קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום מוכנות חברת החשמל לחורף ונזקי הסופה היו"ר יואל חסון: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעות לסדר-היום מס' 1349, 1352, 1359, 1364, 1367 ו-1374 בנושא: מוכנות חברת החשמל לחורף ונזקי הסופה. ישיב השר מטעם הממשלה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת רועי פולקמן – אינו נמצא; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – לא נמצא. חברת הכנסת סופה לנדבר, בבקשה. שר האנרגיה העביר את תשובתו לשר המקשר מטעם הממשלה. היה דחוף לו, במקום לתת תשובות לציבור פה, היה דחוף לו לצאת ולסייע לכוחות החילוץ בסופה. כנראה יש לו איזה כישרון ייחודי לסייע שם. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): כן, במשך יומיים הוא נעלם, וגם עכשיו – נעלם. אבל זה כנראה מאוד טבעי לשר. קריאות: - - - סופה לנדבר (ישראל ביתנו): טוב, רבותי. לא ייתכן שבשנת 2015, אחרי 20 דקות של רוחות – לא סערה, לא שלג; רוח חזקה – אלפי משפחות, אלפי משפחות נשארו בלי חשמל. היו"ר יואל חסון: עשרות-אלפים, מה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): עשרות-אלפי משפחות, אתה צודק. 200,000, אם להיות יותר צודקת. אני רוצה, רבותי, לבקש שמנכ"ל חברת חשמל יהיה כמה ימים, או יום אחד בסך הכול, בלי מים חמים, כמו שנשארו הילדים במשפחות האלה; אני רוצה שסמנכ"ל חברת חשמל יסתובב בבית עם נרות, כמו שהסתובבו אחרים. אני שואלת: במצב חירום – שביתה איטלקית? שביתה איטלקית? גם ברוסיה זה היה קורה? בקנדה? בצרפת? אתם יודעים מה היה יכול לקרות במדינות האלה? אם קורה דבר כזה, לא היינו נשארים בלי חשמל שם, המשפחות, ואם היו נשארים בלי חשמל יום אחד – האחראים היו נשארים בלי עבודה. אתם יודעים למה זה קרה? מפני שבמדינת ישראל אין אחריות אישית. הגיע הזמן שבכל מקום, בכל מקום תהיה אחריות אישית. שלא יספרו לנו כאן מה קורה במדינות אחרות. שם באמת יש סופות. מה זה שביתה איטלקית, רבותי? שביתה איטלקית של ועד? מה זה, עשרות-אלפי אנשים בני-ערובה של ועד העובדים של חברת החשמל? אדוני השר, ראש הממשלה, שר האנרגיה, חייבים לקחת אחריות. במקום "סופר-טנקר" – סופר-שאלטר. חייבים שבחברת חשמל יהיה סדר, וזרם חדש לגמרי. תודה. היו"ר יואל חסון: תודה רבה לחברת הכנסת סופה לנדבר על דברייך החשובים. חברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה. גברתי, שלוש דקות ו-20 שניות, בזכות חברת הכנסת לנדבר. מיכל רוזין (מרצ): תודה, כבוד היושב-ראש, אף שאני חייבת לומר שאני לא מסכימה לדבריה. מובן שאף אחד מאתנו לא אוהב לשבת לבד בחושך. למרות המוצא שלי, או המוצא של סבא וסבתא שלי, גם אני לא אוהבת לשבת לבד בחושך. אבל 60,000 צרכנים - - - היו"ר יואל חסון: אולי תגידי מה המוצא, כי יש כאלה שלא כל כך קלטו את הבדיחה. מיכל רוזין (מרצ): בהתאם לבדיחה על הפולניות שאוהבות לשבת בחושך לבד, אז אני לא מעדיפה, ואם כבר לשבת בחושך, אז אני מעדיפה ביחד ולא לבד. ואני חושבת שאולי זה המסר העיקרי שלי לעניין חברת חשמל. זה נורא קל – ובוודאי ההנהלה קפצה ראשונה – להאשים את העובדים. נכון, העובדים היו בעיצומים לפני שהתחילו הסופה והסערה. מייד כשהם הבינו את גודל הבעיה הם הפסיקו את העיצומים, ועובדי חברת חשמל עובדים מבוקר ועד לילה, כולל לילה, כדי לחבר את הצרכנים, כמובן, לחשמל. היום, דרך אגב, נותקו עוד 15,000 אזרחים מחשמל. אבל לא ייתכן שחברת החשמל, הנהלת חברת החשמל, שבמשך שנים מביאה רפורמות שונות ולא מיישמת אף אחת מהן, ומבקר המדינה מטיל עליה את האחריות לאי-יישום הרפורמות, וכל מיני רפורמות, אפילו קטנות, של מענה חירום של 103 וכדומה, לא מיושמות – אז גם בזה נאשים את העובדים? נורא קל להאשים את העובדים. נורא קל להגיד שמכיוון שיש עבודה מאורגנת יש הפסקות חשמל; בגלל זה 60,000 אזרחים ואזרחיות מתנתקים מחשמל. האם זה לא אומר משהו על התשתיות? האם זה לא אומר משהו על הכישלון של החברה לנהל אותה? שלא נדבר על החובות העצומים של חברת החשמל. אני יודעת שהפתרון של המדינה הוא תמיד: בואו נפריט, בעיקר את ההולכה של החשמל, אבל בכלל: בואו נפריט. הרי עוד לא גמרנו לבכות על ייבוש שירותי הדואר – אנחנו רואים מה קורה עם הדואר, מתי הוא מגיע אלינו – והנה, מכות בנו התוצאות של ייבוש חברת החשמל. והתירוץ הזה להפרטה, שאם תהיה הפרטה נקבל שירות טוב יותר, אז לאמיתו של דבר מה שיקרה – ובזה התחלתי, אולי – שחלק מהאנשים ישבו לבד בחושך, מכיוון שאז זו לא תהיה מכת מדינה, זה לא יהיה משהו שכולנו אחראים לו, אלא מי שיהיה לו כסף ומי שישלם לחברה יותר אולי יקבל איכות שירות טובה יותר, לפי עומק הכיס שלו. אנחנו כבר מכירים את זה שגם בבריאות יש ביטוחים משלימים, שירותי פרימיום ועוד שלל שמות מכובסים לערוצים נפרדים לעניים ועשירים. אם זה מה שמתכננת לנו הממשלה באספקת החשמל, הרי אנחנו באמת נשב לבד בחושך. אני חושבת שהגיע הזמן שנפסיק באמת להאשים כל הזמן את העובדים. נבדוק עם ההנהלה מדוע הרפורמות שהיא שוב ושוב אינה מביאה לכנסת – אני רוצה להגיד לכם שבקדנציה הקודמת אני הובלתי, עם הקואליציה, אי-חידוש הרישיון לחברת החשמל, שכבר עשר שנים מדי שנה מחדשים לה את הרישיון בתנאי שהיא תביא רפורמה בשנה הקרובה, מה שלא קורה. ולצערי הרב, בהתגייסות הפוכה, יום לפני סוף השנה, הם הצליחו להעביר את ההחלטה. אם חברת החשמל הייתה יודעת שלא יחדשו לה את הרישיון ולא תהיה אספקת חשמל, הם היו מיישמים את הרפורמה למגיעים להחלטות, כן, גם עם ועד העובדים, וטוב שיש עבודה מאורגנת במדינת ישראל, ששומרת על העובדים. אני רוצה - - - היו"ר יואל חסון: נא לסיים. מיכל רוזין (מרצ): אני רוצה לסיים ולקרוא מכאן לשר שטייניץ ולחברי הממשלה: תפסיקו לסמא את עיני הציבור. תפסיקו להטיל את הדברים על ועד העובדים והעובדים. מגיעה לנו התייעלות; לא מגיע לנו, איך שמתחיל החורף, הסערה הראשונה, הגשם הראשון, הכול מתפרק פה. הגיע הזמן שתשקיעו בתשתיות במדינת ישראל, בתוך גבולות הקו הירוק. תשקיעו בנו. תקדשו את החיים עצמם אבל גם את איכות החיים. תודה. היו"ר יואל חסון: מה שמדהים בסיפור הזה זה באמת הפניית הזרקור כלפי העובדים. אני לא זוכר מתי הפכו את השביתה ללא חוקית במדינת ישראל, והמדהים עוד יותר הוא שהנהלת החברה גילתה רק במהלך – בעיצומו של הכשל המוחלט של אספקת החשמל גילתה הנהלת החברה שהעובדים לא מבצעים את עבודתם אלא נמצאים למעשה בשביתה איטלקית, והפנו את הלחץ אל העובדים. לעובדים במדינת ישראל יש זכות התאגדות, יש זכות להיאבק, יש להם זכות השביתה, והאחריות המלאה לכל מה שקורה כאן היום במשק החשמל היא על חברת החשמל, על הרשות המפקחת, ובסוף על הממשלה, ועוד נשמע גם, כמובן, את עמדת השר. חבר הכנסת זחאלקה, עשיתי לך קצת הקדמה כמו שאתה רואה, אז אני בטוח שמשם אתה רק תמריא. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): - - - היו"ר יואל חסון: לגמרי. בבקשה, אדוני, עומדות לרשותך שלוש דקות. ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): כבוד היושב-ראש, אני פעם חשבתי שבמחזה – רבותי חברי הכנסת, כמובן – אני פעם חשבתי שבמערכון של "זהו זה" הגזימו קצת כאשר הכריזו על מצב חירום לאחר שתי טיפות של מים, והם אמרו: "אני ראיתי במו-עיני גשם יורד", ואז הם מתווכחים, להכריז מה לעשות במצב החמור שנוצר, ואיך אפשר לעבור את טיפות הגשם בשלום, ומה צריך לעשות. מסתבר שזה ככה; יורדות שתי טיפות מים בארץ, קצת גשם, והכול – דברים קורסים: מערכת החשמל קורסת, מערכת הניקוז קורסת, הכבישים נחסמים, אנשים לא הולכים לעבודה. וכל שנה זה קורה. המקומות המועדים לפורענות בארץ ידועים; איפה יש הצפות שסוגרות רחובות שלמים – ידוע; עניין של בעיות בחשמל גם ידוע; הכול ידוע. הכול ידוע מראש. לא דברים – לא צריכים מחקרים. מספיק לפתוח את העיתונים של השנה שעברה ושל השנה שלפניה, לתת את זה לסטאז'ר באיזה משרד, והוא יביא לך את כל הסקירה ואת המקומות שצריך לטפל בהם. ויודעים איך לטפל. אני לא אומר – לפעמים יש סופות חריגות, יש לפעמים גשם, כמויות גדולות מאוד, פעם ב-20 שנה, והצפות, ויש בעיות אתן. אני מקבל אפילו את זה, מה שאמרו בזמנם המהנדסים של "נתיבי איילון" – אנחנו לא נערכנו לזה במכוון, כי היה צריך לעשות תשתיות יותר גדולות לדבר שקורה פעם ב-30 שנה. אז שייסגרו הרחובות פעם ב-30 שנה למשך שש שעות – לא נורא. אבל כשזה קורה במצב של עונה שחונה, כשאין הרבה גשם, אין מצב חריג במיוחד, במצבים רגילים – לא נערכים למצבים רגילים, לא למצבים חריגים, ריבונו של עולם. ואנחנו רואים שזה פוגע בעיקר, מבחינת התשתיות, איפה שיש בעיות. אני זוכר באום-אלפחם – נזק של 17 מיליון שקל. 17 מיליון שקל לאחר סופה. בפרדס-חנה הסמוכה לא נגרם נזק בגרוש. למה? התשתיות רעועות. יש מצב קשה, כבישים נסחפו, מערכת הביוב קרסה, והיה צריך להשקיע הרבה כסף - - - אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): הבחור מעראבה נהרג בתאונת עבודה בפרדס-חנה - - - ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): אז יש. מה שאני אומר, תמיד ככה זה. כמובן, זו תופעה בין-לאומית; אני רואה שיש רעידת אדמה 7.5 בסולם ריכטר בסן-פרנסיסקו – מתים שלושה אנשים; 7.5 – בכלכותה, בבנגלדש מתים 6,000 אנשים. כי מצב התשתיות – מזג האוויר – לא שווה לכולם; מי שביתו חזק והכביש שלו מסודר ויש מערכת ניקוז מסודרת – הוא כמעט לא מרגיש. ומי שהדרך שלו היא דרך עפר והוא חי ביישוב לא מוכר בנגב, החיים שלו נהרסים בזמן הזה. אז יש תשתיות שיש לטפל בהן. כבוד היושב-ראש - - היו"ר יואל חסון: נא לסיים. ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): - - אני רק רוצה לסיים בדבר אחד: אני הבאתי הצעה שכל שנה – יכול להיות שאתה מכיר אותה, כל שנה אני מגיש אותה, וזה הקמת קרן לנזקי טבע בארץ. אני מזהיר שבמצבים חריגים של שיטפונות גדולים, של רעידות אדמה – אין פיצוי לאזרחים. הממשלה לא חייבת לפצות. העניין הזה לא מוסדר בכלל. לכן צריך מהיום להקים קרן כזאת, כדי שיהיה אפשר לסייע למצבים קשים. באום-אלפחם, דרך אגב, הייתה החלטה חריגה של ממשלת אולמרט, לתת 17 מיליון. אבל הוא יכול לא לקבל את ההחלטה. שום דבר לא חייב אותו על-פי חוק. רק המנכ"ל שלו, אני לא זוכר את השם שלו - - - היו"ר יואל חסון: יצחקי? ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): לא לא, השני. יצחקי היה חבר כנסת. לא חשוב. היו"ר יואל חסון: אילן כהן. ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): יכול להיות. טיפלו בזה באופן מסודר, ונעשו בדיקה והערכה ושולם הסכום לתיקון התשתיות באום-אלפחם. אבל מי ייתן – אם יהיה בעשרה יישובים דבר כזה, אם יהיה ב-20, יהיה ב-100 יישובים, אז מי יפתור את הבעיה הזאת? לכן צריך מהיום להקים קרן כזאת, לפיצוי, וכמובן לדאוג לתשתיות – למנוע את האסון, למנוע את הנזק לאזרחים והנזק לעבודה. ההשקעה במניעה היא עשירית מההשקעה בתיקון - - היו"ר יואל חסון: תודה. ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): - - ואת זה צריך ללמוד. תודה רבה. היו"ר יואל חסון: תודה רבה לך, חבר הכנסת זחאלקה. כרגע השר יריב לוין יכול להשיב בשם הממשלה, השר המקשר. בבקשה, אדוני. שר התיירות יריב לוין: אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברות וחברי הכנסת, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, כל שבוע מנסים לאתגר אותי, כל פעם אני אומר: טוב, יש גבול למכסת התפקידים שאני יכול למלא בעת ובעונה אחת מעל הדוכן הזה, אבל היום אני חושש שאני בדרך לקבוע - - - היו"ר יואל חסון: לשבור את השיא. שר התיירות יריב לוין: לשבור את השיא. כן. היו"ר יואל חסון: אתה רב-תחומי, אדוני השר. שר התיירות יריב לוין: יש לי, יש לי פה - - - היו"ר יואל חסון: אתה צריך להבין בהמון נושאים. שר התיירות יריב לוין: אני כבר מזהיר שיש לי פה עוד גם לענות בשם משרד החוץ, ויש לי פה עוד כל מיני. בשם ביטחון הפנים כבר עניתי, ובשם ראש הממשלה גם, ועכשיו - - - קריאה: - - - שר התיירות יריב לוין: כן. ועכשיו - - - ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): אפשר - - - שר התיירות יריב לוין: ועכשיו אני עומד בפני – כן. ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): - - - את כל המאמצים האפשריים לפתור את הבעיה, ותראה. תגיד: אנחנו עושים את כל המאמצים האפשריים לפתור את הבעיה. שר התיירות יריב לוין: כן. ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): ויש לך כל מיני - - - ניתן לך אותם. אתה יכול להשיב על כל דיון. שר התיירות יריב לוין: - - - היו"ר יואל חסון: אני מציע, אדוני השר, אם תרשה לי, לכנות אותך בשם תואר חדש: אני מציע שנגדיר אותך מהיום והלאה רב-שר. רב-שר. שר התיירות יריב לוין: אני אבקש את אישור השר ליצמן, כי לפחות לגבי החלק הראשון נדמה לי - - קריאה: - - - שר התיירות יריב לוין: - - שאנחנו צריכים הסמכה. אדם בר-סמכא שיוכל לאשר לנו את העניין. אבל בכל מקרה, אני אנסה להתמודד עכשיו עם אתגר חדש, והוא להשיב בשמו של שר האנרגיה, שר התשתיות - - - יעקב מרגי (ש"ס): - - - שר התיירות יריב