קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום המצב בשדרות ובשאר יישובי עוטף-עזה מאז פינוי גוש-קטיף היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום, מס' 70: המצב בשדרות ובשאר יישובי עוטף-עזה מאז פינוי גוש-קטיף. המשיב יהיה השר המקשר. אני מזמין את חבר הכנסת בנימין אלון. ההצעה שלך היא הצעה רגילה; עשר דקות, בבקשה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איחולי, מברוכ, שיהיה לכבודה של הכנסת, אדוני היושב-ראש. אני עוסק בנושא שאני עצמי לא שלם עם הגישה שצריכה להיות לגביו. עקרונית, אני חושב שמי שבורח מן הטרור, הטרור ירדוף אחריו, ואם הוא יתמגן, הטרור יגיע גם לשם, ואם הוא לא יטפל טיפול שורש וייבש את ביצת הטרור, תמיד יהיו יתושים ותמיד יהיו תלונות שחסר מיגון כאן וחסר מיגון שם, ולכן, אני מוכרח לומר, אני לא שלם. למעלה מחצי שנה מאז נסוגונו והיישובים היהודיים נעקרו והיהודים עצמם גורשו, ואין יום אחד של שקט, יום אחד של שקט בקיבוצים שסמוכים לרצועת-עזה ובשדרות. אני אומר את הדברים, עם זאת, תפקידי כמו תפקיד כולנו, לדאוג לחיים של כל אחד מהאנשים שגרים שם ולהשתדל, גם אם יש לנו השקפה פוליטית מסוימת, לנטרל, כשמדובר בסכנת חיים – ומדובר בסכנת חיים – ואם מיגון יעזור, אז אני חושב שהמיגון שהובטח כן צריך להיות. אני לא חושב שאנחנו יכולים להשאיר את אנשי קיבוץ כרמייה או ילדי בית-הספר "חופים" שבקיבוץ יד-מרדכי או את ילדי שדרות ללא מיגון, כיוון שכאן יש מחלוקת איך לטפל בטרור. אני חושב שלא היה שום היגיון ביטחוני - גם אם השר מופז לא משיב, אני אשמח אם הוא ינצל את רשותו לפי התקנון להתערב. אני זוכר שיחה שהיתה עוד בהיותו שר הביטחון. מה ההיגיון המדיני והביטחוני בנסיגה משלושת היישובים הצפוניים, אלי-סיני, ניסנית ודוגית, שבינם לבין אשקלון אין אף ערבי, שבינם לבין אשקלון אין שום גדר, להיפך, הושקעו עשרות מיליונים בגדר שהיא דרומית להם. אתה יוצר תקדים, אתה נסוג ממקום שאתה יודע שהם ייכנסו אליו – אתמול ירו מדוגית, ומרגיעים אותנו שעדיין זה לא הכי משופר. ירו איזה מין דבר שהוא יותר ממה שהיה עד היום. אינני מומחה בליסטי, אבל עם כל ההרגעות אני מבין שזה צריך להדליק הרבה נורות אדומות. הדברים היו ידועים, לא צריך להיות איש ביטחון גדול כדי להבין, שאם נסוגים מדוגית ואלי-סיני וניסנית, ייכנסו לשם מחבלים. אז פעם אחת הזהירו; אמרו, זה שטח צבאי, אל תעזו להיכנס. אבל אם אתה לא שם, אתה לא יכול לפקח על זה. אני זוכר את ההבטחות שאמרו: אם לא יהיו שם יהודים נוכל להכות בחופשיות, ללא מורא, נוכל להפגיז. כאילו מישהו מאתנו יסכים אי-פעם שסתם יפגיזו מהאוויר אזרחים, נשים וטף. אין פה איש שיסכים לזה. איזה מין אשליות? יש שם יהודים, בגוש-קטיף, אז זה מפריע לתגובה הצבאית הנכונה על מרכז אוכלוסין בעזה – שום קשר. אבל אזרחי ישראל קנו את השקר הזה. היום כל הקיבוצים והתושבים בשדרות ובאזור - כשאין "קסאמים" יש הרעשות נוראות מהאוויר ומארטילריה של צה"ל. אבל הם יודעים, הם לא ילדים, היום יש תקשורת והיום כולם יודעים הכול, והם יודעים שרוב ההרעשות לא אפקטיביות ומפגיזים שטחים ריקים. הילד מפחד, לא כולם מומחים אם זה רעש של יציאה או רעש אחר. קריית-שמונה, היו תקופות שהיא כמעט התרוקנה, אנחנו שוכחים את זה. אז אנחנו נדאג ששדרות, חלילה וחס, תתרוקן? אם חברי הכנסת ישתכנעו - עכשיו מעבר להשקפתי, אני דן במיגון של אלה ששם - הייתי רוצה שהמליאה תעסוק בזה ולא הוועדה, כי בוועדת הכספים, גם אם יש 52 מיליון שקלים שהובטחו למיגון, וגם אם משרד האוצר מוכן לשלם את המחצית, משרד הביטחון לא מוכן לשלם את המחצית השנייה. זה דיון פנימי בוועדה, אז לא כולם יודעים. שר הביטחון הוא תושב שדרות. אז כל הכבוד לו שהוא גר בשדרות והוא ישן בשדרות, אבל הוא לא יכול להרגיל את כל שדרות לחיים לא נורמליים כאלה, ומדינת ישראל לא יכולה לראות בזה בעיה לוקלית, מקומית, של אנשים שגרים שם. כל ירי שחוצה את הגבול הריבוני שלנו פוגע במדינה כולה. מי שחשב שקריית-שמונה זאת בעיה של קריית-שמונה והוא יכול להמשיך לזלול בתל-אביב, אני מקווה שלמד שזה לא ככה. אין בגוף בריא אצבע עם אינפקציה והאדם ממשיך לתפקד רגיל. זה סימן שהגוף לא חי והגוף לא מתפקד. אין מציאות שחבל-ארץ מהגוף החי והבריא שלנו אין לו חיי שגרה, ואנחנו נחיה את חיינו. לא יכול להיות שאין יום אחד של נחת בכל האזורים האלה. בקיבוץ זיקים הבטיחו 196 חדרי ביטחון, עד היום לא הוצב אפילו חדר ביטחון אחד בבתי התושבים. בכרמייה, להזכיר לכולם, משפחת עמר קיבלה רקטת "קסאם" ופעוט בן שנה וחצי נפצע פצעים לא קלים, היתה סכנה. שלא לדבר על כל התופעה הזאת, שמדובר באתר קרווילות של אנשים שפונו מרצון מהיישובים שהזכרתי קודם, והם עשו את זה בתיאום מראש עם המינהלת, והם מופגזים מהמקום שבו הם גרו. כשהם פונים לבג"ץ ומבקשים עזרה להעביר אותם למקום אחר, אומר להם הבג"ץ - בצדק מבחינת החוק – שבחוק, שאנחנו חוקקנו, לא כתוב שחייבים להם מגורים. הילדים בכרמייה נמצאים בטווח האש, ביד-מרדכי - הזכרתי את בית-הספר "חופים". זה תפקיד של כולנו, ואומרים לי שלזה לא יהיה פתרון, כי ההחלטה היא שממגנים רק עד גיל מסוים והשאר יכולים לרוץ לאזור ממוגן, כשאין מספיק אזורים ממוגנים. אני לא בטוח שזאת החלטה נבונה בתוך כל המלכודת הזאת שהגענו אליה. אבל, צריך לתת פתרון, הכנסת אחראית לזה. גם אלה שהתנגדו לנסיגה הזאת, לעקירה הזאת ולקירוב קני האש, גם אלה שהיו בעד וגם אלה שהתנגדו – היום אנחנו אחראים לתת תשובות. אני לא מוכן שזה יהיה מין לובי של חבר הכנסת שי חרמש וחבר הכנסת חיים אורון בוועדת הכספים, שידאגו לקיבוצים שלהם. לא מדובר בזה, מדובר בעניין ריבוני, וכולנו צריכים לראות מה קורה גם ביד-מרדכי, גם בכרמייה, גם בזיקים, בוודאי ובוודאי בעיר שדרות. זה צריך להיות נושא של המליאה. המליאה אחראית למצב הזה, המליאה החליטה לסגת מהיישובים בצפון הרצועה, שהיו מעבר לגדר, ולא היה שם שום שיקול ביטחוני או דמוגרפי, ומשם היום יורים ומפגיזים. המליאה צריכה לתת את דעתה – א. לפתרון ביניים של מיגון; ב. לחשיבה מחדש איך מתקבלות החלטות, מה ההיגיון בהחלטות. קיבוץ ניר-עם – מי פילל ומי מילל שנדבר על קיבוץ ניר-עם, על צומת ניר-עם, מרכז הארץ - אין מספיק ממ"דים; בשדרות, אין צורך להזכיר לכולנו את הפחד המתמיד שיש שם, עם כל המשפחות של אלה שכבר נפגעו וחיות בשדרות, ולפעמים לא יכולים לעשות את השבת בשדרות וצריכים לנפוש לרגע בבית-מלון. יש מחאות של תושבים שרוצים לחסום כבישים, או לבקש מחברי הכנסת שלהם שיטפלו בזה. אני חושב שזה יפה, זה חשוב, אבל זה תפקידנו שלנו, זה תפקידה של המליאה כולה. בקשתי שטוחה בפני חברי הכנסת, אל נא תעבירו את הנושא הזה לשום ועדה; שזה יישאר במליאה כדי שכולנו נוכל לעקוב אחרי הדיווחים של ההתקדמות בנושא הזה. בוועדות בין כך ובין כך מטפלים בזה. היו"ר מגלי והבה: תודה. השר המשיב, השר יעקב אדרי, ישיב לחבר הכנסת אלון. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עם קבלת ההחלטה על נסיגת כוחות צה"ל מרצועת-עזה גיבש פיקוד העורף תוכנית למיגון יישובי עוטף-עזה. התוכנית מתייחסת ל-46 יישובים, אשר הוגדרו בממשלה כיישובי עוטף-עזה. היישובים הוגדרו בארבע קטגוריות, על-פי המרחק מגבול רצועת-עזה. התוכנית התבססה על הערכת המצב של פיקוד הדרום, כמו גם על ניתוח האיומים הפוטנציאליים נוכח המצב החדש שלאחר הנסיגה. תוכנית המיגון הורכבה ממענים מגוונים על שני איומים אפשריים: הראשון, איום החדירה וירי שטוח-מסלול. מול איום זה ניתנו פתרונות בדמות חומות מגן, גידור אלקטרוני, מיגון גגות גני-ילדים והצבת חדרי ביטחון לכל מבנה מגורים ביישובים צמודי הגדר - נתיב-העשרה, כרם-שלום, נחל-עוז וזיקים. האיום השני, איום ירי תלול-מסלול. מול איום זה הוצבה מערכת התרעה מתקדמת ביישובים הנמצאים בגזרת הירי. בנוסף, הוחלט למגן את מוסדות החינוך לגיל הרך, הגילים 0-6, כאשר הרציונל שעמד בבסיס ההחלטה הוא שילדים בטווח הגילים הנ"ל אינם מסוגלים להגיב למערכת ההתרעה בזמן הנדרש. תוכנית זו הוערכה בעלות של 210 מיליון שקלים בפריסה תלת-שנתית. במהלך פינוי היישובים ברצועת-עזה עשה פיקוד העורף שימוש חוזר באמצעי מיגון רבים שהוצבו בעבר ביישובים שפונו, בכלל זה חדרי ביטחון וכיתות ממוגנות. לאור הצלחת פרויקט המיחזור הציב הפיקוד כיתות ממוגנות זמניות בבתי-הספר ביישובי העוטף, ובנוסף הציב חדרי ביטחון זמניים ביישובים, כמו מקלטונים ולא חדר ביטחון צמוד-בית, וזאת בתוספת לתוכנית שאושרה, תוספת שהיתה מתוכננת ולא מתוקצבת. בשלב זה הוקצה סכום של 158 מיליון שקלים לפעילות בשנים 2005-2006, מתוך תוכנית של 210 מיליון שקלים. הנושא נמצא בימים אלה בדיונים בוועדת הכספים, וכן בדיונים בין משרד האוצר למשרד הביטחון, על מנת לסכם את המקורות להשלמת התוכנית בהיקף התלת-שנתי המלא. אני בהחלט מסכים עם חבר הכנסת בני אלון, שחייבים לסיים את הסיפור העגום הזה של הוויכוח בין משרד הביטחון לאוצר. אני יודע שחבר הכנסת ליצמן מינה את חבר הכנסת אורון לסיים את הסיפור הזה. לצערי הרב, אני מבין שזה עוד לא הסתיים - - - שי חרמש (קדימה): הסתיים, היתה ישיבה. יעקב ליצמן (יהדות התורה): לא הסתיים. השר יעקב אדרי: נאמנים עלי דבריו של חבר הכנסת ליצמן, שהוא יושב-ראש הוועדה, שאומר שהוא לא סיים. אבל ביום שני הקרוב חבר הכנסת ליצמן יביא את זה, ואני סומך עליו שהוא גם יסיים את הסיפור הזה, כי זה מאוד חשוב וזה עוסק בדיני נפשות. אנא ממך, בשם כולם, גמור את הסיפור הזה. המיגון ביישובים צמודי הגדר המאוימים יותר הושלם ברובו המכריע. יתר הפרויקטים נמצאים בעבודה ובהתקשרות. מרבית העבודות תסתיימנה עד לפתיחת שנת הלימודים הבאה, בספטמבר 2006. לסיום דברי יודגש, כי המיגון