קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום דוח משבר האקלים של האו"ם היו"ר יצחק אהרונוביץ: הנושא הבא: דוח משבר האקלים של האו"ם - הצעה לסדר-היום שמספרה 2327. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. ישיב השר להגנת הסביבה שנמצא אתנו. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, בשבוע שעבר פורסמה הערכת המצב הרביעית של ה-IPCC - Intergovernmental Panel on Climate Change - פורום מרשים של מדענים בנושא משבר האקלים ששותפים בו 2,400 מדענים מכל רחבי העולם. הערכת המצב הרביעית היא מסמך חשוב, שצריך להיות על שולחנם של כל מקבלי ההחלטות ולהשפיע על החלטותיהם. הערכת המצב הרביעית מסיימת את הוויכוח שהתנהל סביב משבר האקלים. התמונה היום ברורה לחלוטין, קשה, מדאיגה ומחייבת פעולה. לא תמיד התמונה היתה ברורה. עוד בשנות ה-80 - זה נראה לנו כאילו זה היה לפני שנות דור - היה ויכוח בשאלה: האם בכלל יש משבר אקלים? האם האטמוספירה של כדור-הארץ מתחממת? זה נראה לנו קצת דמיוני שהיה ויכוח רציני בשאלה הזאת, וזה היה לא כל כך מזמן. היו אז טענות שאנחנו איננו מדברים על דפוס של התחממות, אלא שיש איזו תופעה מחזורית - פעם הטמפרטורה עולה ופעם היא יורדת - ולכן אין סיבה לדאוג. מאז התמונה הובהרה לחלוטין. אנחנו בעיצומו של שינוי דרמטי. התמונה לא רק דרמטית אלא גם רוחבית. אנחנו מדברים על שינוי ברור, נצפה, עובדות - לא תחזיות - בטמפרטורה הממוצעת, גם מעל האוקיינוסים וגם מעל היבשות. אנחנו מדברים על שינוי דרמטי בדפוס המשקעים באזורים שונים של כדור-הארץ. אנחנו מדברים על עלייה דרמטית בטמפרטורה הממוצעת. הטמפרטורה הממוצעת של כדור-הארץ היום גבוהה הרבה יותר מאשר בכל זמן אחר ב-140 השנים האחרונות - זו התקופה שאנחנו מודדים טמפרטורה באמצעות מכשירים. הטמפרטורה גבוהה יותר גם ממה שהיתה ב-10,000 השנים האחרונות. שנות ה-90 רשומות כעשור החם ביותר בהיסטוריה. העשור הנוכחי ישבור את השיא - זה ברור לנו כבר עכשיו. כשאנחנו מדברים על עלייה של הטמפרטורה הממוצעת אנחנו לא מדברים על עניין של נוחות. אנחנו מדברים על חיים ומוות. בקיץ 2003 מתו בצרפת 15,000 בני-אדם, לפי הנתונים הרשמיים, בגל חום חסר תקדים שפקד את הארץ הזאת; גל חום שהמדענים אומרים לנו שלא היה אופייני למאה ה-20. אבל הוא יהיה מאוד אופייני למאה ה-21. אנחנו עוברים שינוי בדפוסים האקולוגיים הבסיסיים של כדור-הארץ. יש צמצום חד בתקופת הקיפאון של הקרח בתקופות החורף. מעטה הקרח בים הצפוני איבד ב-30 השנים האחרונות כ-40% מהנפח שלו. אם אני מדבר על הקוטב הצפוני, אזכיר גם מה קורה בקוטב הדרומי - ביבשת אנטארקטיקה. בשנת 1995 ניתק מיבשת אנטארקטיקה והתפורר לתוך מי האוקיינוס מדף קרח יבשתי ענקי, "לרסן A", ששטחו 8,000 קמ"ר - כשטחה של הגדה המערבית פלוס רצועת-עזה. בשנת 2002 ניתק מיבשת אנטארקטיקה מדף קרח יבשתי נוסף, "לרסן B", ששטחו 3,250 קמ"ר, כשטחו של הגליל, והתפורר לתוך האוקיינוס. קורים דברים דרמטיים ביותר. היו"ר יצחק אהרונוביץ: מה קורה עם הדובים על הקרח שם? דב חנין (חד"ש): אתה צודק שאתה דואג לדובים. הדובים אכן בבעיה. אם אנחנו מדברים על הקוטב הצפוני - הדובים הלבנים האלה צריכים את הקרח המוצק כדי לחיות עליו, וכאשר הוא איננו הם פשוט שוחים וטובעים. אנחנו מדברים על המסת קרחונים דרמטית לא רק באזורי הקטבים, אלא גם ביבשה. למשל, הקרחונים של ההימלאיה עוברים תהליך מאוד מהיר של המסה. תשאלו, למה זה חשוב? זה חשוב כיוון שמערכת הקרחונים הזאת מזינה את כל הנהרות הגדולים של מזרח אסיה ודרום-מזרח אסיה. אני מדבר על הנהרות - לפי כיוון השעון: הנהר הצהוב, היאנגטסה, המקונג, הברהמפוטרה, הגנגס, ההינדוס. כל הנהרות האלה ניזונים ממערכת הקרחונים של ההימלאיה והם נפגעים כאשר המערכת הזאת נפגעת. אנחנו מדברים על תופעות קשות של מדבור באזורים באפריקה, אבל גם במזרח התיכון. אנחנו רואים את התופעות האלה אצלנו. אנחנו רואים פגיעה בדפוס המשקעים אצלנו. אנחנו רואים גם אצלנו עלייה מאוד ניכרת במספר המצבים הקיצוניים של מזג אוויר - פרצי גשם קיצוניים ואחריהם תקופות של יובש. אבל במקומות אחרים התופעות האלה קשות עוד יותר. אנחנו מדברים על עלייה דרמטית במספרן של הסופות הקשות. כולנו זוכרים את התמונות הנוראות מסופת ההוריקן "קתרינה" שפקדה את חופיה של ארצות-הברית. אם כן, ההתחממות קיימת והיא דרמטית. אנחנו לא מדברים על תחזית לעתיד, אנחנו מדברים על הווה אמיתי. אנחנו מדברים על תופעה שהיא סביבתית, אבל יש לה השלכות כלכליות, חברתיות, ואפילו פוליטיות וביטחוניות. את זה לא אני אומר – את זה אומר דוח שהכין הפנטגון האמריקני לפני שנתיים לנשיא ג'ורג' בוש, שהודלף לעיתונות הבריטית ופורסם. הדוח הזה קובע שהאיום הביטחוני העיקרי על ארצות-הברית הוא משבר האקלים. לכן, כאשר פורסמה הערכת המצב הרביעית, היא זכתה בכל מקום בעולם לכותרות ראשיות. אצלנו, למרבה הצער, היא זכתה לעמוד 17 למטה באחד העיתונים, כי היו לנו כנראה עניינים יותר חשובים ויותר דחופים לעסוק בהם. אדוני היושב-ראש, השלב השני של הוויכוח גם הוא הוכרע. אמרו לנו פעם שמקור ההתחממות איננו בפעולתם של בני-האדם. שמענו תיאוריות על כתמי השמש, ואכן, לכתמי השמש יש השפעה על האקלים. אבל ברור לנו היום לחלוטין, והערכת המצב הרביעית מסיימת את הוויכוח הזה, שבני-האדם, בגזי החממה שהם מייצרים בשרפה של נפט, של גז ושל פחם, מייצרים את משבר האקלים, ואנחנו מביאים אותו על ראשינו. אם כן, התמונה ברורה גם לגבי הסיבות למשבר האקלים, אבל התמונה הזאת מצביעה גם על הקושי, כי כלכלת הנפט והפחם היא כלכלה של אינטרסים עצומים. תאגידים עתירי הון וכוח מרוויחים היטב מהמשטר הכלכלי שנשען על נפט ועל פחם, וההתמודדות עם הבעיה היא התמודדות עם האינטרסים האלה. התחזית של הערכת המצב הרביעית היא תחזית קשה. אם נמשיך בכיוון הנוכחי של גלובליזציה כלכלית והישענות מאסיבית על דלק מחצבי, העלייה של הטמפרטורה הממוצעת במהלך המאה ה-21 עלולה להיות פי-עשרה מזו שחווינו במאה ה-20. אלה מספרים דרמטיים. עליית הטמפרטורה הממוצעת במאה ה-21 עלולה להיות פי-שניים מאשר ההבדל בין הטמפרטורה הממוצעת בימינו לבין זו בעידן הקרח. אלה נתונים קשים מאוד. אנחנו מדברים על שיבוש מסוכן בזרמי האוקיינוסים, אנחנו מדברים על סערות קיצוניות, אנחנו מדברים על המסת קרקעות הפרמה-פרוסט ושחרור כמויות עצומות של מתאן לאטמוספירה, עם כל ההשלכות הקשות של זה. האמירה האופטימית שיש בהערכת המצב הרביעית היא שעדיין יש מה לעשות. אנחנו ברגע של אמת. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, אמר לאחרונה, ואכן הוא צודק, ששינוי האקלים יהיה הנושא שישלוט בסדר-היום העולמי בעשרות השנים הקרובות. לצערי, אצלנו המודעות לנושא הזה עדיין מעטה, אף-על-פי שגם אנחנו נפגעים קשות ממשבר האקלים. הזכרתי קודם את תופעות המדבור. אנחנו בספר-המדבר, וגם אנחנו נפגעים ממשבר האקלים. אבל לא רק הבעיה יכולה להיות נחלתה של ישראל, אלא גם הפתרון. ישראל יכולה להוביל בהצעה ובקידום של פתרונות ההתמודדות עם משבר האקלים. אתן כמה דוגמאות. אנרגיה חלופית: בתחום הזה אנחנו צריכים לא תחנת-כוח פחמית חדשה, שיש אצלנו כמה שחושבים שזה הזמן לבנות אותה, כי בעולם כבר לא מייצרים תחנות-כוח פחמיות. אנחנו צריכים להשקיע בפיתוח מקורות אנרגיה חלופית. אנחנו ארץ עשירה בשמש, יש לנו חברות ואנשים שיש להם ידע ויכולת בתחומים האלה, אבל למרבה הצער את הידע הזה הם מוכרים לגורמים בחוץ-לארץ. בישראל כנראה עדיין לא מצאנו את האפשרויות להשתמש בכוחות שיש אצלנו ולפתח אנרגיית שמש כמו שיכולה להיות כאן. אנחנו צריכים מדיניות של חיסכון באנרגיה. בתחום הזה, אדוני היושב-ראש, אני מצטער על שבהצעת התקציב האחרונה התקציב לחיסכון באנרגיה במשרד התשתיות הצטמצם דווקא, במקום להגביר אותו ולהכפיל אותו ולשלש אותו ולהעלות אותו פי כמה וכמה. חשוב מאוד להקטין את התלות שלנו בכלי הרכב הפרטיים, לפתח תחבורה ציבורית נוחה, זולה, יעילה, מהירה, נקייה. יושב פה אתנו השר להגנת הסביבה, השר גדעון עזרא; הוא מאוד מסור לעניינים הסביבתיים, ואני מלא הערכה על השתתפותו אתנו בדיון הזה. אני גם אקשיב בקשב רב לדבריו. אבל אני חייב לומר לך, שהסוגיה הזאת איננה רק עניינו של המשרד להגנת הסביבה. כמו בכל מקום אחר בעולם - כמו טוני בלייר בבריטניה וכמו ז'אק שיראק בצרפת וכמו מנהיגי גרמניה ויפן, גם בישראל ראש הממשלה ושר האוצר ויתר השרים הכלכליים צריכים להתגייס לפעולה נמרצת בתחום הזה, כדי שמישראל יצאו פתרונות ותצא תקווה להתמודדות עם הבעיה העולמית הקשה והמדאיגה הזאת. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחבר הכנסת דב חנין. ישיב השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, בבקשה. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת דב חנין, אתה הפחדת את הציבור, ואני עומד להפחיד פעם נוספת בדברי הפתיחה שלי. אני מסכים עם התיאור שנתת, ואני מבקש לחזור ולהדגיש כמה נקודות לפני שאדבר על הפתרונות כפי שאנחנו רואים אותם במדינת ישראל. ברור לגמרי שלאקלים ולמזג האוויר יש השלכות מרחיקות לכת על משאבי הסביבה, על תשתיות ועל פעילות כלכלית וחברתית. שינויי אקלים גלובליים ואזוריים הם בלתי נמנעים וכבר קורים אצלנו. עדיין לא ברור באיזה טווח זמן הם יורגשו ובאיזו עוצמה. התחממות אקלימית תועדה במזרח הים התיכון ב-25 השנים האחרונות, בעיקר בתקופות הקיץ בחודשים יולי ואוגוסט. הדבר נכון לאזור החוף של ישראל, הגורם להחרפת תופעות האינברסיה, השלטת בין יוני לספטמבר. זו גורמת להצטברות עומסי לחות וזיהום והגברת עומס החום. לעומת זאת נמצא שבאזורי הבלקן, יוון וטורקיה יש דווקא מגמת התקררות. נמצא כי בעשור האחרון יש בישראל נטייה ליותר ימים חמים באופן קיצוני, ובמידה פחותה בהרבה גם ליותר ימים קרירים מהממוצע. מגמת ההתחממות בארץ, אגב, חזקה בחודש יולי יותר מאשר בחודש אוגוסט. העלייה בטמפרטורה הממוצעת, עם העלייה במספר הימים החמים באופן קיצוני, משמעותה שתנאי הסביבה בקיץ הופכים לגרועים יותר. כמות המשקעים. נרשמת מגמה של עלייה בכמות המשקעים השנתית במרכז ישראל ובדרומה. לעומת זה, בירדן, בטורקיה ובסוריה המגמה היא של ירידה, וכנ"ל בצפון מדינת ישראל, שם יש ירידה בכמות המשקעים, ושם זה חשוב לנו במיוחד בגלל מפלס הכינרת. בדרום איטליה ובספרד, באגן הים התיכון, חלה ירידה חדה בכמות המשקעים בעשורים האחרונים. נצפו עוצמות גשם יומיות חזקות במדבר, גם כאשר הכמות השנתית הכוללת ירדה. עולה השכיחות של אירועים קיצוניים של מזג אוויר בעלי פוטנציאל גבוה לנזקים. כפי שציין דב חנין, מה שצפינו בו בלואיזיאנה בשנה שעברה, לדעת המדענים יארע גם במקומות נוספים. אתה גם ציינת את קיץ 2003, שהיה חם ויבש באירופה באופן קיצוני. הטמפרטורות היו גבוהות בשלוש-ארבע מעלות מעל הממוצע. היתה תמותה באירופה - לא רק של 15,000 בצרפת אלא בסך הכול של 35,000 ברחבי אירופה. היה מפלס זרימה נמוך בנהרות האירופיים המרכזיים, והדבר גרם להפסדים גדולים בתחבורה ובשינוע בנהרות. היה מחסור במי קירור לתחנות-כוח וכיוצא באלה. היו שרפות יער בהיקף גדול; היו שינויים – על-פי רוב לרעת התיירות ובחלק מהמקרים לטובת התיירות. היו שינויים בצריכת משקאות קלים, והנזק המצטבר הוערך אז ב-13 מיליארד דולר. אירועי גיאות והצפות שנה קודם לכן, ב-2002, גרמו למותם של 15 בני-אדם ולנזק בהיקף של למעלה מ-9 מיליארדי אירו. היערכות נכונה היתה יכולה למנוע חלק מהנזק. ההשלכות על שינויי האקלים בתוך מדינת ישראל: אנחנו רואים הקטנה במספר ימי הגשם מחד גיסא ועלייה בעוצמות סופות הגשם מאידך גיסא, שעלולה להיות בעלת השלכות נרחבות על תשתיות ניקוז דרכים, כבישים וגשרים. יהיו לכך גם השלכות על קצב החדירה של מים לאקוויפרים ועל יכולת המילוי מחדש של מי תהום. בימים הקיצוניים הללו המים שזורמים לים והולכים לאיבוד רבים במיוחד, והתופעה הזאת איננה רצויה מבחינתנו. אנחנו רואים התייבשות ומדבור במקביל לעלייה בחום, והם יגרמו לצמצום שטח המחיה של מינים הרגילים לחום. מגוון המינים יקטן, וזה יוביל לירידה ביכולת המערכת האקולוגית המקומית לספק את מגוון השירותים שהיא נותנת בהווה. שינויי אקלים כגון חמסינים בתכיפות גבוהה עלולים לגרום לנדידה של חרקים מאפריקה לישראל, לרבות מעבירי מחלות ומזיקים לחקלאות. זמינות פחותה של מים ועליית טמפרטורה עשויות להעצים את שרפות היער. כלכלה וחברה. שינויי האקלים ישפיעו על יבולי גידולים חקלאיים הרגישים לחום או לקור, בעיקר נוכח תדירות גבוהה יותר ומשך זמן ארוך יותר של אירועי שרב או יובש. ואז, כמובן, יש הקטנה או הגדלה ביבולים. יש צורך בהגברת השקיה בגלל עונות קיץ ארוכות יותר, מרווחים בין פרקי גשם ועלייה במליחות הקרקע. השנה, למשל, נדמה לי שעוד בחודש דצמבר המשיכו להשקות שדות ועצים, דבר שלא היה בעבר. היתרון של ישראל בייצוא ביכורי פירות וירקות יועמד בסכנה עם התארכות הקיץ והדחייה של תחילת עונת הגשמים. מדגה. טמפרטורות גבוהות יותר עלולות לגרום להגברה בגדילת אצות, להקטנת ריכוז החמצן במים ולפגיעה במדגה, הן בכינרת והן בבריכות הדגים. תשתיות חופיות. עלייה במפלס מי הים עשויה לפגוע במצוקי הכורכר ובמבנים חופיים כגון נמלים, פתחי שאיבה לתחנות-כוח ומתקני התפלה. שינויים בעוצמת סערות וכיווני רוח עלולים להשפיע אף הם על ארוזיה של מצוקי החוף, ואצלנו יש מצוקים בסכנה רצינית מאוד בחלקים שונים של החוף. רצועת החוף הצרה של אילת, הכוללת גם תשתיות, כבישים וצנרת, רגישה ביותר לשינוי מפלס, פעילות גלים ותנאי סערה. אנרגיה. עלייה בשכיחות אירועים קיצוניים של חום וקור תגביר את הדרישה לאנרגיה לחימום או לקירור. השנה הגענו לשיא שלא היה בעבר. חברת החשמל הצליחה לספק את הצרכים, אבל אנחנו רואים שהצריכה הולכת וגוברת בגלל הצורך במזגנים בחורף ובקיץ, בגלל שינויי טמפרטורה קיצוניים. הדבר עלול לחייב הקמת מתקנים נוספים לייצור אנרגיה כדי להתמודד עם שעות שיא צריכה מועטות יחסית - בחורף בשעה 19:30, ובקיץ, לפי מיטב ידיעתי, ב-15:30. הצריכה בשעות האלה קובעת את היקף המגוואט שישראל זקוקה לו, והגענו לשיאים רציניים. בריאות הציבור. העלייה בשכיחות שיטפונות והצפות עלולה להותיר יותר שלוליות שיתקיימו גם בתחילת עונת הקיץ, והדבר עלול להביא לריבוי באתרי הדגירה של יתושים מעבירי מחלות, לרבות קדחת הנילוס המערבי, מלריה ויתושי מטרד. השנה ראינו שבכמה שכונות בישראל, כמו שכונת רמות וגבעת-זאב, לא ישנו טוב בגלל התופעה. מה עלינו לעשות כדי להיערך ולהסתגל למצב החדש? כדי למנוע את המדבור - ואני חושב שישראל עושה זאת די בהצלחה: א. ייעור, שימור קרקע באזורים מדבריים, קידום של פיתוח גידולים עמידים למליחות וליובש; ב. ניהול יערות – שתילת מינים עמידים ליובש והעמקת ממשק רעייה מבוקרת ביערות להקטנת שארית צמחייה יבשה בקיץ; ג. מגוון