קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום העלאת שכר הלימוד לסטודנטים היו"ר קולט אביטל: הנושא הבא: הצעה דחופה לסדר-היום מס' 1440 - העלאת שכר הלימוד לסטודנטים. חבר הכנסת משה כחלון, בבקשה. משה כחלון (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, ראשית אני רוצה להודות לנשיאות הכנסת שהכירה בדחיפות הבקשה. אנחנו עדים להקמת ועדה בימים האלה בידי שרת החינוך בעניין הסטודנטים, לאחר שממשלת ישראל חזרה בה מהחלטתה לאשר את המלצות ועדת-וינוגרד. ועדת-וינוגרד אומרת שצריכים להעניק לסטודנטים 50% משכר הלימוד – אני מקווה שאין קשר בין שתי הוועדות; וינוגרד, עוד הפעם וינוגרד – ולהציב אותו על-פי ההמלצה על סך של 5,300 שקל. ועדת-וינוגרד המליצה עוד כמה דברים - שנושא שכר הלימוד יהיה מאוד מאוד עקבי ומאוד נגיש. כפי שאמרתי, כעת מינתה השרה ועדה, ולא מינתה שם אף נציג של הסטודנטים; ולא רק שלא מינתה שם אף נציג, אפשר גם לומר שמסקנות הוועדה ידועות מראש. לפי מה? תבדקו מי היושב-ראש. היושב-ראש הוא בייגה שוחט, שבאופן עקבי, לאורך כל התקופה, הוא גם השתתף בוועדות, גם בהיותו שר האוצר, והתנגד להפחתת שכר הלימוד, ואין שום סיבה שהוא ישנה את דרכו. הפנייה שלי אלייך, גברתי השרה, ואני חייב להודות – התפללתי שלא תהיו בממשלה, אבל אמרתי שאם תהיו בממשלה, לפחות שפרופסור יולי תמיר תהיה שרת החינוך. אמת, מודה, לפחות את. אבל אגיד לך מדוע. כי את קראת למפלגת העבודה לפני פחות משנתיים שלא להיכנס לממשלה – זה היה ב-18 בדצמבר 2004 – לא להיכנס לממשלה אם המלצות וינוגרד לא ייושמו. אמרתי: אין יותר טוב, היא דואגת לצעירים שלנו, לעולם של מחר. וגם אמרת עוד דבר יפה – וזה היה בכ"ט בנובמבר, תאריך היסטורי, אומנם ב-2000 – שאנחנו יודעים ששכר לימוד גבוה מונע מאלפי צעירים לרכוש כרטיס כניסה לעולם המחר, עולם שבו לצעיר ללא תואר אין שום סיכוי להתקדם. את יודעת שהדברים האלה מדברים אלי – באמת, לא חלילה בציניות – מדברים אלי, ואני ציפיתי ממך ומהממשלה, אולי את פחות, כי הממשלה הזאת הרי לא פוגעת בכלום, בשום נושא; כל נושא שהיא נוגעת בו, היא מטפלת בו עקום – אז גם בנושא הזה, אבל פה אני מצפה ממך, גברתי השרה, באמת לעמוד כפי שאת יודעת לעמוד על דברים ולעזור לחבר'ה הצעירים האלה לרכוש כרטיס לעולם של מחר. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. גברתי השרה. שרת החינוך יולי תמיר: גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת כחלון, אני בחנתי את נושא שכר הלימוד לסטודנטים במשך תקופה מאוד ארוכה, עבדתי על הנושא הזה קרוב לשנתיים, ובסופן של השנתיים האלה – ולפני הבחירות, ראוי לציין – הצגתי גם תוכנית מאוד מפורטת מה אני חושבת צריך לעשות. והלוואי שאני הייתי יודעת מה מסקנות הוועדה והם היו מקבלים את עמדתי. עמדתי לא היתה הדברים שהקראת עכשיו, כי אני אגיד לך מה קרה בדרך. אחרי שלמדתי את הנושא לעומק ובדקתי מה קורה בכל מדינות ה-OECD, כל המדינות המתקדמות, התחוור לי שבכל מקום בעולם שבו היתה הורדה של שכר לימוד – אם