חומר רקע
כ"ה שבט, תשפ"ד
4
,פברואר2024
:לכבוד
חבר הכנסת שמחה רוטמן ,
יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט
,מכובדי
:הנדון
עמדת
נשיאות המגזר העסקי לקראת דיון מהיר בנושא: "ניצול לרעה של חוק
"תובענות ייצוגיות ועושק העסקים הקטנים והבינוניים
( בשם נשיאות המגזר העסקי" :להלן
הנשיאות)"
,אנ ו מברכים על קיום הדיון בנושא בועדה
ונודה לכל עזרה של הועדה למציאת פתרון לסבלם הקשה של העסקים בשל תופעת הניצול
ותובענות הסרק הקיימת
בתחום ה תובענו
ת הייצו
גיות .
אנחנו בנשיאות
פועלים בשנים
האחרונות מול משרד המשפטים על מנת שיבחן מחדש
,את חוק התובענות הייצוגיות וזאת לאור העובדה כי עם השנים נעשה בו שימוש בלתי
.סביר והוא הפך להיות כלי לניצול לרעה כלפי כלל העסקים במשק
בחודש נובמבר2020
, הוקם צוות בין משרדי ל"בחינת ההסדרים הקבועים בחוק תובענות
ייצוגיות", צוות נשיאות המגזר העסקי הופיע בפני הצוות
,ועבד עימו טיוטת מסקנות
הצוות פור
מס ה והנשיאות הגיבה לה
עו ד ביוני2023
.אולם עד היום ה דו"ח הסופי לא
פורסם ובוודאי שלא פורסם תזכיר חוק תובענות ייצוגיות שאמור בתקווה לתת מענה
.לשלל הבעיות שהצפנו
אנו סבורים כי מדינת ישראל חייבת לקדם במהרה שינוי חקיקה
שיהיה בו
בו כדי לטפל
בכשל
שנוצר מניצול לרעה של חוק תובענות ייצוגיות.
להלן עמדנו ביחס לבעיות הקיימות בחוק והפתרונות החקיקתיים האפשריים שיתנו להם
מענה:
1.
הנשיאות רואה בחוק התובענות הייצוגיות חוק חשוב ביותר אשר הביא לתיקון מספר
.בלתי מבוטל של עוולות והועיל לציבור ולמשק כולו
2.
יחד עם זאת, עם השנים, נעשה שימוש בלתי סביר בכלי זה והוא נוצל לרעה, כאשר
לצד תובענות מוצדקות, הוצפו בתי המשפט בתובענות סרק, אשר אין בהן כל תועלת
לאיש, זולת התובע הייצוגי ובאי כוחו. למעשה קמה תעשייה פרטית שלמה של תובעים
ייצוגיים אשר כל עיסוקם הוא הגשת תובענות סרק, והכל במטרה להתעשר באופן
.אישי ללא כל דאגה לטובת קבוצה כלשהי
3.
למעשה, הרוב המוחלט של התובענות הייצוגיות שהוגשו בשנים האחרונות הסתיימו
בהסתלקות או דחייה ,
ומעטות התובענות הייצוגיות
שהגיעו
לפשרה ולפיצוי ראוי
.לצרכן
במחקר עדכני של הרשות השופטת לעניין נתונים הנוגעים לשנים2019-2018
–
אחוז התובענות הייצוגיות אשר הסתיימו בהסתלקות עמד על כ60%
, ואחוז התיקים
אשר נסגרו בשל חוסר מעש, מחיקה עיכוב הליכים וסיבות נוספות שאינן פסק דין או
פשרה, עמד על כ-
%
6.2
.
1
לשם ההשוואה בשנת2020
הוגשו בישראל2,236
תובענות ייצוגיות, בעוד
שבאוסטרליה בשנים2019-2020
הוגשו24
! ובקנדה באותן שנתיים הוגשו79
תובענות
.יצוגיות
4.
תובענות הסרק מכבידות מאוד על המערכת השיפוטית. אולם מעבר לכך, תובענות
הסרק מהוות מעמסה אדירה גם על הגופים הנתבעים במגזר העסקי. תובענות הסרק
כרוכות בעלויות ישירות ועקיפות משמעותיות, המתבטאות בין היתר בייקור משמעותי
של ;מוצרים לצרכן עלויות
הכרוכות בניהול ההליך; פגיעה במוניטין מפרסום עצם
הגשת התובענה הייצוגית; הפרשות
חשבונאיות הנדרשות מעצם הגשת התביעה, אשר
אף הן כרוכות בעלויות לא מבוטלות ולגבי חברות
ציבוריות–
קיומה של החובה
לפרסם הודעה לציבור המשקיעים על עצם הגשת התובענה
; ועוד .
5.
לאור ,העלויות הגבוהות המוטלות על נתבעים הנובעות מעצם הגשת תובענה ייצוגית
הרי שקיים תמריץ משמעותי לנתבעים להימנע מניהול התיק ולהסכים עם התובע
הייצוגי על סגירתו על דרך של הסתלקות בתמורה.
במקרים רבים תשלום סכום
מ סוים
לתובע הייצוגי עדיין זול יותר מניהול התיק בבית המשפט
, ו התובע הייצוגי מודע
.לעלויות הנתבע, באופן אשר יכול להוביל לסחטנות מצדו
6.
הגשת תובענות סרק כאמור אינה פוגעת רק בציבור הנתבעים(
אשר מונה, לרוב, חברים
במגזר העסקי
), א לה פוגעת בעקיפין אף בציבור הרחב, שכן הנשיאה בעלויות מיותרות
בהן נושא המגזר העסקי, מוטלת בעקיפין, לפחות בחלקה, על ציבור הצרכנים ותורמות
.ליוקר עשיית עסקים בישראל
7.
לדעתנו, יש לפעול לתיקון חוק התובענות הייצוגיות באופן שבו יוחזר האיזון ויופחתו
.התמריצים להגשת תובענות הסרק
8.
הצעדים בהם נקטו משרד המשפטים, עם תיקון תקנות האגרות2
ובית המשפט העליון
עם פסיקת הלכת מרקיט ביחס להסתלקות המתוגמלת3
,, הם צעדים בכיוון הנכון
אולם לטעמנו עדיין לא הצליחו להביא לאיזון נכון ולמיגור התופעה של התובענות
.הסרק, ועל כן נכון לנקוט בצעדים נוספים לתיקון החוק
9.
להלן נפרט את הצעות הנשיאות לתיקוני חקיקה אשר יקלו על העסקים בתחום זה
:ויצמצמו באופן משמעותי את תובענות הסרק
1
( אביב ושטיין, נתונים כמותיים אודות אגרות בתובענות ייצוגיות2019
:) פורסם באתר הרשות השופטת
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/research_01052019
2 ק"
ת תשע"ח מס '
7980
מיום
8.4.2018
עמ '
1748
– תק 'תשע"
ח-
2018
3 ע"
א
8114/14
מרקיט מוצרי ייעול בע"
מ נ 'סונול ישראל בע "מ (
פורסם בנבו ,
05.08.2018
)
10
.
הטלת חובת פניה מוקדמת ויצירת מנגנון לסיום מהיר של המחלוקת
10.1
.
במקרים רבים מוגשת תובענה ייצוגית על בסיס תקלה טכנית קלה, אשר
.מתוקנת מיד לאחר הגשת התביעה אנו סבורים כי על מנת לחסוך תובענות
ייצוגיות במקרים כגון אלה, ועל מנת לוודא תיקון של ההפרה, יש ליצור מנגנון
שיאפשר סיום מהיר ופשוט של המחלוקת מבלי להיגרר להליך ארוך של בירור
.התובענה
10.2
.
.מנגנון אפשרי לכך יכול להיות מורכב משני נדבכים משלימים
10.3
.
הראשון- החלת חובת פנייה מוקדמת
בכתב לנתבע בתובענה ייצוגית, גם אם
מדובר בעסק פרטי ולא ברשות. פנייה מוקדמת תאפשר לבעל העסק לתקן את
.ההפרה טרם הגשת התביעה
10.4
.
השני-
מנגנון של
הודעת חדילה
של העסק הפרטי תוך תיקון התקלה, בדומה
למנגנון "הודעת החדילה" הקיים בחוק ביחס לרשויות. הודעת החדילה תוגש
גם לבית המשפט, ואם תאושר על ידו, יקבע מעשה בי דין בסוגיה זו. אם בית
העסק לא ,שילם את הפיצוי או לא נתן הודעת חדילה יתקיים הליך רגיל של
דיון בבקשה לתובענה ייצוגית.
10.5
.
אנו מבינים
כי קיים
חשש באשר לאפשרות שהצדדים יתפשרו ביניהם מחוץ
לכתלי בית המשפט, ללא כל תועלת לקבוצה, ואת החשש מפגיעה בתמריצים
של חברות להימנע מראש מביצוע העוולות, אולם אנו בדעה כי ניתן לפתור
חששות אלה על ידי יצירת התמריצים המתאימים שיתווספו להודעת החדילה
.של בית העסק
10.6
.
כך למשל, ניתן לקבוע החקיקה כי לאחר תיקון העוולה, יקבל המתלונן פיצוי
.קבוע, ובכך עדיין יהיה לו תמריץ לפנות ולהתריע בתי עסק בפני תקלות
10.7
.
בנוסף ניתן לקבוע בחקיקה כי על מנת שבית העסק יזכה להגנת מעשה בי דין
ולא יהיה חשוף לתביעות דומות לאחר הודעת החדילה, עליו להגיש את הודעת
.החדילה לבית המשפט ולהוכיח את תשלום הפיצוי הקבוע למתלונן
10.8
.
עוד ניתן לקבוע כי לבית המשפט יהיה שיקול דעת לקבוע אם ההסדר והפיצוי
.שייקבע בחוק ראוי ומוצדק בנסיבות המקרה, ואם לא, לא יקבע מעשה בי דין
מעבר לכך, ניתן לקבוע בחקיקה כי בית המשפט יהיה רשאי לקבוע דרכים
.לפיקוח על בעל העסק שאכן תיקן את התקלה
10.9
.
יודגש כי
הצע
תנו זו זכתה לאחרונה לחיזו ק מצד
בית המשפט המחוזי
בפסיקתו של כב' השופט עודד מאור שקבע כי פנייה מוקדמת לבית העסק
הייתה חוסכת את הגשת הבקשה, את עוגמת הנפש שנגרמה לאדם שמנהל עסק
קטן בדמות תובענה ייצוגית בסכום של מיליוני שקלים, ולציבור כולו, עת
המשאב המצומצם של בתי המשפט היה מופנה לתיקים אחרים ,
וראוי
שהמחוקק ייתן דעתו לעניין זה על מנת לצמצם מחלוקות . עוד פסק כב' השופט
כי חובת תום הלב
חייבה את התובע
במקרה הנידון בהודעה מוקדמת ועל כן
בין היתר נחתה בקשתו לאישור התביעה כתובענה ייצוגית4.
11
. מניעת האפשרות להגשת תובענה ייצוגית בגין סוגיה שקיבלה אישור רגולטור
11.1
.
ישנן תובענות ייצוגיות רבות אשר מוגשות בגין סוגיות שנבדקו ואושרו על ידי
.רגולטור
,תובענות אלה, גם אם נדחות בסופו של יום וגם אם חסרות כל בסיס
,גוררות הוצאות כבירות מצד הנתבעים. לעיתים קרובות נאלצים הנתבעים
משיקולי עלות בלבד, להסכים לפשרה בתובענות אלה בדמות הסתלקות
.מתוגמלת. פשרות אלה אינן מועילות לאיש פרט לאותו תובע ייצוגי
11.2
.
כלי התובענות הייצוגיות נועד בהגדרתו לאכיפה אזרחית במקומות בהם ידה
של הרגולטור אינה משגת. אין ולא יכול ספק כי אם הרגולטור דן בסוגיה
ואישר אותה, הרי שלא נדרשת בנושא כל אכיפה אזרחית ולא צריך לאפשר
.הגשת תובענות ייצוגיות בנושאים אלה
11.3
.
מעבר לכך, תובענות ייצוגיות בנושאים אלה פוגע
ות
פגיעה קשה בוודאות
ההכרחית למגזר העסקי, הואיל ובעלי העסקים נתבעים בגין פעולות אשר
.נבחנו וקיבלו אישור של הרגולטור
11.4
.
בנוסף, ישנם מקרים בהם מוגשת לבתי המשפט עמדת הרגולטור אשר
מאשררת את הפרקטיקה הנידונה. גם במקרים אלה לא נדרשת לטעמנו אכיפה
.אזרחית וכלי התובענות הייצוגיות אינו הכלי המתאים לדון בהם
11.5
.
במידה ואותו צרכן אינו מסכים עם הרגולציה, שאישרה מראש או בדיעבד את
הפרקטיקה, הוא רשאי לפנות אל הרגולטור או לתקוף את הרגולציה באמצעות
הערכאות השיפוטיות המתאימות, ולא בדרך העקיפה באמצעות תובענה
.ייצוגית
11.6
.
לאור זאת אנו בדעה כי יש לתקן את רשימת העילות אשר בגינן ניתן להגיש
תובענה ייצוגית ולמנוע תובענות המוגשות בגין סוגיה שקיבלה אישור רגולטור
.מראש או בדיעבד
12
. צמצום המקרים בהם ניתן לתבוע פיצוי בגין נזק לא ממוני
12.1
.
תובענות ייצוגיות רבות אשר כוללות נזק ממוני יחסית זניח, נתמכות
לא אחת
בטענה לנזק לא-
ממוני משמעותי(לרוב בגין ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה) .
12.2
.
תובעים ייצוגים רבים עושים שימוש בראש נזק זה ל"ניפוח" תובענות סרק
,באופן מלאכותי .לפעמים פי כמה וכמה מעבר לנזק הממוני הנטען
12.3
.
הגדלה מלאכותית זו של הנזק, עלולה לגרום לכך שתביעות אשר תובעים
ייצוגיים לא היו טורחים להגישן בשל סכום הנזק הנמוך, מוגשות לבית
המשפט תוך טענה לפיצוי משמעותי. מנגד, הנתבעים נאלצים להתייחס
4
)ת"צ (מחוזי ת"א23
-
07
-
52621
ראם בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ(
פורסם ב נבו22.01.2024
)
לתובענות אלה בהתאם לסכום התביעה, ככל הנוגע להפרשות חשבונאיות
.ולצרכי ביטוח
12.4
.
,כמובן שלא בכל מקרה של תובענה ייצוגית יש מקום לטענה של עוגמת נפש
.כמו למשל בסימון מזון או במקרה של מוצר פיננסי
12.5
.
אנו בדעה כי יש לתקן את החוק באופן שבו תקבע רשימה מוגדרת ומצומצמ
ת
.של מקרים בהם ניתן לתבוע בגין נזק לא ממוני
13
.
צמצום תובענות סרק בנושא נגישות
13.1
.
מאז תיקון תקנות האגרות והפטור שניתן
מתשלום
אגרה
ב תובענות ייצוגיות
המוגשות בעילות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-
1998
,
ולאור תיקון לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות(
התאמות נגישות
לשירות)
, התשע"ג2013
-
,בנושא נגישות אתרי אינטרנט
החל "מבול" של
תובענות ייצוגיות
המוגשות בעיל
ות של אי-
נגישות באופן כללי ובעילה של
.התאמת אתרי אינטרנט לחובות הנגישות
13.2
.
כך למשל, הוגשו53
(!) תובענות בנוסח אחיד ע"י אותו עורך דין כנגד קניונים
ומרכזי מסחר בנושא הנגשה.
5
13.3
.
,כוונת המחוקק במתן הפטור לתובענות אלה הייתה, עידוד מטרה ציבורית
חשובה של קידום הנגישות לאנשים עם מוגבלויות . אולם בפועל נעשה בפטור
לאגרה שימוש ציני ותובענות אלו נהיו המקור העיקרי לתובענות הסרק-
כאשר
תביעות מהסוג הזה מהוות כיום כ-
30%
.מכלל התובענות הייצוגיות
13.4
.
בכדי לפתור את הבעיה שנוצרה אנו בדעה כי יש לבטל את הפטור שניתן
ולהחיל את האגרה שנקבעה בתקנות גם על תביעות מסוג זה. אין ספק שאם
תהיה תובענה מוצדקת, הרי שהתובע הייצוגי יזכה בסעד שיכלול גם את סכום
האגרה. באופן זה ימותן התמריץ הכלכלי של התובע האופורטוניס
ט
שמגיש
.את תביעות הסרק
13.5
.
מעבר לכך, כיום ישנה הקרן למימון תובענות ייצוגיות אשר נועדה לסייע
לתובענות הראויות, ובאמצעותה יוכל תובע ייצוגי ראוי לעבור את משוכת
.האגרה ללא כל קושי, ועל כן אין כל סיבה לשמר את הפטור הקיים
13.6
.
יוער כי כבר בשנת2022
פרסם מ שרד המשפטים טיוטת בתי המשפט(
אגרות )
במסגרתה הוצע מוצע לבטל את הפטור מתשלום האגרה לתובענות ייצוגיות
לפי פרט9 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-
2006
, אך נושא זה
.לצערנו לא קודם
5
)ת"צ (מחוזי מרכז24102-05-18
איל"ה
)(ארגון ישראלי לרווחת הנכה
נ' אמות השקעות בע"מ ,(פורסם בנבו10.04.2019
)
14
. ח
יוב אגרה בגין כל נתבע
בתובענה ייצוגית
14.1
.
כיום כאשר
מוגשת תובענה ייצוגית כנגד מספר גופים,
משלם התובע הייצוגי
אגרה רק פעם אחת בגין ההליך. חיוב זה מביא
להגשת תביעה אחת כנגד מספר
גופים
מתחרים/בעלי מאפיינים זהים(
לדוגמא כנגד כל חברות התקשורת בגין
שימוש באותה פרקטיקה)
.יחדיו, וזאת ללא כל עלות נוספת
14.2
.
ריבוי נתבעים הינו מאפיין של
תובענות ה,סרק בשני היבטים: הראשון
פעמים
רבות התובע הייצוגי
נמנע מלבדוק את העילות הספציפיות כנגד כל אחד
מהנתבעים ומגיש תביעה כנגד "תעשייה שלמה". השני, הגדלת הסיכוי
מבחינת
התובע להשיג פשרה גם במקרה של תביעת סרק, שכן בריבוי
הנתבעים–
עולה
הסיכוי להצלחת אחת התביעות ועולה הנכונות של
הנתבעים להתפשר שכן
.הפיצוי שישלם כל נתבע נמוך יחסית
14.3
.
,בנוסף
ריבוי הנתבעים אף מגדיל משמעותית את העלות המשקית ,שכן
הגשת
תביעות כנגד מספר רב של נתבעים מחייב כל אחד בנפרד בהתמקדות
בנושא
.תוך עלויות כספיות ואובדן זמן ניהולי יקר
14.4
.
יתרה מכך הדבר אף מביא
לחוסר יעילות דיונית ולבזבוז זמן שיפוטי. כיום
ישנן תובענות ייצוגיות רבות כנגד יותר מ - 5
נתבעות, מצב המוביל לריבוי כתבי
.תשובה ולסרבול הדיונים בפועל מתקיימים מספר הליכים בכסות הליך אחד.
14.5
.
לנוכח האמור,
לדעתנו חיוב אגרה בגין כל נתבע בתובענות ייצוגיות תסייע
בצמצום הגשת
תביעות גורפת, והתובע ישקול היטב לפני הוספת נתבעים
לתביעה– ואף
עשוי להתאים את התובענה כך שתופנה כלפי גוף שהינו חריג
.בהתנהלותו
."כמובן שדרישה זו תצמצם גישת "שלח לחמך
מעבר לכך, כיוון
שמתקיימים בפועל מספר הליכים, ישנה
גם הצדקה
כלכלית לגביית אגרה בגין
.כל הליך
14.6
.
אי
לכך, חיוב באגרה כנגד כל נתבע בנפרד–
עשוי להוות משקל שכנגד
.לפרקטיקה של הוספת נתבעים ללא בחינה פרטנית
15
. פסיקת הוצאות משמעותיות
15.1
.
.כיום לתובע הייצוגי ולעורך דינו אין שום תמריץ להימנע מהגשת תביעת סרק
15.2
.
התובע הייצוגי יודע שבאפשרותו להרוויח סכום כסף משמעותי אם יעלה בידו
להשיג פשרה בתובענה(
ולו מן הטעם שהנתבע יעדיף להתפשר ולא להשקיע את
המשאבים הנדרשים בניהול התובענה.)
,אולם
גם אם התביעה תידחה, סביר
להניח שהתובע לא יידרש לשאת בהוצאות, כל שכן הוצאות ריאליות
המשקפות את העלות האמיתית של ניהול התיק מצד הנתבע. בשל כך, ה -
"סיכון" בהגשת תובענת סרק אינו גדול, ואילו פוטנציאל הרווח הוא
.משמעותי
15.3
.
