קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום פרסום שירותי מין היו"ר יצחק זיו: הצעה לסדר-היום מס' 4171, פרסום שירותי מין, של חבר הכנסת אבישי ברוורמן. מוזמן חבר הכנסת אבישי ברוורמן. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אנחנו עכשיו בתוך דיוני התקציב, ואנחנו גם בתוך כל השאלות לגבי מצבנו הפוליטי, מצבנו החברתי. אני רוצה לדבר על מצבנו המוסרי לפי דבר קטן שהגיע לעיני אישית, ולאחר מכן לאוזני באמצעות שני תושבי תל-אביב. אני ליברל ומאמין שלבני-אדם יש חופש להתנהלות, אבל לאחרונה צצה, במיוחד באזור המרכז, תופעה שאני רואה בה יותר ויותר תופעה משחיתה – פרסום שירותי המין בישראל כחלק מתעשיית הסחר בנשים. כמי שרואה את עצמו אחד מממשיכיו של דוד בן-גוריון, אני רוצה להזכיר לכם שב-1927 כתב דוד בן-גוריון - אני אומר את זה גם לידידי חברי הכנסת הערבים. הוא אמר: להתיישב בארץ-ישראל זו זכותנו וזו חובתנו. אפשר לבנות מדינה שיש בה סחר נשים, מדינה שיהיו בה קיני עבדות, בלי אידיאה מוסרית גדולה - אין לנו זכות קיום. ממה שאני רואה היום, תעברו על פני כלי הרכב באזור תל-אביב - אתם חוזרים ואתם מקבלים כרטיסים על הפגושים, והכרטיסים האלה הם הזמנה למה שנקרא "מועדון ליווי", אבל מכיוון שאני לא רוצה לדבר פה בצורה מסוימת, ברור שכאן אנחנו מדברים על נשים סוחרות בגופן עם כל האביזרים, בצורה הבוטה ביותר. התרגלתי לזה, אמרתי שזה חלק מכל ההידרדרות של החברה, חברה שסחר נשים בה הפך להיות חוקי, חברה גם יהודית, גם מוסלמית וגם נוצרית שמאמינה בכבוד האדם, אבל אז ראיתי דבר, וזאת הסיבה היחידה שעליתי - את ההידרדרות גם של מדינת ישראל וגם של העולם המערבי מבחינה מוסרית ותרבותית קיבלתי - דווח על-ידי שני תושבי תל-אביב, שילדים וילדות בכיתות א' עד ג' לוקחים ולוקחות את הכרטיסים האלה, אוספים אותם ומחליפים ביניהם. אני רואה פה כמה חברי כנסת, חלק מבוגרים ממני וחלק קצת צעירים ממני, אבל בטח אדוני היושב-ראש זוכר שכאשר גדלנו ואספנו כרטיסים, היינו אוכלים את הארטיק-וניל, ואני הייתי אוסף את חודורוב ואת גלזר, והיה שאול מתניה ב"מכבי תל-אביב", היה שניאור. היינו אוספים "כדורגלנים" ו"ספורטאים", והיינו מחליפים את הכרטיסים האלה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה עם שפיגל ושפיגלר? אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): שפיגל ושפיגלר לא כל כך היו אז, הם כבר יותר צעירים. שפיגל בגילי, כבר לא אספנו אותו. שפיגלר נכנס עוד, שפיגל כבר לא נכנס, אני חושב. היינו אוספים אותם, אוכלים את הארטיקים. נכון, חבר הכנסת פרופסור אלדד, אתה זוכר את זה? אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): שפיגל ושפיגלר זה הנוער. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): בדיוק כך. רבותי, תארו לכם שילדים בבית-ספר יסודי, בכיתות א' עד ג', במקום להחליף את חודורוב בגלזר מחליפים בחורה ערומה בצורה הכי מבחילה ואוספים את הכרטיסים האלה, ואז הם הולכים לבית-הספר, ואנחנו מחנכים אותם להיות אנשים הגונים, להיות מוסריים, לכבד זה את זה, והלוא נושא המין הוא לא בכיתה א' או בכיתה ג'. בדרך כלל אני לא מרבה בהצעות מהסוג הזה, אבל הזדעזעתי, זה נתן לי עוד אות להידרדרות החברה הישראלית. כשאני מסתכל על האותות בשער, אם העוני, אם האי-שוויון, אם זה שאין שירותי משטרה, אם זה שהעולם התחתון חוגג, בשבילי ילדים שאוספים כרטיסים כאלה במקום תמונות ספורטאים, זה אומר - מה קרה פה? סדום ועמורה? אינני יודע, ידידי השר אדרי, מה לעשות. אני מאמין שבמדינה שיש בה תרבות ויש בה מוסר ויש בה מנהיגות מוסרית, יש לשנות את הדבר הזה בתיקוני חקיקה או באכיפה מיידית של המשטרה. לכן אני פונה אליך, בחוכמתך כי רבה, אני מבקש מהיושב-ראש ומהחברים להעביר את זה לוועדה מייד, כי אם את הנקודה הזאת צריך לפתור, שהמשטרה תפתור. ואם צריך לעשות חוק, אם הדבר הזה קורה - כי זה לא פרסום למכירת סבונים או פרסום לקניית מלפפונים, יש כאן השחתה של ילדים מגיל צעיר שהופכים את המדינה הזאת, וצריך להיאבק, וזה תפקיד הכנסת, כדי לחזור לדרכנו, לדרך הציונית של תרבות, הגינות ומוסר, וידידי חבר הכנסת רביץ, גם דרך שאולי היא לא ציונית וגם דרך שאולי היא לא יהודית, אבל דרך של תרבות, מוסר וכבוד לאדם וחינוך לינוקא. בסופו של דבר איך נבחנת חברה? - איך היא מתייחסת לקשיש, איך היא מתייחסת לילד ואיך היא מתייחסת לגר שבתוכה. אם לילדים שלנו אנחנו נותנים להתנהל בצורה כזאת, לא נתפלא מה תהיינה התוצאות על פני זמן, שכל אחד לעצמו וכל אחד לעיסוקיו ואלוהים לאף אחד. לכן, ידידי השר אדרי, אני מבקש שנעביר בהמלצתך את הנושא לוועדה והדיון יהיה במהרה, ונפעיל או את החוקים או את המשטרה לבער תופעה פסולה זו. תודה רבה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): חבר הכנסת ברוורמן, אני מאושר שאתה מעלה את הנושא, ובדקתי ומצאתי שאין לך - - - בראש. אני שמח מאוד, כי זו לא בעיה פרטית שלנו. זה מכלול. תסתובב בתל-אביב ותראה את הווידיאומטים, ותקרא את הפרסומים. זה נמצא בגובה העיניים של ילדים בלשון הרבה יותר קשה ממה ששמעת אתמול באחת מוועדות הכנסת, אבל באותו הסגנון. זה רשום בקניונים נוכח פני כולם. תראה סרטים בערוצים מסוימים בשעות שהן לא אחרי 24:00. אנחנו - כאילו זה לא שלנו, וכאילו אין לנו בעיה עם זה. זה מביא בסוף את הילדים גם לאסוף תמונות. יש פה מכלול של דברים, ועצם שתיקתנו הוא נזק אדיר. זה מחייב חקיקה מעבר לכרטיס, כי כרטיס זה כאילו חלק פרטי. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): לקחתי. חבר הכנסת הנדל, תודה. אני מסכים אתך. אבל יש דברים שבשבילי זה כבר היה - איך אומרים? אני ליברל, ואני אומר שלגבי חלק מהדברים, לפעמים אי-אפשר לגזור על הציבור גזירה שאי-אפשר לעמוד בה. אבל דברים כאלה כבר עברו את הסף. אני מודה לך על הערתך. אדוני היושב-ראש, תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: דברי חבר הכנסת ברוורמן חקוקים בסלע. תודה. ישיב השר יעקב אדרי. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, למעשה, לא הייתי צריך לענות על ההצעה לסדר-היום, והשר מופז גם הגיע. אבל כאשר חבר הכנסת ברוורמן אמר לי על מה הנושא, התנדבתי לעלות, ובינתיים הגיע גם השר מופז. אני חושב שהדברים שאמרת הם כמו לצלצל בפעמונים. זו אזהרה לכולנו. הבאת דוגמאות פשוטות מה עשית בנעוריך. בנעורי אספתי מפות "בלובנד" של ערי הבירה, תמונות יפות, ועשינו את זה בשקיקה והיו מחליפים זה עם זה, וכן שחקני כדורגל, שבשבילנו הם היו אז הרבה. והנה, אתה מספר סיפור קשה מאוד, ואני יכול להוסיף כהנה וכהנה דברים קשים מאוד. לאן הידרדר הנוער הישראלי? חבר הכנסת צבי הנדל, דרך אגב, לא צריך כיפה על הראש כדי להגיד את הדברים, כי זה בנפשנו. אלה הילדים שלנו. זה העתיד שלנו. זו המדינה שלנו. הנוער מידרדר. גם כראש עיר יצא לי לראות את הדברים מקרוב. כסגן שר לביטחון פנים, יצא לי לראות זאת מפן אחר לגמרי. ביקרתי במועדוני הלילה, ופה על הבמה אמרתי: רבותי, ראיתי שם, שומו שמים, סדום ועמורה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני השר, חז"ל אומרים: כשהעם היהודי עולים הם עולים עד הרקיע, וכשהם יורדים הם יורדים עד התהום. השר יעקב אדרי: אבל צריך לעצור את זה לפני שנרד לתהום. חבר הכנסת ברוורמן, זה תפקידנו פה. הרי חלק מהבעיות מתחיל גם מפה. הפתרונות צריכים להיות גם מכאן. אני חושב שהפתרון הפשוט הוא מה שאתה ואני כל אחד בתחומו עשה. אני מאמין גדול בחינוך. אתה עשית את זה באוניברסיטה, ואני עשיתי זאת בעיר הקטנה שלי - לחזור לערכים הבסיסיים של העם היהודי: חינוך ועוד חינוך ועוד חינוך. אני חושב שזה הפתרון הכי טוב שיכול להיות למה שאתה העלית. שמואל הלפרט (יהדות התורה): זו התוצאה של החינוך הליברלי שאתם דגלתם בו כל השנים. השר יעקב אדרי: הרב הלפרט, אתה שומע ממני - - - שמואל הלפרט (יהדות התורה): אלה - - - של החינוך הליברלי. השר יעקב אדרי: הרב הלפרט, אתה שומע ממני שצריך לחזור לחינוך לערכים, ואתה אומר לי מה שאתה אומר לי. אני מאמין בחינוך של חזרה למורשת. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - אברהם רביץ (יהדות התורה): - - - השר יעקב אדרי: אני בטוח שגם חבר הכנסת ברוורמן וכולנו - - - שמואל הלפרט (יהדות התורה): מבחינה אישית - - - השר יעקב אדרי: לא חשוב. חבר הכנסת ברוורמן תרם לחינוך לא מעט, ואינני רוצה להגיד שבחו בפניו, אבל מה שהוא עשה ידוע. אני חושב שבעניין הזה צריך להחמיר גם בנושאי חקיקה ולאכוף את החקיקה. יש הרבה מאוד חקיקה שלא עושים אתה כלום. הבל. כתובים בספר החוקים עונשים כאלה וכאלה. גם כאשר זה מגיע לבתי-משפט, פסקי-הדין לפעמים מעליבים. יש לי הרבה כבוד לבתי-המשפט, אבל פסקי-הדין כל כך לקולא, שאין בהם שום הרתעה. ואז מגיעים באמת למה שאתה אומר - לכיתות א', ב', ג' וד'. אני רואה שחודרים לבתי-הספר כל מיני "מאכערים". הם באים לחטיבות הביניים ומחלקים כל מיני הזמנות ואומרים: תבוא לפאבים, עם טלפונים וצ'ופרים ועם הסעות. אז למה רוצים להגיע? עושים את זה. אני בהחלט חושב שצריך דיון רציני בוועדת החוקה או בוועדת הפנים ולראות איך תוקפים את העניין הזה. אתה העלית פה נושאים קשים, דברים שחלקם ידועים וחלקם לא ידועים. יש הרבה דברים שאתה ואני לא יודעים, שנעשים במחשכים, אבל אני מתאר לעצמי מה קורה. אני מציע באמת שיהיה דיון רציני בוועדה, ונעשה הכול כדי לטפל בבעיה ממאירה זו. תודה. היו"ר יצחק זיו: לאיזו ועדה? קריאה: נשקול ונחליט. היו"ר יצחק זיו: איזו ועדה? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה לא עובד כך. קריאה: ועדת החינוך. היו"ר יצחק זיו: השר לביטחון פנים. נסים זאב (ש"ס): זה חינוך. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): זה חינוך. היו"ר יצחק זיו: ועדת החינוך. יש הצעה אחרת. חבר הכנסת נסים זאב, אתה מסכים לוועדת החינוך? נסים זאב (ש"ס): זה לא אני. זה רק המציע. היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת ברוורמן? אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): במקרה הזה, חוכמת הציבור. אם אתם חושבים שוועדת החינוך עדיפה, בבקשה. אני רוצה להגיע לחקיקה ולאכיפה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה בסדר. אבל צריך להכין חוק. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): אם כך, אני לוקח על עצמי להכין חוק בוועדת החינוך. היו"ר יצחק זיו: הצעה אחרת של חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, השכם והערב בכנסת הזאת מביאים הצעות חוק, הטרדות מיניות, החמרה בכל מיני עונשים כבדים בכל מה שקשור לנושאי מין ופגיעה בקטינים, בנשים וכו'. אבל שלמה המלך אומר: היחטא איש אש בבשרו וידיו לא תיכווינה. אי-אפשר לקחת את האש, לשים על הבשר ולומר שאין כווייה. אי-אפשר לזהם את הנוער שלנו, לתת להם את כל הכלים ואת כל החופשיות, ולומר להם: תשמרו על עצמכם. זה רק קלפים. זה רק משחקים. הכול מתחיל במשחק. אבל אנחנו יודעים איך המשחקים האלה מסתיימים. כולם מדברים על ערכים, והשאלה היא מה עושים בערכים. מה עושים בבתי-הספר? איזה חינוך באמת נותנים? אילו ערכים נותנים? לא אצלנו בישיבות, לא בתלמודי-התורה. אני מדבר על הציבור הכללי שנקרא ציבור חילוני. גם הוא זקוק לאותם ערכים יהודיים חינוכיים. שרת החינוך - במקום שתתמקד איפה לשים את המפה והגבולות, היא צריכה לדעת איפה הגבולות שלנו בכל הנושא שקשור לאלימות ולזנות. הנה היום הכנסת הזאת כמעט העבירה את העניין - היא הפילה את הצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל איתן, שבסך הכול ביקש למנוע את החלטת בית-המשפט בנושא הכרה בשני בני-זוג מאותו מין. אם על דבר כזה צריכים לריב בכנסת ישראל, אם את המסר המינימלי הזה אנחנו לא מצליחים להפנים בכנסת הזאת, מה אנחנו יכולים לדרוש מאחרים? קשוט עצמך. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. בעד - זה לוועדת החינוך, ונגד - זה להסיר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): דיברת שלוש דקות. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - אחרי ההצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 9 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. השר יעקב אדרי: אני בעד. היו"ר יצחק זיו: בעד – 9, ונוסיף את השר כך שזה 10, נגד - אפס, ונמנעים - אפס. ההצעה עברה לוועדת החינוך.