קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום יוזמת עיריית ירושלים להקים 20,000 יחידות דיור מעבר ל"קו הירוק" היו”ר יולי יואל אדלשטיין: הנושא הבא שלנו, חברי חברי הכנסת: יוזמת עיריית ירושלים להקים 20,000 יחידות דיור מעבר ל"קו הירוק", הצעה לסדר-היום שמספרה 2916. תשובה והצבעה במועד אחר. המציע הוא חבר הכנסת מוחמד ברכה. בבקשה, אדוני. מדובר בהצעה רגילה. לרשותו עד עשר דקות. אם תסתפק בפחות מזה, לא נתבע אותך. מוחמד ברכה (חד"ש): סדר-היום במצב טוב. היו”ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו לא ממהרים לשום מקום. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, ביום חמישי שעבר פורסם בעיתון "הארץ" שבוועדת התכנון והבנייה של ירושלים אושרו תוכניות לבניית 20,500 דירות - - ראובן ריבלין (הליכוד): מי המשיב? מוחמד ברכה (חד"ש): תשובה והצבעה במועד אחר. היו”ר יולי יואל אדלשטיין: תשובה והצבעה במועד אחר. מוחמד ברכה (חד"ש): - - בצפון, בדרום, או במרכז העיר. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אם זה נכון, אני מצדיע לעיריית ירושלים, אולי בסוף היא תבנה משהו לעיר הזאת, ואני רוצה לשבח אותה. היו”ר יולי יואל אדלשטיין: דעתך נרשמה, אבל כרגע חבר הכנסת ברכה ברשות דיבור. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): קודם הם רק דיברו, לא בנו. ראובן ריבלין (הליכוד): הוא פשוט חבר מועצת העיר. מוחמד ברכה (חד"ש): אני מופתע מהעמדה שלך, פשוט לא ציפיתי לדבר כזה, לא ייאמן, לא יכול להיות. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): סוף-סוף הם בונים משהו. היו”ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת גבאי עבר שינוי קיצוני בעמדותיו. מוחמד ברכה (חד"ש): ממש, הדהמת אותי עכשיו. אני חושב שהתקשורת צריכה לפצוח מחר בדיווחים על התפנית הזאת. לבנות דירות ולאשר בניית דירות זה דבר טוב באופן כללי, כי זה מאפשר לאנשים צעירים לגור בעיר, אבל המחשבה הבלתי-נמנעת היא שלגושי ההתנחלות – כי כולם נמצאים בשטחים שנכבשו ב-1967 – יש מטרות פוליטיות מובהקות ומוצהרות: באזור וולאג’ה – כדי לחבר את ירושלים עם גוש-עציון ואז לנתק את ירושלים הערבית מכל מגע עם בית-לחם והאזור; בעטרות או בשדה התעופה מתכוונים להקים כ-10,000 דירות כדי לנתק את האזור מרמאללה, ובאזור היורד למעלה-אדומים – לחבר בין ירושלים - - ראובן ריבלין (הליכוד): זה G2? מוחמד ברכה (חד"ש): - - למעלה-אדומים ועד ים המלח, ואז לנתק את ירושלים המזרחית, הערבית, מכל מגע עם כל יישוב פלסטיני אחר. זה נעשה כדי להנציח את השליטה על ירושלים המזרחית, להפוך אותה למין שכונה בתוך גדר מצד אחד והתנחלויות מצד שני, ובו בזמן גם לבתר את הגדה המערבית לשני חלקים נפרדים לחלוטין – הגדה המערבית הצפונית מרמאללה ועד ג'נין והלאה, והגדה המערבית הדרומית מבית-לחם עד חברון. התוכניות האלה הן מסוכנות, גם מבחינת החוק הבין-לאומי, כי מדובר בבניית התנחלויות על אדמה כבושה, אבל בעיקר כי הן מקעקעות כל אפשרות של משא-ומתן במסגרת של הסדר קבע על ירושלים המזרחית, ובעצם מקעקעות כל אפשרות של משא-ומתן על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967. אם מישהו חושב שבזה הוא מנצח, אני חושב שהוא טועה. הוא מרחיב את הסכסוך - - - אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה צודק, זה לא מספיק. צריך לעשות עוד כמה דברים. מוחמד ברכה (חד"ש): לסמוך עליך? ראובן ריבלין (הליכוד): לסמוך עליהם שהם יעשו את מה שמוחמד ברכה אומר? אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הנשיא לא מאמין למה שהוא אומר? שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אולי הנשיאה? היו”ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת. מוחמד ברכה (חד"ש): שיכרון הכוח של המתנחלים ושל אנשי הימין למיניהם, שחושבים שהם יכולים לסרטט את ההיסטוריה – זה