לטעמנו יש מקום לקבוע בחקיקה מנגנון אשר יתווה את שיקול דעת בית
המשפט בעניין ההוצאות, ויקבע כי ,במקרים בהם נדחתה תובענה ייצוגית
,וכאשר בית המשפט סבור כי תובע סביר לא היה מגיש את התביעה מלכתחילה
יש לפסוק הוצאות ריאליות
.או לכל הפחות הוצאות משמעותיות
15.4
.
שינוי זה בחקיקה מתכתב גם עם השינוי שנעשה לאחרונה בתקנות סדר הדין
האזרחי
, תשע"ט-
2018
, ויכול להוות הרתעה יעילה מפני הגשת תובענות
.הסרק
16
. הגבלת שכר טרחה והגמול לתובע הייצוגי
16.1
.
כאמור לעיל, כיום התמריצים הכלכליים הם הסיבה העיקרית להגשת
.תובענות הסרק
16.2
.
לטעמנו, הגבלה בחקיקה של גובה שכר הטרחה והגמול לתובע הייצוגי יועילו
רבות.בצמצום תובענות הסרק והחזרת האיזון הראוי בנושא זה
17
. קיצור תקופת התיישנות בתובענות ייצוגיות
17.1
.
במצב כיום, תובענות ייצוגיות כנגד המגזר הפרטי הינן בגין תקופת התיישנות
.של שבע שנים וכנגד המגזר הציבורי בגין תקופת התיישנות של שנתיים בלבד6
17.2
.
,מעבר לכך
קיימות תובענות ייצוגיות שמת
בררות כיום
כנגד המגזר הפרטי
ביחס לאירועים שאירעו לפני שנים רבות באופן המקשה מאוד על שיחזור מידע
בעקבות שינויים רבים שהתרחשו .בחלוף הזמן
17.3
.
פער גדול זה מביא לכך שבהליכים מסוימים המגזר הפרטי והמגזר הציבורי
נתבעים בגין אותן נסיבות בדיוק (תשתית עובדתית זהה), בעוד שהמגזר הפרטי
.נתבע בגין נזק גדול בהרבה אך ורק בשל ההתיישנות
17.4
.
על מנת לתקן אנומליה זו, ראוי לטעמנו, בתחום התובענות הייצוגיות, להשוות
בחקיקה את תקופת ההתיישנות בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי, או לכל
הפחות לקצר את תקופת.ההתיישנות בה ניתן לתבוע תובענה ייצוגית
18
.
אומדן הנזק לקבוצה בשלב הבקשה לאישור התובענה הייצוגית
18.1
.
כיום ישנה תופעה רווחת בה תובעים ייצוגיים אינם מציינים את סכום הנזק
,של הקבוצה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית
ובתי המשפט מתיר ים
.התנהלות זו
18.2
.
תופעה זו היא בלתי ראויה
.לדעתנו יש לפעול לתקנה בחקיקה
18.3
.
,ראשית סכום הנזק הקבוצתי הנטען הוא מידע חשוב לבית המשפט, על מנת
שבי ת המשפט
יוכל להעריך נכונה את רצינות התביעה ו את המשאבים שראוי
להשקיע בה.
18.4
.
,שנית תובע
ה מתיימר לייצג קבוצה במסגרת הליך ייצוגי, ומעלה אגב כך טענות
נוקבות כלפי הנתבע, מוכרח לבסס, ולו באופן מינימלי, את ה טענה לפיה
6 חוק ההתיישנות, תשי"ח-
1958
וח
וק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב -
1952
לכאורה קיים סעד . אשר על כן, התובע חייב ולו לנסות ולשער את היקף הנזק
.של הקבוצה המיוצגת, כתנאי להכרה בזכותו לייצג את הקבוצה
18.5
.
,שלישית
בתי המשפט קבעו, כי לא תישמע טענת תובעים ייצוגיים, שנוקבים
.בסכומי נזק מופרזים ,יוצא, אפוא מצב אבסורדי בו תובע שעושה את המוטל
עליו, ומחשב את סכום הנזק הקבוצתי-
ועולה בידו סכום מופרז-
לא יישמע
על-
ידי בית המשפט; בעוד שתובע שלא עושה ולו מאמץ מינימאלי לבדוק סכום
זה, אלא טוען טענות בעלמא– יישמע .
