קטע מדברי הכנסת

קריאות: עוד פעם שינו את סדר-היום? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - היו"ר קולט אביטל: זה סדר-היום שקיבלתי, חבר הכנסת אורלב. מזכיר הכנסת, בבקשה. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): זבולון, חשבתי שבעניין מצבה הקשה של העיר לוד אתה תלך אתי, אז בוא. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת אורלב, אני קיבלתי את סדר-היום כך, והוא שונה כדי לאפשר לחבר הכנסת מרציאנו להשתתף בלוויה. ובכן, זה המצב, אני מקווה שאתה תתחשב בזה. אני אתחיל להפעיל את השעון מההתחלה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): שיזכה לנסוע רק לשמחות. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): גברתי היושבת-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, אדוני שר הפנים, אני מודה לך על שהגעת באופן אישי על מנת להקשיב להצעה הדחופה לסדר-היום. נמצאים אתנו גם אורחים מהעיר לוד, חברים מהתנועה לאיכות השלטון שעושים עבודה למען איכויות השלטון בעיר לוד. ברוכים הבאים. כולנו חזינו בערב שבת בדאגה בכתבה ששודרה במשך 40 דקות, על-ידי חיים ריבלין, כתבה קשה שאני, כבן העיר לוד, תושב העיר לוד, התקשיתי באותו לילה להירדם ולחשוב שאני באמת חי בעיר כזאת. העיר לוד, עיר במרכז הארץ, עשר דקות מתל-אביב, חצי שעה מירושלים, עיר שכולנו, מכל סיעות הבית, דתיים וחילונים, אחרי הכתבה הזאת מגיעים למסקנה, כמעט תמימי דעים - ופגשתי כאן את חברי חברי הכנסת ביום שני, וחלקם אמרו לי: תגיד, יורם, איך אתה חי בעיר הזאת? ואני שואל אותך, אדוני השר: איזו ועדת חקירה צריכה להיות יותר מאשר מראה העיניים של הכתבה, שכל עם ישראל ראה אותה. מה עוד צריך להיעשות במדינת ישראל כדי להביא תקווה לעיר? ואני אומר לך, אדוני, אנשים שנמצאים שם, חלקם נמצאים מתוך אהבה אמיתית וציונות אמיתית, מתוך אהבה לעיר. אנשים שקנו את ביתם ב-120,000 דולר. הבדיחה בעיר היום, אדוני השר, שמוכרים סלון פלוס דירה למכירה. הבתים שם עולים היום - אנשים שקנו ב-120,000 דולר ברמת-אשכול ובחשמונאים מוכרים דירות ב-15,000 דולר. אמרו לנו בוועדת הפנים: היתה הצלחה בתוכנית ההבראה, אלא מה? שכחו שרק בשבוע שעבר ניתקו את החשמל בעיריית לוד, משום שהעירייה לא שילמה את חובה לחברת החשמל. שכחו שלפני חודש ניתקו לתושבי העיר לוד את אספקת המים משום שלא שילמו ל"מקורות". מספרים לנו במספרים כל הזמן על הצלחת תוכנית ההבראה. אם זה ההישג היחיד שלהם, אדוני שר הפנים, אני אומר לך שמלבד החשב המלווה שאולי מטעה אתכם, אף אחד לא חושב שתוכנית ההבראה שם הצליחה. בעיר הזאת חיים אנשים, אדוני, שמאוד רוצים להמשיך לגור שם. אבל במצב העניינים הנוכחי ובהנהלת העיר הנוכחית ובתפקוד ראש העיר, אי-אפשר להמשיך לחיות בה אפילו לא עוד שעה אחת. אני יודע, אדוני, שחידשת את ועדת החקירה, שהיא אמורה להגיש לך מסקנות. ועדת חקירה אחת כבר קבעה שצריך למנות ועדה קרואה לעיר ולפזר את המועצה. אני אומר לך, אדוני, בשמם של 70,000 תושבי העיר לוד – כדי להביא מזור, להפסיק את כל ההשתוללות בעיר, שבה אנשים איבדו גם את הביטחון האישי, ואתה מכיר את זה מקרוב, אני אומר לך: אנא ממך, בשמם של תושבי העיר, עשה הכול כדי להביא מישהו מבחוץ, שיעמוד בראש ועדה קרואה וינהל את העיר הזאת בלי שום שיקולים פוליטיים, רק מתוך אינטרס אחד, והוא טובת העיר והתושבים שלה. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אדוני השר, בבקשה. שר הפנים רוני בר-און: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מצבה הקשה מאוד של העיר לוד מוכר היטב לי ולצוות המקצועי במשרד הפנים, ואנחנו מכירים את הבעייתיות של לוד לא מהיום ולא מאתמול. הרבה פעמים, דברים שנאמרים כאן מן הדוכן נאמרים בלהט ומתוך שכנוע פנימי ומתוך כאב אמיתי, אבל כשאני שומע פה את ידידי חבר הכנסת מרציאנו מדבר על העיר לוד, אז זה לא פרפראזה להגיד שהוא באמת מדבר מדם לבו. איך אני יודע? כי חבר הכנסת מרציאנו מדבר אתי על העיר לוד כל פעם שהוא פוגש אותי, בכל מקום, גם כשהפגישה היא מקרית, ובעיקר כשהפגישות הן לא מקריות, זאת אומרת שהוא אורב לי ומחכה לי ובא אלי ועושה את מלאכתו נאמנה כשליח ציבור של העיר לוד. הוא כואב את כאבה, הוא בוכה את בכיה, הוא קורע את הקריעה שלה, כי הוא בא מהמקום הזה, הוא חוזר אל המקום הזה, ומן הסתם כפרנס של הציבור בעיר לוד הטענות באות אליו והוא צריך להשמיע אותן הלאה. אומנם ראיתי את הכתבה בווידיאו, והיא כתבה קשה – קשה מאוד – ארוכה, כואבת, ופשוט מציגה תמונה בלתי אפשרית. אבל, חבר הכנסת מרציאנו, הרי אתה כמחוקק, בוודאי כיושב-ראש הסיעה השנייה בגודלה בבית, יודע שבמדינת חוק אפשר להסתייע במה ששומעים ורואים בתקשורת, אבל אי-אפשר להתנהל באופן סטטוטורי על-פי סרטים של הטלוויזיה. והבעיות של הפורמליסטיקה, הבעיות של דרישת החוק הן כאלה שלפעמים גוזלות זמן יקר וגורמות אולי כאבי-לב לתושבים שמחכים כבר לפתרון, ולפעמים גם ההתמהמהות הפרוצדורלית, הפורמליסטית, עולה עוד כסף, אבל היא דרושה כדי לתת את הפתרון. אם נקבל החלטות לפי סרט טלוויזיה, או נקבל החלטות שלא בהתאם לקבוע בחוק – אתה יודע שההחלטות האלה יועמדו במבחן בג"ץ על-ידי כאלה ואחרים, מצד זה ומצד אחר, והמהלך המשפטי, שגם הוא צורך זמן וטעון בירור, יהיה גם הוא לרועץ לפתרון הבעיות של העיר לוד. לכן, אני מעדיף – גם אם אני יודע שהפתרון מתמהמה – לפעול מילימטר אחרי מילימטר על-פי הקבוע בחוק, כדי שהתהליך, כדי שהתוצאה הסופית של התהליך תהיה כזאת שלא יהיה אפשר או יהיה בלתי נמנע או בלתי אפשרי לתקוף אותה בבג"ץ. ולמרבית הצער, אנחנו פה בבעיה. לוד נראית כפי שהיא נראית לא מהיום ולא מאתמול, והסיבובים הם סיבובים היסטוריים כמעט. וכבר היתה ועדת חקירה בלוד, וכבר הוקמה לעיר ועדה קרואה, וכבר מונה יושב-ראש ועדה קרואה, וגם הניסיון הזה נכשל, ואחר כך שוב היו בחירות, ושוב לא באו תוצאות טובות לעיר לוד. לכן, צריך - אני לפחות חושב, שכדי להביא את הפתרון צריך להתנהל לפי הספר ולהאיץ את התהליך. ואני רוצה להגיד בדיוק מה המצב. בשנת 2004 הקים משרד הפנים ועדת חקירה בעיר לוד במטרה לבחון את תפקוד העירייה ואת תפקוד ראש העיר. הוועדה הגישה את המסקנות שלה, שעיקרן היה המלצה להעביר את ראש העירייה ואת המועצה מכהונתם ולמנות ועדה מקצועית לנהל את העיר לפרק זמן קצוב, על מנת לממש תוכנית הבראה לרשות. המסקנות של אותה ועדת חקירה הוגשו באוגוסט 2004, ושר הפנים דאז החליט שלא ליישם את ההמלצות. אתה שואל אותי למה, התשובה היא: אני לא יודע. כאשר נכנסתי לתפקידי בחודש מאי האחרון, התחילו להציג לי את הבעיות שיש בעיר לוד – גם אתה. ידעתי שיש מסקנות של ועדת חקירה – שהן כמעט בנות שנתיים – וביקשתי מהיועץ המשפטי לחוות את דעתו אם אני יכול לעשות שימוש בהמלצות אותה ועדה. היועץ המשפטי של המשרד קבע, כי לאור העובדה שחלפו שנתיים מאז הוגשו המלצות הוועדה, ועל רקע שינויים בדרך התנהלותה של ראשות העירייה – באותו עניין שאתה מדבר עליו, תוכנית ההבראה; זאת אומרת, בהיבט הכספי יכול להיות שהיו שם תוצאות טובות, אבל אתה ואני יודעים שבהיבט של השירות לציבור, המחיר של הקיצוצים הכספיים, לא מי יודע מה הביאו תוצאות יפות - - - נאדיה חילו (העבודה-מימד): - - - שר הפנים רוני בר-און: - - - אסר עלי היועץ המשפטי של המשרד - - - יורם מרציאנו (העבודה-מימד): הערה. עד כדי כך