קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הרחבת ההתנחלויות - מתכון לשלום היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעה האחרונה בסדר-היום, שמספרה 259: הרחבת ההתנחלויות - מתכון לשלום. זהו ציטוט של חבר הכנסת אברהם רביץ, כמובן. בבקשה. עשר דקות. אברהם רביץ (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, זה אינטימי. טוב לדבר בנושא כזה כדבר איש אל רעהו. לאחרונה היתה החלטה, שגובתה גם על-ידי שר הביטחון הקודם וגם על-ידי הממשלה, לקרוא להרחבה של התנחלויות מסוימות. אני לא מכיר את כולן, אני מכיר אחת מהן, והעיקרון המשותף של כולן הוא שהן נכללות בגושי ההתנחלויות. גושי ההתנחלויות, כידוע, ולמי שלא יודע זאת כדאי שיפנים את הדבר, ואני מדבר אל הפלסטינים מכל הקבוצות - מי שמדבר נגד הקמת גושי התנחלויות או נגד השארת גושי התנחלויות ונגד חיזוקם, בעצם מדבר נגד השלום. אפשר לדבר באופן אקדמי, אפשר להתווכח אפילו באופן דתי - למי שייכת הארץ הזאת, עם ההיסטוריה וכו' וכו', אבל כשאנחנו מדברים תכל'ס, ברור שגושי ההתנחלויות יישארו. והלחימה נגד הדבר הזה היא לחימה מאוד מיותרת. עכשיו, לא רק שהם יישארו, וזה המתכון לשלום, כי לא עולה על דעתו של אף אחד למחוק ערים שנבנו בישראל. ערים. ערים – אני מדבר על עיר כמו ביתר, שעליה דובר. היו"ר אחמד טיבי: לא בישראל, חבר הכנסת רביץ. לא במדינת ישראל. אברהם רביץ (יהדות התורה): היא בארץ-ישראל. היו"ר אחמד טיבי: עניין של הגדרה. אברהם רביץ (יהדות התורה): לא, זו המהות. הן נבנו, ודרך אגב - גרות שם אלפי אלפי משפחות, ודרך אגב - המוטיבציה שלהן לגור במקומות האלה היא לא מוטיבציה רגילה של מתנחלים, אלא פשוט כי שם ניתנו פתרונות דיור. הם גרים שם בשקט ובשלווה, מתוך מין הסכמה ג'נטלמנית, הסכמה לאומית כמעט - שהציבור החרדי בונה לו את עריו, את מקום מגוריו לחוד, בלי להפריע לציבור החילוני. הדבר הזה הוא כאילו הסדר שנעשה מאליו, בכורח המציאות, ויש כמה ערים כאלה שכולנו מתברכים בהן. הן יישארו. לכן, כאשר מדברים על הרחבה, יש לה שתי משמעויות. יש לה משמעות אחת, פנימית - שמתוך מדינת ישראל באים לשם אנשים שפותרים את בעיות הדיור שלהם, ויש גם משמעות נוספת. מי שחושב לרגע שההתכנסות תתבצע כפי שהתבצעה ההתנתקות, אינו אלא טועה. אף אחד גם לא אומר את זה. כולם אומרים שהמהלכים יהיו אחרים לחלוטין, החל ממין התכנסות מתוך הסכמה והבנה, וכלה בכך, או שזה המינימום, שההתכנסות תהיה העברה של תושבים ממקום למקום בתוך יהודה ושומרון. מאחר שהתושבים, המתנחלים, יש להם, מתוך אמונה עמוקה, הרצון ליישב את ארץ-ישראל, יהיה קל יותר וסביר יותר לומר להם, שאת מצוות יישוב ארץ-ישראל אפשר גם לקיים בגושי ההתנחלויות. זה הרצוי האידיאולוגי שיכול להקל את המעמסה הכבירה הזאת שנראית בלתי אפשרית לחלוטין. פרסתי בשעתו תוכנית משלי, שנראית נאיבית, נראית בלתי מובנת ובלתי ישימה, שיהודים יוכלו לגור בכל חלקי ארץ-ישראל, גם ברשות הפלסטינית. גרים כאן אנשים, בני הדת המוסלמית, ערבים פלסטינים במדינתנו, וכולנו בעד זה שהם יגורו עם מלוא הזכויות שיש לכל אזרח במדינת ישראל. יכולים לגור יהודים שרוצים לגור בהתיישבות, בהתנחלויות השונות, רוצים להמשיך ולגור שם, יוכלו לעשות כן. היו"ר אחמד טיבי: כאזרחים של הרשות? אברהם רביץ (יהדות התורה): אזרחים של הרשות. השבוע הוציא חבר הכנסת אברהים צרצור הודעה ב-Ynet, שבה הוא אומר: אהלן וסהלן, שיבואו לגור כאן, וזה טוב. היו"ר אחמד טיבי: אבל הוא לא הסכים להשוות בין מתנחלים לבין אזרחים ערבים, הוא אמר שיש הבדל. פה מדובר על אזרחים, ושם מדובר במתנחלים. אברהם רביץ (יהדות התורה): אפשר לעשות שינוי שם. יש "מי שבירך" כזה, שלאדם חולה משנים את שמו. אין בעיה להפוך את המתנחלים למתיישבים בשם חדש. אין בעיה. הם גרים שם. עובדה שהם גרים שם כבר למעלה מ-30 שנה, חלק מהם. לכן הבעיה היא שאומר את זה אברהים צרצור ואומר את זה אחמד טיבי ואומר את זה ברכה כאן אצלנו. הרשות הפלסטינית, אם היתה רוצה לעשות משהו לקידום ההסכם, לקידום השלום, אם מחפשים רעיונות חדשים, שיאמרו הם בפה מלא: מי שרוצה לגור כאן, יהודים, ערבים, כיוון שיש להם רגש פנימי למקום, כיוון שהם אוהבים את הנוף, כיוון שהם רגילים, שיגורו פה. מובן שיש בעיה מי ישלם עבור הקרקעות, אבל הכסף הוא הבעיה קטנה ביותר, זה ניתן לפתרון. זה מה שיכול לתרום. רבותי, אם אנחנו באמת מדברים שלום, באמת מחפשים יוזמות חדשות, צריך לראות מה יהיה מחר, איך עושים את זה מחר, מה ניתן לעשות ומה לא. סתם לדבר ולצעוק – אני אומר את זה לשני הצדדים, אני אומר גם למתנחלים, ההתעקשות הזאת דווקא להיות כאן, בתוך סביבה עוינת היום – מקווה שלא תהיה עוינת בבוא השלום – כיישוב בודד, מה המצווה הזאת? אתה רוצה ליישב את הארץ, אני גם כן מכיר מצוות, אתה יכול לעשות את זה במקום אחר, אפילו אם זה ביהודה ובשומרון – מקום אחר, שאיננו מפריע לא לרצף ולא לתרבות. רבותי, יש לי ההרגשה שכולנו עושים טעות. גם אנחנו צריכים לראות את המצב כפי שיהיה בעתיד, כאשר כן נדבר זה עם זה. גם הפלסטינים עושים טעות חמורה. לא צריך להילחם נגד העובדה שגרים יהודים באיזה מקום בעולם, גם לא בארץ-ישראל ההיסטורית הנקראת לצורך העניין "פלסטין". נכון שגם אז באו ואמרו: אבל יהרגו אותם, יש "חמאס", יש כל מיני קבוצות שהן בלתי נשלטות. הרי אם יש "חמאס", וזה מה ששולט ברחוב, והדמוקרטיה איננה חוגגת שם, בין כך ובין כך שום דבר לא נעשה. מפת הדרכים מחייבת שאכן יקום שם משטר שהוא משטר דמוקרטי, ובמשטר דמוקרטי אין קבוצות. אם יש קבוצות, אין משטר דמוקרטי. הנשיא בוש דיבר אתמול בנאומו על שתי מדינות, ותיקן את עצמו ואמר: שתי מדינות דמוקרטיות. על זה הוא שם את הדגש. אם אכן יהיו כאלה, יהודים יוכלו לגור בכל העולם הערבי. האנטישמיות בעולם הערבי היתה קטנה הרבה יותר מאשר בעולם הנוצרי, כפי שאנחנו מכירים. כיבדו זה