לשכר לימוד נמוך, אם פטור כולל משכר לימוד – היתה שחיקה של מערכת ההשכלה הגבוהה. דרך אגב, השתתפתי לפני כחודש בכנס של שרי חינוך אירופים; לא היה אחד שחלק על הקביעה הזאת. מדוע? כי מדינות מודרניות לא מצליחות לממן – דווקא מסיבה טובה, כי מספר הסטודנטים גדל - ואז האוניברסיטאות, קורה להן מה שקרה לאוניברסיטאות האיטלקיות, או אולי ברומניה, בכמה מקומות שעכשיו אמרו לי שגם יש איזה משבר גדול בהשכלה הגבוהה - - - השר לקליטת העלייה זאב בוים: למה את מסתכלת על היושבת-ראש? שרת החינוך יולי תמיר: כי היא מכירה במקרה את הזירה יותר טוב ממני בעניין הזה. וגם בגרמניה זה קורה וגם במקומות אחרים – אנגליה. לכן, כשהבנתי שזה המצב, הלכתי לבחון את המודלים השונים שמאפשרים גם נגישות וגם שכר לימוד. הצעתי הצעה שמבוססת על מודל אוסטרלי, פרסמתי אותה, כתבתי עליה, התווכחו עליה עוד טרם הבחירות; כך שלא הסתרתי את עמדותי. ההצעה הזאת אומרת דבר פשוט: יש העלאה של שכר הלימוד, אבל כל אדם יכול לקבל מלגה ארוכת-טווח שהוא מחזיר כאשר הוא משתכר שכר שעולה על השכר החציוני ומעלה. התוצאה של זה, דרך אגב, שהנגישות היא מוחלטת, כי אף אחד לא משלם כשהוא הולך לאוניברסיטה. אתה בא, אתה חותם על טופס, אתה פותח חוב – באוסטרליה זה במסגרת מס הכנסה; פה הצענו, מטעמים כאלה ואחרים, שזה יהיה במסגרת הביטוח הלאומי – וכשאתה משתכר, מורידים לך עוד 3% מההשתכרות שלך, אחרי שכר מסוים. אני אתן לך דוגמה, המחשה. נאמר שאתה משתכר 7,750 שקל, שזה השכר הממוצע - אתה משלם 248 שקל לחודש החזר, ונדמה לי שגם אתה תסכים אתי שזה לא נטל גדול. היופי של המודל הזה, שהוא עושה צדק עם אלה שבזכות ההשכלה מצליחים. אז גם אם באת מבית של מצוקה, למדת הנדסת מחשבים ולמחרת אתה מרוויח 100,000 שקל לחודש – אתה מחזיר, כי למדת ורכשת משהו בזכות המדינה. לעומת זאת, אם באת מבית מבוסס אבל למדת איזה תחום שלא הצלחת למצוא בו עבודה – נהיית עורך-דין ויש יותר מדי – אזי אתה לא מחזיר, או מחזיר מאוד לאט. זה יוצר מצב שאנשים באמת שוקלים. דרך אגב, המבקרים של התוכנית, האוצר, אומרים לי: מה את רוצה, כולם ילמדו דברים לא ריאליים, כי הם לא יצטרכו להחזיר את הכסף. אני לא חושבת שזה נכון, כי אף אחד – בשביל 248 שקל לחודש – לא לומד מקצוע שהוא לא ירוויח ממנו. זה לא נראה לי רציני. התוכנית הזאת בעיני שמה בבת-אחת גם את היעד של הנגישות וגם את היעד של שמירה על מקור תקציבי להשכלה הגבוהה. הוויכוח עליה יהיה גדול, לכן אגיד לך שאני לא בטוחה שיקבלו אותה, כי שלב המעבר מרגע שהתוכנית מתחילה עד שהיא מתחילה להחזיר כסף הוא די ארוך והוא עולה הרבה מאוד. אבל, זאת הצעתי לוועדה. אני מניחה שעוד יהיה שם ויכוח גדול, ואשמח אם זה יסתיים בכיוון הזה. אני יודעת איפה הקו האדום שלי. הקו האדום שלי הוא לא בגובה השכר; הקו האדום שלי הוא באופן ההחזר, כי אני חושבת שאדם יכול לעמוד בשכר-לימוד גבוה אם ההחזר נוח; לעומת זאת, בשכר-לימוד יותר נמוך, אם הוא צריך להחזיר מייד כשהוא מסיים את הלימודים – הוא לא מסוגל. יש לו משכנתה, הוא בדיוק