קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום אוזלת יד המשטרה בטיפול בפשיעה במגזר הערבי היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום שמספרה 2462: אוזלת יד המשטרה בטיפול בפשיעה במגזר הערבי. חבר הכנסת עזמי בשארה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תראה מי מדבר על ההצעה - - - היו"ר אחמד טיבי: שמתי לב לכותרת. עזמי בשארה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, זה נושא שדחיתי מהישיבה שעברה כדי שהשר ישמע והוא ישיב, מכיוון שהדיאלוג פה חשוב לי, ולא תשובה מוכנה, ואני באמת רוצה ללמוד ולדעת בנושא הזה, כיוון שאנחנו עומדים - לא רק המשטרה מגלה אוזלת יד, אלא גם אנחנו, אנשי ציבור במגזר הערבי, גם אנחנו מגלים אוזלת יד מול תופעה שהיא יחסית חדשה: הפשיעה הפלילית. אני לא מדבר על אלימות או על רצח, על כל מיני סוגים של רקע חברתי או אחר. אני מודע לכך שמתרחשות במגזר הערבי, בעבר ובהווה, קטטות מהסוגים המסורתיים בין משפחות או בין שבטים, או אפילו על רקע אחר. כל זה ידוע לי. אנחנו גם יודעים על אחוזים כאלה או אחרים של מעשי אלימות או פשיעה בעבר. אבל התפשטות הפשיעה המאורגנת, לרבות הפלילית ועל רקע פלילי, לרבות כנופיות וסמים והריגה, וכו', היא חדשה. ואני אומר חדשה משתי סיבות: א. המבנה החברתי. מדובר בכפרים, בסך הכול, שהפכו לאט לאט לפרברים של ערים גדולות. כפרים, ובכפרים אין פשיעה מהסוג הזה, לא פה ולא במערב. אין באווירה הכפרית פשיעה מודרנית מהסוג הזה של כנופיות ואלימות ויריות בלילה וכו' ורצח על רקע של סמים וגנבות וכו'. זו תופעה חדשה. אבל זה גם הפך למין פרברים של שכונות עוני בערים הגדולות, ויש לי חשש - ואני מבקש פה באמת התייחסות, אני חושב שצריך מתי שהוא לקיים אפילו מחקרים בנושא – שבגלל דחיקת רגלה של הפשיעה המאורגנת ממרכזי הערים הגדולות הישראליות, הם מוצאים בכפרים הערביים דריסת רגל, כי זה קל יותר. בעבר נאמרו לנו כל מיני דברים על מרכזי משטרה ופתיחת מרכזי משטרה בכפרים. אני מוכן להראות לשר, שבמקום שנפתחו מרכזי משטרה קהילתית, הפשיעה לא רק שלא פחתה, אלא גברה. אין קשר בין היותה של משטרה קהילתית בכפר ערבי ושיעור הפשיעה. לפעמים אפילו יש קשר חיובי – עוד לא היה קשר כזה; ב. אין בציבור הערבי, לרבות אצלנו, אנשי הציבור, בעיה עם פעילות המשטרה נגד פשיעה, במיוחד פשיעה על רקע פלילי קשה. אין לנו בעיה כזאת. יש לנו בעיה כאשר מדובר בפיזור הפגנות והריגת אנשים על רקע כזה, או שמחלקת המודיעין במשטרה פתאום מתחילה לחקור פוליטית על חברי כנסת ועל דעותיהם, הרגליהם – כפי שקורה לי, מפעם לפעם. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): רק לך. עזמי בשארה (בל"ד): לא, אני מדבר ברצינות. מזמינים עוזרים שלי וחוקרים אותם וכו'. בעבר עשו את זה, בשנות ה-50 וה-60. יש לנו תביעה בכלל, אדוני השר, שתחרימו את הנשק הלא-חוקי במגזר הערבי - אני רוצה לשאול שאלה אחרונה - וטוב שנעשה כך. אני לא יודע אם האיש זכאי, אבל ברור שהיתה חקירה נמרצת מאוד מאוד, שגילתה מי הרג בחורה צעירה יהודייה ליד היישוב משגב. ויצא שהחשוד הוא ערבי. כמה ערבים מהאוכלוסייה הערבית נרצחו, כאשר הרוצח ידוע למשטרה, אבל העדים פוחדים להעיד? במקרה