קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום ממצאי הדוח שהוגש לשר הבריאות בנוגע למצבם הבריאותי של אזרחי ישראל היו"ר יצחק זיו: הנושא הבא: ממצאי הדוח שהוגש לשר הבריאות בנוגע למצבם הבריאותי של אזרחי ישראל - הצעה לסדר-היום שמספרה 1843. בבקשה, חבר הכנסת יורם מרציאנו. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, אדוני שר הבריאות - אני מודה לך על שהגעת להשיב באופן אישי - חברי חברי הכנסת, לאחרונה אנחנו נחשפים, לצערי הרב, לתופעה קשה שעולה מדוח שנתי של משרד הבריאות שהוגש לשר הבריאות בשבוע שעבר. הדוח חושף תמונה חמורה של אי-שוויון ופערים גדולים ברמת הטיפול הרפואי הניתן לשכבות הנמוכות ובכמות המחלות שבהן נתקפים עשירים לעומת עניים במדינת ישראל. לדוגמה, הדוח חושף כי שיעור חולי האסתמה בקרב השכבות העניות כפול משיעור חולי האסתמה בקרב השכבות המבוססות. יש מחלות נוספות השכיחות בקרב עניים יותר מאשר בקרב עשירים. הרקע לנתונים הקשים הינו התשלומים הגבוהים אשר העניים לשלם נדרשים עבור איתור המחלות השונות. כך, לדוגמה, 58% מהנשים המבוססות עוברות בדיקות לאיתור סרטן השד, לעומת 50% בקרב נשים עניות. גם בדיקות לאיתור סרטן המעי הגס מתבצעות יותר בקרב השכבות המבוססות. כתוצאה מכך העניים בישראל חולים יותר מעשירי המדינה. הדוגמה הבולטת היא, ש-13% מעניי ישראל חולים בסוכרת, לעומת 3% בלבד מהישראלים המבוססים. הנתונים בדוח מצביעים על פער בלתי נסבל, שאין לעבור עליו לסדר-היום, בין עניים לעשירים בישראל. הצורך בטיפול בעניים הוא הדבר החשוב ביותר העומד מול מדינת ישראל כיום. אם לא ניתן, אדוני שר הבריאות, טיפול דחוף - ואני יודע את הרגישות שלך לנושא של העניים, הגמלאים ומשפחות המצוקה - ומשמעותי לנושאים החברתיים האלה העומדים לפתחנו, עד מהרה תהפוך מדינת ישראל למדינה שיקרה בה לצערי הרב מה שאנחנו מאוד לא רוצים שיקרה, ונמצא שיהיו במדינה שתי אוכלוסיות שאינן דומות בדבר זו לזו. הטיפול בטרור החברתי במדינת ישראל אינו פחות חשוב מהטיפול בטרור הביטחוני. עלינו, חברי הכנסת, אדוני שר הבריאות, ועליכם, הממשלה, מוטלת החובה לדאוג לכל אותם עניים ואותן שכבות חלשות אשר בשל עוניין חולות יותר. הפתרון לבעיות שהדוח מעלה הוא ביטול התשלומים הגבוהים עבור בדיקות לאיתור המחלות השונות והוזלתם של הביטוחים המשלימים, כך שהשכבות הנמוכות שסובלות גם כך בהרבה מאוד נושאים חברתיים וידן אינה משגת חיים של רווחה, לא יסבלו גם בבריאותן. במדינת ישראל, שהיא מדינה של ערבות הדדית, שקמה על הבסיס של ערבות הדדית, לא יכולה להיות רפואה לעשירים ורפואה לעניים. אדוני, אולי בכך שנתחיל להעלות את זה על סדר-היום הציבורי, בעקבות הדוח שהוגש לאדוני, ואני בטוח שאדוני ראה אותו וקרא אותו והזדעזע כמונו, אולי נמצא איזו תקווה, משהו שבעצם ייתן תקווה לאותם עניים, שבגלל חוסר היכולת שלהם להשיג כסף אנחנו מוצאים אותם בסופו של דבר גם יותר חולים. לכן, אדוני, הנושא מוטל לפתחך כשר הבריאות, ואני פונה אליך בכל לשון של בקשה, וכמי שמכיר אותך במשך שמונת-תשעת החודשים שלך בכנסת ישראל, אני בטוח שזה נוגע ללבך. אדוני השר לענייני גמלאים, מדובר פה גם בגמלאי ישראל, ואני אומר לכם, בואו נעשה סוף לתופעה הזאת, שאנחנו רואים אנשים שמתים כתוצאה מאי-יכולתם להשיג כסף. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. כבוד שר הבריאות, השר יעקב בן-יזרי. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נשאלתי על-ידי חבר הכנסת מרציאנו אם קראתי את הדוח. לא רק שקראתי את הדוח, אלא הייתי יושב-ראש הישיבה שבה הוא נמסר. הוצגה לפני מצגת שתיארה בפרוטרוט ובמספרים את הדוח הזה, המשתרע על מאות עמודים ומדווח על התקופה של 2004 ו-2005. הנתונים שהוצגו נכונים עד סוף 2005. התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל היא אחת מהמוצלחות שנעשו בשנים האחרונות בארץ לשם הבטחת איכות השירותים הרפואיים שבאחריות קופות-החולים בקהילה. ממצאי התוכנית, המבוצעת בשיתוף פעולה מלא של הקופות, מצביעים כי מאז הוחל בהפעלתה, לפני שלוש שנים, ובעקבותיה, חל שיפור מתמיד במגוון גדול של שירותי בריאות בקהילה שנבדקו במסגרת הפרויקט, כמו בדיקות ממוגרפיה, סוכרת, מניעת סרטן, אסתמה, מדידת לחץ דם ועוד ועוד. מעבר לתוצאה של שיפור המדדים הנבחנים העלה הדוח את העובדה שקיימים פערים במדדי איכות שונים בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה על בסיס הכנסה ומעמד סוציו-כלכלי, ובכך אבקש להתמקד בדברי. במערכת הבריאות הישראלית אין אפליה מכוונת כלפי האזרחים, לא על בסיס מעמד סוציו-כלכלי וכמובן לא על בסיס אחר. למעשה, עקרון יסוד של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אשר לאורו פועלת מערכת הבריאות, הוא עקרון השוויון, שלפיו סל שירותי הבריאות יינתן לכלל התושבים באופן אחיד ורחב בהיקפו ובאיכותו. עם זאת, למגינת לבי, ולפי נתוני הדוח, בפועל קיימים פערים בבריאות האוכלוסייה כתוצאה מהמעמד הסוציו-כלכלי שאליו משתייך האדם, כך שקיים יחס ישר בין המעמד החברתי-הכלכלי של הציבור ובין הפרופיל הבריאותי שלו. לא למותר לציין כי ממצאים אלה על אודות המתאם בין מצב סוציו-אקונומי לבין המצב הבריאותי אינם ייחודיים למערכת הבריאות הישראלית ומאפיינים מדינות רבות, ואף את המערביות המתקדמות שבהן. עם זאת, במקטעים שבהם יש למערכת הבריאות השפעה ואפשרות להתגבר על המרווח הקיים בין אדם לרעהו בשל שונות במצב הסוציו-אקונומי, היא עושה כל מאמץ כדי להדביק את הפער ולנטרל את השפעתו על מצב בריאות הציבור באמצעות התערבות רגולטורית או אחרת, ובייחוד כאשר עסקינן בקבוצות אוכלוסייה בסיכון. דרך אגב, אני יכול לציין בסוגריים, כאיש שעקב אחרי הנושא הזה אני יודע שקופות-החולים, בניווט ובהנחיה של משרד הבריאות, מזמינות את האנשים הנוגעים בדבר לפי גילים ולפי סוגי בדיקות לבוא לבצע בדיקה. לדוגמה, בדיקת שד באמצעות ממוגרפיה, כדי לבדוק אם קיים, חלילה, חשד