תוכנית ההבראה הצליחה, שאפילו מתים בעיר לוד לא קוברים כי לא מצליחים להעביר את הכסף - - - הכול קרה שם. אפילו - - - שר הפנים רוני בר-און: חבר הכנסת מרציאנו, שמעת ממני - - - יורם מרציאנו (העבודה-מימד): - - - בדיחה שתוכנית ההבראה הצליחה. בואו נחליט כולנו שהיא בדיחה גרועה. בדיחה גרועה. שר הפנים רוני בר-און: שמעת ממני שגם אם מבחינה כספית אין סוג הטענות שחשבו שיהיו כלפי ראשות העיר, כלפי הנהלת העיר – המחיר שהתושבים משלמים הוא מחיר שהם לא צריכים לשלם. שנינו יודעים את זה. כך או כך, מכיוון שבחלוף שנתיים לא אפשרה לי חוות הדעת ליישם את המלצות הוועדה, החלטתי להקים ועדת חקירה שתגיש מסקנות מעודכנות. כיוון שרציתי לחסוך זמן, מינינו את אותה ועדת חקירה, בראשות עוזי וקסלר, שהוא איש שידיו רב לו בשלטון המוניציפלי; חבר בוועדה עורך-דין אחז בן-ארי, עורך-הדין של עיריית תל-אביב, היועץ המשפטי של עיריית תל-אביב, והוועדה התנהלה. שר הפנים לא יכול לקבל החלטות בעניין ועדה קרואה, בעניין הדחת הנהלת עיר, בעניין הדחת ראש רשות, בלי המלצות של ועדת חקירה. ועדת החקירה, תכליתה להעמיד בפני השר תשתית עובדתית אשר תיתן אפשרות לקבל החלטה מושכלת, בהתאם לכללי המשפט המינהלי, בכל השאלות הנוגעות לתפקוד ראש העיר ומועצת העיר. בחודש אוקטובר מונתה אפוא ועדת חקירה חדשה. באמצע חודש דצמבר התפטר יושב-ראש ועדת החקירה, ומייד אחר כך מינינו לעמוד בראש ועדת החקירה יושב-ראש חדש, את מר דוד חרמש – איש שכיהן כמנכ"ל "אל על", כמנכ"ל "עמידר" ובעוד שורה של תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי. ההוראה לוועדה היתה להתחיל מהמקום שבו נמצאה הוועדה שהונהגה על-ידי עוזי וקסלר. אני הוריתי לוועדה שתעשה כל אשר לאל-ידה כדי שתוכל להניח על שולחני המלצות עד סוף חודש זה. אני יודע שגם אתה, חבר הכנסת מרציאנו, אמור להופיע בפני ועדת החקירה הזאת. אין לי שום ספק שתיתן בפניה את התמונה, כפי שאתה מכיר אותה ויודע אותה, ומי כמוך טוב יודע את הקורות בעיר לוד. חיים כץ (הליכוד): תן לו ללכת ללוויה. שר הפנים רוני בר-און: כשתהיינה המלצות ועדת החקירה בפני, אני אנקוט את כל האמצעים שיתבקשו מן ההמלצות האלה ובמהירות האפשרית. היו"ר קולט אביטל: מה מציע אדוני השר? שר הפנים רוני בר-און: האמת שאני לא יודע מה להציע. דנו בזה כבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה. עוד פעם נדון בזה ונדון בזה במליאה? יכול להיות שזה יהיה אטריות קרות או אפיקומן אחרי הפסח. אם חבר הכנסת מרציאנו מסתפק במה שאני אומר, אני אשמח. היו"ר קולט אביטל: אתה מסתפק? יורם מרציאנו (העבודה-מימד): גברתי, הייתי מסתפק בתשובה, אם לא הייתי נתון בסד מבחינת הזמן שנותר להקמת ועדה קרואה בעיר לוד. עד כמה שידוע לי, בחירות בעיר לוד אמורות להיערך בפברואר 2008. זה אומר שאם עד 5 בפברואר לא תמונה ועדה קרואה לעיר לוד, ב-6 בפברואר כבר אי-אפשר למנות ועדה קרואה. אנחנו נתונים בסד של לוחות זמנים ממש צפופים. שר הפנים רוני בר-און: ברמת העיקרון, חבר הכנסת מרציאנו צודק, אבל גם לזה יש פתרון: א. האצתי בוועדה להניח את המסקנות, כפי שאמרתי, עד סוף החודש. אבל אם לא יהיו מסקנות ואם נתאחר, הפתרון קיים. אפשר בצו לדחות את הבחירות, ואז זה לא נופל בתוך השנה. אמרתי שאפשר, אבל לא מה שאמרתי זה מה שיהיה. אני חושב שקיבלת רמז מספיק דק. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אני אהיה מוכן להסתפק בתשובה הזאת של השר ולחכות למסקנות בסוף החודש. הרי אנחנו נוכל להגיע לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אם נראה שהמסקנות לא מספקות אותנו. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה.