קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום יישום תוכנית יום לימודים ארוך בבתי-הספר במגזר הערבי היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 2171: יישום תוכנית יום לימודים ארוך בבתי-הספר במגזר הערבי. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אין ספק שהחינוך הוא הכלי המרכזי לשינוי חברתי. אין ספק גם, ולפי הניסיון הבין-לאומי, שהישגים ושינויים בחינוך ומהפכות בחינוך אפשר להשיג בזמן קצר יחסית להישגים אחרים. פיתוח כלכלי לוקח זמן. בחינוך, לפי הניסיון הבין-לאומי וגם לפי הניסיון בארץ, אפילו בארצות מתפתחות ומפותחת, אם יש תוכנית רצינית לקידום החינוך, אפשר להגיע להישגים אפילו בזמן קדנציה של שר חינוך מכהן. היו דברים מעולם. זה היה בצפון-אירלנד, זה היה באמריקה, וזה היה במצרים כבר בשנות ה-30, כשעשו תוכנית חינוך והיתה מהפכה בחינוך. לכן, ההשקעה בחינוך היא גם - - - ראובן ריבלין (הליכוד): - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): תוכנית חומש. שרת החינוך אמרה שהיא מתנגדת לתוכנית דברת גם בעת פרסומה וגם לאחר מכן. גם אני התנגדתי לתוכנית דברת. אבל אז היתה לה ביקורת קשה על תוכנית דברת. אני זוכר טוב מאוד. את רוצה שאני אשחזר את ההתנגדות שלך? שרת החינוך יולי תמיר: - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): תני לי. יכול להיות שאת תשמחי על מה שאני הולך להגיד, כי אני הולך - - - שרת החינוך יולי תמיר: - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): בסדר. שרת החינוך יולי תמיר: אם לא אכפת לך, אני אגיד את זה אחר כך. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מאה אחוז. מה שאני רוצה להגיד הוא שאת לא אמרת שתוכנית דברת נכנסה למגירה, למדף, למרות החגיגות, ואין תוכנית אחרת. אומנם יש צעדים שהשרה מודיעה עליהם ועל רצון וכו', אבל אין תוכנית אחרת. אני תובע משרת החינוך: לא צריך לעשות מחקרים כמו דברת, כי החומר ישנו, והאבחון של הבעיות, דברת עשה אותו בצורה סבירה יחסית. רק הפתרונות היו בעייתיים בכמה היבטים. אחד הדברים החיוביים בתוכנית דברת היה הדגש ביום חינוך ארוך. אין ספק שליום חינוך ארוך יש תרומה עצומה, במיוחד ביישובים שבהם המצב הסוציו-אקונומי נמוך. אבל את יודעת והמנכ"לית לשעבר יודעת וחברי הכנסת יודעים, שיום חינוך ארוך הוא לא רק הכרזה והוא לא רק לתת משרות למורים, כדי לכסות את השעות הנוספות שיש ביום חינוך ארוך. זה לא יום חינוך ארוך. יום חינוך ארוך אומר: הכנת תשתיות, כדי שבית-הספר יתאים ליום חינוך ארוך, הכנת תוכניות ליום חינוך ארוך, הכנסת מערך מלווה כמו מתנ"סים ומועדוני נוער והכשרת מורים וצוותים לעניין הזה של יום חינוך ארוך. יום חינוך ארוך הוא לא מתן עוד שעות של מתמטיקה וכו', אלא הוא עובד במתכונת שונה. לזה יש טעם. זה לא עוד מאותו דבר, אלא הוא צריך לתרום בשעות הנוספות שניתנות לתלמידים תרומה איכותית, כמו טיפול אישי בתלמידים שמתקשים במקצועות מסוימים, כמו תוכניות העשרה בנושאים שלא נמצאים בתוכנית הרגילה. יש הרבה מה להוסיף. המצב הקשה ביותר מבחינת יום חינוך ארוך – אף שאנחנו תבענו, הפגנו וצעקנו שאנחנו רוצים יום חינוך ארוך לבתי-ספר ערביים, יש בעיה. סיירתי עם חברי הסיעה שלנו בבתי-ספר באזור הגליל ונפגשנו עם ועדי הורים, מורים ומנהלים, ומצאנו מציאות עגומה, שהגיעה עד כדי כך שהורים אומרים: יש לנו בעיה קשה עם יום חינוך ארוך, ולא כיוון שלא רוצים אותו. רוצים אותו. מהתוספת הזאת אנחנו לא קוטפים את הפירות. התלמידים נשארים בשעות אחר-הצהריים בלי תשתיות מתאימות, ובבתי-הספר אין המינימום שבמינימום. משרד החינוך - אני לא יודע, ואולי השרה תאיר את עינינו - לא קבע סטנדרטים א', ב' וג' שלמען יום חינוך ארוך צריכים להתקיים בבית-ספר מבחינת תשתיות - פינת משחקים, אולם - ובזמן דברת דיברו על פינה לכל מורה. אנחנו לא שמענו על תוכניות ספציפיות לבתי-ספר ערביים, על הכשרה רצינית של מורים ועל הכנסת מערך מלווה. לכן, אפילו שהשרה החליטה את ההחלטה הברוכה, שאני מברך אותה עליה, להכניס יום חינוך ארוך, את הברכות של יום חינוך אנחנו לא קוטפים. לכן, אני חושב שצריך משרד החינוך - אני לא יודע אם יש עד עכשיו בקרה - לעשות בקרה על יישום יום חינוך ארוך, על יישום יום חינוך ארוך גם מבחינת מנות חמות. מאחד מבתי-הספר בצפון, גני-ילדים, התקשרו אלי הורים ואמרו לי שלבית-הספר, לגן-הילדים, מביאים אוכל בסירים - וזה לא לפי התקנון, כי אלה צריכות להיות מנות סגורות - מחלקים זאת בצלחות חד-פעמיות ורוחצים את הצלחות החד-פעמיות ומשתמשים בהן עוד פעם עוד ופעם. לא לזה התכוון המשורר. אני לא חושב שמי שהגה ותמך ברעיון של יום חינוך ארוך חשב ליישם אותו בשיטה כזאת. בקיצור, לעניין יום חינוך ארוך אני חושב שצריכה להיות בקרה, רשימה של בעיות וטיפול בהן ופתרונות ספציפיים. בתקציב משרד החינוך אנחנו לא רואים את זה. גברתי, היום שמעתי מספר שהדהים אותי. חבר הכנסת ריבלין, תקשיב: 45,000 שקלים הוא כל התקציב של יוזמות בבתי-ספר ערביים. בקדנציה שעברה זה היה מיליוני שקלים. גורמים מוסמכים במשרד החינוך מסרו לי את זה. 517 בתי-הספר הערביים – 45,000 שקל, שזה 800 שקל לבית-ספר ליוזמות חינוכיות. ראובן ריבלין (הליכוד): לבית-ספר אחד? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לכל בתי-הספר זה התקציב. רונית תירוש (קדימה): - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני אומר לכם, ואני אחראי למלים שלי. את המספר אני לא ממציא. שמעתי אותו מגורמים מוסמכים במשרד החינוך. השרה תבדוק. אשמח אם היא תבוא ותצהיר כאן שזה לא 45,000 שקל אלא 4.5 מיליוני שקלים. אני אוריד בפניה את הכובע שאין לי. לא מספיק לטפל רק ביום חינוך ארוך. אני קורא לשרה: יש לך ביקורת על תוכנית דברת? גם לי יש ביקורת. אני מציע שהשרה תציג בפני הכנסת את התוכנית שלה, תוכנית חומש, תוכנית ארבע-שנתית, לשינוי בחינוך. גברתי השרה, אם ממשיכים מה שקיים עכשיו, אם לא עושים מהפכה בחינוך, ולא כמו דברת - אני לא רוצה עכשיו רשימת בעיות - אם לא תבוא לכאן מהפכה מתוקצבת, מצב החינוך רק יידרדר. אין מהפכות חינם. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. כבוד השרה יולי תמיר, בבקשה. שרת החינוך יולי תמיר: זה לא נכון. - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זה פקיד בכיר. שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת זחאלקה, תרשה לי רגע להאיר את עיניך, קודם כול. נתחיל מעניין ההקצאות למגזר הערבי, אחר כך לגבי יום חינוך ארוך, ובסוף לתוכנית. קודם כול, לגבי הקצאות למגזר הערבי. ההקצאות למגזר הערבי – ואני מוכנה לתת לך את סך כל ההקצאות – לא מתחלקות על-פי הסעיפים שאתה הגדרת. אני אתן לך דוגמה כדי שתבין עד כמה אבסורדי מה שאמרת עכשיו. בתוך המפעל הכי גדול שאנחנו עושים היום של יזמות – והוא בתי-ספר שוחרי שינוי – כ-35% מבתי-הספר הם בתי-ספר במגזרים הלא-יהודיים, וכל בית-ספר כזה מקבל קרוב ל-150,000 שקל. כאן אני מדברת רק על פרויקט אחד. בכל פרויקט שנעשה בעת האחרונה – אם הצטיידות גנים, אם קידום מדע, אם קידום קריאה, אם פיצול כיתות – הנתח של המגזר הערבי גדול מהנתח שלו באוכלוסייה. אם באזורי הצפון והדרום, למשל, שיעור האוכלוסייה של המגזר הערבי הוא כ-47%, הנתח הוא כ-55% מהתקציב. שלא יטעו אותך. בספר התקציב של משרד החינוך יש 800 סעיפים. אם מעבירים כסף מסעיף לסעיף, או מתקנה לתקנה, זה לא מעיד על ההשקעה. ההשקעה במגזר הערבי נעשית בכל תחום של המשרד. דרך אגב, אני חושבת שהמגזר הערבי תמיד נפגע מזה שהוא רצה שיהיה לו סעיף לערבים, ואני אומרת אותו דבר למגזרים אחרים, כי כל מה שאנחנו עושים היום, כיוון שהוא מוטה על-פי משקל סוציו-אקונומי, מיטיב עם הערבים – לא מסיבות טובות; בגלל הקושי הכלכלי של המגזר הערבי. אבל כשמקצים כסף לסעיף לערבים – שם זה סגור, ושם זה גם לא נפרץ. כשאתה מחלק את תקציב המשרד כולו על-פי קריטריונים סוציו-אקונומיים, המגזר הערבי יוצא נשכר, ולפי דעתי זו גם הדרך הצודקת, גם הנכונה וגם היעילה לעשות את הדברים. זה באשר לטענה שאולי תת-סעיף כזה או אחר – זה הסכום שנמצא בו, אבל הוא לא מעיד על הכסף שמושקע לא בבתי-הספר הערביים, לא ביזמות במגזר הערבי, לא בשינוי במגזר הערבי, לא בטיפוח במגזר הערבי. פשוט, אין הנתון הזה מעיד על שום דבר כולל, ואני שוב אומרת לך: אתה מוזמן לבדוק את ההשקעה הכוללת במגזר – אם בתוכנית הצפון, אם בתוכנית הדרום ואם בתוכניות אחרות, כמו שהזכרתי: בתי-ספר שוחרי שינוי, או כל תחום אחר שאנחנו עוסקים בו היום. שנית, יום לימודים ארוך הוא שאלה סבוכה; זה נכון, יש ויכוח על השאלה. דרך אגב, גם בשאלת יום לימודים ארוך, רק שיהיה ברור שהמגזר הערבי מקבל את הנתח שלו ביום לימודים ארוך כמו כל מגזר בחברה הישראלית. אבל, יש בעיה קשה של תשתיות, וזו שאלה קשה, שגם אני מתחבטת בה. האם להגיד: קודם נחכה שיבנו את כל בתי-הספר