את זה במדינות רבות. ידעו לחיות זה עם זה. אם מדברים על שלום במזרח התיכון, זה צריך להיות מין שלום כזה שלא תהיה מדינה אחת שמצד אחד יש הרבה שיש להם שאיפות דתיות, לאומיות, לחיות בחלקים נוספים בה, והצד השני אומר: לא, יודנריין. זה דבר שלא יעבוד. אני זורק את הרעיון הזה, כי הרי לא ייתנו לי להעלות אותו אם אנחנו נצטרף לקואליציה. זה יכול לקרות די מהר. היו"ר אחמד טיבי: מה הסיכויים? אברהם רביץ (יהדות התורה): הסיכויים או הסיכונים? שר המשפטים חיים רמון: סיכויים טובים. אברהם רביץ (יהדות התורה): יש סיכויים, ולכן אני מעלה את זה היום. זו האמת כולה. צריך לאפשר ליהודים לגור בכל מקום עם כבוד ועם משטר של הרוב. אם זה דמוקרטיה, והרוב שם הוא רוב פלסטיני, ממילא הם ישלטו, בדיוק כמו שזה קורה פה. תודה רבה, אדוני. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לחבר הכנסת רביץ. תשובת השר המתאם, בשם שר הביטחון – השר יעקב אדרי, בבקשה. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת רביץ, כולם היו רוצים להצטרף לחזון אחרית הימים. הלוואי שזה היה כך. זה לא עומד להיות כך, לצערי הרב. כולנו היינו רוצים שכבר יהיה שלום ותהיה דמוקרטיה, וכל אחד יתיישב איפה שהוא רוצה, והוא ירגיש בנוח איפה שהוא נמצא. מה לעשות שזה לא כך. סוגיית הרחבת תחומי שיפוט של יישובים באזור יהודה ושומרון מעוגנת בהחלטת הממשלה, כאשר התהליך מוסדר וכולל כמה שלבים, לרבות איתור אדמה ובדיקה אם ניתן להכריז עליה כאדמת מדינה. כפי שאתה יודע, לא על הכול אפשר להכריז כאדמות מדינה. לאחר מכן מתקיימות התייעצויות עם גורמים משפטיים, ועד להבאת הנושא בפני שר הביטחון, אשר לו הסמכות לאשר קידום הליכי תכנון, תחומי שיפוט והכרזה על אדמות מדינה. שר הביטחון מציג את עמדותיו והמלצותיו לראש הממשלה לאישור, ומשניתן אישור הדרג המדיני, חותמים אלופי הפיקוד על תחום השיפוט המעודכן. כלומר, מדובר בתהליך מסודר אשר בוחן היבטים מדיניים, משפטיים ותכנוניים, כאשר כל שלב ושלב נבחן באופן יסודי ומעמיק עד לאישור הדרג המדיני, והכול בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה. הרחבת תחומי השיפוט של גבעת-זאב, ביתר-עילית, אורנית ועוד נבחנו אף הם על-פי התהליכים שציינתי. ממשלת ישראל תפעל על-פי סמכויותיה ושיקול דעתה ובהתאם למתווה המדיני שייקבע על-ידה תוך הבאת מכלול השיקולים הרלוונטיים בחשבון. תוכניתה המדינית של ממשלת ישראל הוצגה על-ידי ראש הממשלה, והיא חלק מקווי היסוד של הממשלה. תוכנית זו תוצג בבוא העת בפני כנסת ישראל. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אדוני השר, מה אתה מציע? השר יעקב אדרי: האם אתה מסתפק בהודעה שלי? אברהם רביץ (יהדות התורה): מסתפק בהודעה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים בשבוע הבא, ביום שני, ב' בסיוון התשס"ו, 29 במאי 2006, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 17:40.