לוין: אני אומר לך את האמת, חבר הכנסת מרגי: יש אמיצים ממני. אני לא יודע אם זה מבחן האומץ האולטימטיבי - - - אילן גילאון (מרצ): - - - שר התיירות יריב לוין: כן, אני לא בא ללמד זכות. אני כבר אומר כאן, אני אקריא את התשובה שקיבלתי ממנו, משום שאני באמת לא בקי בפרטי הדברים מעבר לכך, ואני יכול לומר שהשר שטייניץ ביקש לצאת לראות כיצד הדברים מטופלים בשטח, ולכן ביקש ממני לומר את הדברים בשמו. ולהלן תשובתו - - - סופה לנדבר (ישראל ביתנו): - - - שר התיירות יריב לוין: חברת הכנסת לנדבר, יש אירוע שהוא לא פשוט. אם השר לא יוצא לשטח, אומרים, למה הוא לא בשטח; כשהוא יוצא לשטח, אומרים מה הוא עושה בשטח. אני חושב שאם השר החליט שנכון שהוא יימצא עכשיו בשטח ויראה את הדברים מקרוב, צריך לכבד את זה ולהעריך את זה. את היית שרה בממשלה הרבה שנים ואת יודעת שלפעמים נוכחות השר בשטח גם נדרשת וגם מועילה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אני הייתי בשטח, אבל יומיים לא היה חשמל - - - שר התיירות יריב לוין: זה לא נכון. זה כמובן לא נכון, אבל אני באמת מציע שנשאיר לשר שטייניץ את היכולת לנהל את ענייני משרדו ואת לוח-הזמנים האישי שלו כפי שהוא חושב שנכון לעשות את זה. להלן תשובתו: מדובר, ראשית, באירוע חמור מאוד מבחינת היקפו, אולי החמור ביותר בהיבט הזה בתולדות מדינת ישראל. מבחינת הקשיים והסבל שנגרם לאזרחים, אין בכלל ויכוח שאסור שאירוע כזה יחזור על עצמו. כדי לחדד את חומרת העניין, אני מבקש להביא את הנתונים כפי שאני קיבלתי אותם: בשיאו של האירוע, כ-250,000 בתים היו מנותקים מחשמל. לשם השוואה, זה מספר גדול פי-ארבעה ממספר הבתים שהיו מנותקים מחשמל בעת סערת השלג בירושלים. מאות קווי מתח גבוה נותקו, מאות תקלות במתח נמוך. ביישובים מסוימים המערכת קרסה לחלוטין. מה שנראה אולי במבט ראשון פשוט לתיקון היה מורכב ביותר, לאור העובדה שנדרש שירות במקביל במאות מוקדים בעת ובעונה אחת. יש תחושה, ואי-אפשר להתעלם ממנה, של הציבור, שלא נעשה כל מה שנדרש, והדבר הזה כמובן נובע ממציאות יחסי עבודה שאנחנו מכירים אותה - - - מיכל רוזין (מרצ): השר לוין, אני רוצה באמת לקבול על זה. אני מודה לך על שאתה עומד ועונה לנו, אבל השר שטייניץ היה פה - - יעקב מרגי (ש"ס): - - - מיכל רוזין (מרצ): - - והוא לא יבוא ויענה לנו – סליחה, עם כל הכבוד, הוא התראיין בתקשורת, הוא לא דיבר בכזה נועם, הוא בטח לא הפיל את זה על יחסי עבודה. הוא דיבר על הנהלת חברת החשמל, שצריך לבדוק אותה ומדוע הדברים הם ככה. הוא אמר דברים הרבה יותר חריפים, ופה זה נשמע כאילו הכול בסדר, נעשה בדיקה. באמת - - - שר התיירות יריב לוין: חברת הכנסת רוזין, קודם כול, בהכירך את השר שטייניץ, הוא איננו - - - מיכל רוזין (מרצ): - - - שר התיירות יריב לוין: חברת הכנסת רוזין, אני רוצה לומר לך משהו. את יודעת, בהכירך את השר שטייניץ, הוא איננו מאלה שמוסרים תשובות קצרות. אז תאמיני לי, אני רק בהתחלת התשובה. בואי נראה מה יהיה בסוף. כשנגיע לסוף, נדע. אני לא מציע - - - יעקב מרגי (ש"ס): אתה הולך לקרוא את התשובה שלו, ואני שמחתי שאתה משיב - - - שר התיירות יריב לוין: אבל כנראה הוא ראה את הנולד. התשובה היא לא מאוד ארוכה, אז לא צריך – אנחנו איפשהו באמצע. לאחר פנייה של