קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום פערים לימודיים משמעותיים בין מערכות החינוך הדרוזית והיהודית היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים לנושא הבא: פערים לימודיים משמעותיים, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, כפי שמשתקף בתוצאות הסקר של מערכת החינוך הדרוזית - הצעה לסדר-היום שמספרה 1718. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה. מגלי והבה (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, אני מעלה את הנושא הזה, ובשביל הגילוי הנאות אומר שהייתי סגן שרת החינוך והתרבות במשך שנה וחצי. לאחרונה התבצע סקר מקיף על איתור צורכי הנוער הדרוזי, מטעם מרכז אנגלברג. הוא עוסק בסוגיית החינוך במגזר הדרוזי ומבוסס על עבודת שדה רחבה. הוא נותן תמונת מצב בהירה יותר ומאפשר איתור הצרכים של בני-הנוער הדרוזים שצריך למלא כדי לעזור להם לגדול ולצמוח. תוצאות המחקר הזה והסקר הזה מאוד חשובות, גם כדי לתת לנו תמונת מצב וגם כדי למצוא את הדרכים לטפל בבעיות. מאז 1977 מערכת החינוך הדרוזית היא מערכת אוטונומית ונפרדת ממערכת החינוך הכללית. כיום לומדים במערכת הזאת 30,000 תלמידים בחינוך היסודי והעל-יסודי ב-85 מוסדות חינוך ב-18 יישובים באזורי הגליל, הכרמל והגולן, ו-3,000 תלמידים בבתי-הספר המעורבים. למה פתחתי ואמרתי שתוצאות הסקר מדאיגות? כי נראה שהאוטונומיה שקיבל החינוך הדרוזי לאורך השנים מאז 1977 לא שיפרה את ההישגים ולא היטיבה עם החינוך הדרוזי. מהסקר עולה כי 17% מבני-הנוער הדרוזים לא מסיימים את לימודי התיכון שלהם. כמובן, אני לא רוצה לעשות השוואה אחרת, כי זה שיעור נמוך יותר מאשר במגזר הערבי, שם 21% לא מסיימים תיכון, אלא אני משווה את התוצאות האלה לחינוך במגזר היהודי. זה דבר שצריך להדאיג את כולנו. אנחנו מדברים על 17%, וזה דבר שניתן לטפל בו – לא רק בסוגיית אותם ילדים או תלמידי תיכון שלא ממשיכים ומסיימים את התיכון, אלא בכל סוגיית הסקר שאני מדבר עליו. מה שמטריד אותי עוד יותר, גברתי שרת החינוך, אדוני היושב-ראש, הוא שעל-פי הסקר מתברר שההישגים של הדרוזים בלימודים נמוכים באופן משמעותי מההישגים של היהודים בתחומים רבים. כך למשל, הזכאות לתעודות בגרות: בקרב התלמידים הדרוזים שיעור הזכאים לבגרות בכלל התלמידים בשנת 2005 היה 38%. זאת, לעומת 57% במגזר היהודי ו-32% במגזר הערבי. אני שואל את עצמי: האם 38% זה ההישג שאנחנו רוצים אצל התלמידים שלנו? כשאנחנו בודקים מי מאלה שזכאים לתעודת בגרות מגיעים לאקדמיה ועומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, אנחנו רואים שגם כאן ההישגים נמוכים בהשוואה למגזרים אחרים. רק 28% מבני-הנוער הדרוזים בעלי תעודת בגרות מגיעים לאקדמיה, לעומת 50% מבני-הנוער היהודים. אנחנו רוצים, כמובן, שהנוער שלנו יהיה בעל הישגים אקדמיים, שיוכל להשתלב בחיי החברה, שיוכל לתרום לעדה שלו, למדינה שלו, אבל לא יכול להיות שההישגים האלה ייתנו לנו את תמונת המצב הזאת וניתן