ביטחוני היתה המשטרה מסתפקת בכך שאין עדים, או שהיו חוקרים אותו עד שהוא מודה או מצותתים לטלפון שלו. אתה יודע כמה אנשים ביפו יודעים מי רצח ברצח האחרון ביפו? למה יודעים? כי ראו אותו רוצח, אבל מפחדים להעיד. ראו אותו רוצח ביפו, רק המשטרה לא רוצה לעשות כלום, כי העדים לא מוכנים להעיד. הם לא מוכנים להעיד, כי הם מפחדים. במקרה ביטחוני היתה המשטרה מסתפקת בנסיבות כאלה, או שהיו מביאים אותו בשיטות חקירה – אני לא יודע איך קוראים להן – עד שהוא היה מודה, ומוצאים דרך שהוא יודה. יש תהיות רבות במגזר הערבי, אדוני השר, לגבי ההתלהבות, הרצון, הימצאות הכוונות הטובות אצל המשטרה כאשר מדובר בפשיעה או בפשיעה מאורגנת, מה עוד שאנחנו רואים באיזו נמרצות המשטרה נלחמת עכשיו בפשיעה במגזר היהודי, במיוחד בפשיעה המאורגנת, במיוחד במרכזים הגדולים. יש כמה כפרים שהיו פעם פסטורליים. כפר ראמה בגליל ייצא מורים ומשכילים לכל הגליל. עכשיו הוא מרכז פשיעה, ואנשים נרצחים, ואין אחד שנתפס. הברחת סמים וגנבות ויריות בסופרמרקטים. מדובר בכפר שחי פעם על השכלה של מורים, מורי תיכון ובתי-ספר יסודיים, ומכירת שמן זית וזיתים. כפר פסטורלי ממש. הכפר דיר אל-אסד - אנחנו מבינים, היו פעם קטטות בין כל מיני משפחות, אבל על רקע פלילי ועל רקע של פשיעה וסמים וכו'. אנחנו עומדים נדהמים מול שיעור האלימות ושיעור הפשע במגזר הערבי. יש לי מספרים. ניסיתי להגיע למספרים אצלך במשרד. במקרים של רצח על כבוד המשפחה אנחנו תובעים שיילחמו בזה כרצח וימצאו את הרוצחים. אבל במקרה הזה גם מוצאים אותם, זה קל, כי הדבר ידוע ואלה שעשו את זה לא מנסים להסתתר. הרצח או ההריגה שהיו על רקע שבטי או חמולתי או בקטטה המונית, היה ברור. אבל אני רוצה לשמוע מאדוני השר, ועד עכשיו לא קיבלתי תשובה מהמשטרה, כמה מקרי רצח על רקע פלילי פענחה המשטרה במגזר הערבי בחמש השנים האחרונות? אפס. במגזר היהודי, השיעור הוא מאוד מביש, 50%. יש לי המספרים. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אבל כמה נרצחים יש? עזמי בשארה (בל"ד): עשרות רבות. רק בשנה שעברה יותר מ-15%-10% על רקע פלילי. יש לי פה המספרים של רצח בישראל בכלל. המספרים מדהימים, אדוני השר. ב-50% מהמקרים התיק נסגר ללא חשודים. המספרים מדהימים, אני לא רוצה להלאות אתכם עכשיו במספרים. במגזר הערבי אני חושב שזה לא 50%, אלא 90%-80%. אני לא רוצה להתחיל להתווכח, אבל במשרד לביטחון פנים לא מוכנים למסור מידע על רקע לאומיותו של הנרצח. בסדר, לא מוכנים, אנחנו יודעים מה אנחנו יודעים. אנחנו יודעים על כל נרצח, בכל כפר ערבי, על רקע פשיעה – אנחנו מכירים את השמות ויודעים איפה נפתח תיק ואיפה נסגר תיק, והמקרים מדהימים. זה נושא מאוד חשוב, זה נושא חברתי ממדרגה ראשונה, כי יש שינוי אדיר במבנה החברתי-הכלכלי של הכפר הערבי. מכפרים חקלאיים מסורתיים לא הפכו לערים מפותחות, אלא הפכו לפרברים בשכונות עוני של ערים, עם כל התרבות המשתמעת מכך, לרבות אלימות. משהו מדהים, שיכול להשתוות רק לעולים שבאו מהמזרח ונהיו תושבי פרברים במעברות. עכשיו, כשפתאום האלימות מתפשטת במגזר הערבי בעניינים הפליליים, אנחנו לא רואים שיתוף פעולה רציני של המשטרה במאבק באלימות או בפשיעה על רקע פלילי – ממש פשיעה, ולא על רקע פוליטי או חברתי אחר. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. השר אברהם דיכטר, בבקשה. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת עזמי בשארה, טיפולה של משטרת ישראל בפשיעה הוא ללא ספק מורכב וכולל נדבכי טיפול רבים, חלקם אופרטיביים, חלקם מודיעיניים, ובחלקם מושקעת עבודה משותפת עם גורמים בקהילה ובאוכלוסייה בכלל. צודק חבר הכנסת בשארה, כי בשנים האחרונות אירעו מקרי רצח שטרם פוענחו ומקרי אלימות קשים, בעיקר בין עבריינים לכנופיות פשע, שגרמו לנפגעים בנפש. תופעות אלו אינן ייחודיות למגזר הערבי. הן חוצות מגזרים, חוצות אוכלוסיות, חוצות אזורים גיאוגרפיים בחברה הישראלית ובמדינת ישראל. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה גם התחום היחיד שיש שיתוף פעולה בין היהודים לערבים. היו"ר אחמד טיבי: לפעמים המנהל הוא ערבי והיהודי הוא הסגן. בדרך כלל זה הפוך. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: יש הבחנה בין אירועים פליליים המתרחשים על רקע סכסוכים בין עבריינים לארגוני פשיעה, שאותם קשה יותר לפענח בשל קשר השתיקה הקיים בין המעורבים והעובדה שהאלימות היא דרך חיים בעבור אותם מעורבים באירוע, לבין אירועים שהם תוצאה של סכסוכים אישיים, כמו אלימות במשפחה וכיוצא בזה. מבחינת המשטרה, חבר הכנסת בשארה, אין שום הבחנה או דרך טיפול שונה בעבירות בין המגזרים השונים – ערבים, יהודים, עולים חדשים, תושבים ותיקים וכיוצא בזה. אם אפשר לשפוך אור באמצעות נתונים, על סמך הערכות מחלקת המחקר לא ניתן להצביע על עלייה, לא בהיקף ולא בחומרת הפשיעה במגזר הערבי בשנים האחרונות בהשוואה לשאר האוכלוסייה בישראל. בשנת 2006, לדוגמה, נפתחו למעלה מ-400,000 תיקי חקירה במגוון העבירות המטופלות על-ידי המשטרה. זה לעומת שנת 2005, שבה נפתחו כ-495,000 תיקים, קרי ירידה של 20% בחישוב הכללי, כאשר נפח הפשיעה הכללית ירד בכ-4%. במגזר הערבי בשנים האלה נפתחו כ-38,000 תיקים, שהם 8% מכלל התיקים שנפתחו בשנה זו, והאוכלוסייה הערבית היא כ-20% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. תיקי הרצח – בשנה החולפת, 2006, נפתחו 180 תיקי רצח במדינת ישראל, בהשוואה ל-162 מקרים בשנת 2005, וזאת עלייה של כ-12% בסך כל תיקי הרצח במדינת ישראל. במגזר הערבי בשנת 2006 נפתחו 70 תיקי רצח בהשוואה ל-67 תיקים בשנת 2005, עלייה של 4.5% במגזר הערבי, הגם שללא ספק השיעור גבוה משיעור המגזר הערבי באוכלוסייה הכללית במדינת ישראל. אם נרד למחוזות השונים לאורך מדינת ישראל בכל מה שקשור לתיקי רצח של המגזר הערבי, במחוז הצפוני - 41 תיקי רצח ו-16 מתוכם הם תיקים גלויים, שאפשר לפרט: סכסוכי חמולות ומה שמכונה חילול כבוד המשפחה, ואני מדגיש "מה שמכונה" מפני שאני לא כל כך מבין מה זה "רצח על רקע כבוד המשפחה". רצח הוא רצח, ועסקנו בזה כאן בדיונים קודמים. יש אכן יישובים שבהם ריכוז מקרי הרצח גבוה במיוחד, ונקבת בשמות חלק מהם: מג'ד-אל-כרום - שלושה מקרים, כפר ראמה - שלושה מקרים, חיפה - חמישה מקרים, נצרת - ארבעה מקרים, ג'סר-א-זרקא - שני מקרים. במחוז תל-אביב - שלושה מקרי רצח, והכוונה היא לתיקים גלויים, ואחד מהם הוא על רקע כבוד המשפחה. במחוז הדרומי - שבעה