קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
החלטת הממשלה להעביר את חלקו הצפוני של הכפר רג'ר לאחריות יוניפי"ל
היו"ר אמנון כהן:
הצעה לסדר-היום שמספרה 1899: החלטת הממשלה להעביר את חלקו הצפוני של הכפר רג'ר לאחריות יוניפי"ל, של חבר הכנסת ואסל טאהא. בבקשה.
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ביום ראשון שעבר ביקרתי עם חבר הכנסת עזמי בשארה בכפר רג'ר, נפגשנו עם התושבים ועמדנו מקרוב על הבעיות ועל המצוקה שתושבי רג'ר חיים בה עקב החלטת הממשלה להעביר את החלקים הצפוניים של האדמה ושל הבתים ליוניפי"ל, זאת אומרת, ללבנון.
ההחלטה הזאת, אדוני היושב-ראש, השלכותיה על התושבים שם מרובות. כל התושבים מתנגדים לחלוקת הכפר ואדמותיו. כולם עומדים על זה שהם סורים, שזהותם סורית, שנכבשו ב-1967, והם חלק בלתי נפרד מרמת-הגולן. הם הראו לנו מסמכים מלפני יותר מ-100 שנה המוכיחים שהם שייכים אדמיניסטרטיבית לסוריה, לדמשק. ראינו מסמכים שהעידו שהם היו שייכים למחוז חורן, חתומים בחותמת של הממונה על המחוז דאז, וראינו עוד מסמכים מהזמן שהעבירו ושינו את האדמיניסטרציה הפנימית הסורית והפכו את המחוז למחוז קונייטרה. הם השתייכו כל הזמן למחוז הזה. ראינו מסמכים חתומים על-ידי הממונה על מחוז קונייטרה, ראינו מסמכים חתומים מלשכות המס, מס הכנסה, על המיטלטלין ועל המקרקעין ששילמו עליהם, ראינו מסמכים רבים שמעידים על היותם סורים לכל דבר.
ההיסטוריה לא שכנעה את ממשלת ישראל ולא שכנעה את האומות המאוחדות, וכנראה יש משהו באופק, יש משהו טמון, סמוי, לא ידוע. למה ממשלת ישראל עומדת על זה שהחלק הזה מרמת-הגולן יסופח ללבנון ויועבר ליוניפי"ל? אם רוצים באמת לחזק את ראש ממשלת לבנון, למה מחזקים אותו על-ידי אדמה סורית? לפחות אנחנו מריחים שיש משהו לא נקי, זריעת ניצני מריבה עתידית בין לבנון לסוריה. למה לסכסך כשהתושבים שם אומרים לממשלת ישראל: אנחנו תושבים סורים, אדמתנו סורית, מי שחורץ את גורלנו זה הממשלה שלנו, מדינת האם שלנו, סוריה, ולא אף אחד אחר.
אי-אפשר, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לשנות סטטוס של כפר על תושביו ועל אדמותיו בגלל ממשלה או ראש ממשלה או החלטה פוליטית של ממשלת ישראל, שהיא כובשת שם. הרצועה הזאת, המובלעת הזאת, הקשורה טריטוריאלית לרמת-הגולן, היא חלק בלתי נפרד מהגולן, והסטטוס הזה ישתנה אך ורק במשא-ומתן עם ממשלת סוריה.
לא היתה כל בעיה בשנת 2000 כשנפתח דף המשא-ומתן עם סוריה והתחילו לשאת ולתת עם הסורים, וכשממשלת ישראל הכשילה את המשא-ומתן לא היתה כל בעיה לגבי המובלעת הזאת. הכירו בה - הכירו בכפר, באדמות שלו שהן סוריות. מה קרה? מה השתנה? גם קלינטון וגם דניס רוס וגם אולברייט אמרו שישראל היא שהכשילה את המשא-ומתן, הטילו את האחריות על ממשלת ישראל ולא על סוריה, ולא ראינו שהיתה בעיה לגבי הכפר רג'ר.
הנסיגה הישראלית ב-2000 עוררה את המצב בכפר. מחלקים את הכפר לפי הקו הכחול, מעבירים שני-שלישים מהכפר ליוניפי"ל, ללבנון, כשרצונם של התושבים - לשמור על אחדות הכפר ועל אדמותיו. ואני שואל, למה לא מעבירים את כל הכפר עם כל אדמותיו ליוניפי"ל? למה מחלקים, אף שלפי הטענה ב-1923 הכפר לא חולק ולבנון לא ביקשה מעולם לספח את הכפר הזה לריבונותה? למה עומדים בישראל לחלק את הכפר?
התושבים שם חוששים, ובצדק, אדוני היושב-ראש. כשמעבירים שני-שלישים מהכפר ומשאירים את שאר האדמות תחת הכיבוש הישראלי – א. הם מפרידים אבות מבנים, אמהות מהמשפחות שלהן, וזה לא אנושי ולא מוסרי; ב. מפרידים גם בין בעלי הקרקע לקרקע שלהם. היום הם נמנעים מלעבד חלקים ניכרים מהחלקות שסופחו ללבנון ב-2000. הכפר מוקף גדר, רק דרך שער אתה נכנס, כאילו זו הרצועה או בית-סוהר גדול - -
אביגדור יצחקי (קדימה):
מה אתה רוצה שיהיה?
ואסל טאהא (בל"ד):
- - נכנסים כאילו אתה נכנס למדינה מעולם אחר. אתה מוסר שם את תעודת הזהות שלך, מוסר את כל הפרטים שלך, ואתה לוקח אותה חזרה כשאתה יוצא. ספקים, סחורות - כשרוצים לספק לכפר מזון, חלב וכל מיני דברים אחרים מטלטלים את האנשים, מעבירים אותם מאות מטרים, קילומטר ויותר מקילומטר.
אביגדור יצחקי (קדימה):
מתי היית שם בפעם האחרונה?
ואסל טאהא (בל"ד):
ביום ראשון.
אביגדור יצחקי (קדימה):
אני נמצא שם פעם בחודש. אין שם שום חוסר, אין שם שום בעיה.
ואסל טאהא (בל"ד):
אתה לא שומע, אתה רוצה להתעלם.
אביגדור יצחקי (קדימה):
מה אתה מציע?
ואסל טאהא (בל"ד):
אני מציע לך ולכל חברי הכנסת שנעשה סיור שם ונשמע מהתושבים - -
אביגדור יצחקי (קדימה):
מה אתה מציע לעשות עם הכפר?
ואסל טאהא (בל"ד):
- - מראש המועצה, נשמע מהנכבדים של הכפר.
היו"ר אמנון כהן:
הוא שואל מה אתה מציע.
אביגדור יצחקי (קדימה):
מה אתה מציע לעשות עם הכפר?
ואסל טאהא (בל"ד):
אני מציע, קודם כול, שנשמור על אחדותו של הכפר - שיישאר כולו חלק בלתי נפרד מהגולן וגורלו ייחרץ במשא-ומתן עם הסורים, ולא עם הלבנונים.
אביגדור יצחקי (קדימה):
מסכים.
ואסל טאהא (בל"ד):
אז למה מחלקים?
היו"ר אמנון כהן:
הוא לא חילק.
עזמי בשארה (בל"ד):
- - -
אביגדור יצחקי (קדימה):
- - -
היו"ר אמנון כהן:
אני מבקש לא להפריע. אדוני יושב-ראש הקואליציה, זה לא דיון. זו הצעה לסדר-היום.
אביגדור יצחקי (קדימה):
אנחנו בפורום מצומצם, תוסיף לו עוד דקה. זאת היתה עמדתה של מדינת ישראל שנים: לשמור על אחדותו של הכפר, לתת לו את כל השירותים כמו שצריך. הבעיה בגבול היא שהוא היה פתוח ל"חיזבאללה" וצריך לסגור אותו, אבל כוחות ישראליים לא יכלו להיכנס לחלק הצפוני שלו. זו היתה עמדת ישראל - להשאיר את זה למשא-ומתן עם הסורים.
עזמי בשארה (בל"ד):
עד שיהיה שלום עם סוריה.
אביגדור יצחקי (קדימה):
בא האו"ם וקבע שהשטח הזה שייך ללבנון. מה אתה רוצה ממני?
היו"ר אמנון כהן:
תודה.
ואסל טאהא (בל"ד):
גם באו"ם טועים.
אביגדור יצחקי (קדימה):
תזכור את המשפט הזה.
ואסל טאהא (בל"ד):
רגע, רגע, רגע.
אביגדור יצחקי (קדימה):
תזכור את המשפט הזה.
היו"ר אמנון כהן:
זה כתוב בפרוטוקול.
ואסל טאהא (בל"ד):
אני אזכור. חבר הכנסת אביגדור - - -
עזמי בשארה (בל"ד):
תערערו על ההחלטה הזאת של האו"ם. תערערו.
חיים כץ (הליכוד):
יורד שלג עכשיו.