לסרטן. אני מודיע לכם כאן, רבותי, שיותר מ-40% מהמוזמנות לבוא לבדיקות רגילות אינן נענות להזמנות. כאן חלק מהבעיה, לא כולה. קיימת בעיה. קיימת בעיה שיש בדיקות שאומנם דורשים השתתפות בתשלום עליהן, וכל אחד עושה את החשבון שלו אם כן או לא לעשות את הבדיקה, אבל בדרך כלל את הנשים והאנשים הנוגעים למחלה זו או אחרת, במדדים אשר נבדקו, קופות-החולים מזמינות אינדיבידואלית, ובמעקב התקבלו תוצאות מאוד מאוד עקביות. דרך אגב, הדוח, כפי שאמרתי, מתייחס ל-31 בדצמבר 2005. אנחנו בסוף 2006. כאשר יוגש הדוח של 2006 נראה בצורה ברורה ביותר את ההבדלים בין התוצאות בסוף 2005 לאלה ב-2006. כמה דוגמאות המעידות כאלף עדים על מאמציה של מערכת הבריאות למנוע היווצרותו של פער בין-מעמדי בתחום שירותי הבריאות מפאת השפעתו של המצב הסוציו-אקונומי: הפעלת תוכנית להפחתת תמותת תינוקות בקרב קבוצות סיכון - זה בהשגחה וזה יורד בהתמדה כל שנה; מתן הנחה לקשישים על השתתפות עצמית לרכישת תרופות; יצירת מנגנוני פטורים, שאנחנו עבדנו עליהם ועובדים עליהם, ואני מאמין שבשנת 2007 הדברים האלה יובאו לידי ביטוי בצורה המוחשית ביותר בקרב האוכלוסיות האלה; תקרת השתתפות לחולים כרוניים; פטור מאגרת טיפות-חלב למקבלי הבטחת הכנסה. והייתי ממשיך עוד ועוד. יותר מזה, הנחיתי את הנהלת משרד הבריאות להוסיף לנושאים שנמדדים מבחינת איכות עוד נושאים שניתנים לבדיקה ולבדיקת איכות, כדי לכלול אותם בדוח שיפורסם עבור שנת 2006, קרי, נושאים נוספים שניתן לראות אותם מקרוב ולבחון אותם ולעקוב אחריהם, כדי לקבל תמונה יותר מדויקת, וכדי לקבל כמה שניתן אובייקטיבית את הנתון שצריך להנחות את המערכת לקראת העתיד. הייתי ממשיך עוד ועוד, אולם דומני כי די באלה כדי לחדד את המסר, שמקום שבו למערכת הבריאות יש שעת כושר והזדמנות של ממש להביא למיגור השפעתו של המצב הסוציו-אקונומי על המצב הבריאותי של האדם, היא אינה שוקטת על שמריה. לסיכום, משרד הבריאות ער לצורך בצמצום פערי הבריאות בקרב האוכלוסייה, ומציב את היעד לצמצם פערים כאלה כיעד מרכזי בפעילות המשרד ומערכת הבריאות לטובת כלל הציבור. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה. כבוד השר, מה אתה מציע? שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, אני חושב שהנושא ברור. אפשר אולי להפיץ את הדוח הזה ברבים. אנשים יקראו אותו ויעיינו בו ויראו את ההתקדמות שחלה בשנים האחרונות, כי יש נתונים קודמים ונתונים עכשוויים. אני חושב שההסבר שנתתי כאן, לרבות התוכניות הנוספות שאנחנו מבקשים להוסיף לקראת הדוח של 2006, מדברים בעד עצמן. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אני חושב שזו בין הפעמים הבודדות שאני הגשתי הצעה לסדר-היום, ועלה שר והשיב ושכנע אותי באופן חד-משמעי – גם מתוך הכוונות הכנות שלו וגם מתוך העניין שהוא עצמו מטפל בזה באופן אישי. אני מסתפק בתשובתו של השר. תודה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה.