים בגולן ובגליל. ובשנים האחרונות, חברי, סובלים תושבי קריית-שמונה והאזור מהפעלה חלקית ובלתי סדירה של שירותי מיון רפואי. במקור נפתח המוקד בקריית-שמונה כשלוחה של בית-חולים זיו בצפת, שסיפק רפואת חירום בסיסית ל-65,000 תושבים, שכאמור, מרוחקים עשרות קילומטרים לפעמים מבית-החולים בצפת. אחרי שנתגלעה מחלוקת – בעצם, מי שהפעיל את המוקד הזה בשנים האחרונות היה מד"א, אבל גם בשנים האחרונות היו איומים חוזרים ונשנים של סגירת אותו המוקד. לפני כשבוע יצאה הוראה של משרד הבריאות על הפסקת הפעילות הרציפה סביב השעון והעברת פעילות המוקד לשעות הלילה בלבד, ומצופה מהתושבים לקבל במשך היום שירותים רפואיים או בקופות-החולים או בבית-החולים בצפת, שכאמור, מרוחק לפעמים עשרות קילומטרים, בעיקר אם אתה גר ביישובי הגליל והגולן. לנוכח זה התושבים מצויים בסכנה מוחשית וללא שירותי טיפול רפואי הולם, ורק המעטים שידם משגת לשלם מאות שקלים באופן פרטי על שירותי אמבולנס או נסיעה פרטית לבית-חולים זיו בצפת מקבלים טיפול שהם היו צריכים לקבל אותו באופן מסובסד ככל אדם אחר, כפי שקורה במרכז הארץ. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שאנחנו צריכים למצוא פתרון – אני מקווה שעכשיו יעלה סגן השר ויעדכן אותנו בפתרון הבעיה – ואנחנו צריכים להתמודד עם העניין הזה אחת ולתמיד ובאופן קבוע. לא יכול להיות שככה, שנה אחר שנה, או אחת לשנתיים, נמצא את עצמנו – זה היה גם בכנסת הקודמת, היה איום כזה, לסגור את המוקד בקריית-שמונה. אגב, אדוני סגן השר, בוודאי גם אתה קיבלת פניות כאלה; יש גם, לפחות אלי הגיעו, תלונות או ביקורות על האופן שבו מופעל המוקד כבר היום. אני לא ביקרתי שם, אתה בנמרצותך עושה ביקורי פתע בבתי-חולים ובמוקדים רפואיים, ואני בטוח שהמרחק הרב לקריית-שמונה לא ירתיע אותך וגם לשם אתה תגיע. בשורת סיכום, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו צריכים לשנות את הדיסקט; לא יכול להיות שאיכות הבריאות והנגישות של הבריאות והתשתית של שירותי הבריאות יהיו נמוכות יותר בפריפריה. תודה רבה. היו"ר חיליק יחיאל בר: תודה, חבר הכנסת שמולי. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, ואחריה – חבר הכנסת מאיר כהן. דניאל עטר (המחנה הציוני): יישר כוח, שמולי. נציגתנו בקריית-שמונה. היו"ר חיליק יחיאל בר: עברת מפלגה, דני? או - - - דניאל עטר (המחנה הציוני): בעתיד, בקרוב, בעזרת השם. היו"ר חיליק יחיאל בר: לא, שאלתי אם אתה עברת – אמרת "נציגתנו". דניאל עטר (המחנה הציוני): לא - - - היו"ר חיליק יחיאל בר: אה, אוקיי, נבהלנו שנייה. יפעת שאשא ביטון (כולנו): אני דווקא מברכת על ההזדהות. היו"ר חיליק יחיאל בר: בגלל זה סילבן צחק, הוא חשב שאתה אומר – כבר הבהלת אותנו פה. דניאל עטר (המחנה הציוני): אתה מפיל אותי במלכודות, אני רואה. במקום - - - איציק שמולי (המחנה הציוני): אני מציע לך להסתכל בניוזלטר שלי השבוע. היו"ר חיליק יחיאל בר: לא, שאלתי מה ששאלתי. ענית על מה ששאלתי. יפעת שאשא ביטון (כולנו): זה בסדר, דני, אני לגמרי מקבלת את ההזדהות. היו"ר יחיאל חיליק בר: בבקשה, גברתי. חבר הכנסת כהן ממהר. כבר חצי שעה הוא מזרז אותי. אני מבקש להיות יעילים. מאיר כהן (יש עתיד): אני לא מזרז, אבל - - - היו"ר יחיאל חיליק בר: לא. אתה צודק. אתה צודק. אתה צודק. קריאה: היושב-ראש הוא נדיב, כמו - - - יפעת שאשא ביטון (כולנו): מאיר, בואו ונתקדם. היו"ר יחיאל חיליק בר: אני אהיה נדיב גם אליך, מאיר. אני מבטיח. מאיר כהן (יש עתיד): - - - יפעת שאשא ביטון (כולנו): כבוד היושב-ראש, חברי היקרים, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני באמת מעריכה מאוד את ההתגייסות של החברים בבית הזה לסוגיית המיון בקרית-שמונה. מי שלא מכיר קצת את ההיסטוריה, אז עד לפני כמה שנים פעל בקריית-שמונה מיון קדמי של בית-החולים בצפת בצורה מיטבית, וכשאני אומרת "בצורה מיטבית", זאת אומרת שהוא נתן מגוון רחב של שירותים, מענה אמיתי לתושבי האזור ואפילו הציל חיים בלא-מעט מקרים. המיון, למעשה, באזור הזה משרת מעל 45,000 תושבים, אם אנחנו מביאים בחשבון את הרשויות שמסביב ואת צפון רמת-הגולן. מה שקרה זה שעם השנים הצטמצמו שירותי הרפואה הדחופה עד לכדי סגירתו של המיון לאחרונה, ללא כל מענה חלופי, ראוי והולם. מה שהיום קיים בשטח זה מרפאה של מד"א, שנותנת שירותים בהיקף מאוד מאוד מצומצם, ואם נוסיף לכך גם את העובדה שהאגרה שנדרשת לטיפול היא מאוד גבוהה, זה אומר שהתושבים נמנעים מלכתחילה מלהגיע לאותו מוקד ונאלצים לנסוע מרחק של 45 דקות, לפעמים אפילו יותר, עד למיון בצפת. התוצאה, מעבר לכך שאין מענה, היא שנוצר צוואר בקבוק במיון של צפת, כי הביאו בחשבון שלא רק תושבי אצבע-הגליל מגיעים לקבל את השירות שם אלא מגיעים למעלה מ-70,000 תושבים לאותו חדר מיון. אז תחשבו אתם לבד על איזה עומס בלתי סביר אנחנו מדברים, גם על המיון בצפת וגם על שלוחותיו. לפני שלושה שבועות הגשתי שאילתה בנושא לסגן השר, ואני מוכרחה להודות שהוא התייחס מאוד ברצינות, גם בשיח שניהלנו, כי מאז ניהלנו שיח בניסיון להביא לפתרון כלשהו, וסגן השר אכן מכוון לכדי פתרון. ובכל זאת אני עומדת כאן היום בהצעה לסדר-היום, ואני אסביר גם למה: אני נמצאת כאן כי, חברי, זה לא מספיק שאנחנו נביא לפתיחתו המחודשת לאלתר של חדר המיון בקריית-שמונה, אלא אנחנו חייבים לוודא שבמסגרתו יינתן המגוון הרחב של שירותי הרפואה הדחופה. אנחנו חייבים לוודא שהוא יהיה מסונף לבית-החולים צפת, כי יש לזה משמעות: יש לזה משמעות גם מבחינת איכות כוח-האדם, גם מבחינת היקף השירותים ואיכות השירותים; יש לזה משמעות גם מבחינת התשלומים על פינוי באמבולנס. אני חייבת לספר לכם: יש היום תושבים שחוששים להזמין אמבולנס, מוותרים הרבה פעמים על