קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא שוד משאבי הטבע היו"ר יואל חסון: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה לסדר-היום מס' 1378: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא שוד משאבי הטבע. ישיב אחר כך שר התשתיות הלאומית, האנרגיה והמים, השר שטייניץ. חברת הכנסת זנדברג, מגישת ההצעה, בבקשה. בבקשה, גברתי. תמר זנדברג (מרצ): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שחיתות או חוסר אחריות – נדמה לי שזאת הכותרת שצריכה להינתן לוועדת החקירה הפרלמנטרית שאני מציעה להקים כאן. והאמת היא שבין שמדובר בשחיתות ובין שמדובר בחוסר אחריות, בכל מקרה הנושא חייב להיחקר, וחייבים להיחקר גם ההיסטוריה שלו, גם העבר שלו וגם העתיד. רק השבוע נקשרו אחת לשנייה שתי פרשיות שקשורות אולי גם לשחיתות וגם לחוסר אחריות בנושא משאבי הטבע; כל אחת מהן ראויה לוועדת חקירה בפני עצמה, ולפחות על אחת מהן אני כבר הגשתי, בשם סיעת מרצ, הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, שנדחתה. האחת היא מתווה הגז, והשנייה היא דיוני ועדת ששינסקי 2, שאנחנו דנים בה ממש בימים אלה בוועדת הכספים. אפשר אולי אפילו להוסיף את משבר החשמל שאנחנו רואים בימים האחרונים כעוד מחדל שגם הוא קשור למשאבי הטבע. ב-19 באוקטובר, רק לפני פחות משבועיים, הוקלט יצחק תשובה בכנס סגור למשקיעים. ההקלטה פורסמה בערוץ הכנסת לראשונה, ובהקלטה הזאת תשובה מבשר למשקיעים שמתווה הגז יעבור בימים הקרובים. הפרסום הזה הכה את כולנו בתדהמה. הימים הם ימי מתיחות ביטחונית, פרשיות הגז מאחורינו, והיה נראה שירדו לפי שעה מסדר-היום. איך ידע תשובה שמתווה הגז עומד לעבור בימים הקרובים? לא עברו חמישה ימים ונודע על אותו תרגיל מסריח שבמסגרתו השר דרעי התקפל, ויתר, נטש את תפקידו כשומר הסף האחרון – בממשלה לפחות – נגד שוד הגז. חמישה ימים בלבד. איך תשובה ידע? שאלה טובה, עוד אחת מהשאלות שצריכות להיחקר במסגרת ועדת החקירה הפרלמנטרית המוצעת. באותו פליק-פלאק מביש ניסה השר דרעי לטעון באחד הניסיונות שלו להצדיק את עצמו, שלמתווה הגז המוצע אין אלטרנטיבה. האומנם? האם זה נשמע לנו הגיוני שלשר הממונה על נושא שמשמעותו לכלכלת ישראל היא מאות מיליארדים – מאות מיליארדים של שקלים – לא הוצגה אלטרנטיבה? רק על זה צריך להקים ועדת חקירה, שלא לדבר על האלטרנטיבה שהציג בממשלה בחודש יולי – רק שלושה חודשים קודם לכן – השר אבי גבאי, השר להגנת הסביבה; שלא לדבר על האלטרנטיבה שגובשה על-ידי קואליציה אזרחית רחבה ומלומדת, שכוללת ארגונים, פעילים, מומחים, אקדמאים וגם חברי כנסת. ואני חייבת לציין בהקשר הזה את חברת הכנסת שלי יחימוביץ שיושבת כאן; היא באמת מורה ומדריכה ומעוררת השראה אצל כולנו בנושא הזה כבר שנים. והקואליציה הזאת – שאת היית שותפה בכירה בה, שלי – הניחה על השולחן מסמך, נייר, עם דיונים, עם מומחים, אקדמאים, מתחומי הגז, האנרגיה, משאבי הטבע וכו', לא פחות מלומד מהאלטרנטיבה שהממשלה דנה בה, לרבות השר דרעי, שהעיד על עצמו שהוא לא מבין בנושא. למה לא הוצגה האלטרנטיבה הזאת בפני השרים בצורה מסודרת ומלומדת? עוד שאלה לוועדת חקירה פרלמנטרית, או אולי אפילו ממלכתית. ואני לא נכנסת לשאלות למה הותר ייצוא מ"תמר" ולמה נדחה פיתוח "לווייתן" ולמה לא מונח הצינור השני ולמה לא מוענק פיקוח על המחירים ולמה נקבע מחיר של 4.7 דולר לפחות כאשר מחירי הגז בעולם כבר עכשיו צונחים מתחת לדרגה של 2 דולר? ולמה לא נרשמו פרוטוקולים באותו צוות ממשלתי שהוכחש שהוא צוות, ולמה המתווה ממשיך להתקדם בכזאת תאוצה אף שברור לכול שהוא הפך ללא