קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הכיבוש משחית היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 2503: הכיבוש משחית - מאת חבר הכנסת צבי הנדל שאין לו קשר לכיבוש. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מכובדי היושב בראש, אדוני השר, חברת הכנסת וחברי הכנסת, באורח מפתיע - ודאי שלא אני תכננתי, אבל גם לא חבר הכנסת בשארה - הנושאים שלנו מאוד משיקים, ועזבו לרגע את הכותרת שבחרתי. אסביר על מה אני מדבר. יש היום מגמה הולכת וגוברת של פשיעה במגזר הערבי - זה לא רק במגזר הערבי, אבל אני ממקד את דברי בתחום זה - שמתערבבת עם קבוצות קטנות שהופכות את זה במקרים מסוימים גם לאידיאולוגיה, ותיכף אסביר על מה אני מדבר. נראה על פני זמן, לפחות למסתכל מהצד, שהמשטרה מדירה רגליה מטיפול בנושאים האלה, ואסביר על מה אני מדבר. יש, למשל, מקרה שקרה לא מזמן בתל-עדשים, של חקלאי שקבוצת כפריים ערבים בסביבה החליטו שהשטחים שהוא קיבל ממינהל מקרקעי ישראל לא שייכים לו, וניסו בכוח להפחיד אותו ולהלך עליו אימים כדי שיעזוב את האדמות שהוא קיבל מהמינהל, וכשזה לא עזר, עברו לכוח, לרבות נשק חם. למזלנו, ברוך השם, הבחור בוגר יחידה קרבית והוא בחור רציני, והוא נאבק עם התוקפים, והיו יותר מתוקף אחד - אני לא זוכר כמה, אבל שניים או שלושה - ובסופו של דבר הוא הצליח לאחוז ביד, אך לא משנה. בכל מקרה, האקדח פגע בפיקת הברך והוא מאוד סובל, אבל בנס הוא יצא בחיים. יש אין-ספור מקרים של פרוטקשן שממררים את החיים לאנשי תעשייה באזורי תעשייה או לחקלאים, ואם אתה לא משלם דמי חסות אתה ניזוק. נפגשתי עם קבוצה כזאת מהצפון, שרובם היו מתל-עדשים, ואמרו לי: צבי, אתם חושבים שהכול בנגב. אנחנו פשוט מתביישים לספר, כי כולנו יוצאי יחידות קרביות ולא נעים לספר שאנחנו מפחדים ומשלמים דמי חסות. חלק מהם ממרכז הארץ במושבים שבין חדרה לרעננה, ממש מרכז הארץ. הם ויתרו בסידור כזה או אחר, שלא יגידו שוויתרו, למראית עין, על אדמותיהם תמורת גרושים ולא הם מעבדים אותם. אני לא מדבר על כאלה שעשו עסקים עם אוכלוסייה ערבית וכו' - עלא כיפאק עושים עסק גם בתחום החקלאים, אלא שהם ויתרו על האדמות, כי הם נכנעו לטרור שעשו להם וכו'. זה במגזר אחד. אני לא מדבר גם על גנבות רכב. יום אחד ישבתי ושוחחתי עם שני אנשי יס"מ בדרום על גנבות הרכב, כאשר הדרום היה עוד המוביל בגנבות הרכב. הם אמרו לנו: זה גם בתי-המשפט. אנחנו עושים מרדף ואנחנו תופסים את הרכב, ולמחרת אנחנו רואים את אותו אחד שתפסנו עם חיוך מאוזן לאוזן מנופף לנו במתחם "ביג", שזה אזור קניות בבאר-שבע, ובפעם הבאה אני כבר לא עושה מרדף וכבר לא כדאי לי. יש גם בנייה בלתי חוקית בהיקפים מדהימים. זה הגיע כבר למאות רבות - אני נזהר בלשוני, לא רוצה להגיד אלפים - של תיקים שצריך להרוס מבנים בבנייה בלתי חוקית, שכבר הגיעו לבג"ץ, לא בית-משפט. לא שהרשות המקומית או שהמינהל המקומי הוציא, זה כבר הגיע לבית-משפט, בית-משפט אישר. היה ערעור בבג"ץ, בג"ץ אישר. מאות רבות, ולא מטפלים כי המשטרה, לא משרד הפנים, לא רשויות מקומיות - המשטרה לא רוצה להיכנס לשטח. כבר נכתבו על זה דוחות של מבקר המדינה לא פעם אחת ולא פעמיים. בסופו של דבר, כשאני כתבתי, בחצי חיוך, שהכיבוש משחית, התכוונתי שדבר גורר דבר. זה מתחיל בגנבות קטנות. כשזה מצליח אז עובר לכוחניות, וכשזה מצליח אז עוברים לעוד יותר כוחניות. וקבוצות קטנות, בערים מעורבות, בין אוכלוסיות שחיו בשלום שנים, עושות כמעט פוגרומים. וכשאתה בא להתלונן, ביפו, למשל, אמרו לי, כשאנחנו באים להתלונן במשטרה, אז המשטרה אומרת: בחייך, באמת מה אתה רוצה עכשיו? למה אתה נשאר לגור ביפו? אתה לא מבין שקשה