המינים - פיתוח שמורות באזורים רגישים לשינוי, יצירת רצפי מסדרונות אקולוגיים בין אזורים ממוזגים יותר לאזורים מדבריים או בתהליך מדבור. בנושא החקלאות - התאמת גידולים לתנאי מחסור במים, ויש לחפש ממשק ללא חריש והעשרה בחומר אורגני כמו קש, זבלים אורגניים וכיוצא באלה. את כל הדברים האלה ועוד עלינו לבצע. הגברת הסיכוי לאירועים קיצוניים מחייבת שינוי בדפוס החשיבה התכנוני. בארץ מקובל לתכנן תשתיות בקרבת נחלים ובתוך כך להביא בחשבון שיטפונות בשכיחות של 1:50 או 1:100 שנים. אנחנו צריכים להביא בחשבון שזה יקרה לעתים קרובות יותר, ולכן צריך להרחיק את הבנייה מהמקומות הללו. צריך להמליץ לאמץ את המלצות "המדריך לתכנון ובנייה משמרת נגר עילי", שיתרום למיתון שיטפונות כתוצאה מעלייה בזרימות של מי נגר מאזורים בנויים. צריך להתרגל לשינוי ההסתגלות כיום לאירועים קיצוניים בעת תכנון מבנים חדשים סמוך לעורקי ניקוז. לגבי תעשייה – יש כיום מעבר מאחסון מוצרים לטווח ארוך לייצור תעשייתי בו-זמני לפי - - - נסים זאב (ש"ס): - - - דב חנין (חד"ש): האנשים נעשים מודאגים מרגע לרגע. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: בסוף אני אגיד שגם צריך להתפלל יותר. תהליכי לוגיסטיקה של ייצור בו-זמני לפי דרישה הופכים להיות חשובים יותר אך פגיעים יותר לשינויי מזג אוויר ואקלים. בנושא אנרגיה – צריך לתמרץ ולהסביר את הצורך בחיסכון באנרגיה. צריך בנייה משמרת אנרגיה, לרבות אימוץ תקנים, ואנחנו עושים עכשיו פעולות בכיוון הזה. צריך לערוך סקר במתקנים החופיים ולראות שהסקר הזה יביא בחשבון את הרגישות לשינוי האקלים. כאן אני מוכרח להגיד לכם שאנחנו, במשרד שלנו, הקמנו צוות היגוי בין-משרדי וישתתפו בו מומחים מהאקדמיה ונציגי ציבור, ואנחנו משקיעים סכומים גדולים, יחסית לגודל המשרד שלנו, במומחים הטובים ביותר כדי להמליץ המלצות נכונות לממשלה. מובן שאפשר יהיה לבצע כל תוכנית רק אם במקביל יהיו חקיקה, תקינה, תמריצים כלכליים ושיתוף פעולה בין-לאומי. אני מוכרח להגיד לכם שישראל היא שותפה לאורך כל הדרך - ואתה אמרת את זה, חבר הכנסת חנין - למאמץ העולמי בהתמודדות עם תופעת שינויי האקלים. אנחנו חתומים על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים ועל פרוטוקול קיוטו, ומקיימים את המוטל עלינו בהסכמים אלה. פעולתנו מתרכזת בשני תחומים: האחד - הערכת הפגיעות כתוצאה משינויי האקלים העתידיים וההסתגלות הנדרשת לשינויים אלה, והשני - הפחתת פליטות גזי החממה הגורמים להתחממות כדור-הארץ. מבחינת המחקר שלנו, אנחנו נותנים עדיפות למחקר של שינויי אקלים ואנחנו מממנים הרבה מאוד מחקרים. אנחנו גם שותפים לפעילות מחקר בין-לאומית עם 18 מדינות אירופיות. אנחנו רוצים להביא תוכנית מלאה, שתהיה מקובלת על הממשלה. נדמה לי שבישיבת הממשלה האחרונה קם אחד השרים - אני לא זוכר כרגע מי זה היה - ואמר: אדוני ראש הממשלה, הגיעה השעה שאתה תעמוד בראש תוכנית לטיפול באנרגיה חלופית ובאנרגיה מתחדשת. אני מכיר את נושא האנרגיה הסולרית, והבעיה שזה נורא יקר. ממש יקר יקר. יש לנו היכולת הטכנולוגית יותר מאשר לכל אחד אחר, אבל זה פשוט יקר. בתחום הפחתת פליטות גזי החממה - מגמת הפליטות בישראל בעשור האחרון היא בעלייה, בעיקר עקב הגידול בביקושים לחשמל ולתחבורה. אנו רחוקים מהגידול בסין ובהודו, שבכלל יוצאות מפרופורציה, אבל רמת הפליטה לנפש בישראל גבוהה ודומה לזו במדינות אירופה, ושם המגמה דווקא היא של ירידה. תהיה לנו השבוע או בשבוע הבא ישיבה של הוועדה לביקורת המדינה בנושא זיהום אוויר מכלי-רכב, עם המלצות מפה עד להודעה חדשה כיצד לצמצם את זיהום האוויר – המלצות של משרד התחבורה, משרד התשתיות והמשרד שלנו - ואנחנו מובילים את זה. אנחנו בוחנים חלופות להפחתת פליטות גזי חממה בארץ גם בייצור חשמל, גם בתעשייה, גם במגזר הביתי, גם בתחבורה ובחקלאות ובטיפול בפסולת ובביוב, ועם האוצר התחלנו לגבש תוכנית להפחתת פליטות גזי החממה, בין השאר כדי להיערך להסכמים בין-לאומיים עתידיים. חשוב להדגיש את כניסתו של הגז הטבעי לישראל - זה דבר חשוב מאוד שאתה לא הזכרת מכיוון שהוא עדיין לא קיים, אבל אנחנו מצפים לו. לדעתנו, זה יכול להביא להפחתה משמעותית מאוד של גזי החממה וזיהום האוויר. משרד התשתיות עושה מאמצים רבים לקדם את הרחבת השימוש בגז, ולהגעת הגז הטבעי ממצרים בשנה הבאה יש חשיבות רבה. אנחנו לא נחשבים למדינה מפותחת אלא מתפתחת, ולכן אנחנו יכולים לחסוך גזי חממה אצלנו ולמכור אותם למפעלים באירופה. שם יש להם עודפים, ואומנם אנחנו עושים כן. יש ועדה מיוחדת שמטפלת בכך, ועדת-ענבר. אדוני היושב-ראש, זה נושא חשוב מאוד. אני חושב ששווה לקיים בנושא הזה דיון במליאה, ובתשובה על הדברים במליאה יהיו נוכחים שר התשתיות ואולי גם שר האוצר או סגנו, ויתייחסו בו במקום לדברים שמועלים כאן. הדבר הזה בנפשנו. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לשר להגנת הסביבה גדעון עזרא. חבר הכנסת חנין, אתה מצטרף להצעה לקיים דיון במליאה? אנחנו ניגש להצבעה על דיון במליאה. נצביע. מי שבעד דיון במליאה כפי שהשר - - - השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: זה יהיה יום אחד במקום הצעת אי-אמון - להרוויח את הזמן של האי-אמון ונעשה את הדיון הזה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: השר גדעון עזרא, זה במקום אי-אמון? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: אני חושב שחבר הכנסת דב חנין לא יוותר על אי-אמון. רבותי, נא להצביע. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום - 11 נגד - אין נמנעים - אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. נסים זאב (ש"ס): הדיון יהיה אחרי השעה 24:00, בלילה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד - 11, נגד - אין, נמנעים - אין. אני קובע שההצעה לסדר-היום מס' 2327 - דוח משבר האקלים של האו"ם - תעבור לדיון במליאה.