מחדש, והתשתיות ייבנו, ותהיה רווחה ותהיה פינת ספרייה ופינת קריאה ופינה למורים; וזה ייקח פרק זמן לא קטן, כי אתה יודע שזאת העלות הגדולה ביותר שאין למשרד היום אפשרות לתקצב אותה, ואז לא יהיה במגזר הערבי יום לימודים ארוך - או להתחיל ולעשות בהדרגה. ואני, מתוך היכרות עם השטח, אומרת לך: יש מקומות, דרך אגב גם במגזר היהודי, שאוהבים את זה יותר, אוהבים את זה פחות; בסופו של דבר, יום לימודים ארוך נותן יותר ממה שהוא גורע. לגבי העניין של ההחלה בגנים – חוק ההזנה לא חל על הגנים. מי שעושה את זה, עושה את זה באופן פרטי, זה לא שייך. חוק ההזנה – שאכן לא מאפשר להביא, לא בסירים ולא בכלים חד-פעמיים - לא חל על הגנים, ולכן מה שאתה מכיר זה אולי פרויקט פרטי, הוא לא פרויקט ממלכתי. הפרויקט הממלכתי מתחיל מכיתה א'. לגבי תוכנית. הצגתי, כפי שאמרתי קודם, עם כניסתי לתפקיד, תוכנית כוללת לראש הממשלה. היא גם הוצגה בוועדת החינוך, היא גם הוצגה בממשלה. אנחנו עושים עכשיו שלב מתקדם של התוכנית הזאת, כי אנחנו מכניסים אליה את הדברים שכבר נעשו ואת הדברים שאנחנו חושבים שצריכים להיעשות מייד. אני אשמח – אם תרצה – בעוד כשבועיים, שלושה שבועות, נסיים את השלב הזה של העדכון. אתה יכול לקבל את מה שהצגנו ביוני כבר היום; אתה יכול לקבל את מה שנציג בעוד כחודש – בעוד כחודש. הבעיה שלנו היא לא תוכניות. הבעיה שלנו, כמו שאמרתי קודם, היא החלטה ממשלתית שמקצים לחינוך מיליארדים. ומכאן אנחנו חוזרים לדיון הקודם, שביקשתי שראש הממשלה ושר האוצר יהיו נוכחים בו, כדי שנוכל להתקדם ולא להגיד כל הזמן את אותו דבר. נדמה לי שכולנו מסכימים: צריך להשקיע כסף בחינוך, רק מה לעשות ופנקס הצ'קים הוא לא בכיס שלי, אלא בכיס של מישהו אחר. אז אם נשכנע פה כולנו ביחד במליאה, והמליאה תצביע כאיש אחד על כך שחינוך קודם לכל דבר אחר במדינת ישראל – אולי מכאן תבוא הגאולה. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. הצעת השרה - למליאה. אתה מסכים? ראובן ריבלין (הליכוד): אתה רוצה ועדה - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אם היא הציעה מליאה, למה אני אתנגד? שרת החינוך יולי תמיר: כשיהיה דיון במליאה - - - באותו דיון עצמו נכניס גם את עניין - - - ראובן ריבלין (הליכוד): צריך לצרף אותו לדיון הקודם; לאחד אותו עם הדיון הקודם. היו"ר יצחק זיו: בעד זה למליאה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 6 נגד – אין נמנעים - אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 6, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצעה אושרה, הנושא עובר למליאה, בצירוף ההצעות הקודמות. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): סליחה, הצבעתי במקומו של חבר הכנסת הרב יצחק לוי. היו"ר יצחק זיו: חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י' בשבט התשס"ז, 29 בינואר 2007, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 18:06.