פה? תעבור דירה. דברים דומים שמענו גם בלוד. זה מתחיל בזה שבבלוק אחד עושים טרור ולא נותנים לישון ועושים רעש וכו'. ואחר כך פולשים לדירה אחת ולאט לאט מבריחים את כולם, ובלוק אחר בלוק. הם רואים שזה מצליח ואף אחד לא משלם על הוונדליזם שהם עושים, אז הצלחה גוררת הצלחה ונותנת תיאבון גדול יותר. בקיצור, כבוד השר, אנחנו הגענו למצב שבעת האחרונה אני מתחיל להרגיש שזה הפך, לאור ההצלחות, לכמעט תנועה חצי מאורגנת, עם מימון, על מנת להגיע להצלחות של כיבוש ממש, גם בערים המעורבות, גם באזורים חקלאיים גדולים. בלי לשים לב, הפשיעה הערבית הגיעה לממדים מבהילים, לרבות הבנייה. אתם יודעים מה? אני מוכן, גם בנושא הבנייה, לומר שיש בנייה שהיא מתוך מצוקה. יש בנייה שהיא ממניעים של כיבוש שטח, מניעים פוליטיים, בתים שלא גרים בהם שנים. יש אין-ספור, מאות בתים כאלו, שנבנו ולא גר בהם אדם. אין בזה צורך, אבל זאת שיטה. אבל אנחנו, כמו אותה קריקטורה של הקופים, שאחד לא שומע, השני לא רואה, השלישי לא יודע לדבר, ואנחנו כמו איזה – אני לא יודע באיזו שפה להגיד את זה, זאת המדינה שלי, זאת הממשלה שלי, זאת המשטרה שלי, הכול שלי. אני יכול להגיד מלים? אבל זה מדהים. אני חושב שאם אנחנו לא נתפוס את עצמנו – ועכשיו אני מדבר על הפשיעה. יש ויכוחים אחרים, אידיאולוגיים. אני, כמי שמאמין שבסופו של דבר נגזר עלינו ואנחנו נחיה פה גם ערבים וגם יהודים, אם אנחנו לא נחסל את הפשיעה, ביד הכי קשה שאפשר, אנחנו מפסידים גם מבחינה ערכית חלק גדול מאוד מנכסי המדינה. כי אם זה התחיל ברכב, היום זה בהיקפים אדירים של אלפי דונמים של אדמה. הופכים את זה לאידיאולוגיה, ואנחנו ממש בפשיטת רגל. אני נזהרתי בלשוני, חסכתי כמה דברים שרשמתי לי לומר, כדי שלא להישמע שחור מדי, כי בסוף אני משמיץ את המדינה שלי, אבל אני מבקש מכבוד השר, שככל שניתן - ואתה היום בתפקיד מאוד משמעותי בתחום הזה - אם יש צורך ביחידות מיוחדות לעניין הזה, שלא יצא מצב שמישהו יגיד לי שלכפר הזה אנחנו לא נכנסים כי עלול להישפך דם. לא יכול להיות דבר כזה שבאיזה מקום המשטרה תגיד שמפחד או מחשש לא נכנסים. ברגע שהפושעים מרגישים שהם מחוסנים והם הצליחו, אז ההמשך מתבקש, מוזמן, וההפסד כולו שלנו. היו"ר אחמד טיבי: תודה לחבר הכנסת הנדל. השר לביטחון הפנים. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת הנדל, התשובה היא כמובן גם שלי וגם של שר הפנים, מפני שהשאלה והדברים שהעלית נוגעים לשני המשרדים. על-פי חוק התכנון והבנייה, האחריות לאכיפת החוק, לרבות בנושא הריסת המבנים הבלתי-חוקיים, מוטלת על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ובדוגמה שהבאת, חבר הכנסת הנדל, על הוועדה המקומית, אם בעיר לוד או בערים אחרות. הוועדות המחוזיות של משרד הפנים ועוד 18 ועדות תכנון ובנייה מקומיות ומרחביות עוסקות ישירות באכיפת החוק בתחום השיפוט שלהן. היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה של משרד הפנים היא יחידה קטנה, דלת אמצעים ודלת כוח-אדם. יחידה, זאת לאור גודלה והיקפה, אינה מסוגלת לאכוף את חוקי התכנון והבנייה, כאשר ביצוע צו ההריסה מחייב גיוס כללי, אם של צבא במקומות מסוימים, אם משטרה במקומות אחרים ועוד. לכן, את ביצוע הצווים אנחנו נדרשים לבצע בהתאם לסדר עדיפויות שמציב קודם כול את השטחים הגליליים, לאחר מכן אדמות מדינה, שטחים חקלאיים מחוץ ובתוך תוכניות מיתאר, ולבסוף שטחים ציבוריים. ידוע שיש מאות מבנים בלתי חוקיים אשר חלקם הגדול לא מטופל על-ידי הרשויות. כמו כן יש ועדות תכנון מקומיות, שמטבע הדברים אכיפת חוקי התכנון והבנייה אינה בראש סדר העדיפויות שלהן. חשוב להדגיש כי הבעיה קיימת הן במגזר היהודי הן במגזר הלא-יהודי. אם אנחנו נדרשים לתפקודן של רשויות מקומיות במסגרת אכיפת החוק, וניקח שוב את הדוגמה שציינת, של העיר לוד, על-פי המידע שהועבר למשרד הפנים הוועדה לא ביצעה את המוטל עליה, בין היתר בתחום הפיקוח על הבנייה. זאת אחת הסיבות לכך שמשרד הפנים הקים ועדת חקירה שבדקה את תפקוד המועצה, ולבסוף הופעלה הסנקציה הקשה ביותר, פירוק המועצה. במשרד הפנים סמוכים ובטוחים כי יושב-ראש הוועדה הקרואה שימונה לעיר לוד יידרש גם לנושא הזה. מערך האכיפה בתחום חוק התכנון והבנייה בדיני המקרקעין מסור על-פי חוק בידי כמה רשויות: משרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל, היחידה לפיקוח בשטחים הפתוחים, קרי "הסיירת הירוקה". לאור ההחרפה שחלה בשנים האחרונות בממדים של תופעות הבנייה הבלתי-חוקית והפלישה למקרקעי ציבור, ולאור החלטת הממשלה מלפני שנתיים וחצי, הוקמה מינהלת בין-משרדית לתיאום פעולות אכיפת דיני המקרקעין, מה שנקרא מתפ"א, במשטרת ישראל, במטרה לשדרג את האפקטיביות בכל מה שקשור לאכיפה. החלטת הממשלה הגבילה את מתפ"א לפעול בשטחים גליליים פתוחים בלבד, ומטבע הדברים האיש שעומד בראשה הוא קצין משטרה בכיר. המינהלת הזאת פועלת בהתאם לתוכנית עבודה, תוך הפעלת יחידות פיקוח, אך אינה פועלת בתחומים של רשויות כמו יפו או לוד. משטרת ישראל מסייעת ככל שניתן בביצוע הריסות של מבנה בלתי חוקי, על-פי הבקשות, כפי שהן מתקבלות מעת לעת ממשרד הפנים. כאן צריך לציין, כי כאשר מתחיל תהליך הריסת מבנים לפי צו של בית-משפט, נתקלים במרבית המקרים בצווי עיכוב ביצוע שניתנים על-ידי בתי-המשפט בסמוך לביצוע ההריסות, ובמקרים רבים ניתנים הצווים במעמד צד אחד בלבד, גם במקרים שבהם כבר בוצעו בעבר כל ההליכים המשפטיים. לפחות לידיעת המשטרה, ההשתלטות לכאורה על כמה שכונות בלוד על-ידי המיעוט הערבי לא נעשית באיומים ובפשיעה, אלא בדרך חוקית של רכישת בתים. בנוגע ליפו, ראוי לציין שלאורך 2006 יש ירידה בעקומת מקרי הרצח, ובאוגוסט 2006, במסגרת שיפור או הגברת תחושת הביטחון, הופעלה פלוגת מג"ב בשכונות המעורבות ביפו במטרה להוריד את מפלס האלימות ולהגביר את תחושת הביטחון של האזרחים ולמגר ככל שניתן תופעות של פשיעה ושל אלימות חמורה. יש ללא ספק מקרים שבהם אנשים נמנעים מלדווח על עבירות, עבירות של סחיטת דמי חסות וכיוצא בזה. באותם מקרים שהמידע מגיע למשטרה - ויש אזורים שבהם הממדים היו מפלצתיים, באר-שבע היא דוגמה אחת, ואני משוכנע שחבר הכנסת הנדל התעדכן שבשנה האחרונה, לאחר שהמשטרה נכנסה בעובי הקורה, לא רק על בסיס תלונות, אלא בעיקר על בסיס מידע, הירידה בהיקף התופעה משמעותית ביותר. אבל אם ידוע לחבר הכנסת, אם לחבר הכנסת הנדל ואם למי מהאזרחים במדינה על תופעות כאלה ברמה המודיעינית, לא ברמת הגשת התלונה, ואני ער לכך שמתוך חשש יש אנשים שנמנעים מלדווח – מטבע הדברים מידע כזה שיגיע לידי המשטרה יטופל בצורה מאוד אינטנסיבית, ואני מאמין גם מאוד אפקטיבית כדי למגר את הדברים האלה. לעצם העניין, אדוני היושב-ראש, אני סבור שניתן להעביר את הסוגיה לטיפול ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; זו גם עמדתו של שר הפנים. אם זה מקובל, אפשר להצביע על זה. היו"ר אחמד טיבי: תודה, אדוני. חבר הכנסת הנדל, אתה מסכים? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מסכים. היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצבעה, רבותי. מי שבעד זה בעד הצעת השר להעביר לדיון בוועדה, מי שנגד זה נגד. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד - 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד - 3, מתנגד אחד, אין נמנעים. הנושא יידון בוועדת הפנים.