מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת המדע והטכנולוגיה
בעקבות הצעה לסדר היום
הכנסת העשרים
מושב שלישי
בנושא: דוח ה-OECD קובע כי הכבישים בישראל הם הצפופים ביותר במדינות הארגון
של חברי הכנסת: אורי מקלב, חמד עמאר
בישיבתה ביום רביעי, י' באדר תשע"ז (8 במרס 2017), החליטה הכנסת להעביר לוועדת המדע והטכנולוגיה הצעות לסדר-היום בנושא: דוח ה-OECD קובע כי הכבישים ישראל הם הצפופים ביותר במדינות הארגון, של חברי הכנסת אורי מקלב וחמד עמאר.
בהצעות לסדר-היום ציינו חברי הכנסת המציעים כי המצב הקיים אינו סובל דיחוי ועל כן יש לדון בנושא בדחיפות.
הוועדה קיימה דיון בנושא ביום שלישי, י' באדר תשע"ז (8 במרס 2017). בדיון השתתפו נציגי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים; משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; משרד האוצר; המשרד להגנת הסביבה; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; עיריית תל-אביב–יפו; הטכניון; האיגוד הישראלי למערכות תבוניות בתחבורה; נתיבי ישראל; פורום מפעילי התחבורה הציבורית; ארגון מגמה ירוקה; גרינפיס; מוזמנים נוספים.
בפתח הדיון אמר יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אורי מקלב כי "לא צריך להאריך בדברים הנושא במהותו מוכר לכל אחד ואחד אשר עוסק בנושא חשוב זה ומשכך, הדוח לא הפתיע אותנו. יחד עם זאת אנו מקיימים דיון חשוב זה ע"מ לשמוע מהן הסיבות והנגזרות מכך. מצד אחד אנחנו רואים הרחבת כבישים ופיתוחם והוספת רכבות קלות וכבדות, ומצד שני אין התקדמות, ואנחנו יודעים שלפי כל התחזיות המצב רק ידרדר".
ד"ר רוברט אסחק מהמכון לחקר התחבורה בטכניון הציג נתונים שנאספו במכון ומסבירים את העומס בכבישי ישראל: "אנחנו מספקים 467 חניות ל-1,000 מקומות עבודה במע"ר תל-אביב – הכי הרבה מהערים שנבדקו בדוח ה-OECD. תקן חניה מחמיר נכנס אצלנו לתוקף רק בשנה שעברה, באיחור של 15 שנה, ותעבור עוד תקופה דומה עד שישפיע. המהירות התפעולית שלנו בתחבורה הציבורית מאוד נמוכה יחסית למדינות האלה, וזה מרחיק אנשים מהתחבורה הציבורית: 25% משתמשים בה בישראל לעומת 60% בממוצע בעולם. בניו יורק זה 80%. אין לנו רשת רכבתית ענפה. בברלין לעומת זאת יש 15 קווי רכבת פרברים, עשרה קווי תחתית ותשעה קווי רכבת קלה".
להערכת חוקרי המכון, בעוד 20 שנה יתווספו 60 דקות נסיעה לנסיעות היומיות שלנו. לדברי ד"ר אסחק, "אנחנו מפסידים 20 מיליארד ש"ח בשנה. אנחנו חייבים מערכת רכבתית ענפה ומגוון רחב של אמצעי תחבורה ציבורית. דרושים בין 200 ל-250 מיליארד ש"ח כדי להדביק את הפער לעומת תשתיות התחבורה בעולם המערבי. לאורך זמן זה ישתלם כלכלית. לצד זה יש לעודד את שיתוף הנסיעות ולהעלות את התפוסה בכלי הרכב, וכן לעודד רוכבי אופניים והליכה ברגל בכל הארץ".
ד"ר משה בקר מהאיגוד הישראלי למערכות תבוניות לתחבורה: "הבעיה היא קודם כל אובייקטיבית: המבנה הגיאוגרפי של המדינה – היא צרה וארוכה. אם הייתה מעגלית או מלבנית היו מתפתחים פי-שניים יותר כבישים. לצד זה, מדינת ישראל לא התייחסה מראש לשאלה היכן תגדל רמת המינוע ולא קידמה אכלוס נכון. אין מספיק שימוש בידע לפיתוח תוכניות בצורה חכמה. הרכבת הקלה של תל-אביב הייתה צריכה להיות פעילה כבר לפני 30 שנה. רק אם תהיה תוכנית מלאה שתאפשר שילוב עם רכבות קלות באזורי מטרופולין ומעבר נוח בין כלי התחבורה נראה שינוי".
הראל שליסל ממשרד האוצר: "בשנת 2016 תקציב הפיתוח של התחבורה הציבורית היה 5.5 מיליארד ש"ח, ויגדל בעוד מיליארד ש"ח בשנה הבאה. תקציב פיתוח הכבישים עמד על 4.9 מיליארד ש"ח. יש יציאה לפרויקטים של 54 מיליארד ש"ח. אנחנו בעד תחבורה שיתופית. השאלה מופנית למשרד התחבורה".
קובי בליטשטיין, סמנכ"ל משרד התחבורה: "אין 200 מיליארד להשקעה מידית, אך יש 11 מיליארד בכל שנה בתוכנית חומש. אנחנו הולכים להרחיב את התחבורה הציבורית על חשבון התחבורה הפרטית. כולם סבורים שזה מה שיביא לפתרון, ואנחנו משקיעים בזה הרבה יותר מאשר בתחבורה הפרטית. צריך להרחיב את התחבורה הציבורית, וזה עניין תקציבי. יש להשקיע במערכות הסעת המונים ובתחבורה ציבורית, ואנחנו עושים זאת – מפקיעים נתיבים לטובת התחבורה הציבורית, מפתחים את קווי הרכבת הקלה בירושלים ובתל-אביב ומתכננים עוד שני קווים בכל אחת מהן. בתל-אביב אנחנו הולכים גם לבחינה של שלושה קווי מטרו. באזור גוש דן יש לנו תוכניות לנת"צים ב-16 ערים. גם בכביש 2 וכביש 5 אנחנו מתכננים נתיבים מהירים. המגמה ברורה, ואלה השקעות מסיביות".
לדעת בליטשטיין אין פתרון קסם לבעיית הפקקים, אבל בפעולה משולבת של הגדלת קיבולת הרכבות והמהירות שלהן והגדלת מספר הנת"צים יתאפשר ליותר תושבים לעבור לתחבורה ציבורית, והמצב ישתפר בהדרגה. הוא הוסיף שמשרד התחבורה מקדם אוטוסטרדה לכל גוש דן, שתחבר את כל ערי הלוויין לתל-אביב בשבילי אופניים. תהיה העדפה ברמזורים לתחבורה הציבורית, ייבנו רכבלים בחיפה, ונבחנת אפשרות הקמתם גם בירושלים ובמקומות אחרים. יש תקציב לתכנון של כל הדברים הללו.
לסיכום הדיון אמר חבר הכנסת אורי מקלב שהתחבורה במשבר, ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים וממשלת ישראל חייבים לתעדף נושא חשוב זה ולטפל בזה כפי שמטפלים במשבר מהותי, יש להציב את שיפור התחבורה הציבורית כיעד לאומי, ולהקצות משאבים לחיזוק ולהרחבה של מערך היסעת ההמונים בקווים הקבועים ולבנייה של מערכת משלימה של תחבורה ציבורית נוספת תוך פתיחת האפשרות לתחבורה שיתופית המקובלת במדינות רבות ברחבי העולם.
הוועדה תשוב ותדון בנושא.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
ל' בניסן תשע"ז
26 באפריל 2017