קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום צורכי מערכת החינוך הערבית לקראת אישור התקציב החדש היו"ר אמנון כהן: הנושא הבא הוא הצעה לסדר-היום מס' 180: צורכי מערכת החינוך הערבית לקראת אישור התקציב החדש - של חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. תשיב שרת החינוך, הגברת יולי תמיר. בבקשה, אדוני. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להודות לחבר הכנסת צבי הנדל ולחבר הכנסת שלמה בניזרי שהואילו והסכימו להתחלף אתי, בגלל אילוצים מסוימים. אני פשוט ראיתי שהשרה יושבת כאן כל הזמן; ואני יודע שהיא מאוד מתעניינת בנושא. היו"ר אמנון כהן: יש שני שרים כרגע. מוחמד ברכה (חד"ש): לא, לא. אני רוצה לברך אותה, זה כל העניין. היו"ר אמנון כהן: בהמשך תוכל לברך. יש לך עשר דקות, בטח היא תיכנס. מוחמד ברכה (חד"ש): בסדר. בכל זאת אני אברך אותה. אני חושב שזו בשורה טובה למשרד החינוך ולמערכת החינוך במדינת ישראל שהשרה יולי תמיר נכנסה לתפקיד הזה, אחרי שנים מאוד קשות ומאוד רזות שעברו על מערכת החינוך. לכן, התקוות והציפיות הן גדולות. אין לי שום ספק שהשרה יולי תמיר תצליח, כמי שבקיאה בעניין הזה וליוותה את מערכת החינוך במשך שנים רבות - אני והיא וחברי ועדת החינוך בקדנציה הקודמת עסקנו בעניין, והתרשמתי שהיא לא רק בקיאה, אלא גם בעלת יכולת לתת פתרונות לבעיות. הימים הראשונים שלה במשרד החינוך מצביעים על כך, שכן הדבר הראשון שהיא טיפלה בו היה למנוע פיטורי מורים. אני רוצה לאחל לה הצלחה ויישר כוח. מאוד מביך שדווקא עכשיו היא יצאה. היא ישבה כשדנו בנושא שארם-א-שיח' וכו' - - - רונית תירוש (קדימה): אבל אני שומעת אותך. מוחמד ברכה (חד"ש): זה מצוין, אבל את עדיין לא סגנית השרה, מה אפשר לעשות. רונית תירוש (קדימה): לא, אבל יש לי מה להגיד על הנושא - - - מוחמד ברכה (חד"ש): יש לך, אבל היא השרה ואת עדיין לא. אומנם היית מנכ"לית, וזה מצוין, אבל אני רוצה לדבר אל השרה. היו"ר אמנון כהן: שרת החינוך הגיעה. מוחמד ברכה (חד"ש): אני מתפלא עלייך, ישבת בדיון על שארם-א-שיח'. שרת החינוך יולי תמיר: לא ידעתי שהתחלפתם - - - מוחמד ברכה (חד"ש): אבל עדיין כל הנושאים הם שלך. בירכתי אותך, ואת יכולה לעיין בפרוטוקול ולראות את דברי, כי הברכה היתה ארוכה. כפי שאמרתי, המשימות והמטלות שמונחות על שולחן השרה הן רבות. עצם העובדה שהיא נכנסת לאחר חמש שנים של קיצוצים במערכת החינוך, קרוב ל-3.5 מיליארדי שקל - זה מעצים את הבעיה ואת העניינים שצריך לטפל בהם. לפני יומיים, בסקירה של שרת החינוך בוועדת החינוך, ראינו גם את הרוח החדשה וגם את הרי הבעיות שעל שולחנה. העובדה שמדינת ישראל נמצאת בתחתית הסולם בכל מיני קטגוריות לעומת מערכות חינוך בעולם המערבי, כמו למשל בצפיפות בכיתות ובהישגים בתחומים שונים, אומרת דורשני. אין ספק שהמעמד של מערכת החינוך הישראלית, לעומת מערכות חינוך בעולם המערבי, נגזר גם ממצבה של מערכת החינוך הערבית. בעצם במדינת ישראל יש שתי מערכות חינוך עם שתי רמות של הישגים, והדברים כמובן ידועים ונהירים לכבוד השרה. הנושא של הצפיפות והבינוי ודברים אחרים, שאני אעמוד עליהם, הם דברים שזועקים לשמים. אני שואב עידוד, גברתי השרה, מההודעה שלך בוועדת החינוך, שתוכנית החומש תחודש לשלוש שנים נוספות. חשוב ששלוש השנים הבאות יהיו שנים גם של טיפול בבעיות מצטברות, אבל גם של הובלת מערכת החינוך הערבית לכיוון של שוויון. אני חושב שיש צורך בהחלטה עקרונית, שהתעכבה במשך שנים במשרד החינוך. גם אחרי הדיונים בוועדת-דברת וגם לפני כן, מעמדו של החינוך הערבי במשרד החינוך עדיין לקוי. ממחלקה לחינוך ערבי יש עכשיו מחלקה לחינוך לערבים. אני חושב שהגיע הזמן שמערכת החינוך הערבית תוכר כאגף נפרד וכזרם שקיים במערכת החינוך במדינת ישראל, כפי שיש חינוך ממלכתי או חינוך דתי-לאומי. אני חושב שיש מקום שיהיה אגף ולא מחלקה שנספחת לכל מיני דברים אחרים. ההמלצה של דוח-דברת לגבי תפקידו של השב"כ במערכת החינוך, שהיא המלצה חשובה, יושמה בצורה לקויה. בעצם התפקיד הזה של אחראי מהשב"כ שיושב במערכת החינוך הערבית מועבר לאגף הביטחון. אני חושב שלא צריך לעשות חוכמות בעניין הזה, ואת המשרה ואת הקטגוריה הזאת צריך לבטל לחלוטין. יש הרבה משימות שעומדות לטיפול. כידוע, שיעור התלמידים הערבים במערכת החינוך בישראל הוא כ-20.7%, שזה 431,317 תלמידים. יש בעיה של נשירה אדירה - בשנת הלימודים 2003/04 רק 819 מכל 1,000 תלמידים ערבים בגיל 17 היו במסגרת בתי-ספר, לעומת 932 בחינוך היהודי. זה אומר ששיעור הנשירה במגזר הערבי כפול ממה שקיים במגזר היהודי. הדברים קשים עוד יותר כאשר מתייחסים לכפרים הבלתי-מוכרים, שם במקומות מסוימים השיעור מגיע ל-50%, ל-60% ואפילו ל-70%. בשנת 2004 עמד שיעור הזכאים לתעודת בגרות מתוך הנבחנים בחינוך הערבי על 53.4%, לעומת 68% בחינוך העברי. הפער בבחינות המיצ"ב בין החינוך היהודי לבין החינוך הערבי עומד על כ-25%. אלה לא בעיות, אלה שרפות בוערות שצריך לכבות במהרה. מובן שבנושא של משאבים ותקציבים, החינוך הערבי סובל מתת-תקצוב של יותר מ-4,000 משרות הוראה. חלקו של החינוך הערבי בתקציבים המוקצים לפדגוגיה עומד על פחות מ-4%. אם אני אתייחס למה שקורה במחוז הצפון, הרי שם יותר ממחצית התלמידים הם ערבים, אבל פחות מ-7% מהשעות הפרופסיונליות – 200 מתוך 3,000 - מיועדים לציבור הערבי. כך גם פחות מ-28% מימי ההדרכה. זה פשוט זועק לשמים. זו לא תקלה, זו מדיניות, ומדיניות צריך לשנות. זה לא שבמקום 20 יש 19 או אפילו 15. יש פה משהו מאוד מובנה, ולדעתי הוא תוצאה של מדיניות מתמשכת במערכת החינוך. בנושא התשתיות, גברתי השרה, המחסור אינו כפי שנאמר בוועדת החינוך. נכון שיש מחסור של כ-2,000 כיתות לימוד, אבל יש גם מחסור נוסף, של עוד כ-2,250 חדרים בגני-הילדים וכ-900 כיתות בכפרים הבלתי-מוכרים. בשנה שעברה הוחל בבניית כמה עשרות כיתות במימון מפעל הפיס, אבל זה עדיין רחוק מאוד מלספק את הצרכים של מערכת החינוך הערבית. יש אפשרות להתפשר, ובמקום צפיפות של 30 בכיתה יהיו 32 או 35, אבל כשאין כיתה, אי-אפשר לדבר לא על 30 ולא על 40. הדברים האלה מחייבים טיפול. יש עניינים שקשורים למערכת החינוך המיוחד, ואני יודע שכבוד השרה נותנת לזה תשומת לב מיוחדת. יש מחסור גדול בשעות השילוב, וקיים מחסור בכוח-אדם. אני מבקש את עזרת השרה בנושא שאינו קשור ישירות למשרדה, והוא מחסור בבעלי מקצועות פארה-רפואיים. יש לקונה בספר החוקים, שצריך לתקנה – בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל במקצועות האלה לא מקבלים רשיונות עבודה. יש הצעת חוק שצריך לטפל בה. אני חושב שאם יתקנו את הלקונה הזאת אפשר יהיה למלא את המחסור בבעלי מקצועות אלה. אני חושב שהדברים צריכים לבוא לידי ביטוי לא בפתרון חד-פעמי. כמובן, זה בלתי אפשרי, אבל לפחות צריכה להיות תוכנית לסגירת הפערים. אני חושב שצריך להרגיש את הדברים בתקציב החינוך בשנה הזאת. אני יודע שמחר את מופיעה בפני ועדת הכספים ומציגה שם את תקציב החינוך. אני חושב שמאוד חשוב שהדברים יורגשו כבר בשנה הראשונה או בחודשים הראשונים. אני בירכתי אותך על כך שהדבר הראשון שעשית הוא לבטל פיטורי מורים. אני חושב שיש מקום שיהיה איתות ברור על סגירת פערים ופתרון הבעיות הבוערות. אדוני, לא יצא לי לברך אותך. אני מאחל לך הצלחה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה, ידידי. בבקשה, שרת החינוך. שרת החינוך יולי תמיר: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית אני מתנצלת, חשבתי שיש עוד שאילתא בין שנינו, אז יצאתי לרגע. כפי שיודע חבר הכנסת מוחמד ברכה, אני מודעת היטב לקשיים המרובים שהחינוך במגזר הערבי מתמודד עמם. אין ספק שבמשך השנים נפערו פערים מאוד משמעותיים, שגם תיקון בתקציב הנוכחי, שיהיה שוויוני לחלוטין, לא יכול לשנות את המצב, אם לא תהיה השקעה ממוקדת במגזר הערבי. אין כל ספק שתוכנית החומש חשובה לצורך זה, והיא תאפשר לנו - שוב, לא באופן מלא אבל באופן חלקי - להתחיל לתקן את המעוות. ברמה העקרונית, ברור לי לגמרי שלכל ילד במדינת ישראל מגיע שוויון חינוכי מלא: שוויון בהקצאת משאבים, שוויון בשעות לימוד, שוויון בתנאים הפיזיים שבהם הוא לומד, ואני גם מודעת לגודל הפער בין העיקרון לבין המציאות. אנחנו רואים בצמצום הפער בין המגזר הערבי או המגזר הלא-יהודי לבין המגזר היהודי מטרה מאוד משמעותית. בתקציב הנוכחי של שנת 2006, שבו יחולו שינויים מועטים, אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו, במסגרת התקציבית שמוטלת עלינו, לעשות את המירב כדי שהמגזר הערבי יקבל לא רק את המגיע לו, אלא מעט יותר מזה, מתוך מגמה של העדפה מתקנת. אני מאוד מקווה, שבתוכנית המשרד לשנת 2007 - שאני גם מקווה שיהיה לה תקציב משמעותי יותר - יוקדש חלק ניכר לצמצום פערים בכלל ולצמצום פערים בין המגזר היהודי לבין המגזר הלא-יהודי בפרט. אני מאוד מקווה שבמסגרת הזאת נתחיל מהלך מתקן, שכמובן ייקח זמן, אבל יניב פירות כבר בשלבים הראשונים. במהלך המתקן הזה ייכללו בנייה, מחשוב, מעבדות וספריות, וכמובן שעות הוראה והכשרת מורים לכל רוחב היריעה. אני אשמח להעביר את העניין לוועדה. אני