קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום חוק טל ודחיית השירות הצבאי לבני הישיבות היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום, שמספרה 171, בנושא: חוק טל ודחיית השירות הצבאי לבני הישיבות - של חבר הכנסת עמי אילון. בבקשה, עשר דקות. עמיחי אילון (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת – אין פה רבים - פסיקת בג"ץ 6427/02 בנושא חוק טל, בראייתי היא אות אזהרה לממשלה ולכנסת בישראל. שופטי בג"ץ אומרים לנו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שהחוק במתכונתו הנוכחית, אם יובא שוב בפני בג"ץ, לא יעבור את מבחן החוקתיות. נושא גיוס בני הישיבות נוגע בעצב רגיש מאוד בחברה הישראלית, מלווה אותנו כבר הרבה שנים, אך הדרך שבה טיפלה הכנסת בחוק ודרך מימושו על-ידי הממשלה כשלו כשל מוחלט. הכשל הוא בכל הרבדים; כשל ברגישות הציבורית, כשל בחקיקה וכשל במימוש החוק ובביקורת של הכנסת על הממשלה במהלך ביצועו. כרקע, ברצוני להזכיר, שחוק דחיית שירות לתמידי ישיבות שתורתם אומנותם, המכונה חוק טל, התקבל בכנסת בתאריך 23 ביולי 2002. על-פי דברי ההסבר לחוק, מטרתו היתה: "לאפשר לצה"ל לקלוט את האוכלוסייה החרדית למסגרות המתאימות להם, ובמקביל לאפשר לתלמידי הישיבה 'שנת הכרעה', שבסיומה רשאי התלמיד לחזור ללימודיו התורניים בישיבה, או להשתלב, כפוף לצורכי הצבא, בשירות צבאי מקוצר או בשירות אזרחי וכן בשירות מילואים". במבחן הזמן, לאחר כמעט ארבע שנים, החוק במתכונתו הנוכחית אינו משיג את התכלית שלמענה הוא קיים. נכון לסוף שנת 2005, מתוך 45,639 בני ישיבות שנמצאים בהסדר, רק כ-3%, 1,432, בחרו לצאת לשנת ההכרעה, ומתוכם הרוב חזרו ללימודים בישיבה. בפועל, פחות מ-1% מבני הישיבות אשר בהסדר שירתו, בסופו של דבר, שירות צבאי או אזרחי, דהיינו שירות כלשהו. קצת היסטוריה. בתאריך 13 באוקטובר 1958 עמד מעל בימה זו, בימת הכנסת, ראש הממשלה ושר הביטחון דאז דוד בן-גוריון, ואמר: "עם הקמת המדינה דיברו אתי על בחורי הישיבה אחד מגדולי היהדות והתורה בימינו, הרב מימון, וגם הרב יצחק מאיר לוין. הם אמרו לי: היות ונחרבו כל מקומות התורה בגולה, וזאת הארץ היחידה בה נשארו ישיבות והלומדים מועטים, יש לשחררם משירות צבאי. דבריהם נתקבלו על דעתי. נדמה היה לי כי הם צודקים, ונתתי הוראה לשחרר את בחורי הישיבות. בינתיים נשנו הדברים. יש כבר אלפי בחורי ישיבה, גם בארץ וגם בתפוצות. אני מסופק אם ממלאים אנו את חובתנו, לא רק לעם, אלא יש לנו גם חובה ליחיד. אותה אם שכולה שבניה נפלו תאמר: ייתכן שאילו היו עם בני עוד בחורים אחדים, הוא לא היה נופל. האם לגבי הגנת העם יש גוי של שבת? האין זאת חובה של כל אחד ואחד מאתנו כאזרח?" אני חוזר להיום. בית-המשפט העליון אומר את דברו באופן נחרץ וברור ביותר. על-פי הפסיקה: "החוק הנוכחי ודרכי יישומו נגועים כבר עתה ב'ווירוס' אי-החוקיות, ואם השינוי לא יבוא, קיים חשש רציני שהחוק ייהפך לבלתי חוקתי". מוסיפים שופטי בג"ץ ואומרים: "האופן שבו התייחסה הממשלה עד כה לחובתה להציע כלים במסלולי השירות הצבאי והשירות האזרחי לשם ביצוע החוק, מעורר חשש כבד שמא החוק איננו ישים כלל. יש לקוות כי גורמי השלטון ישכילו לתקן את הדרוש תיקון, שכן אין זה מתפקידו של בית-המשפט לשמש כאפוטרופוס לקבוצת הרוב ולהוציא עבורם את הערמונים מהאש". רבותי חברי הכנסת, הפתרון לבעיה חברתית זו הוא בפתרון חברתי מוסכם, המבוסס על סובלנות והבנה, והאחריות למציאת פתרון כזה מונחת על כתפי הכנסת, בית נבחרי העם, על כתפינו. אנחנו לא יכולים לברוח מהחובה הזאת. זאת חובתנו המצפונית, אשר צריכה לעמוד מעל לכל שיקול פוליטי או קואליציוני. ההסכם הקואליציוני בין ש"ס לקדימה לא יעבור את מבחן בג"ץ, אבל עוד לפני כן, החוק במתכונתו הנוכחית לא יעבור את מבחן ההיגיון של החברה האזרחית, והוא לא יעבור את מבחן הבית הזה. אני קורא לחברים מכל סיעות הבית להצטרף למהלך משותף של תיקון החוק, אשר יושתת על שלושה עקרונות. העיקרון הראשון - חובת השירות כערך בתפיסת האזרחות. תפיסת האזרחות בחברה הישראלית, שהיא כל כך רבגונית, מחייבת, לצורך יצירת מכנה משותף רחב, פרק זמן של שירות המדינה, לחיזוק ההזדהות של האזרח עם מדינתו. העיקרון השני – זהותה היהודית של מדינת ישראל, דהיינו: ההכרה בחשיבות ערך לימוד התורה בישראל ובצורך לשמרו כמוטיב מרכזי במורשת ישראל וכחלק מזהותה של מדינת ישראל. העיקרון השלישי – מידתיות. התיקון לחוק יאפשר שילוב נכון יותר בין עקרון השוויון לבין ההכרה בחשיבות לימוד התורה, ויאזן את הפגיעה בערך השוויון על-ידי החלת עיקרון פשוט: הנותן יותר, יקבל יותר. בהנחה שהדבר ייעשה בהידברות ויכלול את כל נציגי הבית, או לפחות נציגים מכל קצוות הבית, התיקון לחוק יקדם איחוי קרעים בעם ויפחית את האנטגוניזם בציבור החילוני כלפי הציבור החרדי, מכיוון שהוא יקדם את שילובם בחברה הן בחובות והן בזכויות. משמעות התיקון איננה גיוס כללי או גיוס בכפייה של כל תלמידי הישיבות. התיקון צריך לאפשר שירות לתלמידי הישיבות, תוך התחשבות רבה במגזר החרדי, תיקון שיתווה נתיב כניסה זהירה של סמלי המדינה אל תוך הישיבות, שלא במהלך לימודים ובלי לפגוע בלימודי התורה. בכך הוא יפתח צוהר ראשון לאוכלוסייה החרדית לעבר תפיסת השירות והאזרחות. החוק במתכונתו הקיימת, גם בלי שאני אומר מלה אחת, יובא לאישור הכנסת בקיץ בשנה הבאה. הדיונים בחוק חייבים להתחיל לא יאוחר מתחילת השנה הקלנדרית 2007, ולכן מוטב שנקדים לעשות מעשה. חברי חברי הכנסת, אסור לנו להיות עיוורים לתחושת קיפוח מתמשכת, שגורמת לרבים וטובים בארץ הזאת לאבד את האמונה במערכת הפוליטית בכלל ובמצפן האישי של חברי הבית הזה בפרט. הם לא יצאו לרחובות, הם כנראה גם לא ישבתו רעב, הם ימשיכו לשלם מסים וללכת לשירות סדיר ולאחר מכן למילואים, והם גם יטיפו לילדיהם לעשות כמוהם. אבל אני אומר לכם, רבותי, פחות ופחות מילדיהם ילכו בדרכם. ההתעלמות של הבית הזה מתחושות הקיפוח והעוול של הרוב הדומם הנושא בעול, תגרום לגרוע מכול. היא תגרום לאדישות. האדישות, רבותי, היא התקתוק בשעון שמודד את היעלמותה האטית של הדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה לחבר הכנסת עמי אילון. ישיב השר המתאם אדרי בשם שר הביטחון. בבקשה. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת עמי אילון העלה כאן נושא כאוב, קשה, רגיש. חבל שרק מתי מעט מחברי הכנסת נוכחים. חוק דחיית שירות לבחורי ישיבות שתורתם אומנותם מ-2002, המכונה חוק טל, מאפשר דחיית שירות של תלמידי ישיבות אשר תורתם אומנותם, וקובע הסדרים של יציאה לשנת הכרעה ואף שירות חלופי אזרחי. חוק זה נועד, כידוע, ליצור מסגרת לשילוב תלמידי ישיבות חרדים בצה"ל ובחברה הישראלית. ב-18 בדצמבר 2005 דנה הממשלה בסוגיית מימוש החוק האמור. הממשלה החליטה כי היא רואה חשיבות רבה בקידום השירות הצבאי, ואם לא, אזי השירות האזרחי, בדגש בכוחות הביטחון וההצלה, כמקדם שוויון וחלוקת נטל בחברה הישראלית. עוד החליטה הממשלה, כי מערכת הביטחון תפעל להקים מסלולי שירות אטרקטיביים בצה"ל עבור בחורי ישיבות חרדים שתורתם אומנותם מבחינת אורך ואופי השירות הצבאי, וזאת בדומה למסלולים מיוחדים נוספים בצה"ל. כמו כן סוכם, כי ישונו הקריטריונים ליציאה לשירות אזרחי, וכן ייקבע אופי השירות ותנאיו באחריות משרד הרווחה. שר הביטחון היוצא קיים כמה ישיבות בנושא, והנחה כי באופן עקרוני השירות האזרחי יופעל על-פי המלצות ועדת-עברי. כמו-כן אישר שר הביטחון מסלולי שירות צבאי חדשים למגזר החרדי. במקביל מתקיימים דיונים במשרד המשפטים בנושא הפעלת השירות האזרחי החלופי. דיוני המטה במשרדי הממשלה השונים צפויים להסתיים בהקדם, כך שאפשר יהיה לקדם את יישומו של חוק טל על מנת להביא להשגת מטרותיו. אשר להחלטת בג"ץ בהקשר זה, מערכת הביטחון יחד עם משרדי המשפטים, האוצר והרווחה יבחנו את החלטת בית-המשפט העליון, אשר כידוע אישר את החוקיות של החוק. אבל לא צריך, ואת זה אני אומר לכולם כאן - צריך לשים לב גם לדברים הנוספים שבג"ץ אמר, וציין את זה גם חבר הכנסת עמי אילון. השופטים קבעו, כי מטרת החוק ראויה ומותר לנקוט אמצעים לא שוויוניים כדי להגשים את המטרה של שילוב חרדים בחברה. עם זאת, אשר ליישום החוק, כאמור - משרדי הממשלה יקדמו את השינויים ויתקינו את התקנות הנדרשות, כך שניתן יהיה בהקדם האפשרי להפעיל את ההסדרים המעוגנים בו ולהביא להשגת המטרות. בג"ץ נתן למעשה למצות את התהליך עד התאריך הנקוב, אני לא זוכר מתי, ואני מציע לכולנו לשים לב לדברים שנאמרו. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת נסים זאב. השר יעקב אדרי: חבר הכנסת נסים זאב, הנושא מאוד חשוב לכלל עם ישראל. נצטרך למצוא את הדרך הנכונה ואת שביל הזהב, מצד אחד ללכת לקראת הציבור החרדי, ואני בעד, ומצד שני, לא לתת הרגשה לחלק אחר של העם שרק הוא נושא בנטל. אני מאוד מקווה שתימצא הדרך הטובה והנכונה למען כולנו. צריך לאפשר למצות את החוק, כך פסק גם בג"ץ, למרות מתיחת הביקורת. לפיכך אני ממליץ בשלב זה להסתפק בהודעתי. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה לכבוד השר. חבר הכנסת נסים זאב. אתה מסתפק בדברי השר, חבר הכנסת עמי אילון, או שאתה - - - עמיחי אילון (העבודה-מימד): אני בהחלט מסתפק. אני גם אמרתי שבסופו של דבר הדיונים - - - היו"ר אחמד טיבי: לא. כיוון שאדוני הוא חבר כנסת חדש: יש אפשרות להסתפק, ויש אפשרות להעביר לוועדה. עמיחי אילון (העבודה-מימד): אני מסתפק בדברי השר. היו"ר אחמד טיבי: תודה, אדוני. לצערי הרב, חברי הכנסת גפני וזאב, מאוד רציתי לתת לכם להציע הצעה אחרת - אבל אני אפעל לפנים משורת הדין ואתן גם לך וגם לו. לפנים משורת הדין. הרי זו גולת הכותרת של התפקיד שלי כסגן יושב-ראש, לאפשר לך לומר את הדברים. נסים זאב (ש"ס): אני ממש מודה לך. אני מלא הערכה וכבוד, ואתה יודע שזה הדדי בינינו. היו"ר אחמד טיבי: בבקשה. היות שזה נושא שהוא ממש בנפשכם, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): לא ממש כך, אבל נגיד שכן. יעקב ליצמן (יהדות התורה): לא - - - נסים זאב (ש"ס): מה, מה? בנפשנו שכן נתגייס? אתה מסכים עם עמי אילון? לא. היו"ר אחמד טיבי: גש ישר לנושא, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): ישר ולעניין, אני אומר: הלוא הבג"ץ הוכרח בעצם לדון בסוגיה הזאת, כי כפו את זה עליו. הוא לא רצה בכלל לדון. הוא הבין שזה נושא שקשור לבית הזה, לחברי הכנסת, שהם קובעים את המדיניות. כיוון שהיתה איזו פרצה בחוק, ובג"ץ אמר שצריך לעגן את זה בחוק, לכן זה עבר בצורה מסודרת. לגופו של עניין - יש יותר מ-100,000 משוחררים בגין אי-התאמה. יש לנו 20% ערבים משוחררים. יש למעלה מ-40% משוחררים מסיבות כאלה ואחרות. למה מערכת ההסתה המשומנת הזאת תמיד נגד החרדים? הרי גם בן-גוריון הבין, אף שהיה חילוני, היה מפא"יניק, שיש צורך בלומדי תורה, כי הם אבן היסוד של עם ישראל. למה אחרי 60 שנה אנחנו לא יכולים להשכיל ולהבין את זה? מדוע? עמי אילון, אתה הרי איש שב"כ, ואתה יודע עד כמה האמונה חשובה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת, זעקתך נשמעה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. הצעה אחרת. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על שאתה מאפשר לנו, לפנים משורת הדין. חבר הכנסת עמי אילון. אנחנו נמצאים במדינה יהודית. לא שמעתי את כל הנאום שלך, אבל שמעתי את חלקו ועליתי. אתה דיברת על לימוד התורה, ואי-אפשר להתעלם מהעובדה הזאת, ומחובתה של מדינה יהודית לאפשר את לימוד התורה. אני לא מקבל את כל הגישה הזאת שאין שוויון, מכיוון שצריך שחלק יהיה צבא יהודי וחלק מהעם היהודי ילמד תורה. זה חלק מהעניין. אי-אפשר בלי זה. גם הדברים שבית-המשפט העליון אמר על השוויון בנטל ועל זה שיהיו כאלה - ואתה אמרת את זה בנאומך - שמשתמטים - אין דבר כזה. משתמט זה מי שאיננו לומד תורה ואיננו משרת בצבא. הוא המשתמט. עמיחי אילון (העבודה-מימד): לא הזכרתי את המלה "משתמט". משה גפני (יהדות התורה): אני חוזר בי. לא שמעתי את כל הנאום. עמיחי אילון (העבודה-מימד): - - - היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת אילון, לא מפסיקים בזמן הצעה אחרת. משה גפני (יהדות התורה): אני מדבר לגופו של עניין. המציאות הזאת שבה חלק מהנוער במדינה צריך ללמוד תורה, חלק מהנוער משרת בצבא - כך היה בנוי צבא יהודי גם כשהיתה פה מלכות בית דוד. כך ניהלו מלחמות. אי-אפשר צבא יהודי ללא לימוד תורה. ואני מציע, אגב מה שהיה גם בבית-המשפט וגם כאן, להמשיך את ההסדר הזה. בלי זה – אין לנו קיום כעם יהודי. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך, חבר הכנסת גפני, על דבריך. היות שחבר הכנסת אילון מסתפק בדברי השר, אנחנו עוברים להצעה האחרונה בסדר-היום.