קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום יום ראול ולנברג וחסידי אומות העולם היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה לסדר-היום שמספרה 2417: יום ראול ולנברג וחסידי אומות העולם - של חברת הכנסת מרינה סולודקין. בבקשה. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, התאכזבתי מאוד כאשר ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק שלי: ראול ולנברג וחסידי אומות העולם. לצערי זו הוכחה נוספת לכך שהחברה הישראלית והנהגת המדינה טרם הפנימו את כל הלקחים של מלחמת העולם השנייה והשואה של העם היהודי. בתקופת השואה, חוץ משישה מיליוני יהודים שהושמדו באכזריות בידי הנאצים, היו גם אלפי חסידי אומות עולם שהצילו יהודים רבים ממוות. הם עשו זאת לעתים קרובות תוך סיכון חייהם וחיי משפחותיהם. אני עצמי דור שני לניצולי השואה. משפחת אבי, משפחת גרשמן, חיה ערב מלחמת העולם השנייה באוקראינה, בעיירה היהודית חמלניק שבמחוז ויניצה. הם מצאו את עצמם תחת הכיבוש הנאצי, בתוך גטו חמלניק ובתוך גטו מורפה, ימים ספורים לאחר פלישת היטלר לברית-המועצות ביוני 1941. אשה אוקראינית פשוטה, סשה-אלכסנדרה פולישוק, הצילה את אבי ואת סבי. היא הסתירה אותם ונתנה להם אוכל ומחסה, לאחר שכל אנשי הגטו הוצאו להורג, לרבות הסבתא שלי והדודים שלי. כל יהודי ששרד בשואה וכל משפחה יהודית ששרדה בשואה, לא חשוב אם מדובר בברית-המועצות, בפולין או בצרפת, הצליחה לשרוד הודות לאנשים כמו אלכסנדרה פולישוק. אני חוזרת ומדגישה שחסידי אומות העולם הצילו יהודים תוך סיכון חייהם וחיי משפחותיהם, ורבים מהם הוצאו להורג. מאז שנת 1963 מדינת ישראל מכירה בגבורתם ובאומץ לבם של האנשים האלה. על-פי חוק חסידי אומות העולם, שמותיהם נרשמו בארכיון של מוזיאון "יד ושם". הם ובני משפחותיהם מקבלים שורה של הטבות. עד היום, קרוב ל-20,000 איש הוכרו על-ידי מדינת ישראל כחסידי אומות העולם. ראול ולנברג, דיפלומט ואיש עסקים שוודי, הפך לסמל הקולקטיבי של חסידי אומות העולם. הוא הציל מהשמדה – מדברים על כמעט 100,000 יהודים. לאחר שהצבא האדום שחרר את הונגריה נעלם ראול ולנברג במרתפי הקג"ב, ועד היום אנחנו לא יודעים בדיוק מה עלה בגורלו, איפה ומתי הוא מת ואיפה הקבר שלו. בשנת 2012 ימלאו 100 שנה להולדתו של ראול ולנברג. מטרת הצעת החוק שלי היא לאפשר לילדים ולבני-הנוער להכיר ולהוקיר את פעילותם של ראול ולנברג וחסידי אומות עולם נוספים. הדור הבא של מדינת ישראל חייב לדעת מי סייע לעמנו לשרוד בתקופה הקשה ביותר בהיסטוריה שלנו ולכבד את זכרם של גיבורים אלה. לכן אני סבורה שאנו חייבים לייחד בכל שנה יום לחסידי אומות העולם, נוסף על יום השואה והגבורה. יום זה צריך להיקבע על-פי אחד התאריכים החשובים בחייו של ראול ולנברג. לסיום, אני מקווה מאוד שממשלת ישראל תשנה את דעתה בעניין הצעת חוק זו, ובעתיד הלא-רחוק נוכל לייחד בכל שנה יום לחסידי אומות העולם. תודה רבה לכם. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. השר אדרי ישיב. אני מקווה שיש תשובה חיובית מטעם הממשלה. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סיפורם של חסידי אומות העולם הוא סיפור חשוב שיש להנציחו, להנחילו ולהטמיעו. גבורתם ואנושיותם של החסידים בולטות דווקא על רקע האדישות עד העוינות שהיו נחלת הרוב. משמעותם וסמליותם של סיפורי ההצלה מתעצמות דווקא לנוכח סיפור הרדיפה אחר כל יהודי, בכל מקום, ללא יוצא מן הכלל. בשל כך, תפיסת משרד החוץ, על דעת "יד ושם", היא ללמד את סיפורם ומורשתם של חסידי אומות העולם כחלק אינטגרלי של סיפורי השואה, ולא להפוך אותו לפרק נפרד על-ידי ציונו ביום נפרד. הבקשה לייחד את כ"א באב לזכר פועלו של ראול ולנברג ולציינו כיום חסידי אומות העולם נבחנה באגף התפוצות של משרד החוץ בשיתוף "יד ושם". לנוכח העובדה ששלושה ימים בלוח השנה מוקדשים לזכר השואה. הוחלט על דעת "יד ושם" שלא לפעול לציון יום נוסף. אגב, אני חייב להגיד לכם שהיה דיון נפרד גם בוועדה לסמלים וטקסים, שאני קיימתי, וגם שם לא היתה המלצה, כי אחרת הימים לא ייגמרו. כל אחד ירצה ויש הרבה מאוד אנשים שראויים לימים מיוחדים ולא נצא מהסיפור הזה. הימים המוקדשים בלוח השנה לנושא הם: כ"ז בניסן, יום הזיכרון לשואה ולגבורה - הדלקת שש משואות הזיכרון בטקס. מדי שנה מדליק משואה ניצול השואה אשר ניצל בזכות פועלם של חסידי אומות העולם. י' בטבת הוא יום הקדיש הכללי, ובמהלכו מתקיימות פעילות חינוכית להנצחת השואה. יום הזיכרון הבין-לאומי לקורבנות השואה, ב-27 בינואר, אשר ההצעה לציינו התקבלה בשנה שעברה בעצרת האו"ם בעקבות פעילות משרד החוץ. נוסף על כך, זכר השואה ופועלם של חסידי אומות העולם מצוין ביום הניצחון על גרמניה הנאצית ב-9 במאי. כמו כן, בשל חשיבות הנצחת פועלם של חסידי אומות העולם בכלל ושל ראול ולנברג בפרט, פועל "יד ושם" רבות להנצחת פועלם של חסידי אומות העולם, ובכלל זה הנצחתם בשדרה ובגן על הר הזיכרון, פעולות מחקר וחינוך, איסוף חומר תיעודי והקדשת מוקד במוזיאון לנושא. אני מקווה שהדברים מדברים בעד עצמם. היו"ר אמנון כהן: מה אתה מציע, אדוני השר? השר יעקב אדרי: אני מציע להסתפק בדברים שלי. אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם. היו"ר אמנון כהן: אבל אפשר להנציח את השם באיזו שדרה או רחוב. קריאה: יש. היו"ר אמנון כהן: אם כבר יש אז בסדר. ראובן ריבלין (הליכוד): יש רחובות. היו"ר אמנון כהן: המציעה מסתפקת בדברי השר. אני יכול לתת לך להגיד מלה. אתה יושב-ראש הכנסת לשעבר, איש ירושלים, לכן בטח יש לך מה לומר. ראובן ריבלין (הליכוד): השם ראול ולנברג מעורר רעד בכל יהודי ובכל אדם שהוא באמת שוחר זכויות אדם. עם ישראל באמת חייב לראול ולנברג, ואני זוכר שבת-אחיו ביקרה אצלנו כאשת מזכיר האו"ם, והבינה עד כמה העם היהודי חייב לאותם חסידי אומות העולם. אבל אסור, חלילה, לעשות איזו זילות - אינפלציה, לא הייתי אומר זילות כדי לא להוציא את המלה מהפה. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה אנחנו מציינים את השואה ואת הגבורה ומעלים על נס את חסידי אומות העולם. השר בוים, שנמצא פה, אחותו היא אחת הנשים שדואגות להנצחת שמם של חסידי אומות העולם ולהוקרה שנותנת מדינת ישראל ונותן עם ישראל לאנשים אלה. אני גם אומר כירושלמי, אחת מפינות החמד היותר יפות בירושלים, במורדות הר הזיכרון - "יד ושם", בהר-הרצל, היא על שם ראול ולנברג. אנחנו כולנו מוקירים - שמענו שיש מועמדת לפרס נובל לשלום, אשה פולנייה אשר נתגלה שהצילה 2,500 ילדים יהודים. מובן שאם נמשיך ונרבה, נצטרך לקבוע עוד יום. אני חושב שהעוצמה של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לכבודם של אותם אלה שהצילו יהודים, היא ביום אחד שאנחנו מקדישים. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה.