קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום מינוי יועץ מיוחד לענייני אנטישמיות במחלקת המדינה של ארצות-הברית היו"ר גדעון סער: אנחנו עוברים לנושא הבא: מינוי יועץ מיוחד לענייני אנטישמיות בבית הלבן - הצעה לסדר-היום שמספרה 186. חבר הכנסת נתן שרנסקי, בבקשה. תשיב שרת החוץ. נתן שרנסקי (הליכוד): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני השר, חברי הכנסת, קודם כול, תיקון קטן. אני לא יודע איך זה נכנס, אבל זה יועץ במחלקת המדינה. אבל, באמת קרה דבר בישראל. לאור המלחמה הגלובלית, קודם כול, המלחמה של האנטישמיות נגדנו ואחר כך המלחמה שלנו נגד האנטישמיות; לאור העובדה שיש כל כך הרבה תופעות של אנטישמיות של אנשים, של ארגונים, של קבוצות ושל מדינות; לאור העובדה שהיום אפשר להעביר מסר אנטישמי דרך כלי התקשורת כל יום, כל שעה, למאות מיליוני אנשים בכל העולם – לאור זה מינו יועץ מיוחד לנושאים של אנטישמיות. אלא מה? זה קרה בארצות-הברית, זה קרה בוושינגטון, ולא בישראל. קודם כול, טוב מאוד שזה קרה בוושינגטון – למי שלא יודע, זה תהליך של כמה שנים, כאשר איש הקונגרס טום לאנטוס וסנטור ג'ורג' ווינוביץ' הביאו חוק להקמת מחלקה ופרסום של דוח שנתי ויועץ מיוחד. דרך אגב, גם באמריקה היתה התנגדות במחלקת המדינה; אמרו: לא כדאי לנו לרכז את הנושא הספציפי הזה ולהפוך אותו למשהו מיוחד. ולאט לאט העבירו חוק, גם הקימו מחלקה, גם פרסמו דוח ראשון ב-2005, ושם - אולי ההישג הכי חשוב - כתוב שהדמוניזציה של ישראל, הדה-לגיטימציה של ישראל, הן חלק מהמלחמה של האנטישמיות. זו אותה תופעה של אנטישמיות. אלה הישגים חשובים מאוד. היו"ר גדעון סער: גברתי השרה וחברת הכנסת יחימוביץ, קשה לי להתעלם מהשיחה כי היא ממש מולי, עוד לפני שהגעתי אל המשוחחות. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אגב, אני הגעתי למסקנה שיש נטייה להעיר יותר לנשים מאשר לגברים. אני מדברת ברצינות. היו"ר גדעון סער: אני אשתדל - - - שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): בתור יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה - - - היו"ר גדעון סער: אני אקח את זה לתשומת לבי. נתן שרנסקי (הליכוד): אולי מעירים לאלה שמדברים. אני לא רוצה להעז להגיד שנשים מדברות יותר, אבל אולי – אני לא מעז. היו"ר גדעון סער: תן לי לחטוף את האש, חבר הכנסת שרנסקי. נתן שרנסקי (הליכוד): כן. הוא יודע את העבודה. אני חוזר לנושא: בזמן שמינו יועץ מיוחד לנושאים אנטישמיים – ריקמן, שהוא איש עם הרבה קבלות, חוקר שרדף אחרי בנקים שוויצריים והצליח מאוד, מה קורה בישראל? במשך שבע שנים לפחות היה שר – יושב-ראש הוועדה – שלמעשה תיאם את המאבק באנטישמיות, והתברר שזה מאוד חשוב. כמובן, יש משרד החוץ, אבל מאוד חשוב – בדיוק כמו שהחליטו אחר כך באמריקה – שיהיה גם מי שאחראי בממשלה לנושא של תיאום המאבק באנטישמיות. עכשיו הוקמה ממשלה חדשה, 25 שרים, נושאים ותת-נושאים חולקו, ומתברר שדווקא הנושא הזה נפל בין הכיסאות. משנת 2003 פעל ה-Global Forum. דבר מאוד מיוחד. ישראל הצליחה להביא, פעם בחצי שנה, את כל הארגונים בעולם שמטפלים בנושא האנטישמיות לירושלים, לדון ולתאם אסטרטגיה של מאבק באנטישמיות. דרך אגב, ההישגים הכי חשובים – כל הקשר בין התעמולה האנטי-ישראלית לאנטישמיות, הצלחנו לקשור את המאבקים האלה, להתגבר על התנגדויות, להכניס אותם לאג'נדה הבין-לאומית, וגם ההישגים באמריקה הם תוצאה מזה שישראל התחילה להוביל את התהליך. זה לא היה לפני כן, מעולם. ה-ADL או ארגון אחר לא היה שומע מה בדיוק האסטרטגיה שמדינת ישראל מציעה. וכאן באו, תיאמו פעולה והסכימו. לצערי, מפברואר 2005, ה- Global Forumלא התכנס. דרך אגב, בשיחה האחרונה שלי עם אריאל שרון, כשמראש הודעתי לו על ההתפטרות שלי, סוכם שיעשו הכול כדי שיהיה המשך. אני יודע שהיו קצת ניסיונות. אבל זה לא נמשך, ובממשלה אפילו אין איש האחראי לזה. למה זה קורה? אני לא רוצה להתעסק עכשיו בביקורת קטנה. זה כל כך קל וטבעי – הממשלה רק הוקמה וכבר באים בביקורת – אני רוצה לציין דווקא סיבה אולי יותר עמוקה. בישראל כל הזמן ניסינו לברוח. לא לברוח מהנושא - האנטישמיות היא בעיה קשה, אבל היא בעיה של יהדות התפוצות. ויש תגובה כל כך פשוטה: כשכולם יעלו ארצה, לא תהיה אנטישמיות. הרבה שנים חשבו כך. עכשיו היה ויכוח ציבורי סביב ההתבטאויות של א.ב. יהושע, אבל זה אולי הזכיר פעם נוספת – לא אכנס עכשיו לפרטי הוויכוח - שיש גישה כזאת, שכל הבעיות של היהודים בעולם קיימות רק משום שהם לא עלו ארצה, ואלה לא בדיוק הבעיות שלנו. היו"ר גדעון סער: זו גישה שלא זוכה, לדעתי, לתמיכה רחבה. נתן שרנסקי (הליכוד): בטח, אבל זאת דווקא היתה סיבה שבמדינת ישראל – עכשיו שוב אפשר לראות מי מדבר במליאה. היו"ר גדעון סער: יש כאן בעיה. אני מנוע - - - בבקשה. נתן שרנסקי (הליכוד): כן. אני חושב שמנצלים דווקא את העובדה שיושב-ראש המליאה עכשיו הוא יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה. אני חושב שמנצלים את העובדה הזאת. דווקא בגלל זה היה כל כך קשה לשכנע את כל המוסדות שלנו, שבעיית האנטישמיות היא בעיה שלנו. אבל היום לא צריך לשכנע אף אחד. ברגע שאירן אומרת שצריך להשמיד את מדינת ישראל, כולם אומרים: בטח. זו הבעיה מספר אחת שלנו. אבל, דווקא בזמן שאירן אומרת את זה, האקדמיה בבריטניה מכריזה על boycott, או עומדת להכריז על boycott, וכבר עשו כמה צעדים לשם כך. ודווקא בימים האלה קיבלו בכבוד רב נציג של אירן בחוגים האקדמיים בבריטניה, כדי לשמוע על זכויות אדם באירן. אבל מחרימים את מי? מחרימים את ישראל. לפני כמה שבועות מפרסמים דוח ב-Kennedy School בהרווארד, של שני פרופסורים מכובדים, על סכנה לאינטרסים של אמריקה, מצד אירן – בטח שלא; מצד הלובי הישראלי. בביקורים שלי בקמפוסים ראיתי בצורה כל כך ברורה ובולטת – ודיווחתי על זה – שיש קשר ישיר בין תעמולה אנטי-ישראלית והחלשה של הזהות היהודית בקמפוסים באמריקה, התרחקות של יהודים מכל מה שקשור ליהדות. ויש גם קשר הפוך. זאת אומרת, שהיום לא צריך לעשות מאמץ גדול כדי לשכנע שיש קשר ישיר בין תעמולה אנטישמית לתעמולה אנטי-ישראלית, בין אינטרסים של הצלחה במאבק נגד אנטישמיות והגנה על מדינת ישראל. זאת היתה בדיוק הנקודה שסביבה ריכזה ממשלת ישראל מאמצים בשנים האחרונות – שר מתאם אחראי לנושא, ביחד עם משרד החוץ, והיה שיתוף פעולה מלא עם שר החוץ בכל השלבים - והיו אז גם הישגים. למה עכשיו, כאשר אנחנו מרכיבים ממשלה חדשה, מוותרים על זה, מוותרים על התפקידים האלה? למה לא מחדשים את העבודה של ה-Global Forum דווקא בימים אלה – זאת השאלה. ניקח עוד דוגמה מאמריקה. אמריקה מבינה את חשיבות המאבק באנטישמיות למדיניותה. גם אנחנו חייבים להבין שאי-אפשר להפריד בין המאבק באנטישמיות ובין המאבק להגנת האינטרסים של מדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת שרנסקי - והשרה בוודאי תשיב. מה אתה מציע? נתן שרנסקי (הליכוד): להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון. שרת החוץ ציפי לבני: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תופעת האנטישמיות - שמרימה את ראשה המכוער במקומות שונים בעולם, ובדרכים שונות ומשונות, לעתים חדשות ולעתים מוכרות עד לאימה - היא בוודאי מטבע הדברים בעיה שעל מדינת ישראל, הבית הלאומי לעם היהודי, לטפל בה בראש ובראשונה. היא בוודאי גם דבר שיהדות העולם נדרשת לו, ואני גם חושבת יותר מזה – אני חושבת שהאנטישמיות מעידה קודם כול גם על החברה שבה היא צומחת, ואין לי ספק שיש צורך שגם המנהיגות באותם מקומות שבהם האנטישמיות מרימה את ראשה, תטפל בנושא הזה ולא תזרוק אותו לחצרם של אחרים – משל הדבר מעניין רק את היהודים או את מדינת ישראל. אבל, מטבע הדברים, זו קודם כול אחריותה של מדינת ישראל להיות ראש החץ במאבק הזה. הנחת היסוד של חבר הכנסת שרנסקי – שאני אולי קצת אחלוק עליה – היא השאלה אם מדינה מטפלת או לא מטפלת בעניין מסוים, או מציבה אותו בסדר העדיפויות שלה; היא שאלה אם יש שר אחראי לנושא או לא. דרך אגב, זה לא אומר שלא יהיה שר או שלא צריך להיות שר לנושא הזה, אבל אני לא חושבת שאפשר להשוות את ארצות-הברית בהקשר זה של יועץ מיוחד לפעולות שעושה מדינת ישראל מעצם טבעה ומעצם אחריותם של כל משרדיה לעסוק בעניין הזה, כי זה עניין קיומי מבחינתנו. מבחינת משרד החוץ, ממשלת ישראל פועלת דרך משרד החוץ. נכון שכשבעבר היה שר ממונה, זה היה בתיאום ובשיתוף פעולה – לרבות הרעיונות שהעלה השר, והשר שרנסקי טיפל בנושא הזה בצורה מעוררת כבוד והערכה, מתוך אמונה שלמה שזה נושא מטריד. בתחום המאבק באנטישמיות, בתקופה האחרונה, התקבלה ההחלטה של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, שבו חברות 55 מדינות אירופיות, להקים גוף מיוחד למעקב אחר גילויי אנטישמיות ולפעילות בתחומי החקיקה, האכיפה והחינוך. במקביל, משרד החוץ מוביל – אומנם, לעתים מאחורי הקלעים – את עבודת כוח המשימה הבין-לאומי לזיכרון ולהוראת השואה, גוף שהוקם בסוף שנות ה-90 במטרה להנחיל מסורת של הנצחה והוראת נושא השואה ברחבי אירופה, וב-21 במאי מתקיים הכינוס השנתי. ההחלטה להוריד את שידורי תחנת הטלוויזיה של ה"חיזבאללה" משידורי הלוויין בצרפת – בהקשר זה היתה באמת פעילות ברוכה ויוצאת דופן גם של השר; העלאת מודעות העולם החופשי לתופעות של אנטישמיות ממסדית, גם בתקשורת הערבית; החלטת עצרת האו"ם בדבר יום הזיכרון לקורבנות השואה – החלטה תקדימית שיזמה ישראל, שיזם משרד החוץ; מאבק שוטף להתמודדות עם יוזמת ה-divestment – כשהתהליך הוא תהליך למשיכת השקעות מישראל, ענישה והחרמה, שלטעמנו זה לא עוסק רק בשאלת ישראל אלא זה חלק מתופעה יותר גדולה של אנטישמיות. גם עכשיו, בימים האחרונים, פעלנו מול ממשלת פולין בעקבות שילוב של מפלגה בעלת אידיאולוגיה אנטישמית בקואליציה בפולין, גם בהקשר של משרד החינוך שם. לכן, מבחינתנו אנחנו כמובן - - - היו"ר גדעון סער: סליחה, גברתי. במה טיפלנו? יש לנו יכולת? שרת החוץ ציפי לבני: כן. שגריר ישראל בפולין נשלח, נפגש עם הנשיא והביע את מחאתה של ישראל. לאחר מכן הוא נפגש גם עם ראש הממשלה. הבהרנו שמבחינתנו אנחנו לא רואים את זה כדבר מובן מאליו או כדבר שאנחנו יכולים לעבור עליו לסדר-היום. הנשיא מצדו הבהיר שהקואליציה הזאת אין בה השפעה לא רק על ישראל אלא גם על הראייה של פולין את הצורך בהמשך ובלימוד נושא השואה, שזה לא ישפיע על שום תוכן שהוא במסגרת הזאת, אבל זה דבר שאירע רק בשבוע שעבר, דרך אגב. אלה תהליכים מהעת האחרונה. מבחינתנו, כמובן, העובדה שבמחלקת המדינה מינו ראש משרד לענייני אנטישמיות, בוודאי חשובה. זה צריך להיות, מטבע הדברים. מבחינת מדינת ישראל, זה לא פוטר אותנו מעשייה בתחום הזה, זו חובתנו. אני מאמינה שכל המשרדים הרלוונטיים – בין שיהיה שר בנפרד ובין שלא – צריכים להמשיך ולפעול בנושא הזה. מבחינתי, אני מסכימה להעביר את הנושא לוועדה. נתן שרנסקי (הליכוד): מה עם ה-Global Forum? היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת שרנסקי, אתה מסכים להעביר את הנושא לוועדה? נתן שרנסקי (הליכוד): כן. ועדת החוץ והביטחון. שרת החוץ ציפי לבני: הוא הציע להעביר לוועדה. היו"ר אמנון כהן: אנחנו נצביע על העברה לוועדת החוץ והביטחון. מי שמצביע בעד – זה יעבור לוועדת החוץ והביטחון; מי שיצביע נגד – הנושא יוסר מסדר-היום. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים - אין קריאות: - - - גדעון סער (הליכוד): המקשים של הבעד - - - היו"ר אמנון כהן: אז אפשר להצביע ידנית, הבנתי שיש בעיה במחשב. אדוני שר הקליטה, הצבעה ידנית. מי בעד, מי נגד? הצבעה בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – רוב נגד – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: הנושא עבר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.