קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום מחסור חמור בבנק הדם היו"ר יצחק אהרונוביץ: הנושא הבא: מחסור חמור בבנק הדם - הצעה לסדר-היום מס' 1921 של חבר הכנסת מגלי והבה. בבקשה. לרשותך שלוש דקות. מגלי והבה (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני שר הבריאות, בזמן האחרון אני מביא הצעות בנושא הבריאות, מכיוון שהנושא חשוב לי, כמו לשר הבריאות. הפעם הנושא הוא מחסור חמור במנות הדם, נושא שאנחנו צריכים להתייחס אליו במלוא הרצינות, במיוחד כאשר אנחנו יודעים כמה אנחנו תלויים – במיוחד בתי-החולים בארץ – במנות הדם. הגענו היום למצב שהמחסור במנות הדם הוא קריטי. במדינת ישראל צורכים בין 1,000 ל-1,200 מנות דם ביום, ויש לנו בבנק הדם 400 מנות מסוג O. אלה הנתונים שקיבלתי בשבוע שעבר, אולי לשר יש נתונים יותר עדכניים. זה אומר שהגענו למצב חירום מבחינת המחסור במנות הדם. אנחנו מדברים על כך שמגן-דוד-אדום אוסף בשנה קרוב ל-280,000 מנות דם, בעיקר מתורמים, כמובן, ואלה שתורמים תורמים ללא תמורה ממשית. כשאנחנו שואלים את אלה שמופקדים על מגן-דוד-אדום מה מצב מנות הדם לעכשיו, מדברים על מחסור של 100,000 מנות דם. נכון שכרגע אנחנו לא במצב חירום מבחינת התנאים במדינה, אבל הניתוחים היומיומיים ותאונות הדרכים שאנחנו סובלים מהן כל יום מחייבים קודם כול אותנו, חברי הכנסת. נדמה לי, השר, ששנינו תרמנו דם בשבוע שעבר. מתוך 120 חברי הכנסת – אולי היה צריך לעשות פרסום יותר טוב – בסך הכול 12 חברי כנסת תרמו. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 75 תורמים מהבית הזה. מגלי והבה (קדימה): נכון. אני מדבר על 12 חברי כנסת ו-63 עובדים בבית הזה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אתה טועה, כי היו כמה התרמות. אני, למשל, תרמתי פה לפני חודש. מגלי והבה (קדימה): אני מדבר על השבוע שעבר, ואני מודה לכל אלה שתרמו. אני בטוח שכל ה-120 מוכנים ורוצים לתרום. המטרה שלי בהעלאת הנושא היא לא חלילה לבוא בטענות לתורמים, להיפך, אני מודה להם. אני טוען שאנחנו צריכים לפנות לכל אזרחי ישראל. תיכף נשמע את הנתונים העדכניים להיום משר הבריאות, אבל המטרה היא לפנות בפן החיובי, שכל מי שיכול לתרום – ואנחנו מדברים על צעירים ובריאים – שיבוא לתרום, כי הצריכה היומיומית של מנות הדם האלה בכמות הזאת מחייבת אותנו גם כנבחרי ציבור וגם כמערכת בריאות, שלא תחסר מנת דם, לא בשעת רגיעה ולא בשעת חירום. אני מודה לך ומודה ליושב-ראש, שניאות להחליף אותי. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה, חבר הכנסת מגלי והבה. אדוני השר, בבקשה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדינה שמבקשת לשמור על מלאי דם מספיק, שייתן מענה על כל דרישות מערכות הבריאות באותה מדינה, חייבת לדאוג כי בכל שנה 5% מהאוכלוסייה יתרמו דם. במדינת ישראל, שהאוכלוסייה בה מגיעה בשעה טובה ל-7 מיליוני תושבים, ואולי קצת יותר, מדובר על צורך בהתרמה של 330,000 מנות דם לשנת 2007. בשנת 2006 נתרמו במדינת ישראל כ-300,000 מנות דם, 298,000. מהן התרימו שירותי הדם של מגן-דוד-אדום 237,232. זוהי עלייה של 2% לעומת השנה הקודמת לה, אך לצערי אין בה די למתן מענה מושלם על הצורך המתעורר במנות דם, וזאת בעיקר בשל גידול האוכלוסייה, התקדמות עולם הרפואה ועלייה בפעילויות רפואיות מתקדמות ומתוחכמות. והדברים נכונים במשנה תוקף כאשר אנו חיים במציאות ביטחונית רגישה, שבה עלולים להתעורר חלילה מצבי חירום שבהם נדרשת אספקה מיידית מוגברת של דם, מעבר לכמות הנדרשת בימים כתיקונם. כמו כן, ככלל – ואת זה אנחנו חייבים לדעת – אורך חיי המדף של מנות דם הוא קצר ביותר, ולכן לא ניתן לאגור מלאי של מנות דם בכמויות בלתי מבוקרות ובלתי מדווחות, כי אם יש צורך במלאי המתחדש בפרקי זמן קצרים. מאליו מובן כי בעובדה זו כשלעצמה יש כדי להשפיע באורח מהותי על מצב מלאי הדם. זאת אומרת, אנחנו יכולים לצאת במבצע גרנדיוזי, המוני, פופולרי, בצורה של שיווק המוני, ולהביא 100,000 מנות דם כתרומה שבועית או חודשית וכו'. אי-אפשר להחזיק על המדף כמות כה אדירה של מנות דם. לדבר הזה צריך להיות תכנון של אוכלוסייה התורמת בקביעות, אשר