קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
עשר שנים להתנתקות: הנבנו בתי-כנסת תחת אלו שנהרסו? הנשמרה תכולתם והוכנסה לבתי-הכנסת שנבנו?
היו"ר יואל חסון:
הנושא הבא על סדר-היום: עשר שנים להתנתקות: הנבנו בתי-כנסת תחת אלו שנהרסו? הנשמרה תכולתם והוכנסה לבתי-הכנסת שנבנו? מס' 592, של חבר הכנסת יעקב מרגי. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אולי אדוני יוסיף לפרוטוקול שהשרים הודיעו שהם תומכים.
היו"ר יואל חסון:
לגבי ההצעה לסדר-היום הקודמת של חבר הכנסת אייכלר, השרים הודיעו שהם תומכים בהעברה לוועדה לפניות הציבור. השרה רגב שנמצאת כאן תמכה בעניין. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, שרת התרבות של מדינת ישראל, סוגיית פינוי היישובים בגוש-קטיף וחבל-עזה היא סוגיה כאובה ומדממת. ובתוך הסוגיה הזו יש סוגיית בתי-הכנסת, הסוחבת על גבה נדבך נוסף, את הנדבך הרגשי והדתי.
השכל הישר היה מחייב את כל הנוגעים בדבר לנהוג אחרת מכפי שיצא בפועל ומכפי שקרה בסוף הדרך. בתי-הכנסת בפרט ומוסדות הדת בכלל היו צריכים ליהנות מהגנה בין-לאומית כדבר מובן מאליו, כאן ובכל מקום בעולם. הנורמה הנאורה של משפחת העמים לא עמדה ולא נדרשה לבתי-הכנסת ומוסדות הדת בגוש-קטיף וברצועת-עזה.
בתי-הכנסת, שהם הלב הפועם של כל קהילה יהודית מימי קדם ועד היום, והם הסמלים הלאומיים בעלי החשיבות התרבותית של כל המגזרים; סביב בתי-הכנסת בגוש-קטיף התנהל מאבק ציבורי ומשפטי קשה. במישור המשפטי התנהלה עתירה; הוגשה עתירה לבית-המשפט העליון. בית-המשפט במדינה היהודית והדמוקרטית נדרש לעסוק בהריסתם של בתי-הכנסת, מה שהדעת נותנת שלא היה בא לפניו לעולם.
בגוש-קטיף היו, כפי שידוע, 30 בתי-כנסת ושמונה בתי-מדרש. התוכנית הייתה, שלאחר פינוים של היישובים ובתי-הכנסת, על ציודם ועל סמליהם, צוות משותף של משרד הביטחון והרבנות הראשית יטפלו בבתי-הכנסת, יפנו את הציוד, את כל תשמישי הקדושה, ואותם תשמישי קדושה וסמלים יישמרו על-ידי מדינת ישראל, ובתי-הכנסת, על תלם, יישמרו על-ידי הרשות הפלסטינית.
לצערנו הרב, הרב הראשי לצה"ל דאז, הרב וייס, לאחר היוועצות ברבנים נוספים חיווה את דעתו – חוות דעת תמוהה, שעד היום הרבה אנשים מסרבים להאמין שיצאה חוות דעת כזו מתחת ידו ומתחת ידם של רבנים נוספים – באותה חוות דעת הוא חיווה את דעתו שעל-ידי הוצאת מרכיביהם ותכולתם וסמליהם של בתי-הכנסת, לכאורה תפקע קדושתם והם יוכלו ליהרס.
ידעת, ידידי כבוד השר אריאל, שהייתה חוות דעת כזו על-ידי רבנים? אוי ואבוי לו, אני לא ידעתי. כשקראתי את החומר כדי להכין את הדברים שלי, זה בשבילי היה חידוש. פסק הלכה מרחיק לכת. אני אישית לא יודע על מי ועל מה נשען מסמך הרב וייס.
בתאריך 21 באוגוסט 2005 הוגשו הודעה והתחייבות לבית-המשפט מטעם המדינה. ההודעה אמרה כך: 1. משרד הביטחון יכין בהקדם האפשרי חוות דעת באשר לאפשרות לפרק את בתי-הכנסת באזור המפונה באופן שמאפשר הקמתם מחדש; 2. בכל מקרה ובמידת האפשר יילקחו מבתי-הכנסת חלקים סמליים. חלקים אלה יאוחסנו יחד עם תכולת בתי-הכנסת וישוכנו בתוך בתי-הכנסת החדשים שייבנו ביישובים החדשים.
והיום, לאחר עשור, בימים אלו שאנחנו מציינים עשור לפינוי גוש-קטיף והיישובים מחבל-עזה, אנחנו עומדים כאן על בימת הכנסת ורוצים לבדוק ושואלים: מה קורה עם ההתחייבות של מדינת ישראל בהודעתה לבית-המשפט העליון? האם מדינת ישראל עומדת מאחורי התחייבויותיה והודעותיה לבית-המשפט העליון ואכן פעלו כפי שהתחייבו? על חלק מההתחייבות אני לא שואל. על ההתחייבות הראשונה – לצערנו הרב, כולנו יודעים, בדיעבד, למצער מה נעשה בחלק מבתי-הכנסת: החילול, הביזוי, ההשחתה, שמעידים כאלף מילים על זהותם ותכונתם של המבזים ושל המחללים והמשחיתים. ואנו עומדים כאן ושואלים היום, לאחר כעשור, מה נעשה עם אותה תכולה של בתי-הכנסת ואותם סמלים שהתחייבו להתקין ולהרכיב ולהעמיד בבתי-כנסת חדשים? ואנחנו שואלים בכלל: האם המדינה בנתה את אותם בתי-כנסת חלופיים? האם נבנו 30 בתי-כנסת חלופיים כנגד 30 בתי-כנסת שנהרסו? אז לא 30. יאמרו לי: לא בנו 30 יישובים, לא הוקמו 30 יישובים. נבנו בתי-כנסת על-ידי המדינה בכל היישובים שהוקמו ובכל הקהילות שיושבו, קהילות המפונים?
אדוני השר, מכובדי השר, השר אריאל, שר החקלאות, שמתוקף תפקידו גם ממונה על המינהלת – אם היא קיימת או לא קיימת – אבל יודיע לנו ויעדכן אותנו. וכולי תקווה, כולי תקווה שאכן חפצים אלה, אם לא הוכנסו לבתי-הכנסת החדשים, לפחות נשמרים, ומדינת ישראל מתעתדת להשלים את בניית בתי-הכנסת ולהכניס לתוכם את אותם פריטי ותשמישי הקדושה. תודה, אדוני.
היו"ר יואל חסון:
תודה רבה, חבר הכנסת מרגי. ישיב שר החקלאות ופיתוח הכפר, השר אורי אריאל. בבקשה, אדוני השר.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
ברשות היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, ידידי מכובדי חבר הכנסת יעקב מרגי, לפני כעשור גירשה מדינת ישראל כ-8,000 יהודים מגוש-קטיף, חבל-עזה וצפון השומרון. הגירוש הזה, לא רק שלא הביא שקט, ודאי שלא שלום, הביא עלינו רעות שכל מדינת ישראל סובלת מהן – טילים, ירי, ניסיונות רצח וכדומה.
לצערי הרב, עד היום הזה ממש אכן קיימת מינהלת "תנופה", אבל הטיפול, לצערי הרב, טרם תם, והלוואי שהייתי יכול להגיד שאין לי אחריות לזה כי טיפלנו בכל הבעיות ופתרנו אותן. לזכר הימים האלה אני עדיין הולך עם הצמיד הכתום הזה, ואוריד אותו, בעזרת השם, בלי נדר, כשאדע שכל המשפחות הגיעו לבתי הקבע שלהן או לסידור אחר.
ניסיונות רבים היו להציל את בתי-הכנסת בגלל קדושתם, אבל ה"חמאס" החריב אותם, שרף אותם ופוצץ אותם.
ממשלת ישראל העמידה לכל קהילה תקציב לבניית בית-כנסת חדש. יחד עם זאת, ניסתה לשמר את תכולת הציוד שפונה מבתי-הכנסת, ובמקביל תקצבה תקציב הצטיידות לבתי-הכנסת, של מיליוני שקלים. ציוד הקודש אוחסן במכולות שפונו. לצערי, במשך תקופה ארוכה שבה היו מרבית המפונים במלונות, ניזק חלק ניכר מהציוד כיוון שלא נשמר כיאות.
עם המעבר של המפונים לאתרים הזמניים הועבר הציוד לבתי-הכנסת הזמניים במבנים יבילים. הציוד הזה מועבר גם לבתי-הכנסת הקבועים, כאשר המדינה מפצה כל קהילה על הנזק שנגרם לציוד בסכום של 3,000 שקל למשפחה. נניח שיש בקהילה כ-100 משפחות – מדובר על סכום של 300,000 ש"ח לציוד בית-הכנסת; זה לא במקום תקציב הבנייה עצמו.
אנו עושים מאמצים שבתי-הכנסת ייבנו במקביל לאכלוס יישובי הקבע במשפחות, ובעזרת השם וברוך השם, נבנים ביישובי הקבע בתי-כנסת לקהילות. באשר לציוד, נעשה מאמץ לשמור עליו, ומוקצב תקציב להשלמת הציוד, גם הריהוט וגם ציוד הקודש. באשקלון, בחבל-חלוצה, הושלמה בניית בתי הקבע ובתי-הכנסת עומדים על תלם. בחבל-לכיש, המאוכלס בימים אלה, הועמד כלל התקציב לקהילות והם בונים את בתי-הכנסת. ביישוב ניצן נבנים בימים אלה ארבעה בתי-כנסת, להערכתנו הם יושלמו בחודשים הקרובים. בבאר-גנים הושלם בית-כנסת אחד ונבנים בתי-כנסת נוספים, ואני משתדל להאיץ את סיומם לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה.