תיקי רצח. במחוז המרכז, שזה המחוז שעוטף את כל מחוז תל-אביב - 18 תיקי רצח ומתוכם תשעה גלויים. גם כאן התמהיל די דומה למה שאמרתי קודם: סכסוכי חמולות, ומה שמכונה על רקע חילול כבוד המשפחה. מחוז ירושלים - שני מקרים. אם אני מסכם את זה, מסך כל תיקי הרצח הגלויים זה 15 סכסוכים בין חמולות ושישה מה שמכונה חילול כבוד המשפחה. בקרב המגזר הערבי יש פעילות ענפה של אגף קהילה ומשטרה. אומנם, הצגת זאת כמשהו מינורי וחסר משמעות, אבל להבנתי, ובעיקר להבנת המשטרה, יש לזה משמעות רבה גם באפקטיביות וגם בתופעה שהיא אגב חדשה, והיא החלה לאחר אירועי אוקטובר 2000. נדמה לי שהמהלך הזה חשוב וחשוב לכולנו. מספר המתנדבים עלה משמעותית בשנים האחרונות. מספר מרכזי השיטור הקהילתי גדל ל-65 מרכזים ברחבי הארץ. יש מהמגזר הערבי מתנדב שגויס כקצין הסברה לקשר מול התקשורת ואיזון פעילות, וגם את התחום זה המשטרה דאגה לכסות. פותחו מודלים ייחודיים למגזר הערבי, כמו מודל קהילתי ליישוב סכסוכים, מניעת ירי בחתונות - גם בתחום ההסברה וגם בתחום האכיפה במטרה לצמצם את התופעה הזאת, שהיא תופעה קשה מאוד. מודל בנושא ילדים ונוער שקרוי "אני והשוטר שלי" מופעל ב-130 גנים והוא כולל עזרים שהותאמו ותורגמו לשפה הערבית. כמו כן, מודל של "בית-ספר בטוח", תוכנית למניעת עבריינות והגברת הביטחון האישי בחטיבות הביניים, ומודל חוגי-בית, ומדובר בקיום חוגי-בית בקלנסואה, טירה וטייבה, בהשתתפות גורמי משטרה, ראשי רשויות, במטרה להטות אוזן קשבת לדברים האלה. הייתי מוסיף, שאנחנו ממש על סיפה של תוכנית "עיר ללא אלימות". עשר ערים במדינת ישראל נקבעו לפרויקט הזה, ומתוך עשר הערים שתי ערים, עכו ורמלה, נקבעו במיוחד בגין היותן ערים מעורבות. העיר רהט נקבעה בגין העובדה שהיא עיר ערבית. מה שמלמד שאנחנו כן מנסים להבין גם בהיבט הזה איך ניתן לעשות יותר, הרבה יותר, הרבה יותר אפקטיבי, גם במגזר הערבי. היו"ר אחמד טיבי: לא תוכל לסדר שטייבה תהיה עיר ללא אלימות? השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אני חושב שטייבה תגיע - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אם אחד אלים כמוך, קשה יהיה להשתלט - - - השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: לא. אני - - - עזמי בשארה (בל"ד): - - - קשה בשבילך. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: לא. אני חושב שטייבה כשמה כן היא. היא בסוף תהיה טייבה. היו"ר אחמד טיבי: אתגר קשה. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, אנחנו בנויים גם לאתגרים קשים. לכן, אין מניעה מצדי שהנושא הזה יעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אני חושב שראוי מדי פעם לעסוק בו גם בוועדה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה לשר דיכטר. הולכים להצבעה: מי שבעד - הוא בעד ועדה, ומי שנגד - הוא בעד הסרה. מדובר בוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצבעה מס' 31 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 7 נגד - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד - 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. הוחלט להעביר את ההצעה של חבר הכנסת בשארה לוועדת הפנים.