18.6
.
,רביעית
,)בהתאם להוראות תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים
תש"ל-
1970
, בנקים (ותאגידים רבים נוספים) חייבים לפרסם דיווחים מיידים
על אירועים החורגים מעסקיהם הרגילים. סכום הנזק הקבוצתי הנטען
(הנתבע) הוא קריטריון מרכזי בהחלטת
התאגיד , האם הגשת בקשה פלונית
נגדו להכרה בתובענה כייצוגית מהווה אירוע חריג כאמור והאם
נדרש גילוי על
.הגשת הבקשה בדו"חות הכספיים ,מעבר לכך, ביחס לתאגידים הנסחרים
.דיווחים אלה משפיעים מאוד על התנהלות שוק ההון
18.7
.
זאת ועוד, על -
,מנת למתן סיכון זה
הנתבע נדרש לאמוד -
בפרקי הזמן הקצרים
מאוד הנקובים בתקנות הנ"ל, ובהכרח שלא באופן המדויק-
מהו סכום הנזק
האמור בעיני התובע. מצב זה חושף את ה
נתבע
לסיכונים משפטיים, וגם מטיל
עליו (בקשר לעריכת האומדן האמור) מטלות מכבידות המחייבות השקעת
.תשומות רבות
18.8
.
לאור האמור לעיל אנו בדעה כי יש לתקן את החקיקה ולקבוע כי עוד במסגרת
הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, המבקש חייב לציין את גובה הנזק שנגרם
.לקבוצה או לכל הפחות לאמוד את הנזק
18.9
.
תיקון זה יצמצם, מחד גיסא, את תובענות הסרק, שנועדו כאמור לעיל רק
לצרכי סחטנות ואינם מועילים לחברה כלל וכלל, ויותיר, מאידך גיסא, את
התובענות הראויות ואת התובעים הייצוגיים הרציניים שרוצים בטובת
.הקבוצה
19
. התייחסות לעסקים קטנים
ובינוניים
19.1
.
עלויות ההתגוננות הכבדות מתובענה ייצוגית והקלות בה ניתן היום להגיש
תובענות ייצוגיות, כאשר רובן תובענות סרק, מביאות לכך שהפגיעה
בעסקים
קטנים ובינוניים היא קשה ביותר.
19.2
.
פעמים רבות עסקים אל ה נאלצים להסכים לפשרה, גם אם אינה צודקת כלל
וכלל, אך ורק משיקול יע
י
לות, כאשר הפשרה, גם אם מ דובר בכמה עשרות
, עדיין נמוכה מעלות ההתגוננות₪ אלפי .
19.3
.
לטעמנו יש מקום להקשות בחקיקה על הגשת תביעות ייצוגיות נגד עסקים
קטנים ובינוניים, בהתאם להגדרתם בחוק חובת מכרזים.
19.4
.
ניתן לעשות כן ע"י חסימת האפשרות לתבוע אותם תובענה ייצוגית, אלא
באישור בית המשפט, שיאשר תובענה ייצוגית רק אם בוצעה הפרה
משמעותית
וגסה של הוראות החוק, אגב פגיעה צרכנית קשה במס' צרכנים
רב, מלווה
בראיות תומכות מהימנות שמטות את הכף לקיומה של מידת אשמה לכאורה,
או לכל הפחות להחיל לגבי העסקים הקטנים והבינוניים את
חובת פניה
מוקדמת והמנגנון לסיום מהיר של המחלוקת , המפורט
ים
לעיל.
20
.
כאמור לעיל, אנו בדעה
כי יש
לפעול לתיקון חוק התובענות הייצוגיות באופן שבו יוחזר
.האיזון ויופחתו התמריצים להגשת תובענות הסרק
21
.
אנו לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה הנדרשות בנושא, ונשמח לקיים עמכם
את ה דיון
בעניין.הדרכים היעילות והמטיבות ביותר בה יש לתקן את החוק
,בכבוד רב
נשיאות המגזר העסקי
העתק :
חבר
י הכנסת החברים ב
ועדת חוקה, חוק ומשפט
חברי נשיאות המגזר העסקי