אנחנו מחויבים, כאחראים ל"תנופה" – המינהלת ואני אחראים לספק ולהשלים את מלאכת השיקום הפיזי והרוחני. ואכן, הממשלה אישרה תקציב מיוחד להמשך הטיפול במפונים בצד הרוחני, בצד הארגוני, בהיקף של עשרות-מיליוני שקלים, דרך המועצות האזוריות, ואנחנו עסוקים בחיזוק החוסן הקהילתי של כל קהילה וקהילה וגם במינוי רב לכל קהילה – מה שאדוני היה שותף בעבר – והנושא הזה כמעט הסתיים.
בינתיים אנחנו נמצאים עם כ-20% מהמשפחות שלא עברו לבתי קבע – אני מרחיב, ברשותך, קצת את התשובה. אנחנו עובדים על תוכנית פרטנית כרגע, שעוסקת ממש בכל משפחה, לתת לה תשובה מיוחדת המותאמת למצבה הכלכלי ומצבה הנפשי. אנחנו מעודדים את המשפחות על-ידי נתינת יועצים משפטיים, יועצים ארגוניים, יועצי בנייה ויועצים כלכליים.
אני מקווה מאוד, כך סיכמנו וכך אני פועל, שבסוף השנה הזאת, שנת 2015 למניינם, אנחנו נסגור את מינהלת "תנופה" ונשאיר גרעין קטן מאוד של עובדים שיטפל בבעיות הקיימות. זה כמובן לא כולל את ועדות הזכאות, שהן מחויבות להמשיך לעבוד כל זמן שיש תביעות של פונים שונים שלא קיבלו את כל הסעד המגיע להם.
אנחנו נעשה כל מאמץ לפנות את האתרים הזמניים, ולא לחזור על מה שקרה בגבעת-המטוס בירושלים, שאחרי יותר מ-20 שנה עדיין יש שם קרוונים ומשפחות שגרות ללא תנאים מינימליים. אני מקווה ומאחל לכולנו שנלמד מהלקח המר הזה ולא נחזור על טעות כגון זו שהייתה.
ואני פונה מפה למגורשי גוש-קטיף וצפון השומרון ומחזק אותם ומאחל להם ברכת כוהן להשתרשות במקומם, כל אחד במקומו; ומסיים במה שאמרו חכמינו: בזיכרון סוד הגאולה. נזכור ונחזור. תודה.
היו"ר נורית קורן:
תודה רבה. סליחה, אדוני השר, מה אתה מציע לעשות עם ההצעה?
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
חבר הכנסת מרגי, יש לך איזה בקשה בעניין?
יעקב מרגי (ש"ס):
בוא נקיים דיון בוועדת הפנים.
היו"ר נורית קורן:
דיון בוועדת הפנים. יש יום מיוחד?
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
יש דיון מיוחד שנקבע פה במליאה וגם בוועדות. זאת אומרת, כל ועדה בעניינה.
היו"ר נורית קורן:
ב-28 ביולי.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
ב-28 ביולי למניינם. אז אני מציע שבוועדות ידונו בזה וגם במליאה יהיה דיון.
יעקב מרגי (ש"ס):
נעביר את זה לאותו דיון.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
אז זה יעבור לדיון במליאה. תודה.
היו"ר נורית קורן:
לדיון בוועדת הפנים וגם במליאה?
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
לא. אין צורך.
היו"ר נורית קורן:
רק בוועדת הפנים, בסדר.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
אין צורך. זה יעבור לדיון שיתקיים באותו יום. תודה.
היו"ר נורית קורן:
אז אנחנו נצביע עכשיו רק על להעביר לוועדת הפנים.
יעקב מרגי (ש"ס):
לא, תעבירי את זה לדיון במליאה.
שרת התרבות והספורט מירי רגב:
במליאה ייקח לך עוד מאה שנה. לוועדת הפנים.
היו"ר נורית קורן:
בסדר, זה לוועדת הפנים. מכיוון שבמליאה - - -
יעקב מרגי (ש"ס):
ועדת הפנים.
היו"ר נורית קורן:
ועדת הפנים.
אז אנחנו נצביע. בבקשה.
הצבעה מס' 19
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר נורית קורן:
התוצאות הן: בעד – 8, אין נמנעים ואין מתנגדים. אם כך, הצעה לסדר-היום מס' 592 – עשר שנים להתנתקות: הנבנו בתי-כנסת תחת אלו שנהרסו? הנשמרה תכולתם והוכנסה לבתי-הכנסת שנבנו? – תועבר לדיון בוועדת הפנים. תודה.