הטיפול, על הסיכוי שלהם להגיע בזמן כדי לקבל את הטיפול הנדרש, רק בגלל התשלום שעומד מאחורי הסיפור הזה. ולכן, לזה שחדר המיון יהיה מסונף יש משמעות מאוד מאוד גדולה. הדבר הנוסף - - - מאיר כהן (יש עתיד): הם חוששים שאם לא יאשפזו אותם - - - יפעת שאשא ביטון (כולנו): מחייבים אותם, והתשלום הוא מאוד גבוה, כי יש הבדל בין להגיע למיון קדמי צפת בקריית-שמונה מול לנסוע עד בית-החולים או להגיע למד"א, ומשם – יש פה איזו קונסטלציה שבאמת לא מאפשרת לתושבים לקבל מענה מיטבי. והכי חשוב, כמו שאמר חברי חבר הכנסת שמלי, שהפתרון יהיה קבוע, שזה לא יהיה פתרון ביניים כפי שקיים היום, כי הפתרון שקיים היום הוא פתרון רע. תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. חבר הכנסת שמולי ולא שמלי. אני תובע כאן את כבוד משפחתו. מאיר כהן, אחרון הדוברים, ואחריו – תשובת סגן השר יעקב ליצמן. בבקשה. מאיר כהן (יש עתיד): אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת, אדוני השר, סילבן שלום, רגע, אני רואה את הגב – אני וסילבן יכולים בהחלט לתת איזה שיעור בהקמת מרכזי מיון שכאלה, אדוני. כבוד הרב, סגן השר, אני הייתי בקריית-שמונה, אבל באמת, אנחנו יוצאים מתוך קריית-שמונה. אחרי זה תתקן ותגיד מה קרה שם, בקריית-שמונה, אבל הסמ"ס שקיבלתי מראש העיר הוא סמ"ס, ואכן ראש הממשלה התערב, ואולי על זה אני רוצה לדבר, שאנחנו צריכים לייצר מין פתרונות של טלאים-טלאים: ראש הממשלה מתערב, ראש עיר כזו או אחרת – כל כך לא במקום וכל כך מיותר. אני אספר: בצר לי, כראש עיריית דימונה פניתי לפילנתרופיה, ולשמחתי, מול הפילנתרופיה גם מצאתי שרים, שברגע שפניתי אליהם והסברתי את המצוקה, מייד נרתמנו. פועל היום בדימונה, בשיתוף של הקופות ועיריית דימונה – ואני מאוד מקווה שגם משרד הבריאות ייכנס – מרכז רפואי שפתוח 24 שעות, מהבוקר עד הערב. יש שם מרכז מומחים - - - שר הפנים סילבן שלום: לאיזה שרים פנית? מאיר כהן (יש עתיד): לסילבן שלום. אמרתי בהתחלה שאני ואתה. אני מחמיא לך, סילבן, אתה יודע. מה שנכון, נכון. סילבן הגיע, הבין את המצוקה ומייד הפשלנו שרוולים – פילנתרופיה, ממשלת ישראל. חבל שנזקקנו לפילנתרופיה, אבל פועל שם מרכז שבמהלך היום יש בו חדר דיאליזה. כל חולי הדיאליזה של הפזורה הבדואית ושל דימונה ושל ירוחם מגיעים לשם, ולא נוסעים לעיר הגדולה, נוסעים 45 קילומטר. חדר טראומה וחדר מיון של שש מיטות ושתי מיטות טראומה וטראומטולוג שיושב שם כל הלילה. ואיך הצלחנו להפעיל את זה? כי הכנסנו וכפינו על הקופות לתת את חלקן בסיפור הזה. נכון, אדוני סגן שר הבריאות, גם העירייה לוקחת חלק, אבל בסיפור של קריית-שמונה אומר לי ראש העיר, ובצדק: כאשר יש לי חשב מלווה, כאשר אני לא יכול שקל אחד להזיז שמאלה או ימינה, באים לדרוש ממני 300,000–400,000 שקלים, ואין בנמצא. אני מאוד מבקש ממך, אדוני השר, ואני יודע שאתה הולך לעשות את זה: יש מצוקה גדולה בפריפריה, יש מצוקה גדולה בפזורה הבדואית, יש מצוקה גדולה בצפון. לא יכול להיות שחוק ביטוח הבריאות, שאמור להגן על אזרח בכל מקום שבו הוא נמצא, לא חל על אנשים שנמצאים בפריפריה. לא יעלה על הדעת שאנשים לא מזמינים אמבולנס מתוך חשש שמא לא יאשפזו אותם ואז הם יצטרכו לשלם. אין לי שום ספק, מידיעה אישית: אנשים מתו מהתקפי לב, כך אמרו בני המשפחות, כי בשעה 20:00, כשהם התחילו להרגיש לא טוב והאישה אמרה – ואני מספר על מקרה בדימונה; האישה אמרה, בוא נזמין אמבולנס; הוא אמר לה: לא, בשבוע שעבר הייתי ולא אשפזו אותי והייתי צריך לשלם – באמצע הלילה הוא קיבל התקף לב ומת. זה מאוד מאוד כואב. קח את זה לתשומת לבך, אני יודע שאתה מטפל בזה. אנחנו בלי קואליציה ואופוזיציה, חס ושלום, ידינו נקיות. נתמוך בך, אדוני, בכל דבר ועניין, ואני משער שכל שר בממשלה יעשה את זה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חבר הכנסת מאיר כהן. סגן השר יעקב ליצמן יעלה להשיב, ואחריו – חבר הכנסת חיים ילין, עמדה מהצד, וגם דני, תחשוב על זה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אדוני היושב-ראש - - - קריאות: - - - סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חייב להעיר על כמה דברים שהפריעו לי בדיון הזה, ואני רוצה לדבר הכי פתוח בנושא הזה: אתה פתחת חדר מיון שם בלי משרד הבריאות – עזרנו. עזרנו. משרד הבריאות עזר שם קצת. מאיר כהן (יש עתיד): לא בהתחלה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: לא בהתחלה, אמרתי שעזרנו. לא אמרתי שבהתחלה. אמרתי שאתה פתחת, ועזרנו. אבל, לעומת זאת, 12 מקומות פתחתי – ליצמן – בקדנציה הקודמת. להשיג חדר מיון, זה 1.5 מיליון שקל לשנה בערך; בערך, פחות או יותר. אם רוצים לעשות דברים קצת יותר מודרניים, אז קצת יותר. זה מה שזה עולה. אני רואה בזה שירות חיוני ביותר. למה? מכמה סיבות. הצלת חיים, זה א; ב. הנושא הזה, שמוריד מחדרי המיון הממשלתיים – בתי-החולים – למשל, סורוקה ירד מכל המקומות שעשיתי – עוד מעט אני אפרט את המקומות שיש – יורד משם. למשל, אמרו לי – בדקתי מה שקיבלתי, נתונים מהמשרד – שמ-10,000 פניות שהיו בכלל בירוחם, 70% לא הגיעו לבתי-חולים. אז זה אדיר. אז אני אגיד לכם איפה יש, ואני הולך לפתוח עכשיו עוד 12: יש במצפה-רמון, ערד, קריית-גת, דימונה, שומרון, ערבה תיכונה, כרמיאל, אום-אלפחם, קריית-שמונה, ירוחם, ובעוד שבועיים סח'נין, אני פותח, ואני הולך לפתוח עוד 12. מאיפה יש לי כסף? זה הרבה כסף. הנחיצות – זה סופר-נחוץ, כפי שסיפרתי. הכסף זה שליש-שליש-שליש. שליש עלי – אתה מדבר אלי? חיים ילין (יש עתיד): זה כסף קטן. זה כסף קטן. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: לא לא לא. אני אספר לך כמה הייתי צריך להתחנן על כסף קטן כדי לקבל ל-ALS ב"הדסה" – אני אספר לך. נעשה דיון, אני אשמח מאוד להופיע. קל מאוד שאופיע כאן. זה שליש על המועצה, על העיר, שליש משרד הבריאות ושליש המפעיל, קופות-החולים. יש לפעמים "טרם", תלוי מי שעושה את זה – מד"א, לא משנה מי. כולם משלמים. אחד שלא – קריית-שמונה. ואף אחד לא יגיד לי שהוא לא יכול להביא לי את 400,000 השקל. זה היה פרינציפ כל השנים. כשנכנסתי לתפקיד בפעם הקודמת היה צו סגירה מהשר – לפני הפעם הקודמת, היה צו סגירה שם. אני ביטלתי אותו, וסחבתי אותו כמה שנים. אחר כך הביאו לי כסף במיוחד בשבילו מהאוצר. אבל זה לא יכול להיות. למשל, אם אני אוותר לו על הכסף כאן, מחר יבואו מאום-אלפחם, מחר יבואו מהערבה התיכונה, ויגידו: אין לי כסף, לא רוצה לשלם כסף. אז ביטלתי את כל העניין. אז איך אני יכול לוותר על הכסף הזה? ולכן, רבותי, לא חולם לוותר על הכסף הזה. תן לי להגיד לכם את הכול. פנתה אלי חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, גם נורית קורן, אני חייב להגיד לכם, הן דיברו אתי, ואני אגיד לכם את האמת, גם ראש הממשלה דיבר אתי. גם ראש הממשלה דיבר אתי, ואמרתי לו: לא, אם אני שובר את זה, שברתי את הכול. כי אף אחד לא ישלם לי, ואין לי כסף, לא יהיה. אם תתפורר לבנה אחת, הכול מתפורר לי כאן. אני יזמתי, לא אף אחד, ולא ראש העיר – שלא יספר סיפורי סבתא – אני פניתי לאריה דרעי, כשר הנגב והגליל, בעקבות הבקשות של חברות הכנסת שדיברו אתי – אני פניתי אליו, ביום ראשון בישיבת הממשלה, ואני הצעתי לו לעזור לי עם הנגב והגליל, אם הוא יכול. ואני אומר לכם, רבותי, זה חד-פעמי השנה, קיבלתי תשובה שזה יהיה, שהולכים להעביר, לסדר את זה. אבל אם הוא חושב שזה הולך להיות סדר – לא, אני לא אוותר לו. אני לא הולך לשבור את זה, כי אני הולך לפתוח עוד 12, ויכולים להיות עוד 12. חיים ילין (יש עתיד): אנחנו אתך. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אני חושב שזה מציל חיים, ובכל מקום שזה – כרגע זה 20 דקות נסיעה, 25 דקות – בכל מקום שיש אפילו פחות, אני רוצה להגיע למצב הזה. אני חושב שזה סופר-חיוני, זה מוריד לי את הלחץ מחדרי המיון. אתה לא חולם כמה שזה עוזר לי. אבל אם הוא לא ייתן לי את הכסף, אז אני נופל בכל מקום. אז לא. הפעם יש, הפעם מסודר, הולך להימשך. אם הוא לא יבין ש-400,000 שקל שהוא צריך לתת – לא שווה לו חדר מיון קדמי בקריית-שמונה, שיתפטר. אני אומר את זה בשיא החריפות, כי הוא מזלזל בחיים. הוא מזלזל, לא אף אחד. לא תפקידי לרוץ לשר אחר לגייס כסף בשביל זה. אם אני מביא לו ממשרד הבריאות, אני צריך להביא לכולם. ואני לא אעשה את זה. מאיר כהן (יש עתיד): אדוני סגן השר, הוא טוען שיש לו חשב מלווה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: חשב מלווה. אדוני השר לשעבר, מבטיח לך, אם אני מדבר עם החשב המלווה שתי דקות, הוא יאשר לי את זה. איך זה? אני מבטיח שאם