מדי תקופה תבוא ותיתן את המנה שהיא רגילה לתת, כדי למלא את המחסור במנות שאנחנו זקוקים להן ואשר אמורות להתחלף מדי פעם. כידוע, אין תחליף לדם של בני אנוש ולא ניתן לייצר דם מלאכותי או סינתטי. לפיכך, החולים והפצועים הזקוקים למנות דם להצלת חייהם תלויים ברצונו הטוב, בחפץ לבו או בפתחון ידו של הציבור המוכן והמסוגל, מבחינה רפואית, כמובן - וזה תנאי, לא כל אזרח יכול לתרום דם. יש כמה התניות, ואני לא רוצה לסבך את חברי הכנסת בוויכוח שהיה לנו כאן בנושא של העדה האתיופית המכובדת שלנו. אנחנו לא יכולים לקחת דם מכל אדם. אדם בגיל 70 פלוס, דרך אגב, לא מומלץ שייתן דם. אדם אשר מקבל תרופות לדילול הדם שלו, לא רצוי שיקבלו ממנו דם. זאת אומרת, כל האוכלוסיות האלה אינן פוטנציאל לתרומת דם. הדברים האלה חייבים להיות מבוקרים ומפוקחים מבחינה רפואית. כל אלה שתורמים עושים את זה ברצון. מובן שכאשר אנחנו נמצאים לפעמים במצבי חירום, ואתה קורא את הקריאה לבוא ולתרום, אנחנו מנוסים בנושא הזה ויודעים שיש היענות מאוד מאוד גבוהה של אזרחי המדינה שבאים לתרום דם בשעות חירום. גיוס תורמי הדם קל יותר במצבי חירום, בתקופת מלחמה או בעקבות פיגועים. אז רצונם של האזרחים להתנדב, להירתם למשימה הלאומית ולקחת חלק בעשייה הציבורית, הוא עז מאוד. הבעיה העיקרית היא אפוא דווקא בשמירת רמת המלאי הנדרשת יום-יום, בתקופת רגיעה ובימים של שקט, ובמיוחד תוך שריון עתודה לעתות מצוקה שבהן נדרש מלאי מוגבר. לדידי, פתרון הקושי נעוץ בעיקרו בהגברת מידת נכונותו והיענותו של הציבור להירתם למשימה הלאומית. כשם שאנחנו זקוקים ל-340,000-330,000 מנות בשנה, והצלחנו ב-2006 לקבל רק 298,000 מנות, צריך לתגבר את ההסברה שלנו ואת הקריאה שלנו, כדי שנגיע לכמות הנדרשת לכיסוי המחזוריות של מלאי הדם אצלנו. הראיה, כי מאז הוחל בהפעלת קמפיין תקשורתי מאומץ, כאשר הודיעו לנו לפני שלושה שבועות שיש מחסור בבנק הדם, ובעיקר מאותו סוג שאתה הזכרת, אדוני היושב-ראש - סוג O, מייד היתה היענות גדולה מאוד. בתוך פחות משבוע נאספו יותר מ-6,000 מנות דם. מובן שזה המקום לשבח את חברי הכנסת ואת עובדי הבית הזה, אשר נענו לקריאה, ויותר מ-75 מנות דם נתרמו באותו יום של המבצע כאן בכנסת. אולם מאליו יובן, כי אל לנו להסתפק בפעילות הסברה ספוראדית בעתות מצוקה, כי אם יש לכונן מערך הסברתי חינוכי סדור ושיטתי שיפעל באופן תמידי וללא הרף. הואיל וכאמור אינני רואה במבצעי חירום לגיוס מנות דם את הפתרון, מבלי לגרוע כהוא-זה מחשיבותם במיצוי הפוטנציאל של גיוס מנות דם מהציבור, החל משרד הבריאות בפעילות מאומצת להגדלת מספר מנות הדם בישראל בכמה מישורים במקביל, ואלו הם: 1. ייסוד מערכת חינוך והסברה סדרתית ושיטתית בקרב כל שכבות הציבור להגברת המודעות לנושא חשיבות תרומת הדם, כמעשה אזרחי למען העם והמולדת; 2. הפעלת מערכת פרסום אקטיבית בכל ימות השנה, ולאו דווקא בעתות מחסור, באמצעות קבלת פטור מעלויות תשדירים וכו', על-פי סעיף 46 לחוק רשות השידור; 3. הגדלת מעורבות כלל מערכת הבריאות, לרבות בתי-החולים, על-ידי מתן אזכור לציבור מקבלי הדם בדבר הצורך המתמיד בתרומת דם; 4. תגבור צוותי מגן-דוד-אדום העוסקים בתיאום או ביצוע תרומות הדם בכל הארץ. נאה דורש נאה מקיים, אמרו חכמינו זיכרונם לברכה. על כן, אין לי אלא לנצל במה זו ולקרוא לכל אחד ואחד מהציבור להתגייס למאמץ הלאומי להגברת מלאי הדם במדינת ישראל. זו חובתו של כל אדם ואדם כאזרח המדינה, זו חובתו של כל אדם בהיותו חלק מחברה סולידרית, זו חובתו של כל אדם כבן-אנוש. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר הבריאות. מה הצעת השר? שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אני חושב שהתשובה הזאת נותנת מענה גם בצד של היערכות של משרד. מספר התרומות השנתי שמקבלים איננו כל כך רחוק מהכמות הנדרשת לצורכי הפעלת המערכת כולה במדינת ישראל, כך שהאמצעים שאנחנו נוקטים הם לדעתי מספיקים כדי לממש את המשאלה של כל אחד ואחד מאתנו. אני מבקש להסתפק בהודעה זו שלי. היו"ר מגלי והבה: כן. אדוני השר, אני חושב שהצלחנו לעורר את הנושא ברמה הארצית-הלאומית; עשינו את זה בתקווה שיותר ויותר אזרחים יתגייסו לתרומת דם, שלא נצטרך.