מתחתן, הוא לא מצליח להרוויח וכו'. לכן, זאת תהיה הצעתי לוועדה. אני מניחה שיהיה על כך ויכוח מאוד גדול, אבל - - - משה כחלון (הליכוד): תתייחסי, ברשותך, לעניין של נציג הסטודנטים בוועדה. שרת החינוך יולי תמיר: אני כבר מגיעה לזה. האמת היא שהעדפתי שגם המכללות וגם הסטודנטים – כולם יהיו חברים בוועדה ותהיה ועדה גדולה. היה על זה ויכוח מאוד גדול, עניין הוועדה כמעט התפוצץ על ההרכב, אבל הוחלט על מנגנון שלדעתי הוא לא רע. יש צוות היגוי מצומצם, לא חברים בו נציגי המכללות ולא נציגי הסטודנטים ולא נציגי הסגל ולא נציגי הוועדה הבין-סנאטית, ועוד כל מיני גורמים שרצו להיות חברים, אבל תוקמנה ועדות משנה שתעסוקנה בכל התחומים השונים – מחר אנחנו מתכנסים בפעם הראשונה – ולוועדות האלה בעצם תהיה אפשרות להרחיב את היריעה של ההשתתפות. ולכן, בוועדה של שכר-לימוד יהיו חברים סטודנטים, ובוועדה של אופן העסקת הסגל ישתתף חבר הסגל. כיוון שהיעד שלנו הוא לגמור את העבודה די מהר, החלטנו שבמקום להתכנס במליאה שצריכה לקבל החלטה ב-40 איש, נתכנס במליאה של צוות היגוי וצוותי משנה. הסטודנטים יודעים את זה, הם שמעו את זה ממני, הם יודעים בדיוק מה כוונתי. מדבר אחד הם לא מרוצים: לא הייתי מוכנה להתחייב להם שתהיה הורדה בשכר-הלימוד, כי אמרתי את מה שאמרתי בצורה ברורה לפני הבחירות, אחרי הבחירות וגם היום. האמן לי, פוליטית זאת התאבדות מה שאני עושה עכשיו, כי ההפגנות מול הבית שלי יהיו מעכשיו עד שתיגמר עבודת הוועדה. אבל אני חושבת שאני עושה דבר נכון, כי אני חושבת שאם לא נעלה את התקציב של ההשכלה הגבוהה, לא נצליח לקיים פה מערכת השכלה גבוהה ראויה, ואני לא אסכים שתשלומי הסטודנטים יהיה המקור היחיד. אבל, הוא יהיה אחד המקורות. בוויכוח הזה אני מקווה שנצא וידנו על העליונה. עכשיו אני אומר דבר אחד לזכותו של בייגה שוחט. נדמה לי שאין אדם ישר ממנו. הוא יצא מהכנסת הזאת באמת אחרי הרבה שנים, עם הרבה ניסיון. הוא תמך במכללות, הוא תמך באוניברסיטאות והוא תמך בסטודנטים. הוא היה השר שבזמנו התקבלו המלצות וינוגרד. משה כחלון (הליכוד): אבל לא יושמו. שרת החינוך יולי תמיר: יושמו בחלקן. מסקנות וינוגרד התבססו – וגם אני חשבתי אז שזה נכון – על הנחות שגויות. למה? כי כשמספר הסטודנטים קטן, אתה יכול לעמוד בזה. אבל, בצדק, שנינו רוצים שמספר הסטודנטים יגדל, והוא יגדל עוד יותר בשנים הבאות. ככל שהוא יגדל, יהיה יותר קשה לעמוד בזה. לכן אנחנו עושים את המהלך הנוכחי. אני מקווה שהוא יביא לחיזוק ההשכלה הגבוהה וגם לחיזוק התקציב של האוניברסיטאות והמכללות. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אתה מסתפק בתשובת השרה? משה כחלון (הליכוד): לא, זה נושא כבד. נצטרך לקיים דיון בוועדת החינוך. שרת החינוך יולי תמיר: אין שום בעיה. כשתתחיל הוועדה לשבת, הודעתי כבר לרב מלכיאור שנבוא ונציג גם את הרכב הוועדה. היו"ר קולט אביטל: תודה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: שישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הנושא יעבור לוועדת החינוך.