מרגש מאוד. היו רגשות של עוצמה הרבה יותר גדולים, גם בישראל וגם במקומות אחרים, וסופו של הכיבוש וסופן של ההתעמרות ושל הגזלה שיסתיימו, ומדינת ישראל תחיה בשלום, בסופו של דבר, על אפם ועל חמתם של מתנחלים למיניהם, ושל אנשי הימין שהוזים הזיות, יחיו בכבוד, מדינת ישראל תחיה בכבוד ובשלום עם מדינה פלסטינית בשטחים של 1967. זה לא יהיה מחר כנראה, מאזן הכוחות הוא לא כזה, ורמת המודעות במדינת ישראל לדברים האלה לא גדולה, אבל זה יהיה. אני מבטיח לכם שזה יהיה, והרבה יותר מהר מכפי שחושבים. התוכניות האלה נועדו לא לפתור בעיות של שיכון ודיור, אלא לסבך מצב פוליטי מסובך בלאו הכי. אני חושב שכל המבצע הזה של ההתנחלויות, דווקא בעידן של ממשלה שכביכול רוצה – ראש הממשלה הלך לעקבה אתמול, נפגש עם המלך עבדאללה, דיבר על כך שהוא רוצה לפגוש 22 מנהיגים כדי לדון ביוזמה הערבית. לדון על מה? לדון על היוזמה הערבית כאשר אתה זורע את הזרעים של טרפוד כל אפשרות לשלום גם בירושלים, גם בגדר הגזענית, גם במצור על רצועת-עזה, גם בבחירת אופציית הכוח כאופציה היחידה בסכסוך הזה? אני חושב שסופו של רצון העמים לחיות שינצח – גם העם בישראל, גם העם הפלסטיני – ובזה אין לי שום ספק, רק שההזיות עלולות להימשך יותר זמן, הסיכונים עלולים להיות יותר גדולים, הדם שנשפך עלול להיות רב יותר, וזה מצער כמובן, אבל בסופו של דבר לא יהיה אלא מה שצריך להיות, והוא שהעם הפלסטיני יקים את מדינתו לצד מדינת ישראל ובירתו תהיה ירושלים המזרחית, על אפם ועל חמתם של בוני הגדר והוזי ההזיות ההנתחלותיות. אני לא יכול לדבר על הנושא הזה, אדוני היושב-ראש, בלי להתייחס לוויכוח שהיה על תוכנית ספדי. אני כמובן מחויב, גם מתוקף העמדות האישיות שלי וגם מתוקף החברוּת שלי בחד"ש והמצע שלנו, לנושא הסביבתי. נושא הפלת התוכנית ההיא, שבסופו של דבר אפשר לציין את זה כנקודה חיובית - אני חושש שיש גורמים שאין להם שום נגיעה לאיכות הסביבה ולסביבה שהסתננו לתוך המאבק הזה נגד תוכנית ספדי כדי ליצור מצב שהאופציה היחידה של בנייה היא בשטחים הכבושים של ירושלים וסביבתה, בירושלים המזרחית. בעצם, אם אני צריך לשים במאזן אחד את התוכנית הזאת, שהיא בשטח הריבוני של מדינת ישראל מלפני 1967, עם כל הטרדות הסביבתיות, מול המפעל שאושר או התוכניות שאושרו בוועדה לתכנון ובנייה בירושלים, עם כל הכרוך בהם - של גזל, של קביעת עובדות פוליטיות תוקפניות כלפי העם הפלסטיני, שבסופו של דבר הן מקעקעות את האפשרות של שלום באזור כולו - לא הייתי בוחר באפשרות השנייה. זה לא אומר שהאופציה היחידה היא לבנות או כאן או שם. יש אפשרות לבנות גם במרכז העיר. אפשר לבנות גם כן. הרי היישובים הערביים, שהם יישובים כפריים, תמיד מציעים להם, כדי לגבור על מצוקת הקרקע, לבנות לגובה. ובעיר בירה על אחת כמה וכמה. ליצור מצבים של או סביבה או פלסטינים? דרך אגב, אני לא הייתי בוחר באפשרות השנייה של גזל ושל בנייה התנחלותית על אדמה פלסטינית כבושה, שהיא חלק וצריכה להיות חלק מהמשא-ומתן על הסדר הקבע. רבותי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רואה בחומרה רבה שהעירייה בירושלים - וחלק מהעיר הוא עיר של כיבוש, שכופה את רצונה על שטח כבוש - בוחרת לשחק את התפקיד האסטרטגי או חלק מהתפקיד האסטרטגי של ממשלות ישראל, ללא קשר לאמירות הנבובות על יוזמה ערבית כבסיס למשא-ומתן, כפי שראש הממשלה אולמרט מנסה לומר בימים האחרונים. לכן, אני חושב שיש מקום לבטל מייד את התוכניות האלה. מי שחושב שזה ייטיב אתו, אני חושב שהוא טועה. גם אם הוא יחשוב שזה טוב לטווח הקצר, זה בהחלט הרסני לטווח הארוך. אני חושב שראוי שתוכניות כאלה ייעלמו מהנוף המוניציפלי, מהנוף הפוליטי, מהנוף האנושי, של המקום הזה. תודה רבה. היו”ר יולי יואל אדלשטיין: אני מאוד מודה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. הוא גם עמד יפה בזמנים. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר.