קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום אי-הכרה במקצועות פארה-רפואיים היו"ר יצחק זיו: הנושא הבא בסדר-היום: אי-הכרה במקצועות פארה-רפואיים - הצעה לסדר-היום מס' 176. חבר הכנסת אחמד טיבי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, עד לשנה החולפת נהג משרד הבריאות להעניק תעודות הכרה לבוגרי המקצועות הפארה-רפואיים, שהם מקצועות עזר ברפואה, כמעט ל-20 מקצועות, כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, ייעוץ גנטי, קרימינולוגיה קלינית, פסיכודרמה, טיפול באמנות וכדומה. פסיקת בג"ץ מתאריך 29 באפריל 2004, אדוני השר, ביטלה את הנוהל שעל-פיו הנפיק משרד הבריאות תעודות הכרה במעמד למטפלים ביצירה ובהבעה, ופסיקת בג"ץ מיום 21 ביולי 2005 החילה את הביטול הזה על שאר המקצועות הפארה-רפואיים. בג"ץ ביטל נוהל זה בשל העדר חקיקה המסמיכה את משרד הבריאות להנפיק תעודות, שכן המשרד נהג להסדיר מקצועות אלה בדרך מינהלית, באמצעות חוזרים של המנהל הכללי של משרד הבריאות, ורק חלק קטן מהמקצועות הוסדרו בחקיקה, כגון חוק העיסוק באופטומטריה משנת 1991. עקב פסיקות בג"ץ, רבותי חברי הכנסת, מכובדי השר, משרד הבריאות נתבקש להכין הצעת חוק המסדירה את העיסוק בכלל המקצועות הפארה-רפואיים, והמשרד אכן יזם הצעת חוק לקראת סוף הכנסת השש-עשרה, אשר התייחסה לכלל 17 מקצועות הבריאות, וזו נתקבלה בקריאה ראשונה. נתקיימו כמה דיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שנמשכו זמן רב, מאחר שההצעה היתה חלשה ולא הכילה את כל האספקטים החשובים, כגון הגדרות ברורות למקצועות, קריטריונים מקצועיים לקבלת תעודת הכרה וכדומה. נדמה כאילו משרד הבריאות רצה בסך הכול לחוקק חוק המאפשר לו להנפיק תעודת הכרה, בלי להבדיל בין המקצועות השונים ובלי לטרוח או לפרט לפרטי פרטים. בסופו של דבר הטיפול בהצעת החוק נקטע עם התפזרות הכנסת השש-עשרה. משרד הבריאות טרם טרח להמשיך בהליך החקיקה בכנסת הנוכחית. עוד מלפני סוף הכנסת השש-עשרה אני שוקד על הכנת כמה הצעות חוק שהוגשו לכנסת ומטרתן להסדיר את העיסוק בפיזיותרפיה, בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת, כמומחים לדיאטה, בייעוץ גנטי וכסייעות לרופא שיניים. מקצועות אלה התפתחו רבות בשנים האחרונות והם נחשבים למקצועות מבוקשים על-ידי הציבור, ועל כן לדעתי אין להסתפק בהכללתם בהצעת חוק כללית אחת המטשטשת משהו את ייחודיות העיסוק בכל אחד מהם, אדוני השר, אלא יש ליזום חוקים נפרדים המגדירים כל מקצוע לגופו ומפרטים את הדרישות המקצועיות והקריטריונים הפורמליים לעיסוק בהם. כולי תקווה שמשרד הבריאות יסייע בידי ויתמוך בהצעת החוק שיזמתי ואני מתכוון להביאה להצבעה בקרוב, שכן חלפו כמעט תשעה חודשים והבעיה עדיין קייימת. הבוגרים, אשר סיימו את לימודיהם, שילמו המון כסף, ורבים מהם אף נסעו לחו"ל כדי ללמוד. חלקם סטודנטים אשר עדיין לומדים, אבל הם מודאגים ביותר. נציג שלהם אפילו מתארח כאן אצלנו, בשל הדאגה הרבה ממה שעלול לקרות. הם נתקלים בקשיים רבים בהיקלטות בשוק העבודה. לדוגמה, רבים מהסטודנטים שאנחנו, למשל בתע"ל, שלחנו ללמוד בירדן, כמו גם מפלגות אחרות, לומדים פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. סטודנטים אלה ומשפחותיהם השקיעו מאמצים, גם כספיים, גם נפשיים, גם אישיים, על מנת שהבן יחזור לארץ ויעבוד, ולא על מנת שישב בבית ויהווה עוד נטל המיתוסף כמעמסה כלכלית על המשפחה במצב הסוציו-אקונומי הקשה ממילא. צריך להבין שמצב זה שבו עשרות ואף מאות בוגרים שלמדו באוניברסיטאות, הן בארץ והן בחו"ל, הופכים למובטלים באופן אוטומטי עם סיום לימודיהם, הינו מצב בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת. גם פסיקת בג"ץ, מכובדי השר, מתאריך 20 ביוני 2005, אשר קבעה כי מעסיקים ציבוריים ופרטיים רשאים להעסיק גם את מי שאין בידיו תעודת הכרה, היא טובה אבל אין בה ממש כדי לעזור לבוגרים, שכן רוב המעסיקים מעדיפים ללכת על בטוח, כמו שאומרים, ולהעסיק מועמדים בעלי תעודת הכרה. מה עוד שהחוק הקיים, פקודת בריאות העם, אוסר על מוסדות רפואיים כגון בתי-חולים וקופות-חולים להעסיק בוגרים שאין בידיהם תעודת הכרה. במגעים, במפגשים רבים שהיו לי עם משרד הבריאות, אדוני השר, וגם בהתכתבויות – אחת מהן מ-15 בינואר 2006 – כתב לי ד"ר שנון, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים: הנדון: תעודות הכרה במעמד לבעלי מקצועות רפואיים. בהתאם לפסק-הדין שניתן בבג"ץ כך וכך, בתאריך 29 באפריל 2004, נוהל משרד הבריאות שעל-פיו הונפקה תעודת הכרה במעמד למטפלים ביצירה והבעה בוטל. בהתאם להנחיות בית-המשפט בדיון בבג"ץ 4395/02 מתאריך 21 ביולי 2005, הביטול חל גם על העוסקים במקצועות הבאים: פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, כירופרקטיקה, פודיאטריה, סייעות לרופאי שיניים, קרימינולוגיה קלינית, טכנולוגים רפואיים, מפעילי מכונת לב-ריאה, טכנאות רנטגן, דיאטנים, גנטיקה קלינית, אורטוטיסטים-פרוטוטסטים. כיוון שכך, החל מתאריך 22 ביולי 2005, אין אנו מנפיקים תעודות הכרה במעמד לבעלי מקצועות רפואיים אלה, שמקצועם אינו מוסדר בחוק, ללא יוצא מן הכלל. החל מתאריך זה, האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות גם אינו מטפל עוד בבקשות לקבלת תעודות הכרה במעמד ואינו מנפיק תעודות הכרה במעמד זמניות או קבועות למגישי הבקשות במקצוע זה. הנפקת התעודות תחודש, אם וכאשר יוסדרו מקצועות אלה בחוק. משרד הבריאות פועל להסדרת הנ"ל בחקיקה. על-פי פסק-דין בג"ץ 1423/05 מתאריך 20 ביוני 2005, רשאים מעסיקים ציבוריים ואחרים להעסיק גם את מי שאין בידיו תעודת הכרה במעמד מטעם משרד הבריאות. המצב הזה, אדוני, שבו אדם משקיע, הוא ובני משפחתו, לימודים, מאמץ נפשי, הישגים, כסף, כדי להגיע אל התחנה הסופית עם תעודה והצלחה בבחינות, ובסופו של דבר, בשל שיקולים מינהלתיים – אני לא רוצה להגיד מחדל של משרד הבריאות, אבל לקונה בחוק שאפשר היה לתקן וצריך היה לתקן במשך השנה האחרונה - זה מצב המקפח את הסטודנטים ואת ובני משפחותיהם. אני נמצא בקשר גם עם המנכ"ל וגם עם הפקידים המקצועיים במשרד הבריאות על מנת שנשתף פעולה ונביא לידי סיום את הצעת החוק הזאת ואת פתרון הבעיה. מדובר במאות תלמידים ובני משפחותיהם, אדוני השר. ערכנו מפגש לפני חודשים מספר לסטודנטים האלה, גם לבוגרים גם לבני המשפחות, כדי לשמוע ולהשמיע את הדאגות ואת השאלות. בהזדמנות זו אני גם רוצה לפנות לאלה שלומדים: אין לי ספק שנצליח להביא לפתרון בשנה הזאת, היות שגם משרד הבריאות מעוניין וגם אנחנו הגשנו הצעת חוק, שבסופו של דבר תביא לפתרון הבעיה הזאת. נקודה שנייה, אומנם היא לא קשורה למשרד הבריאות, היא קשורה למקצוע של חינוך גופני. אלה שלומדים בירדן בעיקר, סטודנטים ערבים, לאחרונה נתקלים בבעיה שאחרי שהם מסיימים תואר בהצלחה – אגב, שם בחינוך גופני התעודה היא בכירה - B.A. – יותר מאשר במכון וינגייט או בסמינר הקיבוצים - ששם התעודה היא B.Ed, והיא פחותה מ-B.A. - ובכל זאת דורשים לאחרונה מהסטודנטים האלה שחוזרים מירדן שנתיים של לימודי תעודת הוראה. כך שבסופו של דבר, מי שצריך ללמוד חינוך גופני בירדן, חייב ללמוד בסך הכול שש שנים על-פי הדרישה הזאת. זה נורא, זה איום, זה לא סביר, זה מוגזם. פניתי למשרד החינוך בנושא הזה וגם הנחנו הצעת חוק בהקשר זה, אבל אי-אפשר להתעלל כך בסטודנטים, שבסך הכול הלכו כדי לחזור עם תעודה אקדמית, הצליחו, וביורוקרטיה ולקונות מונעות מהם, אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, להיכנס לשוק העבודה. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. השר יעקב אדרי. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בראשית דברי אני רוצה לברך את חבר הכנסת טיבי על היוזמה. כשר הבריאות כבר ראיתי את הרצון שלו לפתור את הבעיה. האמת היא, חבר הכנסת טיבי, שהתחלתי לעבוד על זה, אבל מה לעשות, החלפתי בינתיים מקצוע. אני רוצה לברך על היוזמה שלך. יש לזה המשך, ואני מאמין שזה יסתיים. זה חייב להסתיים. עד לפני כשנה נהג משרד הבריאות להכיר בכמה מקצועות פארה-רפואיים ולהעניק למי שעמד באמות המידה המקצועיות תעודת הכרה בתחום עיסוקו. במקביל, עסק המשרד בניסיון לגבש הצעת חוק מסגרת למקצועות הרפואיים. גיבוש ההצעה התעכב עקב קשיים בהגדרת הייחוד המקצועי של כל אחד מהעיסוקים. יש הרבה עיסוקים, ונראה שזה לא היה פשוט. בפסיקת בג"ץ נקבע שהכרת המשרד במקצועות רפואיים שאינם מוסדרים בחוק היא לא בסמכותו, ועל כן קיימת חובה להסדיר בחקיקה או בתקנות את נושא ההכרה המקצועית. בעקבות זאת, נתקיימו במהלך החודשיים האחרונים, טרם פיזור הכנסת הקודמת, כמה דיונים במטרה למצוא הסדר בחקיקה או במתן סמכות למשרד במסגרת פקודת בריאות העם. בשל פיזור הכנסת לא הגיעו דיונים אלה לכלל הכרעה. עמדת המשרד כיום, חבר הכנסת טיבי, היא שיש לקדם מהר הסדרה חוקית ולא זמנית של הכרה במקצועות, ובהמשך לבחון את האפשרות לחקיקה ראשית בתחום המקצועות הרפואיים. אני מציע שנקדם את זה בוועדת העבודה. אני אשמח לסייע בעניין הזה, כי הנושא חשוב מאוד. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה, אדוני. הצעה אחרת של חבר הכנסת טלב אלסאנע, ואחר כך - הצבעה. בבקשה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, אני מברך את חבר הכנסת טיבי על העלאת הנושא החשוב הזה. אני מברך את השר על התשובה העניינית. אני חושב שזה צודק, כי אלה שפנו לבג"ץ רצו לברך ויצאו מקללים. זאת אומרת, היתה ההכרה בתעודות האלה, בג"ץ אמר שכיוון שזה חוק-יסוד: חופש העיסוק, הוא ביטל את ההנחיות ודרש שהעניין יוסדר בחקיקה ראשית. אבל מאחר שאין חקיקה ראשית, מי שסובלים הם דווקא הסטודנטים, ויש תחולה רטרואקטיבית. לכן, מה טוב שהעניין הזה יבוא על פתרונו, וכמה שיותר מוקדם. אני מצטרף להצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. ההצבעה היא ידנית. מי בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה? הצבעה בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – רוב נגד – מיעוט נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: התקבל פה-אחד. תודה רבה. ההצעה בנושא: אי-הכרה במקצועות פארה-רפואיים, של חבר הכנסת אחמד טיבי, עוברת לוועדת העבודה והרווחה.