ואסל טאהא (בל"ד):
לאו"ם יש החלטות שונות. למה את זה אתם מקבלים ואת ההחלטות האחרות אתם לא מקבלים? לפי הקו הכחול יש לחלק את בית-העלמין של משגב-עם. למה שם התרעמתם וצעקתם ואמרתם שזה מפוצץ את כל הנסיגה?
אביגדור יצחקי (קדימה):
קיבלו את עמדתנו.
ואסל טאהא (בל"ד):
קיבלו את עמדתכם. למה כאן לא מקבלים? אני חושב שאם תערערו ותישענו על דעותיהם של בני הכפר רג'ר, אתם גם תצליחו. אני חושב שעל גורלו של הכפר הזה להיחרץ והסטטוס שלו ישתנה אך ורק במשא-ומתן עם הסורים.
אביגדור יצחקי (קדימה):
אני רוצה להגיב.
היו"ר אמנון כהן:
השר ישיב.
אביגדור יצחקי (קדימה):
עוד משפט אחד, כי עסקתי בעניין הזה. הצענו במשך שנים לחברים בחלק הצפוני בכפר רג'ר שמדינת ישראל תממן להם את כל המעבר שלהם, לעשות כפר אחד מהגבול: ייקחו אנשים מהחלק הצפוני, יבנו את בתיהם מחדש בחלק הדרומי ויגורו כל הכפר יחד.
ואסל טאהא (בל"ד):
מה עם הקרקעות והאדמות שלהם דרומה?
אביגדור יצחקי (קדימה):
דרומה זה בסדר. הבעיה צפונה, לא דרומה.
ואסל טאהא (בל"ד):
אתה רוצה להעביר את התושבים ולספח את האדמה. זאת ההצעה שלך.
היו"ר אמנון כהן:
אתה מסיים?
ואסל טאהא (בל"ד):
לכן, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האחריות החוקית והמוסרית מוטלת על ממשלת ישראל. יש צורך לערער על ההחלטה הזאת, יש צורך לשמור על אחדות הכפר ויש צורך לפתוח במשא-ומתן עם הסורים. הסורים מושיטים את ידם לשלום, מושיטים את ידם למשא-ומתן, וקול הסירוב יוצא מכאן, מממשלת ישראל. אני חושב שהסירוב המתמשך למשא-ומתן עם הסורים רק יפתח פתח אחד - פתח של גיהינום באזור.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. ישיב השר המתאם יעקב אדרי. בבקשה.
השר יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הכפר רג'ר לא יחולק ולא תהיה הפרדה בין חלקיו. המעטפת הצפונית של הכפר, מחוצה לו, תהיה באחריות צבא לבנון. האחריות הביטחונית על החלק הצפוני תהיה של יוניפי"ל, ואילו האחריות הביטחונית על החלק בשטחה הריבוני של מדינת ישראל תהיה באחריות צה"ל. אין כל כוונה לשנות או לשבש את מרקם החיים של תושבי הכפר. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
מה אתה מציע, אדוני השר?
השר יעקב אדרי:
נסתדר.
קריאה:
מרוב שהוא מדבר מהר - - -
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת טאהא, אתה מסתפק בדברי השר?
ואסל טאהא (בל"ד):
דיון במליאה.
היו"ר אמנון כהן:
השר, המציע רוצה דיון במליאה. מה אתה אומר?
השר יעקב אדרי:
להסתפק בדברי.
היו"ר אמנון כהן:
הוא רוצה ועדה.
השר יעקב אדרי:
בסדר.
היו"ר אמנון כהן:
או ועדה או להסיר.
השר יעקב אדרי:
אני אמרתי להסיר.
היו"ר אמנון כהן:
קודם נצביע או ועדה או להסיר.
השר יעקב אדרי:
היושב-ראש, זה בעד או נגד. מה הבעיה?
היו"ר אמנון כהן:
אדוני השר, אנחנו מצביעים על מליאה או ועדה.
אביגדור יצחקי (קדימה):
השר רוצה דיון בוועדה?
ואסל טאהא (בל"ד):
ועדה.
אביגדור יצחקי (קדימה):
בסדר.
היו"ר אמנון כהן:
נצביע או להסיר או ועדה.
עזמי בשארה (בל"ד):
או ועדת החוץ והביטחון בכנסת או ועדת הפנים בפרלמנט הסורי.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 2
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 10, נגד – 2, אין נמנעים. נעביר את הנושא לוועדת הכנסת והיא תקבע לאיזו ועדה הוא
יעבור.