קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום מצבם של תושבי ירושלים הערבים היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 2495: מצבם של תושבי ירושלים הערבים - של חבר הכנסת אברהים צרצור. תשובה והצבעה במועד אחר. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו באמת ממשיכים לדבר על ירושלים, עיר השלום, מדינת אלסלאם, the city of peace. האומנם נהנית העיר הזאת ממצב של שלום? לפעמים אני מגיע להתרשמות שירושלים היא פצע מדמם לנצח. ירושלים תמיד נמצאת בעין הסערה. אינני מאמין שהעיר הזאת תשקוט אפילו כשמשיחי שלוש הדתות יגיעו. בירת ישראל המאוחדת לנצח, כך לפחות הישראלים מסתכלים על העיר הזאת. האם מישהו מכם מאמין בנצחיות של דבר כלשהו בעולם הזה? אני אישית לא מאמין בנצחיות של אף אחד מלבד אלוהים, הקדוש-ברוך-הוא. בהזדמנות זו לא אדבר על ירושלים, אף-על-פי שהזרקורים הופנו בשבועות האחרונים לחפירות שמתבצעות באזור שער המוגרבים. המצב שם אכן נמצא בעין הסערה, בעין הוויכוח. אנחנו מצדנו נמשיך להיאבק בכל דרך לגיטימית כדי שממשלת ישראל תשנה את התוכניות הקשורות למקום הזה. אבל בהזדמנות זו אני אתמקד בחלק השני של העיר הזאת, עיר הקודש. הרי יש האבן ויש האדם. בהזדמנות זו החלטתי להתמקד דווקא באדם שחי בתוך עיר הקודש או מסביב לה. מיהו, איך הוא חי ובאילו תנאים? מהם האתגרים שעומדים בפניו ואיך הוא מצליח להתמודד אתם, אם בכלל? מהן תקוותיו ושאיפותיו ואיך הוא מנסה לממש אותן? אני אנסה לעבור בצורה תמציתית, עד כמה שאפשר, על כמה נושאים הקשורים בתושבי ירושלים הערבית, הערבים. בסך הכול, מספר התושבים שמחזיקים בתעודות הזהות הישראליות – 237,000 נפשות, לפי המקורות הישראליים. מספר התושבים בתוך הגבולות המוניציפליים של עיריית ירושלים המסופחת, לפי הלמ"ס הפלסטיני – 247,000. מספר התושבים באזור המוגדר כאגן של העיר הוא 146,000. מספר תושבי ירושלים הערבים שחיים בתוך השכונות של העיר ונותקו ממנה בגלל הגדר או מסיבות אחרות – 55,000 תושבים מסכנים. מספר תושבי ירושלים הערבים שנושלו מזכותם לתושבות בעירם – כ-6,000. מספר תושבי ירושלים הערבים שמנועים מלהתגורר בעירם בגלל חוק האזרחות החדש, שהקפיא את בקשות איחוד המשפחות מאז 2003 ועד היום, מגיע לכ-20,000. מספר זה אינו כלול במספר הכולל של תושבי ירושלים. בנושא של הכלכלה, לפי נתוני 2004, שיעור האבטלה הוא 22.8%. 64% מכוח העבודה עובדים בירושלים או באזורים הפלסטיניים, במיוחד ברמאללה. 36% עובדים בירושלים המערבית ובישראל. המצב הכלכלי מחמיר מאוד. ענף המסחר והתעשייה קורס, המלונאות והתיירות "מתייבשות", בנייה בלתי אפשרית וכמעט בלתי אפשרית, והשירותים גם הם "מתייבשים". בנושא החינוך – מספר בתי-הספר 117, 40% בשליטת עיריית ירושלים. מספר התלמידים – 64,000. 61% לומדים בבתי-ספר שבשליטת העירייה. המצב במערכת החינוך הוא קטסטרופלי, ובמסגרת ביקור ועדת החינוך בירושלים המזרחית לאחרונה הם עמדו על המצב ההולך ומידרדר בנושא החינוך בכל הרמות, בכל השכבות ובכל התחומים. בנושא הבריאות – זה דבר מעניין מאוד; בבתי-החולים בירושלים הערבית – שישה במספר – סך הכול 500 מיטות. סך כל החולים הנהנים משירותי בתי-החולים – 30,000, לפי נתוני שנת 2004. 