הינו מרכיב אחד חשוב לצד אמצעים היקפיים שכבר נעשו, שתכליתם להתמודד עם איום ה"קסאם" ולהוביל להפסקתו. מובן שיהיו עוד פעולות. מערכת הביטחון פעלה ותפעל בנחישות נגד גורמי הטרור המנסים לפגוע בביטחון היישובים במדינת ישראל ותנקוט כל צעד למען הבטחת שלומם של התושבים. אין לי התנגדות שעניין זה יהיה גם במליאה, ואני לא יודע איזה טעם יש מעבר לזה. אבל אם חברים ירצו, אין לי התנגדות. היו"ר קולט אביטל: מה אתה מציע, ועדה? השר יעקב אדרי: אין לי התנגדות. נסים זאב (ש"ס): ועדת החוץ והביטחון. היו"ר קולט אביטל: אם כך, הצעה אחרת. בבקשה, חבר הכנסת חרמש. שי חרמש (קדימה): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אך סמלי הדבר אולי שההופעה הראשונה שלי פה, מצד המיקרופון, היא דווקא על נושא עוטף-עזה. בסטטיסטיקה שראיתי הבוקר - 4% מהנפילות הן אצלי בבית. חבר הכנסת בני אלון, איש מתושבי סובב-עזה לא מתגעגע לימים שלפני הפינוי. בוא נגדיר דברים כהווייתם. הקיבוצים שחיים לאורך הקו תמכו בפינוי, חושבים שזה המהלך הנכון. בוא נסיר עוד אמירה אחת, וטוב שיושב פה השר שאול מופז: בעיות הביטחון וה"קסאמים" לא התחילו בפינוי עזה, הם התחילו בירי מרגמות על נחל-עוז כבר בשנת 2001, והמציאות הביטחונית לאורך הקו לא השתנתה מהותית ממה שהיה קודם. למעט דבר אחד, שמ-25,000 אנשים נמנע לחיות במדינת "חמאסטן". לך תחשוב איך צריך לטפל בכאלה שבפנים. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): למה אז לא היה צריך למגן את זה? שי חרמש (קדימה): היה צריך למגן גם אז. כל נושא מרכיבי הביטחון הוא טיפול לא משמעותי, לא רציני, לא מקצועי. הייתי ראש המועצה האזורית שער-הנגב בעת פינוי עזה, ב-1994, ומדינת ישראל הסתערה על "הקו הירוק", מיגנה אותו וטיפלה בו כראוי. במציאות כרגע, כלי המגן העיקרי שלנו הוא "שחר אדום". "שחר אדום" מקנה לך שתי חלופות, או לשבת על המיטה מלמעלה או לשכב מלמטה. אני חושב שראוי, גם כלפי תושבי עוטף-עזה ושדרות, שדיון כזה יתקיים במליאה. מצופה שחברי כנסת ייטלו בו חלק. זה לא עניין מקומי לוקלי, זה עניין מהותי לאומי, ואני מציע, בניגוד להצעתו של השר יעקב אדרי ובהתאם להצעתו של חבר הכנסת בני אלון, שהדיון יתקיים במליאה. המליאה תעביר את זה לוועדות, אבל קודם כול בואו ניתן ביטוי פומבי למצוקה של האנשים שחיים שם. היו"ר קולט אביטל: תודה. חבר הכנסת אלון, מה הצעתך, מליאה או ועדה? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני רשאי רק לבקש מליאה, לפי התקנון, ואני חושב שבנושא הזה זה צודק. היו"ר קולט אביטל: אדוני השר, אין לך התנגדות? השר יעקב אדרי: לא. היו"ר קולט אביטל: אם כך, אנחנו נצביע. בעד - זה מליאה; נגד - זה הסרה. בבקשה להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 1 בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): חלק הצביעו ידנית וחלק הצביעו אלקטרונית. היו"ר קולט אביטל: אנחנו מבטלים את ההצבעה הקודמת. נא להצביע ידנית. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – רוב נגד – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: אני קובעת שרוב הקולות בעד, אין מתנגדים. אי לכך ההחלטה היא להעביר את הנושא לדיון במליאה.