הנהלת חברת החשמל לבית-המשפט – אומר השר שטייניץ – הוא קרא לעובדי החברה לעשות כל מאמץ כדי לתקן במהירות את התקלות, לחבר את הבתים המנותקים. הוא הדגיש בפניהם שאסור שמחלוקות כלשהן תגרומנה לשיבוש באספקת שירות כל כך חיוני לאזרחים. לאורך כל האירוע היה השר בקשר שוטף עם ראשי רשויות ועם הנהלת חברת החשמל, וגם אתמול התקיימה הערכת מצב במטה החברה. מיכל רוזין (מרצ): והיום יש חדשים - - - שר התיירות יריב לוין: כבר ביום שני הוא הודיע כי עם סיומו של האירוע הוא יקים מייד ועדת בדיקה על מנת לבחון את ההתנהלות שקדמה לו מכל ההיבטים, וכן לצורך הפקת לקחים לעתיד. אתמול חזר השר והדגיש שלא יסתפק בבדיקה פנימית של חברת החשמל, אלא הוועדה שהוא יקים תהיה ועדה חיצונית, בראשות מנכ"ל המשרד, ותכלול את הנציגים המקצועיים הרלוונטיים - - מיכל רוזין (מרצ): גם כשהוא לא נואם התשובה שלו ארוכה. שר התיירות יריב לוין: - - על מנת שהיא תגיש את המסקנות וההמלצות בהקדם האפשרי. כמו כן הודיע השר – ואני אומר שוב את הדברים בשמו – שהוא רואה צורך לייצר הסדר חקיקתי שייתן מענה לשיבושים בשירותים חיוניים במקרים כגון המקרים האלה. חשוב לציין שלאחר התערבות הנהלת חברת החשמל ובית-המשפט, עובדי החברה פעלו במתכונת חירום. השר מדגיש שהוא בטוח שגם הם מבינים שהם שגו, וזאת בניגוד לאופן שבו הם נוהגים בדרך כלל – ועל זה אני גם יכול להעיד. מדובר בעובדים מסורים באמת המבצעים עבודה קשה, לא אחת גם מסוכנת, בתנאי מזג אוויר קשים, ביום, בלילה, בכל זמן, ומסייעים ונכונים תמיד לפעול במצבי חירום ובכל אירוע אחר, לרבות אירועים ביטחוניים, שגם בהם נדרשה הפעילות שלהם במקומות שלא תמיד היו הבטוחים ביותר. אני מבקש להדגיש שבעקבות החורף הקשה של דצמבר 2013 בוצע תחקיר יסודי במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים וכן בחברת החשמל לצורך הפקת לקחים. שופרו הליכים שונים, בכללם הליכי סיוע בין גורמי הביטחון לחברת החשמל, סיוע פנימי בין היחידות בחברה, קשר עם הקהילה, מתן התייחסות מיוחדת למוסדות - - מיכל רוזין (מרצ): - - - שר התיירות יריב לוין: - - שבהם מתגוררות אוכלוסיות נזקקות - - היו"ר נורית קורן: מיכל, יש לך תלונות עכשיו. שר התיירות יריב לוין: חברת הכנסת רוזין. - - קידום אמצעים לאזורים הפגועים ועוד. כל אלו, כפי שברור לגמרי, לא מספיקים, ובכוונת השר להמשיך לקדם יחד עם משרד האוצר, אגף התקציבים ורשות החברות רפורמה ששוב, אני אומר, בראיית השר היא הכרחית בחברת החשמל, שתקועה, כידוע, מה לעשות, כבר 20 שנה, על-פני הרבה מאוד ממשלות. מיכל רוזין (מרצ): גם בזה השמאל אשם? לא, שאני אבין. ממשלת השמאל אשמה שזה תקוע בחברת החשמל? גם בזה אתם מאשימים אותנו - - - שר התיירות יריב לוין: אני יודע. ב-20 השנה האלה היו אפילו שרים ממרצ, מי היה מאמין, פעם. מיכל רוזין (מרצ): לפני 20 שנה. אז מה? שר התיירות יריב לוין: נכון. ומאז הרפורמה תקועה. מיכל רוזין (מרצ): ולמה אתם לא מקדמים? אתם הממשלה. אותו ראש ממשלה שבע שנים, למה אין רפורמה בחברת החשמל? שר התיירות יריב לוין: חברת הכנסת רוזין, כל פעם שאנחנו רוצים לקדם רפורמה ולעשות איזה מהלך של רפורמה או הפרטה, אתם מתנגדים - - מיכל רוזין (מרצ): - - - שר התיירות יריב לוין: - - אז מה את רוצה? את מוכנה להתחייב לתמוך? בואו נתחיל, רגע. בואו נתחיל לצבור כוחות. את מוכנה להתחייב לתמוך ברפורמה שיביא השר שטייניץ בחברת חשמל? מיכל רוזין (מרצ): מקבלים פה כל היום בכנסת החלטות ברוב מוחלט. למה אתה צריך אותי? שר התיירות יריב לוין: הבנתי. חברת הכנסת רוזין, כשתתחייבי לתמוך וכשתגידי שאת תומכת, תוכלי לשאול למה זה לא קורה. מיכל רוזין (מרצ): - - - שר התיירות יריב לוין: את יודעת, זה באמת היגיון שאפילו באופוזיציה קשה להבין אותו. אתה לא רוצה שהדבר יקרה, אבל אתה תוהה למה הוא לא קורה. אתה לא רוצה לתמוך במהלך - - מיכל רוזין (מרצ): אני מאוד רוצה - - - שר התיירות יריב לוין: - - אבל אתה שואל למה לא עושים את המהלך. נו, באמת. מיכל רוזין (מרצ): לא, לא, לא. אני תומכת ברפורמה, רק השאלה איזה - - - שר התיירות יריב לוין: חברת הכנסת רוזין - - - מיכל רוזין (מרצ): - - - תמשיך להאשים את השמאל. שר התיירות יריב לוין: חברת הכנסת רוזין, איזו רפורמה? אולי תציעי? למה לא הצעת רפורמה? הרי את יודעת, זה הרי לא - - - מיכל רוזין (מרצ): - - - שר התיירות יריב לוין: חברת הכנסת רוזין, הרי זה לא רציני. יש לי חדשות בשבילך - - מיכל רוזין (מרצ): אתה לא רציני - - - שר התיירות יריב לוין: - - אנחנו כולנו חיים פה. את יודעת, עכשיו אני כבר מתחיל להבין גם את העמדות המדיניות שלך. אם את לא מבינה איך הרפורמה הזאת תקועה, איך תביני למה אין משא-ומתן עם אבו מאזן? איך? מיכל רוזין (מרצ): - - - שר התיירות יריב לוין: תסתכלי על המציאות, חברת הכנסת רוזין. מציאות. מיכל רוזין (מרצ): - - - לא מנהלת את המדינה - - - שר התיירות יריב לוין: גברתי היושבת-ראש, אם מותר לי, אני רוצה אולי לנצל את הבמה הזאת לעשות היכרות: מציאות – חברת הכנסת רוזין. חברת הכנסת רוזין, תכירי, המציאות. וכאשר תכירי אותה קצת יותר מקרוב, חלק מקריאות הביניים תהיינה מיותרות. מיכל רוזין (מרצ): - - - שר התיירות יריב לוין: יהיו לך תשובות, תאמיני לי, להמון דברים. את יודעת, יכול להיות שכשפוגשים את המציאות, בסוף מגיעים לצד הזה של האולם. יש תנועה כזאת. רבותי, אני, ברשותך, אמשיך. חיים ילין (יש עתיד): תקשיב, היא לא יודעת מה זה חיסכון אנרגטי היום, היא מוציאה הכול. שר התיירות יריב לוין: לא, אני אגיד לך את האמת, אני לא יודע איך לדבר בלי קריאות ביניים. כשיש שקט אני חסר אונים - - היו"ר נורית קורן: שקט מדי. שר התיירות יריב לוין: - - אני לא יודע מה עושים. היו"ר נורית קורן: זו הפריבילגיה של השעה הזאת, שיש מעט אנשים. חיים ילין (יש עתיד): - - - "הפועל תל-אביב", יכול להיות שהם מנצחים - - - שר התיירות יריב לוין: אנחנו לא בישיבת אבל עכשיו, חבר הכנסת ילין, במצב הנוכחי הקשה, אבל יהיו ימים יותר טובים בעניין הזה; זה – אני בטוח. יואל חסון (המחנה הציוני): אני לא יודע אם עדיף ישיבת אבל או לשבת בחושך. שר התיירות יריב לוין: במקרה שאתה רואה את המשחקים האחרונים, החושך הוא גם שם, היינו הך. אבל, רבותי, ברצינות עכשיו, כי העניין הוא באמת רציני. אני חושב שראוי להדגיש שמשרד התשתיות החל בהקמתה של רשות חשמל חדשה, חזקה ואפקטיבית, ותהליך החקיקה לגביה צפוי להסתיים בקרוב. עם הקמתה של הרשות ניתן יהיה לקדם באופן יעיל ומהיר יותר את הרפורמה בחברת החשמל ולעצור את השיתוק