יפעת תדבר אתו, הוא גם יאשר את זה. ותתפלא לשמוע, הוא מעולם לא אמר לי, לא פנה אפילו. אני סגרתי את זה, ואני עומד על זה. לא יכול להיות שבן-אדם מזלזל בכולם רק כי הוא לא רוצה לשלם. אז למה שאני אבוא לאום-אלפחם, לערבה התיכונה, ואני אגיד להם: אתה חייב לשלם? הוא אומר: גם לי אין. ולחלקם, אגב, גם יש חשב מלווה. אז לא. אז אני אומר לכם חד-משמעית, והיה חשוב לי להבהיר את זה, חד-משמעית. מה שנעשה כאן לא היה בסדר. נכון שאישרנו את זה, אז כרגע תהיה שנה אחת כן, וייפתח מחדש. עכשיו, לעתיד, והערת נכון, חבר הכנסת מאיר כהן – גם בסיועו של משרד ראש הממשלה, המנכ"ל – הוא דיבר אתי דווקא, אני חייב לציין פה, המנכ"ל החדש – אנחנו הולכים לחפש תרופה, פתרון, לכל המכלול, איך פותרים את זה. בכלל, לא בקריית-שמונה. קריית-שמונה אמרתי, אבל בכלל, בכל מקום. אולי דרך ככה, ככה – נראה. לעשות איזה פתרון ממה שאפשר לעשות. אני מברך על זה, ואני הולך להתכנס לזה. השירותים, אגב, שנותנים, לדעתי צריך בכלל לשכלל את זה. אני אומר שדיאליזה זה בכלל סופר-חשוב, לא בכל מקום יש, וצריך לעשות. אני עושה את זה עכשיו במקומות אחרים גם כן, ואני חושב גם שלמשל מה שנצטרך לעשות כרגע עםMRI – אני לא יודע אם אתם מעודכנים, אני הולך לחייב כל בית-חולים ב-MRI. לחייב. אין מצב שבבית-חולים לא יהיה MRI. היום זה צעצוע, MRI. יש כבר MRE ויש PET MRI, אני לא יודע את השמות. זה צעצוע, ואני הולך לחייב את כולם, ואני הולך להשתתף עם כולם. חצי מהכסף עלי, משרד הבריאות – כמעט הגעתי להסכמה עם האוצר על זה – כדי לשכלל את הדברים האלה. את ה-MRI הנייד אני רוצה לייעד – לא בטוח שזה הנושא, ולכן אני לא רוצה להרחיב – אבל גם לסרטן שד צריך להרחיב שם את הניידים, להעביר את זה למקומות האלה. אני בהחלט חושב לעשות את זה. אני מציע, רבותי, שזאת תהיה התשובה שלי. אין לי בעיה, דיון – איפה שאתם רוצים. אני אחזור על אותם הדברים, כי זאת האמת. אפילו לא קראתי את הנאום שהכינו לי, את הדפים. תתפלא לשמוע. היו"ר יחיאל חיליק בר: סגן השר, ברשותך רק, אם אתה יכול להישאר – יש לחברת הכנסת שאשא ביטון שאלה קצרה, ואז הבעת דעה של חיים ודני, ואז כבר אולי תוכל להשיב, במקום שתרד. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אין לי שום בעיה. אין לי שום בעיה. היו"ר יחיאל חיליק בר: בסדר? אז נחרוג טיפה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: היא דיברה אתי בהתחלה, אז בסדר. יפעת שאשא ביטון (כולנו): ראשית, אני באמת מבקשת להודות לסגן השר, כי אני מוכרחה לציין שמהרגע הראשון שפניתי הוא נרתם לסוגיה הזאת, ואנחנו ככה ניהלנו שיחה במטרה למצוא פתרון, אז תודתי האישית, גם בשמי וגם בכלל בשם תושבי האזור. אבל אני, ברשותך, רוצה לשאול: המתכונת שבה ייפתח המיון היום, עוד רגע לפני שאנחנו מדברים על העתיד, האם זה יהיה במתכונת מיון קדמי