10% מופנים מטעם משרד הבריאות הפלסטיני. בבתי-החולים בירושלים הערבית מחלקות והתמחויות שאין בבתי-חולים בגדה המערבית, כמו מחלקות לטיפול בסרטן, בכליות, ומחלקות לניתוחי לב. 70% מצוותי בתי-החולים מחזיקים בתעודות זהות של הרשות הפלסטינית – 1,150 במספר. 80% מהחולים הם תושבי הגדה המערבית. גם המצב בתחום הבריאות הוא קטסטרופלי, מהסיבות הפשוטות – סגרים וכתרים. ישראל, לצערי הרב, מנצלת את המצב כדי לצמצם את מספר המיטות ורשיונות העבודה של הצוותים. ירושלים הערבית מאבדת את מקומה כמקור לשירותי בריאות לתושבי הגדה המערבית, וגם לתושבי ירושלים הערבית, המזרחית. בנושא הקרקעות – שטח השכונות הערביות הוא 25,000 דונם משטח כולל של 70,000 דונם. פחות מ-40% מהאזור הזה מנוצלים לבנייה לטובת תושבי ירושלים הערבית ולרווחתם. 40% משטחי ירושלים הערבית הוכרזו שטח ירוק שאין כל אפשרות לנצלו למטרות פיתוח ובנייה. יותר משליש השטח של ירושלים הערבית הופקע ישירות למטרות בנייה והתנחלויות. כ-180,000 מתנחלים הם כ-40% מכלל התושבים היהודים בירושלים, נוסף על 90,000 מתנחלים בסביבות ירושלים ובתחום ירושלים רבתי. השטח שאפשר לתכננו מייד הוא 10,000 דונם, עם קיבולת של 42,000 יחידות דיור נוסף על מוסדות ציבור. מצב הבינוי והדיור, לצערי הרב, גם הוא קטסטרופלי, במיוחד עקב המדיניות של ישראל בכל הקשור להריסת בתים המוגדרים ברשויות בישראל בלתי חוקיים. זה מצב קטסטרופלי. מצד אחד אין בנייה, מצד שני הורסים מבנים שתושבי ירושלים הערבים נאלצים לבנות ללא רשיון כחוק. בנושא הדיור והשיכון – מספר יחידות הדיור הפלסטיניות בירושלים הערבית, לפי נתוני 2004, הוא 36,189 – לעומת 144,339 יחידות דיור ליהודים. 72,000 מהן בתחום ההתנחלויות בירושלים המזרחית, נוסף על 18,000 יחידות דיור בתחום ההתנחלויות באזור אגן ירושלים המערבית. לסיכום, אדוני היושב-ראש, ירושלים הערבית אינה חלק מבירת ישראל, ואינה נהנית אף מאחוז קטן ממה שהיהודים בעיר נהנים – בכל התחומים. ישראל רואה בערבים בירושלים נטל, סכנה דמוגרפית, ועל כן היא נוקטת מדיניות שמטרתה צמצום מספר הערבים בעיר עד כמה שאפשר. הגדר שנבנתה בלב ירושלים הערבית שחטה את העיר והשאירה אותה שותתת דם בצורה שלא תשרת את היציבות בכלל ובעיר הקודש בפרט. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לתת לתושבי ירושלים הערבית את מלוא זכויותיהם כל עוד היא שולטת בהם וכל עוד הם נתונים תחת הכיבוש הישראלי. האינטרס העליון של ישראל הוא שירושלים הערבית, ובכללה אל-חרם אל-שריף, תוחזר לידי הפלסטינים ותהפוך לבירתם. כך נשמור על ירושלים מאוחדת – לא במובן הפוליטי הישראלי הצר, אבל במובן הרוחני הרחב ביותר. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. תשובה והצבעה במועד אחר. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי, ג' באדר התשס"ז, 21 בפברואר 2007, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 20:25.