לה לחמוק בתואנה זו או אחרת, אלא אנחנו רוצים טיפול במערכת החינוך הדרוזית. לא רק שההישגים בלימודים של הנוער הדרוזי והישגי הבגרות שלו הם לא טובים - או בלשון המעטה הם פחות מהממוצע, אפילו הרבה פחות מהממוצע - אלא יש גם בעיה של העדר מסגרות העשרה ופנאי. בסקר הזה שאני מדבר עליו, כששאלו את התלמידים מה אתם עושים אחרי הלימודים, לאן אתם הולכים, התברר שגם אין מסגרות להעשרה. כשאנחנו מדברים על המתנ"סים, אדוני היושב-ראש לשעבר - - - ראובן ריבלין (הליכוד): זה לא טוב. מגלי והבה (קדימה): כן. זה מביא למצב שאין לתלמידים מה לעשות אחר-הצהריים. אין חוגים, אין פעילויות, וכשאנחנו מדברים על תקציבים במשרד החינוך - אביא לכם סתם דוגמה שבה אני סוטה מהנושא: תקציב התרבות והתמיכות לתרבות במשרד התרבות הוא קרוב ל-400 מיליון ש"ח. לפעמים אני שואל את עצמי: כשאנחנו מקבלים - ואני מדבר פה כאילו אני לא במדינה הזאת - מיליון וחצי שקל למגזר הדרוזי, והמגזר הערבי מקבל 6.5 מיליוני שקל, וגם בזה לא ניתן לטפל, כל זה תמיכות הניתנות בצדק. אבל זה לא יכול להיות. תראו את ההפרש בין מיליון וחצי ל-400 מיליון. זה דבר בלתי נסבל. אמרתי את זה היום בוועדת הכספים. לא יכול להיות שהדרוזים יהיו שווים בחובות ליהודים ומינוס מינוס הערבים בזכויות. זה דבר שאי-אפשר להבליג עליו, אי-אפשר שלא לטפל בו בצורה יסודית. אתמול, סתם לדוגמה, הבאתי לדיון בוועדת החינוך והתרבות את נושא התלמידים המחוננים, כי ראיתי שגם אנחנו מיוצגים שם, אבל אנחנו רואים שיש פער ויש אפליה מכוונת. בכל ישראל מאתרים את הילדים המחוננים מכיתות ג' ואז הם לומדים עד כיתה ט', ואילו את הילדים הדרוזים מתחילים לאתר בכיתה ה' והם לומדים רק מכיתה ו' עד כיתה ט' במסגרות המחוננים. זה מצב אבסורדי. כשאני רואה את הדברים אני לא מאמין. בכל מערכת שאני נוגע בה יש אפליות, יש פערים, שנובעים ממדיניות, ואני חלק מהקואליציה הזאת וזו הממשלה שאני בחרתי. לכן, כשאני אומר לשרת החינוך: אלה הממצאים, אלה הדברים שצריכים תיקון – קובעי המדיניות חייבים להתייחס לנתונים האלה וחייבים לטפל בהם. דרך אגב, כשהייתי סגן שרת החינוך והתרבות התחלתי להריץ רפורמה בכל מערכת החינוך הדרוזית, אבל הרפורמה הזאת חייבת להיות מטופלת באופן יסודי. גברתי שרת החינוך, לא יכול להיות שיש ממונה על החינוך הדרוזי, בגלל האוטונומיה, כאילו אנחנו במדינה אחרת. צריך מישהו שיהיה אחראי לרפורמה הזאת - לשנות, להפוך את המערכת הדרוזית. אני מעריך את כל אלה שעובדים במערכת, אבל רפורמה זה לא להזיז ממקום כזה למקום אחר, אלא צריך שיהיה מי שיטפל ברפורמה הזאת ויתקן את הליקויים האלה. אני מטיל את האחריות לתיקון הליקויים לא רק על משרד החינוך והתרבות - אבל בעיקר על משרד החינוך והתרבות – אלא גם על משרדי הממשלה השונים שחייבים לתת תקציבים. אני יכול להעיד - יושבים פה חברי בוועדת הכספים, יושב חברי חבר הכנסת רובי ריבלין - כמה נלחמנו בשביל להשיג תקציבים עכשיו, לאחרונה, לעיר הכרמל וליישובים הדרוזיים, ואנחנו מקבלים תשובות: כן, יקבלו, מגיע להם, אבל בין אמר לבין עשה המרחק גדול. לכן הקיפוח נמשך, הפערים נמשכים, למשל בתחום החינוך. היום אני לא אתן לאף אחד - לא לקובעי המדיניות ולא לאלה שאחראים לטיפול שוויוני בכל המערכות, בעיקר במערכת החינוך - לשבת ולהישאר אדישים מול המצב הזה. נכון שיש הרבה מטלות והרבה משימות, אבל אני רוצה שנראה את זה כמשימה לאומית - להגיע לשוויון בכל התחומים ולטפל טיפול יסודי בכל מערכות החינוך. אנחנו באמת רוצים להגיע למצב שאני אעלה ואדבר על ההישגים בהשוואה למגזרים האחרים ולא על הפערים ועל המדיניות המפלה בתחום החינוך ובתחומים אחרים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. תשיב שרת החינוך. שרת החינוך יולי תמיר: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אין ספק שמדובר בסוגיה מאוד חשובה, וחבר הכנסת מגלי והבה, שהיה סגן שרת החינוך, בוודאי מכיר אותה היטב. הדוח שהגיע לידינו הוא דוח חשוב ומעמיק, והוא אכן יילמד ויהווה כלי לשיפור מערכת החינוך במגזר הדרוזי. אני רוצה לציין כמה דברים שכבר עכשיו נעשים, כי האבחנה שאתה הצבת בפנינו כאן אכן מוכרת לנו במשרד היטב, ולי, באופן אישי, היא מאוד חשובה, כי אני חושבת שאין קהילה כמו הקהילה הדרוזית שראויה לכבוד ולתמיכה ולהשקעה, משום שהיא באמת קהילה ייחודית, שהרבה שנים סבלה מקיפוח ולא הצליחה לממש את מלוא הזכויות שלה, בוודאי לא את מלוא הזכויות של ילדיה, תלמידי בתי-הספר. השנה, במשרד החינוך, בכל הפעולות שלנו - כידוע לך, חבר הכנסת והבה, הקהילה הדרוזית יושבת בשני מקומות שהשנה קיבלו העדפה, במחוז הצפון ובמחוז חיפה, ואנחנו מכסים את הקהילה הדרוזית כולה - הקהילה הזאת קיבלה העדפה כמעט בכל תחום. היתה חלוקה מסיבית של כיתות א' וב' לקבוצות לימוד קטנות בכל מקום שהיו בו קבוצות גדולות כדי לסייע במיומנויות יסוד. היתה תרומה לשיפוץ בתי-ספר, היתה תרומה לשיפוץ גנים, היתה תרומה להצטיידות, חלקה של הקהילה הדרוזית בפרויקט של הצפון הוא על-פי ייצוגה באוכלוסייה וגם קצת למעלה מזה. גם בחינוך הבלתי-פורמלי, שאנחנו מקיימים ומעודדים אותו בצפון עם הסוכנות היהודית, יש החלטה של הסוכנות היהודית, ודווקא הכפרים הדרוזיים נהנים יותר מהיישובים האחרים מכספים ומסיוע במתנ"סים, כדי לטפל בבעיה שהצבעת עליה, שבאמת קיימת. במשך שנים לא הציעו בקהילה הדרוזית אפשרויות בחינוך הבלתי-פורמלי, שהוא החינוך המשלים במגזר היהודי, וכמעט שלא היתה לו נוכחות. היום, בכמה וכמה יישובים אנחנו נכנסים עם פעילות של מנהיגות נוער. אנחנו עובדים עם רכזי הנוער ועם רכזי מחלקות החינוך בערים בפרויקט ארצי שנקרא "נוער במרכז העניינים". שילבנו ודרשנו שיהיו שם נציגים של היישובים הדרוזיים כדי שנוכל לחזק את המערכת הבלתי-פורמלית. זה לא תהליך פשוט. אתה יודע כמוני שזו שאלה של תרבות ושל נכונות לשלוח ילד, ובעיקר ילדה, אחרי הצהריים למקום מרוחק מהבית, למרכז קהילתי. אבל אנחנו מודעים לזה ואנחנו מנסים בכל כוחנו לשלב את החינוך הבלתי-פורמלי