רלוונטי? האמת, שמתווה הגז הוא אולי מקרה קיצון, ואולי מקרה גדול, אבל הוא רק מקרה פרטי אחד בשורה ארוכה של משאבי טבע שמככבים בשורה ארוכה מאוד של פרשיות שחיתות, תחקירים ועדויות; חלקם כבר התבררו בבית-המשפט וחלקם מתבררים בימים אלה. לא מיותר להזכיר את הסרט "שיטת השקשוקה" של חברנו מיקי רוזנטל, שדיבר על משאבי ים-המלח, דרך עוד פרשייה שגודלה מתברר רק בימים אלו – פרשת השחיתות של חבר הכנסת לשעבר פואד בן-אליעזר, שקשורה גם היא לחלוקת רישיון קידוח והטיה ולחצים על הממונה על הנפט ועל חברי מועצת הנפט, כפי שנוסח אתמול בתוכנית "המקור". ומי שלא ראה את "המקור" בערוץ 10 אלא דווקא בחר לראות ערוץ 8 יכול היה לראות, בסרט של דורון צברי ואמיר בן-דוד, "מגש הכסף" – אגב, צפיית חובה לכולם – יכול היה להיזכר בפרשיות ירון זליכה, שנחשב גם כאן, בבית הזה, במשך שנים לפרנואיד, ואז הסתבר שהוא גילה כמה מאות מיליונים של שקלים שקודמו בתפקיד, החשב הכללי ניר גלעד, משום מה לא גבה. ובמקרה, באיזה תפקיד מכהן היום ניר גלעד? ניחשתם נכון, אתם יודעים איפה הוא. אבל רק לפרוטוקול, למען יוכלו הדורות הבאים לקרוא את זה, אז שידעו שהוא מנכ"ל "החברה לישראל", בעלי כי"ל. פגשנו אותו, דרך אגב, השבוע בדיוני ששינסקי 2, עומד כארי על האינטרסים של חברת כי"ל ומנסה לכופף עוד יותר את המסקנות של ועדת ששינסקי 2, שגם הן כופפו יחסית למסקנות הביניים, וזה בשעה שהממשלה הקימה את "צוות הארבעה" הממשלתי, שמשום מה מנהל דיונים סודיים במקביל לדיונים בכנסת. וכמו שכולנו יודעים, ולא מיותר להזכיר שוב, שזה לא הרגולטור היחיד שמעורב ב"שקשוקה" של משאבי הטבע. בין הרגולטורים ומובילי המדיניות לשעבר שהיום עובדים בשירות טייקוני האנרגיה אפשר למצוא את אפי איתם, שר לשעבר, שעומד כיום בראש חברת "ג'יני" שקודחת קידוחי נפט – "אפק" – ברמת-הגולן תוך הפקרת משאבי הטבע, ובראשם הכינרת – תארו לעצמכם, עד כדי כך; את עמוס ירון, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון, שמונה רק לאחרונה לדירקטור ב"דלק קידוחים"; את שאול צמח, שעמד בראש ועדה שקרויה על שמו שקבעה את שיעורי היצוא, ומונה לדירקטור בחברת "פז"; את אודי ניסן, שמונה לדירקטור ואחר כך ליו"ר חברת "דלק", אחרי שכיהן בוועדת ששינסקי ובוועדת הריכוזיות, והרשימה עוד ארוכה. ומשאבי הטבע שצריך להגן עליהם, ושצריך לחקור את ה"שקשוקה", או יותר נכון את ה"שקשוקות", שהביאו אותנו למצב של היום, לא כוללים רק נפט וגז. הם כוללים את משאבי הטבע בים-המלח, את הפוספטים, את המלח, את פצלי השמן, את המים המינרליים שמשום מה לא הוכרו על-ידי ועדת ששינסקי כמשאב מתכלה ולכן גם החברות שכורות אותם ודולות אותם מהאדמה לא משלמות עליהם תמלוגים. משאבי הטבע כוללים את השטחים הפתוחים, את הרי ירושלים, שעומדים עכשיו בפני החרבה בשורה ארוכה של תוכניות בנייה שעומדות להחריב את ההרים ולרוקן את ירושלים. הם כוללים את זכויות הבנייה, את האוויר, את הקרקע. גם הם משאבי טבע וגם הם הרבה פעמים מככבים בפרשיות שחיתות, ראו פרשיית "הולילנד", שלא צריך להכביר עליה מילים. ועדת החקירה המוצעת צריכה לכלול גם את העלות – ואני מדברת בעיקר על העלות הסביבתית, האנושית, החברתית – שכל אותן "שקשוקות" של הון–שלטון–משאבי-הטבע עולות לנו. היא צריכה לכלול את החקר של הרס הסביבה בים-המלח, את הרס הסביבה על-ידי כריית פוספטים, ואת העובדה שהיום עלות השיקום של המשאבים האלה מוטלת כולה על הציבור בעוד את הרווחים, כולנו יודעים מי גורף. היא צריכה לכלול גם ייעוד של התקבולים, התגמולים והמסים מאותן עסקאות על משאבי הטבע – לא רק לחינוך, לבריאות, לדיור ולרווחה, כמו שכמובן צריך לקרות, אלא גם למטרות סביבתיות, ובפרט למחקר ולפיתוח אסטרטגיות וטכנולוגיות לקדם הסתמכות על משאבי אנרגיה מתחדשים, שיחליפו את השימוש במשאבי אנרגיה מתכלים, שיכולים להיות נקיים יותר או פחות, מזיקים יותר או פחות, אבל בסופו של דבר מתכלים, והם לא מקורות בני-קיימא שיוכלו לקיים אותנו כאן לאורך זמן. ועדת החקירה המוצעת צריכה לכלול חקירה אמיצה ומדוקדקת של מה שאנחנו קוראים הון–שלטון–משאבי-הטבע, כי תמיד, משום מה, כשאנחנו הולכים וחוקרים – אם בתחקירים עיתונאיים ואם זה בפרשיות וחקירות למיניהן – בלבה או בטבורה של פרשיית שחיתות עומדים משאבי הטבע. זה חוזר על עצמו וזה גורף. אז אנחנו צריכים לחקור לעומק את אותם מקרים, אנחנו צריכים לדרוש שקיפות בקבלת ההחלטות, פרוטוקולים, שקיפות בצוותים הממשלתיים, ולבדוק איך הגענו למצב הזה שמשאבי הטבע כל כך מופקרים. אבל אולי יותר מכול אנחנו צריכים לדרוש גיבוש מדיניות אסטרטגית כוללת לניהול משאבי הטבע. דרוש לנו חזון, דרושה לנו אסטרטגיה, דרושה לנו דרך, דרושה לנו אחריות ציבורית על מה ששייך לכולנו. תודה. היו"ר יואל חסון: תודה רבה לך, חברת הכנסת זנדברג. ישיב לחברת הכנסת השר שטייניץ. השר, אני מבקש להסב את תשומת לבך שבניגוד למקרים בהקשר של שר בממשלה, פה יש הגבלת זמן לעשר דקות. לא אשים לך אבל תצטרך להסתפק בעשר דקות. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: תודה. אדוני היושב-ראש, זה יהיה פחות מעשר דקות. שמעתי מקצת דבריה של חברת הכנסת הנכבדת תמר זנדברג. תמר, עם כל הכבוד וההערכה, רוב הדברים היו משוללי יסוד. לאחר עיכובים של שנים, שגרמו כבר נזק של עשרות מיליארדים למדינת ישראל, פעלתי לקדם את מתווה הגז, מתוך תחושה של נאמנות לאינטרסים ולצרכים של מדינת ישראל, מתוך אותה תחושה שבהיותי שר אוצר הביאה אותי לפעול לכך שנקבל את רוב ההכנסות ממשאבי הטבע. וזה המצב היום, ש-60% מההכנסות מ"לווייתן" למשל, או אפילו יותר – 60% זה רק מה שהמדינה מקבלת, לאזרחים יש עוד חלקים אחרים, דרך קרנות הפנסיה וכו', וזה מגיע למעל 70% בסוף – הכנסות המדינה, מ-20% עלו ל-60%, רוב ההכנסות מגיעות אלינו ולא לבעלים של החברות. חזרתי עכשיו מארצות-הברית. המתווה רלוונטי מאין כמותו, דנתי עליו גם עם שר האנרגיה האמריקני, שמתעניין מאוד במתווה הזה ובצורך שנשתף פעולה עם מצרים וקפריסין, ובעתיד אולי גם עם טורקיה ויוון, בתחום הגז. כולם מחכים למתווה. נפגשתי עם חברות אנרגיה רבות, חלק מהן מוכנות להמשיך לבוא לחפש עוד שדות גז במים הכלכליים שלנו, ברגע שהמתווה יעבור. לכן, אדוני היושב-ראש, הדברים משוללי יסוד. המתווה הזה הוא נכון, הוא חיוני למדינת ישראל – הכנסות של עשרות מיליארדים, ביטחון אנרגטי. יש לנו בעיות קשות של הפסקות חשמל בימים האחרונים; הסכנה היותר-גדולה עוד, היא שאם נישאר עם שדה גז אחד וצינור אחד ושם תהיה תקלה, יהיו הפסקות חשמל של חודשים ולא של ימים. גם את זה המתווה, שיוביל לפיתוח "כריש", "תנין" ו"לווייתן" ולהמשך חיפושי הגז – גם את זה המתווה יכול למנוע. לכן, אדוני היושב-ראש, הממשלה מבקשת לדחות את ההצעה הזו. הצעה לא רצינית, אין פה שום מקום לדבר הזה. אני רוצה להוסיף עוד מילה, ברשותך. יש אחר כך גם הצעות בתחום החשמל. הכנתי את התשובה עליהן, אבל מאחר שיש לנו פתאום עוד סדרה של תקלות, הפעם בגלל הצפות – לא בהיקפים שהיו ביום ראשון, שהיו ההיקפים הגדולים ביותר בתולדות המדינה – 250,000 או 260,000 בתי-אב בבת-אחת נותקו, וזה פי-ארבעה, מבחינת מספר התקלות, מאשר בסופה הגדולה של 2013; אבל שוב יש לנו תקלה בשרון, באותם אזורים, לצערי, של הרצליה, רעננה, כפר-סבא, ואני מתכוון לצאת לשם. לכן ביקשתי שעל ההצעות הבאות יגיב במקומי השר התורן. אני מצטער על כך, דווקא רציתי להגיב עליהן, אבל אני אצטרך לצאת ולראות מה קורה בשטח ומה קורה בהתנהלות. לכן - - - היו"ר יואל חסון: אני לא יודע מה אתה יכול לעזור שם בשטח. אני חושב שאתה יכול לעזור פה, לתת תשובות לציבור, אדוני השר. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: אני בהחלט שמח לתת תשובות לציבור, כפי שאתה יודע, וגם דיברתי לציבור, גם בתקשורת, גם בערוץ 2, אבל - - - היו"ר יואל חסון: פה מדברים לציבור, אדוני. זה המקום. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ: כן. אבל כשיש תקלות בסדר גודל חמור ומקרי חירום, ויש כרגע מקרה חירום חדש כי מזג האוויר הסוער שוב התרחש, אז יש גם מקום לזה שהשר יהיה בקשר ישיר עם הכוחות בשטח ואפילו לפעמים גם יבקר ויראה מה קורה בשטח. אז לכן אמרתי גם את הדברים הללו. תודה רבה לך. היו"ר יואל חסון: תודה רבה לך, אדוני השר. אנחנו מבינים שהממשלה מבקשת הצבעה שמית, אז אנחנו עוברים להצבעה. עכשיו הצבעה שמית. גברתי מזכירת הכנסת, בבקשה. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) עבדאללה אבו מערוף – בעד טלב אבו עראר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח מיכאל אורן – נגד דוד אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח רוברט אילטוב – אינו נוכח אלי אלאלוף – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח גלעד ארדן – אינו נוכח אורי אריאל – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד זוהיר בהלול – אינו נוכח נאוה בוקר – אינה נוכחת דוד ביטן – נגד מיכל בירן – אינה נוכחת מירב בן ארי – נגד אלי בן-דהן – נגד יואב בן צור – אינו נוכח איל בן ראובן – בעד יחיאל חיליק בר – אינו נוכח איתן ברושי – אינו נוכח עמר בר-לב – אינו נוכח ענת ברקו – נגד יוסף ג'בארין – בעד באסל גטאס – אינו נוכח אילן גילאון – אינו נוכח זהבה גלאון – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מסעוד גנאים – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח יעל גרמן – אינה נוכחת אבי דיכטר – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח יצחק הרצוג – אינו נוכח שרן השכל – נגד יצחק וקנין – אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח חנין זועבי – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח תמר זנדברג – בעד עבד אל חכים חאג' יחיא – בעד ציפי חוטובלי – אינה נוכחת אורן אסף חזן – נגד דב חנין – בעד יואל חסון – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח מנואל טרכטנברג – אינו נוכח מרדכי יוגב – אינו נוכח יוסי יונה – בעד שלי יחימוביץ – בעד חיים ילין – אינו נוכח משה יעלון – אינו נוכח איתן כבל – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח משה כחלון – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח עליזה לביא – אינה נוכחת ציפי לבני – אינה נוכחת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת ז'קי לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח סופה לנדבר – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח ינון מגל – נגד מנחם אליעזר מוזס – נגד שולי מועלם-רפאלי – נגד ירון מזוז – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד אראל מרגלית – אינו נוכח אברהם נגוסה – נגד משולם נהרי – נגד איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת בנימין נתניהו – נגד קסניה סבטלובה – אינה נוכחת