קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הסתרת נשק בבתי-ספר של אונר"א בעזה בזמן מבצע "צוק איתן" היו"ר נורית קורן: אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעה לסדר-היום מס' 544: הסתרת נשק בבתי-ספר של אונר"א בעזה בזמן מבצע "צוק איתן", של חברת הכנסת ענת ברקו. תשיב סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי. בבקשה, חברת הכנסת ענת ברקו. ענת ברקו (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כנסת ריקה, קודם כול אני רוצה לברך את קנדה, מאחר שחבר הכנסת חסון ואנוכי יושבי-ראש קבוצת הידידות עם קנדה: We would like to wish "Mazal Tov" for Canada Day. הנושא שאני מדברת עליו - - - מיקי לוי (יש עתיד): איפה הם? הם פה, ענת? ענת ברקו (הליכוד): לא, לא. מיקי לוי (יש עתיד): אה, חשבתי. ענת ברקו (הליכוד): בערב, יותר מאוחר. אני פה, אז אני לא נמצאת באירוע שלהם, שאמור להיות עוד מעט. בכל אופן, הנושא שהחלטתי בעצם לדבר עליו הוא הסתרת הנשק במתקני אונר"א, ובשביל אלה שלא יודעים מה זה אונר"א, אונר"א היא בעצם סוכנות הרווחה והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח התיכון. יש לה תשתית ענפה של משרדים, של אמצעים, של משאבים בכל אזור יהודה ושומרון ועזה. מעבר לזה, צריך להדגיש שאונר"א מיועדת אך ורק לפלסטינים, ושאר פליטי העולם מטופלים באופן שונה בנציבות לפליטים, UNHCR, שמטפלת בשאר פליטי העולם, ואגב, גם מצליחה לשקם אותם. אבל אונר"א בפני עצמה – כפי שהתבטא ב-2004 פיטר האנסן בריאיון ל-CBC הקנדי, הוא אמר: לי אין מניעה גם לקבל חמושים לאונר"א. מה שקורה היום, אונר"א מורכבת מאנשי "חמאס". זאת לא הפעם הראשונה שאנו ראינו, באופן בוטה, שימוש במתקני האו"ם להברחת – להסתרת אמל"ח, לשימוש בילדים או במתקנים של בתי-ספר כדי בעצם למנוע ירי לכיוון, או שימוש במגינים חיים, וגם להסתרה של נשק. זה היה ב"עופרת יצוקה", זה היה ב"צוק איתן", כפי שראינו. ואנחנו רואים דבר נוסף, שבעצם פליטי האזור, אזור שמוצף היום בפליטים – מיליונים של פליטים, אדוני היושב-ראש, מיליונים לא מקבלים טיפול מתאים. א. אני מציעה שישתמשו בתשתיות של אונר"א, במקום להנצחת הבעיה הפלסטינית, כי כמעט אין פליטים, יש צאצאי פליטים, והפליטות היחידה שעוברת בירושה מדור לדור זו רק הפליטות הפלסטינית. זאת אומרת שזה גוף ששואב כספים, ממשלת צללים לרשות הפלסטינית ול"חמאס", שלא מאפשרת להם לקחת אחריות לגורלם. יותר גרוע מזה, אנשי ה"חמאס" והרשות הם בוגרי מערכת החינוך של אונר"א, ובמערכת החינוך של אונר"א שוטפים את מוחות הילדים. האינדוקטרינציה וההרעלה של המוחות מחנכות אותם להקרבה עצמית, או אם תגידו להקרבתם בעצם של ילדים שנחשפים לאינדוקטרינציה כה מטורפת. "הגוש האסלאמי", "אל-כותלה אל-אסלאמיה", המסונף ל"חמאס" – יש לכל אחד מהם מפקח, "אמיר", בתוך אונר"א, בתוך בתי-הספר, והוא בעצם אחראי לתוכנית הלימודים, כדי שחס וחלילה לא ילמדו משהו שהוא מועיל, אלא לגדל לשנאה, לאי-יכולת להגיע לפתרונות. מזכיר האו"ם צריך לעמוד לדין כפושע מלחמה. מהמתקנים שהוא אחראי להם נורתה אש לעבר אזרחי ישראל. זה מה שהיה. זה היה ברור, גם אם הם ניסו להסתיר את זה ולספר סיפורים. רק על זה היה צריך להעמיד את מזכיר האו"ם לדין כפושע מלחמה. אולי אפשר להציע לקחת אותו להאג או למקומות אחרים. מה שנטען שבא לתת מענה הומניטרי, או ארגון של זכויות אדם, שוב הפך להיות כלי לניגוח פוליטי של מדינת ישראל. אנחנו רואים מה קורה סביבנו, אנחנו רואים את צבאות המערב, אנשים כבר – מפקדים בצבאות המערב מרגישים לא נוח; הם אומרים לצה"ל, למפקדים בצה"ל: אתם מציבים סטנדרטים בלתי אפשריים עבורנו, מה אנחנו נעשה במלחמה הבאה? האם נקשור את ידינו? האם נקיש בדלת, בגג? האם לא נירה על בתי-ספר שמהם יורים עלינו? מה בעצם, מה בעצם – נשלח מסרונים כדי להגיד למחבלים: תפנו את הבית? השימוש שעושים, השימוש הציני שעושים במתקני האו"ם והחלוקה הבלתי-אפשרית הזאת בעצם מכלילה את הפליטות ויוצרת פליטותforever , מה שנקרא, לתמיד – אין אפשרות להשתקם. עכשיו, זה לא מפני שמחנות הפליטים נראים אחרת. אנחנו ראינו את אל-ירמוכ – רובע בדמשק, מבנים של חמש קומות. שאף אחד לא ידמיין לעצמו כאן איזה מעברות. אבל מכיוון שהרשות ומכיוון שהליגה הערבית לא נותנות לאנשים להשתקם, כדי להנציח את הבעיה הפלסטינית ולנגח את מדינת ישראל – היא משלמת מחיר יקר. היה, באמת, לפני כמה שנים ניסיון בשכם, באזור שכם, לשקם פליטים. אונר"א הייתה זו שמנעה מהם להיכנס לבתים. היו ניסיונות כאלה בעזה, שנבנו בתים – לא רצו לתת להם להיכנס. למה? תישארו פליטים לנצח. זה לא עובד כשיש מיליונים במרחב. זה לא עובד. זה עושה נזק. זה הופך את הפלסטינים לקורבנות לעולם. משהו שבלתי אפשרי שייפתר. כי הלוא טענת השיבה היא טענה – כמו שההורים שלי לא יחזרו לעיראק, וכמו שאנשים אחרים לא יחזרו: הייתה מלחמה, דברים השתנו. החלום, האשליה הזאת חייבים להיפסק. ולכן ההצעה שלי, סגנית השר, זה קודם כול להעלות הצעה, להציע שמתקני אונר"א ישמשו את כלל פליטי האזור. יש תשתית. שיטפלו בפליטים באמת, פליטים אמיתיים. הדבר השני: צריך לסגור את הברזים. המשאבים האלה שמוזרמים לשם, המיליארדים, אלו תקציבים כפולים, פעם לרשות ופעם לאונר"א, בעצם על אותם דברים. הכסף לא מסומן. ויותר חמור מכך: ה"חמאס" הוא אונר"א ואונר"א היא ה"חמאס". מיקי לוי (יש עתיד): - - - ענת ברקו (הליכוד): תודה רבה. מיקי לוי (יש עתיד): אבל מה הכלים - - - היו"ר יואל חסון: תודה, חברת הכנסת ברקו. חבר הכנסת לוי. חברת הכנסת ברקו - - שרת התרבות והספורט מירי רגב: יישר כוח. היו"ר יואל חסון: - - תודה רבה. מיקי לוי (יש עתיד): - - - היו"ר יואל חסון: תענה סגנית שר - - ענת ברקו (הליכוד): מה? היו"ר יואל חסון: - - החוץ - - מיקי לוי (יש עתיד): אין כלים. היו"ר יואל חסון: - - חברת הכנסת - - ענת ברקו (הליכוד): אין כלים? היו"ר יואל חסון: - - חוטובלי. ענת ברקו (הליכוד): אז תמציא אותם. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): - - - ענת ברקו (הליכוד): אתה צריך להיתקע עוד כל כך הרבה - - מיקי לוי (יש עתיד): - - - ענת ברקו (הליכוד): - - עשרות שנים באותו דבר? - - - שרת התרבות והספורט מירי רגב: יישר כוח. ענת ברקו (הליכוד): - - - מיקי לוי (יש עתיד): הצעה נהדרת לסדר-היום, רק אין כלים. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: שלום, אדוני היושב-ראש, שלום, חברי חברי הכנסת, חברתי חברת הכנסת ד"ר ענת ברקו מעלה את אחד הנושאים שהייתי קוראת להם – שקיבל במשך הרבה מאוד שנים את מעטפת ההגנה של מערכת הביטחון הישראלית מתוך ההנחה שאונר"א היא הרע במיעוטו באזור. אני חייבת להגיד לכם ששני המבצעים הצבאיים האחרונים בעזה, "צוק איתן" ו"עופרת יצוקה", הוכיחו שאונר"א היא פשוט מתקן שימוש בידי האויב. את זה לא אומרת אני, גברתי; את זה לא אומר איזה פעיל שיש לו אינטרס – את זה אומר מזכ"ל האו"ם. מזכ"ל האו"ם באפריל האחרון מפרסם דוח שבו הוא אומר ומפרט את האירועים שבהם אונר"א משתמשת בבתי-הספר שלה כדי לתת מחסה לטרוריסטים. עכשיו, כשזאת המציאות, והמציאות הזאת גלויה והיא על השולחן, אני אומרת לך שאחת הפעולות הראשונות שביקשתי מהמחלקה הבין-לאומית במשרד החוץ, כשנכנסתי לתפקיד, זה לפתוח את הנושא הזה לדיון. תראי, כל כך הרבה שנים יש קשר שתיקה סביב זה. כי אנחנו בעצם, ביד ימין שלנו, כל הבית הזה שקורא לעצמו "הבית הציוני", מזהבה גלאון עד אורי אריאל, דרך הליכוד שנמצא כאן ומוביל מדיניות – כל הבית הזה נאבק ברעיון זכות השיבה הפלסטיני. מה זה BDS אם לא שלילת הלגיטימציה של מדינת ישראל להתקיים בכל מקום שהוא? שלילת הרעיון של 1948, קרי הקמת המדינה? ומי עושה נגד הרעיון הזה? ארגון שבאיזו מעטפת, מסווה של ארגון לזכויות אדם, משמר את זכות השיבה – כפי שהגדרת יפה – לנצח. אני רוצה לתת לכם מספרים. תראו, המציאות היא שיש היום, על-פי אונר"א, 5 מיליון אנשים שרשומים כפלסטינים פליטים. חלקם הגדול, אתם יודעים, נמצא מפוזר: ביהודה ושומרון, בעזה, בסוריה, בלבנון. צאצאי הפליטים הפלסטינים, תקשיבו טוב, דור חמישי, ממש לנצח נצחים, וכולם זוכים להירשם אוטומטית כפליטים. זו בעצם הדרך האחת. עכשיו, לכאורה תגידו לי מה אונר"א עושה בארגון הרשמי שלה שמטפל בפליטים בעולם? אז נכון, יש ארגון כזה. הארגון הזה נקרא UNHCR. והארגון הזה עושה מה שארגון שאמור לשקם פליטים עושה: הוא מעלים את מעמד הפליטות דרך שיקום. אבל לא באונר"א. באונר"א זה לא קיים. אז גברתי וגם חברי, אתם יודעים שבאו"ם יש בכלל יחס מיוחד לישראל. אז מסתבר שיש גם יחס מיוחד לכל מה שנוגע למדיניות שיכולה לשלול את קיומה של ישראל, שזה כל רעיון השיבה הפלסטיני. אני חושבת שהמציאות הזאת, שהיא מציאות, באמת, זה כבר, הייתי אומרת, המציאות הזאת מתפוצצת לנו בפרצוף. בסוף חיילי צה"ל משלמים בחייהם על כך שהמתקנים האלה נהנים מחסות בין-לאומית, מהחסות של האו"ם, כשבעצם הם מתקני טרור לכל דבר ועניין. יש מקום לדיון בנושא הזה. אני מאוד שמחה שהנושא הזה עולה על סדר-היום בכנסת. אני רק רוצה להגיד לך שזה לא שסדר-היום הישראלי לחלוטין לא מדבר על זה בזירות הבין-לאומיות. בשנים האחרונות אנחנו מבינים את גודל הסכנה, וישראל מבהירה את עמדתה בכל פורום בין-לאומי, כולל בעצרת הכללית של האו"ם, שראוי שיהיה גוף אחד שיטפל בנושא הפליטים. מה זה היחס המיוחד הזה לשיבה הפלסטינית? המצאה שכל עניינה לשלול את קיומה של מדינת ישראל, שלא תחשבו אחרת. ואני אומרת לך שבאופן שיטתי מדינת ישראל אומרת לא לשלושה דברים: לא להסתה; לא לשימוש במתקני אונר"א כמתקני טרור; ואנחנו עומדים על כך שבסופו של יום צריך למצוא תוכנית, תוכנית לשיקום הפליטים האלה. אנחנו לא יכולים לחשוב שלנצח יעמדו כאן 5 מיליון אנשים ויאיימו למחוק את זהותה של מדינת ישראל. אנחנו, בעיני לפחות הנושא הזה הוא חשוב לדיון, הן במערכת הביטחון הישראלית, הן במשרד החוץ. אני באופן אישי אמליץ לך להעביר את זה לדיון בוועדת חוץ וביטחון. ואני אומרת שהגיע הזמן לעסוק בנושא הזה וגם להכניס אותו למסגרת חשיבה חדשה. אני בוודאי מתכוונת לעסוק בזה במסגרת המשרד. קריאה: - - - היו"ר יואל חסון: תודה רבה, גברתי סגנית השר. האם את מוכנה - - ענת ברקו (הליכוד): - - - היו"ר יואל חסון: - - חברת הכנסת - - - ענת ברקו (הליכוד): מה את מציעה? שרת התרבות והספורט מירי רגב: - - - ענת ברקו (הליכוד): אז מה את מציעה? שרת התרבות והספורט מירי רגב: תעבירי את זה לוועדת חוץ וביטחון. אני אומרת לך שבתכל'ס זה נושא יותר מדי חשוב - - ענת ברקו (הליכוד): - - - שרת התרבות והספורט מירי רגב: - - להשאיר את זה לוועדה - - - ענת ברקו (הליכוד): הנה, זה לא נגמר - - - שרת התרבות והספורט מירי רגב: צריך - - - היו"ר יואל חסון: מה את מציעה? מיקי לוי (יש עתיד): תצטרפי לעמדת סגנית השר - - - היו"ר יואל חסון: לא, היא - - - שרת התרבות והספורט מירי רגב: - - - היו"ר יואל חסון: היא דווקא הציעה שזה ילך לוועדת חוץ וביטחון. לדעתי זו הצעה טובה: ועדת חוץ וביטחון. שרת התרבות והספורט מירי רגב: בסדר. - - - אני אומרת לך שכדי לקדם את הנושא של החרם הבין-לאומי, שזה לחשוף את הפרצוף האמיתי של חלק מהארגונים שבמסווה של זכויות אדם פועלים כנגדנו, זה לא, זה לא ועדת – זה לא רק ועדת חוץ וביטחון. תתחילי שם - - - היו"ר יואל חסון: בואו נתחיל משם. אז אנחנו מעלים להצבעה את העניין – מי שבעד הוא בעד העברת הנושא לדיון בוועדת חוץ וביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יואל חסון: שישה בעד, שניים נגד. אני קובע שההצעה לסדר-היום מס' 544: הסתרת נשק בבתי-ספר של אונר"א בעזה בזמן מבצע "צוק איתן", תועבר לדיון בוועדת חוץ וביטחון.