רוצה להציע הצעה, שאם היא תהיה על דעת חבר הכנסת ברכה, אולי נסכם עליה בינינו. לא הייתי רוצה לבוא לדיון כשאנחנו לא מוכנים. אני הייתי רוצה שהמשרד יתכונן ויערוך דיון פנימי קודם בנושא החינוך במגזר הערבי. זה לא יתאפשר לנו בשבועיים, בשלושת השבועות הקרובים, כיוון שאנחנו עסוקים בתקציב 2006. אם חבר הכנסת ברכה מוכן, המשרד יתאם עם חבר הכנסת ברכה מועד לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט, כדי שהמשרד יבוא מוכן לדיון על כל המרכיבים של התקציב ועל כל המרכיבים של הבעיות, ואז נקיים את הדיון הזה בינינו. זה גם יועיל לנו מאוד בהכנת התוכנית שתוגש לראש הממשלה לקראת תקציב 2007. אם יש הסכמה, מייד אחרי הדיון על התקציב – שבועיים, שלושה שבועות - נשב בוועדה יחד ונשמח לשתף פעולה. מוחמד ברכה (חד"ש): בהחלט כן. שרת החינוך יולי תמיר: תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה, גברתי השרה. אני גם זוכר שבדוח מבקר המדינה - נדמה לי ב-50ב - הנושא הוזכר. דובר על נשירת תלמידים מבתי-ספר, ואחוזים גבוהים ביותר היו מהמגזר הערבי. האם אתה מקבל את הצעת השרה? מוחמד ברכה (חד"ש): כן. היו"ר אמנון כהן: אז אנחנו נעביר את זה לוועדה. את מועד הדיון תקבעו כשתהיו מוכנים. יש הצעה אחרת של חברת הכנסת רונית תירוש. רונית תירוש (קדימה): זו לא בדיוק הצעה אחרת. ברשותכם, הצעת תוספת. קריאה: - - - היו"ר אמנון כהן: אולי היא רוצה להסיר מסדר-היום או לקיים דיון במליאה. רונית תירוש (קדימה): לא להסיר. אכן, יש פער בתקציב ובהקצאת המשאבים למגזר הערבי. אני רק רוצה לומר, לתקן את חבר הכנסת ברכה ולומר, שבשנים האחרונות נעשה תיקון - אני מקווה וגם מאמינה שהמשרד ימשיך בתיקון הזה - החל מהקצאה דיפרנציאלית, שמביאה בחשבון את הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים, ובאופן טבעי המגזר הערבי קיבל כ-70% מהתוספת - - - קריאה: - - - רונית תירוש (קדימה): זה לא משנה, אבל אני חושבת שזה ראוי ונכון וצריך להמשיך בזה. לגבי תוכנית החומש, אני פניתי אישית לראש הממשלה דאז אריאל שרון וביקשתי להמשיך בה שלוש שנים נוספות, מאחר שאני חושבת שכל הנושא הזה - הא בהא תליא - כרוך בתקציב מאוד משמעותי על מנת לצמצם פערים שנוצרו. ובקצב שבו אנחנו רוצים לסגור פערים זה לא ילך, גם לא דרך תוכנית החומש. אני לא יודעת אם ההצעה שלי נכונה מבחינת ההליכים, אבל מעבר לדיון בוועדה המקצועית, ועדת החינוך, התרבות והספורט, אני חושבת שיש מקום להעלות את הנושא גם בוועדת הכספים. היו"ר אמנון כהן: תודה. אנחנו מצביעים - הצבעה ידנית. מי שבעד – מצביע בעד העברת הנושא לוועדה. מי שנגד - מצביע בעד הסרת הנושא מסדר-היום. מי בעד ההצעה? מי נגד ההצעה? מי נמנע? הצבעה בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - רוב בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – מיעוט נמנעים - אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: ההצעה עברה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. תודה רבה.