קטע מדברי הכנסת

DOC 3,915 תווים המסמך המקורי ↗
הצעה לסדר-היום חילול קברי בני אהרן הכוהן וחילול קברי ערבים בתגובה היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 2204 בנושא: חילול קברי בני אהרן הכוהן וחילול קברי ערבים בתגובה - של חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מעלה את נושא חילול קברי בני אהרן, אבל כדאי לתת קודם כול מושג מי היו בני אהרן: לאהרן הכוהן היו ארבעה בנים – נדב, אביהוא, אלעזר ואיתמר. הם היו הכוהנים הגדולים בתקופה שבה עם ישראל יצא ממצרים. הכוהנים המשוחים הראשונים היו בני אהרן. הם קבורים בכפר עוורתא ליד העיר שכם. מדוע מעלים את זה? למה זה כל כך חשוב? יש כאן מין תחיית המתים, שהמתים מעוררים את החיים, וחלילה וחס הנושא הזה עלול לגלוש לעימות מיותר בין החיים, ולא זאת המטרה. צריך לזכור שכאשר קבוצות של יהודים מבקשות לבוא ולהתפלל במקום, זה נעשה קודם כול בתיאום עם הצבא. בשבוע שעבר הלכו להתפלל שם כ-1,500 איש, וכאשר הגיעו לקברים ראו לתדהמתם שהמצבות העתיקות מחוללות. יש טענה קשה שבמשך שלוש שנים יש שם חילול של קברים. אני רוצה להזכיר לכולם שלא מדובר בסתם מצבות עתיקות. מעבר לנושא ההיסטורי בכל הקשור לקברים האלה, יש כאן עניין של עתיקות, וחובה לשמר את המקומות האלה. אגב, כשאנחנו מדברים על ניתוץ מצבות, יש אלמנט אנטישמי בצדו, ואני רוצה לומר לחברי הכנסת שאולי אינם יודעים שזה קיים בעוד מקומות – תהיה הצעה נוספת של חברי חבר הכנסת הרב בניזרי בנושא ניתוץ הקברים בהר-הזיתים, ואתמול נותץ גם הקבר של ישי אבי דוד בעיר חברון, ממש מול מערת המכפלה. שלמה המלך אומר: משבח אני את המתים שכבר מתו מהחיים. ברור שהמתים מתו מהחיים; הם כבר לא בין החיים. אז למה צריך לומר "שכבר מתו מהחיים"? אני רוצה להציג את הפירוש הפשטי שלו, שהוא כזה: כשהמת מסתלק ולא נמצא בין החיים, צריך ללמוד מהמת, ממעשיו או מההיסטוריה. כשאנחנו רואים שקבריהם של מתים מחוללים, אנחנו החיים צריכים להסיק את המסקנות ולראות את ההשלכות העתידיות עלינו. אני רוצה להזכיר לכולם מה קרה כאשר ברחנו מעזה. ברחנו. פשוט ברחנו. היתה הבטחה שישמרו את בתי-הכנסת שם ואת הקברים, ואנחנו יודעים ועדים – והראו את זה בכל רשתות התקשורת והטלוויזיה – איך שבתי-כנסת נשרפים. אנחנו צריכים להבין: כל מקום שמדינת ישראל תעזוב אותו או תיסוג ממנו, יהיה בו חילול הקודש וחילול העתיקות של עם ישראל. מעבר לזה, יש גם רצון לטשטש את ההיסטוריה היהודית במקומות מסוימים. זה קיים אפילו בהר-הבית. גם היום בהר-הבית המוסלמים עושים את הכול עם כל הארכיאולוגיה שלנו ועם כל ההוכחות ההיסטוריות לכך שהיה שם בית-המקדש הראשון ובית-המקדש השני, ודברים עדיין כתובים בלשון ארמית ועברית עתיקה – אנחנו רואים שם כיתובים היסטוריים של עם ישראל – ומנסים לנתץ ולהרוס כל אחיזה או שבריר של אחיזה שלנו במקומות האלה. לכן הנושא הזה חשוב – גם ברמה ההיסטורית אבל בוודאי ובוודאי כשאנחנו רואים שיש כאן חילול של קברי ישראל ושל גדולי ישראל, שהם גדולי האומה של עם ישראל. מעבר לכך, אדוני היושב-ראש, צריך לזכור: כשבאים יהודים להתפלל במקום, הם משמרים את ההיסטוריה של העם היהודי שם ומזכירים את הקשר ההיסטורי שלנו למקום, כמו בקבר יוסף הצדיק. כשצה"ל נסוג מהמקום, ראינו שלאחר כמה ימים חולל קברו של יוסף הצדיק. לכן אני בוודאי חושב שכפי שמצפים מאתנו לשמור ולשמר – ובוודאי גם אנחנו חייבים לכבד קברים של מוסלמים ושל כל העדות האחרות – גם חובת המוסלמים לדעת שהם צריכים לשמר באותה מידה, ואפילו להיזהר יותר דווקא בגלל שזה נמצא בכפרים שלהם, כשיש להם יותר שליטה במקומות האלה. אני רוצה להעיר ולהתריע שלא יהיה מצב שהדבר הזה יהפוך לעימות בין פלסטינים ליהודים מתפללים, שלדעתי הוא דבר מיותר לחלוטין. לכן אני פונה גם לצבא וגם לכוחות הביטחון שמלווים בדרך כלל את המתפללים שם, שיגיעו לסיכום ולהבנה כלשהם בין תושבי הכפר לבין המתפללים, שכל רצונם הוא להתפלל ולא מעבר לכך. אני מקווה שזה ייעשה. תודה, אדוני. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. כבוד השר שלום שמחון בשם שר הביטחון. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת הנכבד, אני משיב כאן בשם סגן שר הביטחון אפרים סנה. הפרשה עדיין בבדיקה של אלוף פיקוד המרכז. דיווח לוועדת החוץ והביטחון יימסר על-ידי שר הביטחון או סגנו בסיום הבדיקה. תודה. היו"ר יצחק זיו: מקובל? נסים זאב (ש"ס): כן. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 8 נגד - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 8. נגד – אין, נמנעים – אין. ההצעה אושרה ועוברת לוועדת החוץ והביטחון.