באורח החיים הדרוזי. האמת היא שלמנהיגי הקהילה ולאנשים כמוך יש תפקיד מאוד חשוב ונבקש את עזרתך, כדי שיחד נוכל לפנות לקהילה ולבקש מהם לעודד את הילדים ללכת לפעילות הזאת. אתה יודע שהקונסרבטוריון הראשון לנגינה במגזר הערבי נפתח בשפרעם והוא מביא אליו ילדים גם מהקהילה הדרוזית. במקרה יצא לי לשמוע חלק מהם - ונדמה לי שחבר הכנסת ריבלין היה אתמול באותו אירוע שהייתי בו - והם ניגנו יוצא מהכלל, וזה הולך ומתרחב. כלומר, אנחנו מודעים לבעיה, ולא אשלה פה אף אחד. בשבעה חודשים לא אסגור פערים של 60 שנה, אבל כל שקל שיוצא בצפון - מקומה של הקהילה הדרוזית אינו נפקד ונשמר ומכובד ומועצם, על-פי צרכיה. אני חושבת שהדבר שצריך להדאיג אותנו עכשיו הוא הנשירה מבתי-הספר. הסיפור הזה קשור, לצערי, לבעיה נוספת שאנחנו מכירים, והיא אבטלת אקדמאים. ביקרתי בעיר הכרמל לא מזמן ודיברתי עם אקדמאים צעירים, וצר לי שאני שומעת מהם, והם כנראה צודקים בדבריהם, שהמוטיבציה ללכת ללמוד לימודים גבוהים נפגמת כשהרבה אקדמאים מובטלים. אחד היעדים שלנו כחברה - אומנם זה לא בתחום משרדי, אבל כיוון שאתה חבר הקואליציה, ונדמה לי שיושבים פה עוד שרים - היינו צריכים למצוא דרך לפתח תעסוקה מתקדמת לאקדמאים בני הקהילה, ולא מתפרות. אני חושבת שגם המוטיבציה, שהיום הלכה והתרופפה, לסיים את הלימודים ולזכות בתואר אקדמי, תשוב ותעלה. אנחנו עושים עם צה"ל פעילות בקרב בני-הנוער שמתגייסים, כדי שאלה שמתגייסים לצבא ישלימו בגרויות אם אין להם, ויוכלו במסגרת הצה"לית לצאת מהצבא לא רק אחרי שירות צבאי אלא גם עם בגרות. קראתי את הדוח בתשומת לב רבה, ואתך ועם כל מי שידבנו לבו לעזור נעשה מאמץ אמיתי. כאמור, בעיני הקהילה הדרוזית יקרה וראוי שהיא תקבל את השירות האמיתי והמלא שכל אזרח וכל ילד זכאים לו, ואני מקווה שנצליח לתקן ולעשות שינוי אמיתי בחייה של הקהילה הדרוזית ובחיי הילדים הדרוזים. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: מה את מציעה? שרת החינוך יולי תמיר: אני מציעה שאני וחבר הכנסת מגלי והבה ניסע יחד לסיור בעיר הכרמל ונראה איפה אנחנו יכולים לעזור. אין פה חילוקי דעות על הנתונים. אני חושבת שהיום אנחנו צריכים לנסות לפתח מנגנונים חדשים של עבודה בשטח, ואם ירצה חבר הכנסת והבה שיהיה דיון בוועדה, אני לא אתנגד לזה, אבל הדיונים האלה מעוררים בעיה מוכרת שאין עליה עוררין. אנחנו מתלבטים בכמה דברים. חבר הכנסת והבה, כיוון שאתה מכיר את המשרד היטב, בעוד שבועיים אנחנו מפרסמים דוח על הפעילות שלנו במגזרים השונים. אתן לך את הדוח על הקהילה הדרוזית ואם אחר כך תרצה לקיים דיון נוסף, נעלה את זה שוב לדיון ונצביע. זה לשיקול דעתך. מגלי והבה (קדימה): ודאי שיש להעביר את זה לוועדה. שרת החינוך יולי תמיר: אין לי בעיה. אשמח להעביר את זה, לוועדת החינוך כמובן. היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצבעה. בעד - לוועדת החינוך. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: הנושא יועבר לוועדת החינוך.