הקיים במשק החשמל במשך שנים. ככלל, אין אף מערכת חשמל בעולם שבנויה על כך שלא תקרינה בה תקלות עקב פגעי מזג אוויר. ההשקעות במערכת החשמל מספקות מידה מסוימת ומוגבלת של חסינות מפני פגעי מזג האוויר, והמוכנות לתיקון התקלות בעת קרותן, יחד עם היערכות מתאימה, ממזערת את היקפן ואת משכן. לסיכום, אין ספק שחברת החשמל וכל המערכת עצמה זקוקות, כפי שרואה את זה השר, לרפורמה יסודית, שתוביל גם לחיזוק מערכת ההולכה והחלוקה, כדי שאפשר יהיה לעמוד בצורה יותר טובה מול פגעי הטבע ואירועים ביטחוניים, כפי שבהחלט נדרש, ולשפר את השירות והמוכנות לעתיד. אני בהחלט רוצה לקוות מכאן שהמאמצים שעושה השר, יחד עם העובדים, לתקן את כל התקלות שעודן קיימות יעלו יפה, וכמה שיותר מהר, ונוכל להידרש שוב לנושא הרפורמה בחברת החשמל לא תחת מעטה עלטה בבתים של אזרחים – דבר שהוא, מיותר לציין, בלתי נסבל. תודה. היו"ר נורית קורן: אדוני השר, מה אתה מציע? שר התיירות יריב לוין: אני מוכן לכל בקשה שירצו. היו"ר נורית קורן: המציעים, מה אתם מבקשים? יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): כבוד השר, אני מניח שהמציעים מבקשים שזה יעבור לוועדת כלכלה – נכון, מיכל? היו"ר נורית קורן: הבעת דעה – חבר הכנסת יוסף ג'בארין, דקה אחת. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): כבוד השר, הצעה – רק שהשר עסוק. ההצעה של המציעים היא שזה יעבור לוועדת הכלכלה. אני מניח שאין לך התנגדות. אני רק רוצה להדגיש, שאומנם תוארה לנו המציאות שהייתה, אבל לא שמענו שום המלצה. לכן אני מניח שהשאלה היותר-קונקרטית שהתושבים והאזרחים שואלים היא איך אנחנו מבטיחים שנגיע למצב הזה שעוד שנה עם תחילת החורף, או אולי השנה כשהחורף רק יתעצם, אנחנו לא נגיע למצב דומה. ולכן, אני חושב שיש כאן קריאה מאוד ברורה להקמת ועדת חקירה, גם אם היא פנימית, גם אם היא ציבורית – אני לא מדבר על ועדת חקירה ממלכתית – שפשוט תבדוק מה קרה ותסיק את המסקנות, כדי שחברת חשמל והאחראים במשרד הכלכלה יישמו את אותן המלצות וכדי שנבטיח שלא נהיה במצב דומה בעוד תקופה קצרה. אני רוצה לומר שהבית שלי אישית היה מנותק מחשמל יותר מ-30 שעות. אני לא יודע אם הבית של כבוד השר גם היה ככה, אבל מי שסבל באמת יכול היה להרגיש את הקושי של האזרחים, ויש כאלה שסבלו עוד הרבה יותר שעות. תודה. היו"ר נורית קורן: תודה. אני רק יכולה להגיד שאנחנו נמצאים עכשיו במצב שהחורף יתעצם עוד יותר, והרצליה ורעננה, לפי מה שאני רואה, מוצפות, אז אנחנו כנראה הולכים לעמוד בפני חורף קשה. גם קראתי עכשיו ב-ynet שהשר הקים ועדת חקירה. קריאה: ועדת בדיקה. היו"ר נורית קורן: בדיקה. חיים ילין (יש עתיד): טבריה זקוקה לגשם והמרכז לא רוצה. מיכל רוזין (מרצ): עוד פעם המרכז - - - חיים ילין (יש עתיד): עוד פעם המרכז - - - היו"ר נורית קורן: חברי הכנסת המציעים, מה אתם רוצים? מיכל רוזין (מרצ): ועדת הכלכלה. היו"ר נורית קורן: ועדת הכלכלה. אוקיי. אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד – בעד העברה לוועדת הכלכלה, ומי שנגד – לא להעביר. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר נורית קורן: התוצאות הן: בעד – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. הנושא יועבר לוועדת הכלכלה.