רויטל סויד – אינה נוכחת ניסן סלומינסקי – נגד בצלאל סמוטריץ – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד איימן עודה – אינו נוכח רחל עזריה – נגד דניאל עטר – אינו נוכח חמד עמאר – נגד רועי פולקמן – אינו נוכח עודד פורר – נגד טלי פלוסקוב – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח יעקב פרי – אינו נוכח עיסאווי פריג' – בעד עמיר פרץ – אינו נוכח נורית קורן – נגד יואב קיש – נגד איוב קרא – נגד מירי רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד מיקי רוזנטל – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח נחמן שי – בעד סילבן שלום – אינו נוכח עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח סתיו שפיר – בעד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – בעד היו"ר יואל חסון: האם יש מישהו – מזכירת הכנסת, נא לקרוא פעם נוספת בשמותיהם של חברי הכנסת שלא היו פה. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח דוד אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח רוברט אילטוב – אינו נוכח אלי אלאלוף – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח אופיר אקוניס – נגד גלעד ארדן – אינו נוכח אורי אריאל – אינו נוכח זוהיר בהלול – אינו נוכח נאוה בוקר – נגד מיכל בירן – אינה נוכחת יואב בן צור – נגד יחיאל חיליק בר – אינו נוכח איתן ברושי – אינו נוכח עמר בר-לב – בעד באסל גטאס – אינו נוכח אילן גילאון – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד מסעוד גנאים – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח יעל גרמן – אינה נוכחת אבי דיכטר – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח יצחק הרצוג – אינו נוכח יצחק וקנין – אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר – נגד חנין זועבי – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח ציפי חוטובלי – אינה נוכחת אחמד טיבי – אינו נוכח מנואל טרכטנברג – אינו נוכח מרדכי יוגב – אינו נוכח חיים ילין – אינו נוכח משה יעלון – אינו נוכח איתן כבל – בעד אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח משה כחלון – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח עליזה לביא – אינה נוכחת ציפי לבני – אינה נוכחת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת ז'קי לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח ירון מזוז – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אראל מרגלית – אינו נוכח איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת קסניה סבטלובה – אינה נוכחת רויטל סויד – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח דניאל עטר – אינו נוכח רועי פולקמן – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יעקב פרי – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח מירי רגב – אינה נוכחת מיקי רוזנטל – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יובל שטייניץ – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח סילבן שלום – אינו נוכח עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת היו"ר יואל חסון: האם יש מישהו באולם שלא הצביע? מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) צחי הנגבי – נגד ישראל אייכלר – נגד היו"ר יואל חסון: אני נועל את ההצבעה. קריאות: - - - היו"ר יואל חסון: ואלה תוצאות ההצבעה: 37 התנגדו להעברת ההצעה לסדר-היום לוועדת הכנסת, 19 היו בעד, ולכן אני קובע שההצעה נפלה ולא תועבר להמשך דיון בוועדת הכנסת.