קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום ההרס בבית-העלמין בהר-הזיתים בירושלים היו"ר קולט אביטל: ההצעה האחרונה לסדר-היום, מס' 2118: ההרס המתמשך בבית-העלמין בהר-הזיתים בירושלים - של חבר הכנסת שלמה בניזרי. בבקשה. עשר דקות. אני מבינה שמשפצים שם היום. שלמה בניזרי (ש"ס): בואי נשמע מהשר. זה לא מה שאני יודע. גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני שר הדתות, 99.9% מהנאומים שלי הם בעל-פה. אני לא מדבר אף פעם מדפים. אבל היום אחרוג ממנהגי מסיבה אחת פשוטה – אני לא אוהב לדבר מדפים, כי זה לא יוצא מן הלב, זה יוצא מן הדף, אבל הפעם אני פשוט אקח את הנאום שלי מ-13 ביולי 2005 ואקרא אותו שוב, ונראה מה קורה. אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר - - - היו"ר קולט אביטל: תפנה אותנו לפרוטוקול, זה יחסוך לך זמן. שלמה בניזרי (ש"ס): כן. לא, זה נאום יפה, אז אני רוצה לקרוא אותו. הר-הזיתים נחשב למגילת תולדות ירושלים. אלף שנות קבורה על רקע אמונה בוערת שתחיית המתים תתרחש בו, בעזרת השם, לפי מקורות חז"ל – בואו הנה, זה פיוטי מדי. לא מתאים לי. המתחם משתרע על כ-320 דונם. בימים קדומים נקברו בו משפחות הכוהנים, הנביאים חגי, זכריה, מלאכי. במורדות ההר ניצבת יד-אבשלום. בדורות שלאחר החורבן נקברו רבי עובדיה מברטנורא, רבי חיים בן עטר, אור-החיים הקדוש, מגדולי רבני מרוקו. הרש"ש - רבי שלום שרעבי, מגדולי רבני תימן, השבוע, שלשום, ההילולה שלו. הראשונים לציון רבי משה פרנקו, רבי נסים דנון, רבי אליהו פניג'ל, בעל "יישא ברכה", רבה של ארץ-ישראל, הרב קוק זצ"ל, ועוד גדולי עולם שנקברו שם בהר-הזיתים. ולמרות המרכזיות של הר-הזיתים בתולדות העם היהודי וקדושתו, שוררת ברחבי בית-העלמין ההיסטורי הזה הזנחה כל כך עצומה. הוא אינו מגודר, אין בו שירותים, חסר בו אפילו ברז לנטילת ידיים. אין סככות להגנה מפני שמש יוקדת ומפני מטר סוחף. יתר על כן, שוב ושוב מזדקרות באתר המקודש מצבות מנותצות וסביבן צמיגי מכוניות, מזרנים קרועים, פחיות שתייה ריקות, גללי בהמות. כל המצב הזה תואר גם במציאות. כשאני הולך לבקר שם בקברי צדיקים אני רואה את המצב הזה, וגם בתיאורים עיתונאיים. יש שם, דרך אגב, במרחק של כמה מאות מטרים מהר-הזיתים, בית-עלמין יהודי אחר, שנמצא במורדות הדרום-מזרחיים של הר-ציון, והוא נקרא בית-הקברות הסמבוסקי. שם התיאור עוד חריף יותר. אבני המצבות נעקרו ונוסרו כדי לשמש לבנייה. עצמות אדם נשטפו במי גשמים לוואדי-קדרון, האתר משמש שדה מרעה לעדרי הכפר סילואן, ועוד ועוד תיאורים באמת מזוויעים של בית-קברות יהודי. זה, אדוני, התיאור שקראתי לפני למעלה משנה וחצי. בשבוע שעבר, בעיתון "בקהילה" - שים לב, אדוני השר, מה נכתב בעיתון "בקהילה" בשבוע שעבר: "התחושה למראה הערבים שהשחיתו את המקום והתנהגו בו כאילו היה זה שטחם הפרטי, היא נוראית. הם באו לרעות את העזים שלהם דווקא בהר-הזיתים, והן הטילו את גלליהן על הקברים הסמוכים לקבר אור-החיים. הם נכנסו לכל מקום שרצו, התקרבו אלי והתגרו בי. הם עלו בכוונה על המצבות וכיוונו את הצאן שלהם לעבר המצבות המנותצות באזור. בכל האזור אין שום מחסום, גדרות או סימן למאבטח או מישהו שישמור בהר". ועוד ועוד תיאורים מזוויעים כהנה וכהנה. אדוני השר, בכוונה העדפתי לפתוח בתיאור, כי אז, בסיכומו של הדיון, סוכם - לאחר שהבאתי, דרך אגב, סקירה היסטורית. סיפרתי, למשל, שהנושא הזה עלה לדיון בשנים 1967 ו-1968. הוא הועלה אז בכנסת, הוקמה ועדה, המלצותיה הובאו לממשלות והממשלות אישרו אותן. אבל כרגיל, הביורוקרטיה חוגגת ולא נעשה שום דבר. לא היו תקציבים. הנושא שוב עלה, דרך אגב, ב-1998. שוב לא נעשה שום דבר. לפני כשנתיים וחצי או שלוש שנים, בחודש חשוון, הקימה הממשלה ועדת שרים לענייני שירותים דתיים, ולנוכח המצב הירוד שבו שרוי בית-העלמין בהר-הזיתים ולנוכח חשיבותו ורגישותו של האתר, הם החליטו החלטה, מן ההיבטים הלאומיים הדתיים וההיסטוריים, וכרגיל במקומותינו, הקימו עוד ועדה. אתה יודע, אדוני השר, אני למדתי כשהייתי שר: רוצים לקבור נושא, מה עושים? מקימים ועדה. ועדה לוועדה שתקבור את הנושא. ואז בסופו של דבר עלה פה השר שטרית ואמר: רבותי, הנושא חשוב, בוער בעצמותינו. הוא גם דיבר עם הנהלת בתי-הקברות, כמה צריך לשמור על חיוניותם. סיפרתי שחמי היה לפני כמה שנים בביקור במרוקו והלך לקברי אבותיו. הוא אמר: בית-הקברות במדינות ערב מסודר, נקי. אין מצבה שבורה, מנותצת, אין גללי עזים, אין כלום. השר עצמו התפעל מהדברים ואמר שצריך לעשות משהו. הנושא עבר לדיון בוועדה, וגם אז מי שהיה אמור לטפל בנושא הזה היה השר לענייני ירושלים, באותה תקופה, השר צחי הנגבי. עשינו דיון, הובטח, הובטח, הובטח, וואלה אישי, כלום לא יצא מכל הדבר הזה. אדוני השר, לו קרה דבר כזה באחד מבתי-הקברות הצבאיים במדינת ישראל, או סתם קבר באחת מערי ישראל, כולנו היינו מזדעזעים. היינו קמים וזועקים: הכיצד? כבוד אחרון. אז מה? כיוון שזה קבר מתקופת המלכים, התנאים, האמוראים, גדולי ישראל, גדולי עולם, קברים ישנים, עצמות ישנות - מה, המשמעות של המת מאבדת מכבודה ומערכה? איפה התקציבים של מדינת ישראל, מה שנקרא הכבוד האחרון? מה עם אותם מתי עולם? איך אמר לי את זה השר שטרית? אני רוצה להגיד לך את זה, ידידי שר הדתות, אני חושב שזה באמת יהיה מבצע בשבילך. הוא אמר לי: תשמע, מה אתה בא אלינו היום בטענה? זאת בושה לשרי הדתות של מדינת ישראל לדורותיהם, הוא אמר לי. למה הם לא עשו שום דבר? אז הנה, אדוני השר, יש לך הזדמנות לתקן את העוול. אני בטוח שבעזרת השם תבשר לנו בשורות טובות, ישועות ונחמות. אבל דבר אחד, כי מציון תצא תורה, מהכנסת תצא גם זעקה. זעקה מרה שאותם ישני עולם, אותם תנאים, אותם קדושי עולם, מתקופת המלכים, מי לנו כמו כל אותם שמות שהזכרתי? אתה יודע מה? אנחנו בתור יהודים הרי לא מחלקים בין מת אחד לאחר. אנחנו צריכים לדעת, קדושת המת היא ערך אצלנו. שים לב, אותם נטורי קרתא של הרב, לא זוכר את השם שלו, שנזרקים על הכבישים ומוכנים לחטוף מכות מהמשטרה, העיקר שלא יחללו קבר אחד. פה אנחנו לא מבקשים למנוע סלילת כבישים. פה אנחנו מבקשים רק לתחזק את הקיים, לא מעבר לכך. יש בני אומה אחרת שלצערנו הרב באים ופוגעים במקומות הקדושים. בוא לא ניתן את ידנו לכך. ואני אשמח, אדוני, אני אחסוך לך שלוש דקות ו-40 שניות כדי שנקבל תשובה שתחייך לנו. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה. אדוני השר, בבקשה. השר יצחק כהן: תודה. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לרב שלמה בניזרי, שמעלה את הנושא הזה שוב ושוב. בקדנציה הקודמת גם אני העליתי את הנושא הזה ואף העברתי אותו לוועדה לביקורת המדינה, וברוך השם, המאמצים של אז והיום כשר במשרד ראש הממשלה שאחראי לנושא הדתות, המאמצים של כולם, ברוך השם, הניבו פרי ואני איש בשורות היום. מצב הדברים, כפי שציין השר, ידידי הרב שלמה בניזרי, ידוע. גם בקדנציות הקודמות הוא עלה לסדר-היום פעם אחר פעם, לרבות הבאתו לוועדה לביקורת המדינה. בהקשר זה, הרשות לפיתוח ירושלים מסיימת בימים אלה את התכנון וההכנות לביצוע השלב הראשון בשיפוץ ופיתוח אזורים מסוימים במתחם הר-הזיתים. בתאריך 16 בינואר השנה התקיים סיור מקיף בשטח כל בתי-העלמין בהר-הזיתים בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים. אני מצטער שבתור כוהן יכולתי להגיע עד לגבול מסוים ולא יכולתי להשתתף בסיור. במהלך הסיור ולאחריו התקבלו החלטות אופרטיביות לביצוע מיידי בכל מה שקשור למניעת הכניסה של אנשים זרים וגורמים עברייניים לשטח בית-העלמין, שגורמים לוונדליזם באתר ולחילול קברים וחילול הקודש. כמו כן, אושרו האזורים שבהם יתחילו בזמן הקרוב עבודות השיפוץ והניקיון, כך שניתן יהיה לראות שינוי משמעותי, ידידי הרב שלמה בניזרי, כבר בזמן הקרוב, בעניין זה, בין היתר מניעת אפשרות של כניסת חיות למתחם ומניעת המשך שפיכת הפסולת והביוב לשטח בית-העלמין. אני איש בשורה היום: סך כל התקציב שאושר לצורך העניין הוא 103 מיליון שקלים, ו-20 מיליון שקלים יוצאו השנה, בעזרת השם. אני מקווה שסוף-סוף הנושא הזה יגיע לאיזה פתרון. התחלנו במאמץ אדיר, לרבות המאמצים להשיג את הסכום הנכבד הזה, 103 מיליון, ואני חושב שהוא יפתור את הבעיה לכמה שנים. בואו נתחיל ב-20 מיליון השנה, ובשנה הבאה נחליט לפי ההתקדמות וההתפתחות. שלמה בניזרי (ש"ס): - - - השר יצחק כהן: כן. סך כל התקציב הוא 103 מיליון, והשנה, ב-2007, יוצאו 20 מיליון מזה. נחליט לקראת סוף השנה, בהתאם להתקדמות וביצוע התוכניות, מה יהיה מתוך זה התקציב לשנה הבאה. אני מקווה שלמספר שנים מועט, כי הפרויקט שם ענק, וזה לא דבר פשוט, לרבות סמבוסקי, דרך אגב. אני מאוד מקווה שהמאמצים שלך ושלנו ושל עוד הרבה אנשים טובים יישאו פרי וכבר נשאו פרי. הקצאת 103 המיליון זה דבר חשוב מאוד. ההוצאה של 2007, סך הכול 20 מיליון, זה דבר חשוב מאין כמוהו. אנחנו מתחילים ויש תוכניות ויוצאים לדרך. אני מאוד מקווה שסוף-סוף המקום הקדוש הזה יגיע למצב שהוא ראוי להיות בו. תודה רבה. תודה רבה למציע. היו"ר קולט אביטל: אתה מציע להסתפק בתשובה? השר יצחק כהן: אני מציע להסתפק בתשובה, אבל נבצע מעקב אחר ביצוע התוכניות. היו"ר קולט אביטל: האם מקובל עליך? שלמה בניזרי (ש"ס): בוודאי. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אם כך, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"ז בשבט התשס"ז, 5 בפברואר 2007, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 17:30.