של צפת, או במתכונת שזה היה עד לאחרונה? סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אני חייב להגיד – אני לא יודע בדיוק את המתכונת שהייתה עד לאחרונה, אני יכול להגיד לגבי צפת. העלות לחבר אותו לצפת הייתה פעם הרבה כסף, 4 מיליון שקל לפני ארבע-חמש שנים. זה לא מציאותי לעשות את זה. פעם עזרו לי בזה, היום אין לי אפשרות. לכן עצם הקיום כן, זה יהיה כמו כל חדר מיון קדמי, שיש בארץ כאלו 12, ואני הולך להרחיב. אם יהיה ממש קשור לצפת – קשה לי לענות על זה כרגע. יפעת שאשא ביטון (כולנו): הבנתי. אוקיי. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: זיו, הכוונה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. רק – חיים ודני, יש לכם שאלות, או רק הבעת עמדה? שנשחרר את השר. דניאל עטר (המחנה הציוני): גם שאלה. היו"ר יחיאל חיליק בר: גם שאלה. אז בבקשה, חיים ילין, חבר הכנסת. חיים ילין (יש עתיד): כבוד היושב-ראש, סגן שר הבריאות, אמרתי לסילבן להישאר פה מפני שבמשך שבע וחצי השנים שבהן הייתי ראש רשות, כל שנה כמו שעון – לא רק הוא, גם מי שהיה לפני זה – שם 1.2 מיליון שקל כל שנה לאט"ן. למה אט"ן? כי למועצה אזורית אשכול אין שום עיר לידה, והכי קרובה היא באר-שבע, וזה שעה עד שעה ורבע נסיעה. זאת אומרת, מה שנקרא אפשר למות בדרך מחלום. אין מה לעשות, אלה עובדות. מה שאני מבקש – א. שאלה ראשונה, האם אתה ממשיך את התוכנית? סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: התשובה: כן. חד-משמעית, כן. חיים ילין (יש עתיד): בסדר, וזאת השאלה – איך מקדמים את זה, כי אנחנו התחלנו את התוכנית הזאת בממשלה הקודמת עם יעל גרמן, חברת הכנסת יעל גרמן היום, והממשלה התפרקה וזהו. זה מציל חיים. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אתה מדבר על נט"ן? חיים ילין (יש עתיד): אני מדבר על אשכול, על עוטף-עזה, איפה שאין בתי-חולים, אין כלום, מרפאה קדמית. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: מה הבקשה? חיים ילין (יש עתיד): מיון קדמי, כאשר ההשתתפות, של בין 400,000 שקל ל-500,000 שקל, מובטחת. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: התשובה חיובית. חיים ילין (יש עתיד): אוקיי, אז זאת השאלה. אני מבקש להביא ולשלוח לראש המועצה האזורית אשכול - - - סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: רק שיפנו אלי. חיים ילין (יש עתיד): הם יפנו אליך, זה הכול. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חבר הכנסת ילין. תודה רבה. חיים ילין (יש עתיד): שר הפנים, תודה רבה, כשר נגב-גליל, על העזרה, הצלת הרבה חיים עם האט"ן הזה. היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת דני עטר, בבקשה, ואנחנו נעבור להצבעה. יפעת שאשא ביטון (כולנו): לא צריך להעביר את זה לוועדה. היו"ר יחיאל חיליק בר: אה, אתם מסתפקים בתשובת השר? חיים ילין (יש עתיד): כן. היו"ר יחיאל חיליק בר: בסדר, מעולה, אוקיי. יפעת שאשא ביטון (כולנו): הוא ענה בפירוט; אנחנו ננסה לבנות איזו תוכנית למה שקורה בשנה שאחר כך - - - היו"ר יחיאל חיליק בר: אתם לא רוצים לעקוב ולהמשיך בוועדה, אתם מסתפקים בתשובת השר. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אין סיבה, אני מסכים אתם, אבל אין לי בעיה, רבותי. היו"ר יחיאל חיליק בר: מעולה, בסדר. יפעת שאשא ביטון (כולנו): אז אנחנו נעשה את זה לקראת השנה הבאה, כדי למצוא פתרון שהוא קצת יותר מיטבי מהפתרון - - - בסדר? היו"ר יחיאל חיליק בר: אוקיי, החלטה שלכם. אז דני, בבקשה. דניאל עטר (המחנה הציוני): אני ביקשתי מהשר סילבן שלום להישאר, כי אני רוצה לתת את השר סילבן שלום כדוגמה. אני לא צעיר כמו חיים ילין, שהיה רק שבע שנים ראש רשות, אני הייתי 21 שנה ראש רשות, ובכל השנים האלה סילבן שלום היה שם, גם כשהמדיניות של הממשלה הייתה טובה וגם כשהיא הייתה גרועה; גם כשהממשלה תפקדה בסדר וגם כשהיא לא תפקדה. אבל הוא תמיד היה שם, בכל התפקידים שלו, גם כשר אוצר, גם כשר לשיתוף פעולה אזורי, גם כשר לפיתוח הנגב והגליל וכן הלאה וכן הלאה, ועשה את הדברים. למה אני פותח ומקדים בזה? כי אני חושב – ואני מברך את חברי שהעלו את הסוגיה של קריית-שמונה, וחדר מיון בקריית-שמונה מדבר על רדיוס של עשרות קילומטרים של מושבים וקיבוצים וקצרין ורמת-הגולן ונווה-אטי"ב, שקרובה מאוד לחרמון ולאזור מסעדה וכן הלאה וכן הלאה, אבל הם מצביעים על תופעה, אדוני סגן השר, ואני חושב שיש לך את אותם מאפיינים, כבר הוכחת את זה, גם בעניינים של טיפולי השיניים לילדים וכן הלאה ובדברים אחרים: קח את הסיפור הזה של הבריאות של האנשים בפריפריה, ובוא ננסה פעם אחת להתמודד אתו בצורה רצינית. כל הפרמטרים מוכיחים שיש פער, אם בתוחלת החיים של אנשים, אם במספר המיטות ל-1,000 חולים, אם ביכולת בחירה של אזרח שגר בפריפריה באיזה בית-חולים לקבל את הטיפול שלו. יש כל כך הרבה דברים לעשות, שדווקא הדוגמה הזו – ואני מברך אותך על התשובות המיידיות שנתת – היא דוגמה מצוינת במקום מרוחק ומבודד. אנשים מרגישים לפעמים ששכחו אותם, שאנחנו כאן שכחנו את קיומם. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: תן לי להגיד לך משהו, דני. אני ירושלמי, גר בירושלים, ואתה יודע ששלשום בערב – בלילה – עשיתי ביקור פתע בבית-החולים בנהרייה. דניאל עטר (המחנה הציוני): לא ידעתי, כל הכבוד. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: מה זה אומר לך? תודה רבה. דניאל עטר (המחנה הציוני): אם זה מצביע על הכיוון, אני מודה לך מאוד על התגובה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה לחבר הכנסת עטר, תודה לסגן השר. המציעים מסתפקים בתשובתו. אני מבקש מסגן היושב-ראש יואל חסון לבוא ולהחליף ולנהל את הישיבה.