קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום ריבוי התאונות הקטלניות בצומת רנתיס היו"ר יצחק זיו: הנושא הבא: ריבוי התאונות הקטלניות בצומת רנתיס - הצעה לסדר-היום שמספרה 1534. בבקשה, חבר הכנסת משה גפני. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ביום ראשון לפני שבוע וחצי, סמוך לשעה 12:00, בצהריים, אירעה תאונת דרכים קטלנית בצומת רנתיס, ליד העיר אלעד. בתאונה נהרגו לוי מלאייב, זיכרונו לברכה, ודורון פולוקובסקי, זיכרונו לברכה, שניהם תושבי העיר אלעד. במשפחת פולוקובסקי, שנהרג בה האב, באותה תאונה נפצעה גם האם, שהיתה בהיריון בעת התאונה ואיבדה את עוברה. האם עדיין פצועה קשה מאוד, בלא הכרה, אינה נושמת בכוחות עצמה וסובלת משברים בכל גופה. שני ילדיה, שגם הם נפצעו בתאונה, שני ילדיה מתוך שישה ילדים במשפחה, אושפזו בבית-החולים "שניידר". אחד השתחרר לאחר שטופל שם כמה ימים, והשני ישתחרר בימים הקרובים, ושני הילדים הללו שנפצעו ומשתחררים מבית-החולים חוזרים לבית ללא הורים. במשפחת פולוקובסקי נותרו שישה יתומים חסרי כול, כשהאב כאמור נהרג באותה תאונה ביום ראשון שעבר והאם פצועה קשה מאוד ומחוסרת הכרה. לכאורה, תאונה קשה, טרגית ומחרידה כמו תאונות רבות שלצערנו הרב קורות במקומות שונים בכבישי ישראל. חבר הכנסת חנין, חיכיתי לשר שבוע וחצי מאז העליתי את הנושא. העליתי את הנושא הזה מסיבה מאוד פשוטה: במקום הזה, ללא קשר - - - דב חנין (חד"ש): על איזה מקום אתה מדבר? משה גפני (יהדות התורה): אני מדבר על צומת רנתיס ליד העיר אלעד, בכניסה לעיר אלעד – זה בין רנתיס לאלעד. המקום הוא מקום שמשרדך בוודאי יודע - - - שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: זה כביש 444, בין ראש-העין לאלעד. משה גפני (יהדות התורה): נכון. זו ההגדרה היותר מדויקת. אדוני היושב-ראש, סיפרתי לחברי הכנסת, לפני שאתה הגעת, אדוני השר, על התאונה המחרידה הזאת ועל שישה יתומים שנותרו ללא אב ועם אם פצועה קשה מאוד ומחוסרת הכרה. העליתי את הנושא הזה מכיוון שבמקום הזה ובכביש הזה יש תאונות הרבה מעבר למה שלצערנו מקובל בשאר כבישי הארץ. אני רוצה לקרוא, ברשותכם, מהעיתון המקומי שמתאר את התאונה הטרגית הזאת, העיתון המקומי "אלעד". הוא כותב על לוי מלאייב ועל דורון פולוקובסקי, זיכרונם לברכה: "סגן מפקד מכבי אש, טפסר משנה מנחם כספי, סיפר כי 'חמישה צוותי כיבוי שהגיעו למקום התאונה עסקו גם בפעולות חילוץ הגופות מתוך כלי הרכב שנהרסו כמעט כליל. המחזה היה קשה ומחריד. שלושה בני-אדם שכבו דוממים בתוך שני כלי רכב מרוסקים. תחילה טיפלנו בתינוקת שהיתה חגורה בכיסא הבטיחות ומצבה היה קל'". ואז בתיאור בעיתון, ועל זה אני רוצה לדבר מייד, אדוני השר, הוא מביא את אחד מהאנשים המקומיים שהוא מראשי "הצלה" וזק"א, קובי שטרן, והוא מצטט מדבריו למה זה קורה. לא שמישהו מומחה, אבל העובדות הן עובדות. הוא אומר: "הכביש הוא צר, עם נתיבים מתחלפים, חלקו בעל שני נתיבים וחלקו בעל נתיב אחד, כאשר אין סימון ברור מתי הכביש הופך להיות חד-נתיבי. אנו מאוד רוצים" – כך אומר אותו אזרח שהוא מראשי "הצלה" וזק"א – "לקוות שבעקבות התאונה הזאת יונהגו סוף-סוף אמצעי הבטיחות הדרושים ולא ניאלץ לחזות במחזות טרגיים נוספים בו". קטע כביש זה שבין אלעד לצומת רנתיס, שאורכו כ-2 קילומטרים, כבר גבה מספר הרוגים רב - למעלה מעשרה הרוגים בשנים האחרונות. בתאונה אחת אף נהרגו תושבת העיר, מזכירת האגף לחזות העיר במועצה, יחד עם בתה, עליהן השלום. וכן הלאה וכן הלאה. ביקשתי מראש המועצה צבי כהן ומממלא-מקומו צבי הרבסט, וכן ביקשתי ממד"א את הנתונים של השנתיים האחרונות, מה קרה בקטע הזה. מתברר על-פי נתוני מד"א, שבקטע הכביש הקטן הזה, שהוא כביש מרכזי, בשנתיים האחרונות אירעו 17 תאונות קשות, באזור הקטן הזה. בשנתיים הללו נהרגו שישה אנשים באותן תאונות קשות שעליהן מסר מד"א את הנתונים. אחד פצוע אנוש, 30 פצועים בינוני וקשה. וכמובן, בשנים האחרונות מה שהובא בעיתון, עשרה הרוגים. אבל אני מדבר רק על השנתיים האחרונות, שבהן כבר היה ידוע שזה קטע דמים - באופן הכי חמור של המלה. הפתרון הוא בעצם בידינו, אדוני השר. זו לא גזירה שאי-אפשר להתמודד אתה. לפעמים יש מצבים שבהם מדברים על כבישי דמים ארוכים שצריך בשבילם תקציבי עתק, שהממשלה לא תמיד מעמידה לרשות המשרד שלך. כאן אנחנו מדברים על קטע כביש לא גדול, כאשר הפתרון הוא בהישג יד. הוא איננו פתרון שצריך בשבילו סכומי עתק, או תכנונים שמצריכים זמן רב. זה לא המצב במקרה הזה. ייתכן, אדוני השר, אני לא רוצה להאשים ואני לא רוצה לומר דבר מעבר לעובדות, אבל מאוד יכול להיות שאם משרד התחבורה לפני חמש שנים, ארבע שנים, שלוש שנים, שנתיים, היה עושה את הפעולות הנדרשות, ייתכן שהיינו חוסכים בחיי שישה אנשים שנהרגו שם. היינו חוסכים כל כך הרבה פצועים. זה לא נעשה. אדוני השר, רציתי להעלות את ההצעה כבר בתחילת השבוע שעבר, לאחר התאונה, ומכיוון שאתה לא יכולת להגיע, ביקשתי לדחות ולקיים את הדיון הזה כשתגיע. מדוע? הרי יש נושאים שאני מעלה כדי להעלות וכדי לומר את דברי. לא זו כוונתי בהעלאת ההצעה הזאת. אני יודע שמאז נכנסת לתפקידך, ואני גם שוחחתי אתך פעמים מספר, הצבת לך למטרה - אין אפשרות למנוע לחלוטין את תאונות הדרכים, אין מציאות כזאת, לצערנו הרב – למזער את הנזק, לצמצם את מספר התאונות, לפעול באופן כזה שבכל מה שמסור בידי אדם, נמנע את התאונות האלה. הנה המקרה, כמו מקרים נוספים. אני לא מתעלם ממקרים רבים נוספים, אבל הנה מקרה של קטע כביש, כפי שאמרתי קודם, שגובה מחיר דמים שנה אחר שנה, וכאן יכולה להיות פעולה דחופה ורצינית של המשרד שאתה עומד בראשו, שנקרא משרד התחבורה והמאבק בתאונות הדרכים, נדמה לי. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: והבטיחות בדרכים. משה גפני (יהדות התורה): והבטיחות בדרכים. הנה המקרה שבו צריך לעשות פעולה מהירה כדי להביא רגיעה, שקט ונסיעה בטוחה יותר באותו קטע כביש שבקרבתו נמצאת עיר שמונה עשרות אלפי תושבים שמשתמשים בכביש הזה כל הזמן, בהם גם ילדים רבים, הסעות של תלמידים ומשפחות. אני מאוד מקווה ומבקש ממך שתעשה כל מה שאתה יכול לעשות על מנת שהכביש הזה יהפוך להיות קטע בטוח ולא יהיה כביש דמים. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. כבוד השר שאול מופז, בבקשה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שתאונות הדרכים והמחיר שהן גובות מאתנו מדי שנה בשנה, מדי חודש בחודשו, מדי יום ביומו, הן מכת מדינה. הן לא גזירה משמים. בסופו של דבר, זה נתון בידינו, ואנחנו חייבים לעשות הרבה יותר ממה שעשינו בעבר. המשרד שאני עומד בראשו, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שוקד בימים אלה על תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים, שיש לה הרבה מאוד מרכיבים ונדבכים. בעזרת השם, בינואר 2007 נקים את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במתכונתה החדשה והמורחבת כרשות סטטוטורית עצמאית, שתוכל גם להתוות מדיניות, גם לפקח וגם להמליץ המלצות מקצועיות בכל מה שקשור בנושאי הבטיחות, החל מסוגיית התשתית, דרך החינוך, דרך האכיפה, פעולות החילוץ וההצלה, ועוד הרבה נושאים שקשורים בסוגיית הבטיחות בדרכים. אני סבור שכבישי הארץ הזאת צריכים להיות, קודם כול, עורקי חיים ולא עורקי מוות. המחיר הזה שנגבה מאתנו אינו הכרחי, ניתן להוריד אותו, כפי שעשו מדינות אחרות בעולם משעה שמיקדו את תשומת לבן והעלו על סדר-היום הלאומי את המלחמה, ולדעתי זו מלחמה, בתאונות הדרכים כיעד לאומי. לצערי הרב, הדבר הזה לא עלה על סדר-היום של ממשלת ישראל ושל כנסת ישראל כיעד לאומי עד לכנסת הזאת ועד לממשלה הנוכחית. אני רוצה לומר, שמעבר להקמת הרשות יש גם תקציב לרשות, יש תקציבי בטיחות לגופים השונים, ואני מקווה מאוד שגם נצליח להקים ולבנות תוכנית לרשויות המקומיות, לרבות תוכנית בטיחות שתאפשר להעלות את רמת הבטיחות גם ברשויות וליצור אינטגרציה בטיחותית הרבה יותר טובה ממה שקיימת היום בין התשתית המסילתית לתשתית של הכבישים ואותם כבישים אדומים וצמתים אדומים שקיימים במדינת ישראל. לגבי התאונה הקשה מאוד והכואבת, הייתי אומר אפילו המחרידה, שקרתה באזור צומת רנתיס, אני רוצה לומר שלא מדובר בצומת עצמו, אלא בכביש 444 שמתחבר לאזור ראש-העין-אלעד. אכן, הכביש הזה הוא כביש מסוכן מאוד. החל מ-2003 אירעו בו כ-430 תאונות, מתוכן 13 תאונות קטלניות. מדובר בנתון שמצביע על כביש שמחייב את המערכת לטפל בו טיפול מאוד יסודי. בכביש הזה נעשו, משנת 2003, פעולות רבות של תחזוקה וטיפול – בדקתי את זה – מה שככל הנראה הביא לירידה עקבית במספר התאונות הקטלניות. בשנת 2003 נרשמו חמש תאונות קטלניות, בשנת 2004 – שש, ולאחר מכן אנו עדים לירידה דרסטית – לרמה של תאונה אחת בשנת 2005, ותאונה אחת עד כה - אני מקווה שלא יהיו יותר - ב-2006, וזאת התאונה שאתה מדבר עליה. כל אובדן הוא עולם ומלואו, ובוודאי התיאור שהביא כאן חבר הכנסת גפני – שהוא בוודאי חודר ללבם של כולם ומחייב את כולנו לעשות בתחום הבטיחות, לרבות טיפול בקטע הזה, באופן המהיר ביותר. עם זאת, אני רוצה לומר שיש עוד עשרות - אם לא מאות - קטעים דומים, שאנחנו קוראים להם "כבישים אדומים" ו"צמתים אדומים", שאני ביקשתי למפות בכל רחבי הארץ, והם יהיו שפה משותפת לכבישים מסוכנים – גם לכל מי שמטפל במפגעי הבטיחות, בתחום של התשתיות; גם לכל מי שאוכף את חוקי התנועה, קרי משטרת ישראל; וגם לכל מי שמתכנן את הצירים לעתיד. אנחנו חייבים לעבוד תחת שפה אחת משותפת ולדעת שאלה הכבישים האדומים או הקטעים המסוכנים ביותר במדינת ישראל – חלקם צמתים – ולטפל בהם על-פי סדר העדיפויות. התוכנית הזאת גובשה במהלך החודשיים האחרונים, ואני מקווה מאוד שהיא תהיה חלק מתוכנית העבודה שלנו לשנת 2007 ואילך. לא נוכל לטפל בכל הצמתים ובכל הכבישים האדומים בשנה אחת, או בנקודת זמן אחת. אנחנו נעשה את זה על-פי סדר עדיפויות. מה שאני יכול לומר כרגע, נכון לאזור הזה ולקטעים שמדובר בהם, שהחברה הלאומית לדרכים – מע"צ החדשה – מקדמת שני פרויקטים משלושת צדי הצומת שדיברת עליהם. האחד זה הקטע של דרך מס' 444 – שוהם-ברקת – היא מרחיבה אותו לדו-מסלולי, לרבות תאורה, זה נמצא בביצוע בעת הזאת. הקטע השני הוא דרך מס' 465 – דרך מס' 444; 200 מטר מזרחית לצומת, באזור מחנה נחשונים. זהו פרויקט בטיחות שכולל שיפור עקומות, ריבודים, שוליים, תאורה. הוא נמצא בשלבי אישור תקציבי לביצוע - מדובר ב-27 מיליון שקל - ואני מקווה מאוד שהוא יצא לפועל ב-2007. הקטע הנוסף זה דרך מס' 461 – דרך מס' 40 וכביש 6 – שהוא כרגע מקודם תכנונית ויבוצע בכפוף לזמינות תקציבית, כלומר הוא נמצא בהליכי אישור סטטוטוריים, ומרגע שהוא יאושר סטטוטורית, אנחנו נידרש למצוא לו את הזמינות התקציבית על מנת שגם הוא, בתקווה, יהיה בתוכנית העבודה של 2007. נוסף על כך, חברת "חוצה ישראל" מקדמת בצומת תכנון למחלף עתידי, כך שבעתיד אנחנו נראה מחלף בצומת הזה. המחלף עתיד לחבר את כביש 6 לדרכים מס' 444, 461 ו-465. זהו מחלף שהוא בטווח של כמה שנים מעכשיו, ולמרות זאת אנחנו הולכים להשקיע בכל מה שאמרתי מכיוון שאני נוהג לומר לאנשים אצלי במשרד, במיוחד לכל אלה שעוסקים בתחום של הבטיחות: אין לנו זמן. למה אין לנו זמן? כי יום-יום נהרגים אנשים, לצערי. ולכן, כל מה שנוכל לקדם במהירות האפשרית באותם שלושה קטעים כפי שציינו – נעשה, ואת המחלף אני מקווה מאוד שבשנים הקרובות נוכל לאשר גם סטטוטורית וגם תקציבית, ולראות שאכן הוא ייתן את הפתרון המיטבי לאזור הזה, שהוא אזור - כפי שציינתי – שהיו בו תאונות רבות. אני יכול לסיים ולומר, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שכולי תקווה ואמונה שאנחנו נראה תוצאות לעמל שלנו. אני יכול לומר לחבר הכנסת גפני, שמאז נכנסתי לתפקידי, הסוגיה הזאת של הבטיחות בדרכים, אני עוסק בה למעלה מ-60% מהזמן שלי – גם בנושא תוכניות הבטיחות, גם בסוגיה של ההתפתחות העתידית של המערכת התחבורתית במדינת ישראל, בדגש במערכת היבשתית, ואני תובע מכל אחת מהחברות שסמוכות על שולחן משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שסוגיית הבטיחות תהיה אחד מיעדי-העל שלהן בכל תחום ותחום – אם מסילתי, אם בין-עירוני ואם עירוני. מחר אנחנו הולכים לאסוף את כל ראשי הרשויות במדינת ישראל – 160 מהם כבר אישרו את השתתפותם – כדי לדון בשני נושאים: האחד הוא אינטגרציה בכל מה שקשור לתשתיות במדינת ישראל, והתחום השני הוא הנושא של הבטיחות – בתווך העירוני ובתווך הבין-עירוני, והממשקים ביניהם. יתירה מזאת, אני מיניתי שלושה צוותים בראשות ראשי ערים על מנת שיעלו נושאים בטיחותיים שחשובים לראשי הערים, ואנחנו הולכים לדבר עליהם מחר. בעיקרון, אני אישרתי את ההמלצות של ראשי הערים, כך שאני רואה שיש התקדמות. יש התקדמות, יש הרבה רצון טוב. אנחנו קיימנו השתלמות למטות בטיחות שאני חייבתי את ראשי הערים למנות. ההשתלמות הזאת כללה כבר כמה מפגשים, לרבות כ-12 יועצים שמייעצים לראשי המטות של הבטיחות להכין תוכניות בטיחות עירוניות, ואני מקווה מאוד שכל זה יצא אל הפועל בשנת 2007 ואנחנו נוכל לראות שעשינו עוד צעד משמעותי על מנת לשפר את הבטיחות בדרכים. אנחנו גם הולכים לרתום את הארגונים, העמותות והגופים שיש להם זיקה וקשר לכל סוגיית התחבורה, תחת הכותרת "לגייס את העם", ואם שמים לב, בשבועות האחרונים יש כמה קמפיינים - גם בתקשורת וגם בטלוויזיה – שקשורים לכל הנושא הזה של הבטיחות בדרכים בתחום ההסברתי, כך שיש פה מערכת שלמה שאני מקווה מאוד שתוכל להוביל לצמצום הקטל ולהצלת חיים בישראל. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. מה הצעת השר? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אני ממליץ מאוד שזה יישאר בתחום הפעילות של המשרד, ואנחנו נראה שאכן ההצעה של חבר הכנסת משה גפני לגבי אותם קטעים שעלו כאן מיושמת, והם נכנסים לתוכנית העבודה של מע"צ, כי זה הדבר החשוב ביותר – ועל זה אני אחראי – לראות שהנושאים הללו אכן מטופלים, גם בשנת 2007 וגם לטווח הארוך. משה גפני (יהדות התורה): אפשר להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אפשר גם להעביר את זה לוועדת הכלכלה, אין מבחינתי בעיה, אבל האמן לי שאני, יותר מכל אחד אחר, רוצה לראות את הטיפול בכבישים האדומים במדינת ישראל. משה גפני (יהדות התורה): אני חושב שזה גם חשוב לך, שהוועדה בכנסת - - - שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אין לי בעיה, אין לי שום בעיה עם זה. היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצבעה. בעד זה לוועדת הכלכלה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: ההצעה הועברה לוועדת הכלכלה. בעד – 17, נגד – אין, נמנעים – אין. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): גפני - - - איזה יחס - - - יחס מועדף - - - משה גפני (יהדות התורה): - - -