קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
ממצאי הדוח השנתי של מבקר המדינה
היו"ר דוד רותם:
אנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 2907 של חברת הכנסת שלי יחימוביץ: ממצאי הדוח השנתי של מבקר המדינה. בבקשה, גברתי.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, ביקשתי להעלות הצעה דחופה לסדר-היום בעקבות דוח מבקר המדינה, ואני מתייחסת לפרק ספציפי שלו העוסק ברכישת שירותים חברתיים.
אבל קודם שאתייחס לנושא הזה, כיוון שאנו עוסקים במבקר המדינה, אני רוצה לשוב ולומר שאני מברכת את היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז על כך שהוריד מהעץ במהירות וביעילות את ראש הממשלה אהוד אולמרט, ששוב ניסה להטיל דופי במבקר המדינה ולקעקע את מעמדו, ובכך שוב תרם תרומה נפסדת לפגיעה בשלטון החוק במדינת ישראל. יש לנו מבקר מדינה מצוין, הוא נטול מורא, ועושה עבודתו נאמנה, וכנראה העובדה שהוא עושה עבודתו נאמנה היתה לצנינים בעיני ראש הממשלה החשוד בעבירות פליליות מפוקפקות ביותר בתחום טוהר המידות.
אני רוצה למסור מכאן מסר לראש הממשלה, שיואיל ויגן על שמו הטוב כאחד האדם, מבלי לומר תמות נפשי עם פלשתים ומבלי - במאבק על ההגנה על שמו הטוב - להטיל דופי בכל שלטון החוק במדינת ישראל.
לעניין עצמו, דוח המבקר, איני נכנסת כאן לסוגיית ההפרטה, על כך יש חילוקי דעות; אני כשלעצמי מתנגדת בחריפות להפרטת שירותים חברתיים. אני סבורה שהמדינה היא הריבון, היא האחראית הבלעדית על השירותים האלה. יש מחלוקת בעניין הזה, אבל דומני שאין מחלוקת בסוגיה, אם כאשר המדינה כבר מפריטה שירותים חברתיים, האם היא צריכה להפקיר את מי שנהנה מהשירותים החברתיים האלה ולהסיר גם את הפיקוח מעל השירותים החברתיים?
דומני, שבסוגיה הזאת אין ויכוח כלל ועיקר, וגם מי שמצדדים בהפרטה אומרים שהמדינה צריכה להיות רגולטור, ודאי כשהדבר נוגע לגורלם של האומללים ביותר, כמו נכים קשים, מפגרים, שתהליך ההפרטה של המוסדות שהם חוסים בהם הולך ומואץ בתקופה האחרונה - וגם בתקציב 2007 יש יעד של הפרטת מוסדות נוספים. ואומר מבקר המדינה כך: בשנת 2004 בדק משרד מבקר המדינה במשרד הרווחה ובמשרדים נוספים והעלה שככל שגוברת מגמת ההפרטה כך קטן מנגנון הפיקוח. כלומר, אנו לא סתם מפריטים, אלא גם מפקירים לגורלם את האומללים שבאומללים ולא מפקחים כלל על מה שמתרחש במוסדות האלה. זה דבר בלתי נתפס – לא מבחינה ארגונית ולא מבחינה מוסרית, ועוד - - -
היו"ר דוד רותם:
אוסיף לך זמן, אני רוצה להבין על מה אנו מדברים - האם מדובר שם על מוסדות שמופרטים מבחינת מכירה, שהמדינה מכרה את המוסדות, או מסרה אותם?
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
יש כמה שיטות. בימים אלה, אני מניחה, שר הרווחה משכלל שיטות חדשות. לפעמים המדינה מעבירה את הניהול של המוסדות לידי עמותות שונות, לפעמים עמותות מצוינות, אגב, לפעמים לידי גורמים פרטיים, ולפעמים היא נפרדת לחלוטין מהמוסד הזה ומעבירה אותו לניהול מוחלט של קבלן.
היו"ר דוד רותם:
קבלן מקבל כסף מהמדינה. לא יכול להיות שהמדינה לא תפקח אם הוא עושה את העבודה.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
שאלותיך, אדוני היושב-ראש, ממש מצוינות, ובדיוק בהן נוגע דוח מבקר המדינה. אומר מבקר המדינה, שברגע שהמדינה נפרדת מאותו מוסד היא אינה מפקחת עליו כראוי, וככל שהיא מפריטה יותר כך קטן גם מנגנון הפיקוח, וזה אבסורד. הרי ככל שהיא מפריטה יותר אמור לגדול מנגנון הפיקוח, אלא שהנגע הרע הזה של הקפאת תקנים בשירות המדינה וקיצוצם מגיע גם לעניין המפקחים, וכך יש פחות ופחות מפקחים שיפקחו על גורלם של החוסים במוסדות.
כמו כן, למשל, העניין כתוב כך: הביקורת הקודמת העלתה שהמשרד לא השתמש במדדים לצורך הערכת הספק כגון איכות השירות והתפוקות, לא כלל בחוזים לניהול מסגרות לאספקת שירותים חברתיים יעדים מדידים שהספקים חייבים לעמוד בהם וגם לא תמריצים שיעודדו את הספק למלא בצורה מיטבית את התחייבויותיו על-פי החוזה. יש אצלנו הוויכוח - אמר ראש הממשלה שראש הממשלה לא צריך אג'נדה, הוא צריך לנהל, אז אני אומרת, גם אם יש אג'נדה של הפרטה וגם אם אתם נעדרים אג'נדה, דעו לפחות לנהל, לפחות דאגו שכל המדדים שאפשר לאמוד אותם ולפקח עליהם אכן ייושמו באמצעות מנגנוני הפיקוח.
לכן, אני קוראת לך מכאן, שר הרווחה יצחק הרצוג, לעצור ולהקפיא לחלוטין כל הליך הפרטה או מיקור חוץ או איך שלא קוראים לזה של שירותים חברתיים, לפחות עד אשר תהיה תוספת משמעותית וברורה וריאלית של תקנים לצורך פיקוח על אותם שירותים מופרטים. תודה רבה.
היו"ר דוד רותם:
תודה. אדוני השר.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
מכובדי היושב-ראש, גברתי חברת הכנסת יחימוביץ, אני מודה לך מאוד על שהעלית את הנושא לדיון, וכפי שאת יודעת, אתמול נכחתי בישיבת הוועדה בראשותך, הוועדה לזכויות הילד, וגם שם עלה הנושא הזה במלוא חריפותו.
קודם כול לשאלת היושב-ראש, אני אעשה קצת סדר בתהליך החשיבה. תקציבו של משרד הרווחה הוא תקציב של כמה מיליארדים שמועבר בכמה דרכים למתן שירותים חברתיים. יש סוגים שונים של שירותים: ראשית, יש לשכות הרווחה שמטפלות בכ-2 מיליוני נפש בשנה, אזרחיות ואזרחים, וכאן התקציב עובר באמצעות נוסחה מוסכמת היסטורית שלפיה המשרד מתקצב 75% מתקציב הלשכה והרשות המקומית מתקצבת 25%. הבעיה בנושא הזה היא בעיה נפרדת, שם אנחנו מטפלים בבעיות עצמן של האזרחים. סיוע אחר הוא של הביטוח הלאומי, גם זה נושא לדיון נפרד.
יש מכלול ענק של שירותים שעוסקים במצוקות של אזרחים מגיל אפס ועד גיל זיקנה בצורות שונות: טיפול באדם המפגר, מעונות לאדם המפגר, מתקנים בקהילה לאדם המפגר, נכים, מתקנים ומרכזי יום לנכים, סיוע לנכים בצורות שונות ומעונות לנכים עם מוגבלויות, טיפול בנכי נפש, טיפול במחלות מסוגים שונים, אוטיזם וכיוצא בזה, טיפול באדם העיוור ובאדם החירש ועוד מכלול עצום שהמשרד הזה, באמצעות צוות אנשים שנותן את הנשמה - עם מעט מאוד גמול כספי - מתפרס בשטח ומרים תשתית של שירותים חברתיים, שלמרות מצוקותיה של המדינה היא תשתית מאוד מפוארת.
הדרך שבה הדבר נעשה ב-20 השנים האחרונות היא, שהמשרד מתקשר עם סוכני ביצוע, עם גורמים מקצועיים, בהליך של מכרז, ושואל מי יכול לתת לי שירות באמצעות הקמת מעון-יום סיעודי או טיפולי בסוג כזה או אחר של בעיה. אז המשרד מממן את המכסות שמוקצות לאותו מוסד.
רק עכשיו אני מגיע מלב הנגב, שם הנחנו אבן פינה למרכז בית-השאנטי שייקרא "שאנטי הנגב", כדוגמת בית-השאנטי המפורסם בתל-אביב, שמתמקד בנערים ונערות מנותקים עם מצוקות ובחסרי-בית. המשרד מתקשר עם עמותת בית-השאנטי במכרז, או עם כל גוף אחר, ומשלם לה את המכסות למימון הפעולה.
לכך מתכוונת חברתי כהפרטה לא בכל המובנים, אבל סוג מסוים של הפרטה.
סוג אחר של הפרטה שחברתי מתכוונת אליו הוא ממש הוצאת פונקציות מהמשרד, כמו למשל מעונות לאדם המפגר, תשעה מעונות שהמשרד, השר, מנהל אותם בפועל, כאשר המשרד מנהל במקביל 59 מעונות פרטיים וציבוריים, דהיינו על-ידי מלכ"רים. קיימת החלטת ממשלה עוד מ-2004, ועולה השאלה אם להוציא אותם מגדר הניהול של השר והמשרד.
דוח מבקר המדינה הצביע על כשל מהותי, שחברתי צודקת לגביו מאוד. הוא אמר דבר כזה: גם אם אתה מוציא החוצה את השירות, דהיינו אתה מתקשר ואומר, שאני, המדינה, נותנת לך, עמותה או מלכ"ר, את הזכות לטפל וגם מממנת אותך - חייב להיות פיקוח.
אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שמצאתי מצב קשה מאוד. לא זו בלבד שנטען על-ידי גורמי האוצר שהמשרד חייב 200 תקנים למשרד האוצר בגין הפיצול בין משרד העבודה למשרד הרווחה, אלא שהחוסר בכוח אדם ובתקנים הוא בלתי נסבל ובלתי אפשרי - עובדים סוציאליים, פקידי מבחן וקציני מבחן ופקידי סעד ועוד ועוד דברים שגובלים לעתים באי-עמידה בהוראות החוק - והדבר מטריד אותי מאוד, את מנוחתי.
מבקר המדינה העיר על המכלול ויותר מכך. אני מודה לו על שהעיר על העובדה שבפועל תקצוב לשכות הרווחה הוא כזה שלשכות רווחה של יישובים חלשים נפגעות, וזו כבר הצעה נוספת לסדר-היום.
לכן, מה שאנחנו רוצים לעשות הוא ראשית לחזק את הפיקוח. לא יכול להיות שמוצאים מיליארדי או מאות מיליוני שקלים לשירותים שנרכשים מגופים טובים ברוב המקרים, אבל אין פיקוח לביקורת פתע, לקבלת תלונות, להבנה של מה שקורה בפועל במתקנים הללו.
אז עולה השאלה המהותית שחברתי מעלה, מהו גבול הגזרה בין הכלים שהמדינה כמדינה מפעילה לבין ההתקשרות של המדינה עם גורמים חיצוניים. כאן לעתים יש לנו ויכוח מהם גבולות הגזרה. אני הוריתי אחרי דיון להקפיא את מהלך ההפרטה במעונות ולעשות בדיקה מחודשת של כל משמעויותיו. אני רוצה לפגוש את ההורים, את העובדים - מובן שהם מאוד חשובים; אני רוצה להבין את ההיבטים התקציביים, ואני רוצה לומר לאדוני שיש היבטים לכאן ולכאן, ובכל מקרה של הדברים הללו, את הלקחים של ההפרטות מהסוג הזה בעבר עלינו ללמוד כדי ליצור איזון נכון וראוי. התחייבתי לידידי חבר הכנסת שרוני שנקיים על כך דיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
אני מציע להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. זה נראה לנו הפורום הנכון. לא אכפת לי גם אם הדיון יהיה בוועדת החוקה, אבל כבר קבענו עם חבר הכנסת שרוני.
היו"ר דוד רותם:
נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 23
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 8
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר דוד רותם:
בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חברת הכנסת יחימוביץ תובא לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
הצעה לסדר-היום
מצב שירותי הרווחה ביישובים ערביים
היו"ר דוד רותם:
אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעה לסדר-היום מס' 2915 של חבר הכנסת חנא סוייד: מצב שירותי הרווחה ביישובים הערביים. בבקשה.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לברך את השר על כניסתו לתפקיד שר הרווחה ומאחל לו הצלחה.
בראשית דברי אני רוצה לתת רקע לנושא שאני הולך לדבר עליו. האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מהווה 25% מכלל האוכלוסייה, אבל 50% מהאזרחים הערבים במדינה חיים מתחת לקו העוני ו-60% מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני. שליש מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני, אף שהן מהוות רק 10% מסך כל המשפחות במדינה.
כלומר, יש כאן אוכלוסייה שחיה במצוקה וצריכה בהחלט טיפול מיוחד. אני לא בא להגיד שהטיפול צריך להתרכז אך ורק בשירותי הרווחה. זו משימה כוללנית מערכתית שעדיף לטפל, להשקיע ולנהל את העניין כך שלא יהיו כל כך הרבה מקרים של צורך בשירותי הרווחה. לכן, לא כל האחריות במקרה הזה נופלת על משרד הרווחה. האחריות במקום הראשון נופלת על המערכת שמייצרת כל כך הרבה מצוקה וצורך בטיפול במקרי רווחה.
שירותי הרווחה במדינה מוגשים, כפי שהשר הקדים ואמר, לאזרחים בשתי דרכים. דרך אחת היא הדרך הישירה, על-ידי מוסדות כמו הביטוח הלאומי, לשכות התעסוקה ומוסדות אחרים, והדרך האחרת היא דרך לשכות הרווחה ברשויות המקומיות. בכל אחת מהדרכים האלו יש בעיה קרדינלית.
אם אנחנו ניקח את המקרה של שירותים ישירים לאזרחים, ואני אקח כאן את הדוגמה של קצבאות ילדים – מובן שהאוכלוסייה הערבית והילדים הערבים לא מקבלים את קצבאות הילדים, בגלל הסיבה, שהפכה להיות אוניברסלית, שהוריהם לא משרתים בצבא.
אני לא יודע, אדוני היושב-ראש, אם לשיטתך – לפי הצעת החוק שאתה העברת היום – אם חברי הכנסת יישבעו כאן אמונים למדינת ישראל, ילדיהם יהיו זכאים לקבל קצבאות ילדים או לא.
היו"ר דוד רותם:
אני אענה לך לא כשאני יושב כאן.
חנא סוייד (חד"ש):
בסדר, אבל ראיתי לנכון להזכיר את העניין הזה.
אני רוצה להגיד שכאילו הילד הערבי נולד עם מה שנקרא "החטא הנצחי". בנצרות יש מה שנקרא "חטא נצחי", כל ילד נולד עם החטא הזה כי אבינו אדם לא ציית לאלוהים. בנצרות מצאו פטנט איך לנקות את הילד – על-ידי טבילה, על-ידי בפטיזם. כשעושים טבילה, אז הוא כאילו נקי.
אני לא יודע מה צריך לעשות ילד ערבי שנולד כדי שיקבל קצבת ילדים. הרי ההטבה הזאת ניתנת לילד עצמו, והילד עצמו – אי-אפשר לשפוט אותו אם הוא הולך לשרת בצבא או לא הולך לשרת בצבא, וכאילו גוזרים את דינו על-פי מה שאבא שלו עשה.
אני חושב שזאת שערורייה, זה לא כבוד שניתן אפריורי, וצריך להינתן אפריורי, לכל אדם ואדם, ואחר כך אולי להעמיד אותו במבחן, אלא מראש גוזרים על כל הילדים הערבים שהם לא מקבלים קצבאות ילדים. זאת שערורייה וזאת פגיעה בזכויות בסיסיות של אדם, וראוי שכבוד השר, שהמערכת בכלל תתעשת ותתקן את המצב הזה.
לשכות התעסוקה ביישובים הערביים – בדרך כלל הן אפילו לא נמצאות ביישובים הערביים, הן נמצאות ביישובים היהודיים הסמוכים – לא מציעות תעסוקה, שום דבר. הולכים לשם, האווירה עכורה לחלוטין, כי אין מקומות עבודה ביישובים הערביים ולשכות התעסוקה לא נותנות שום שירות.
אני רוצה להזכיר את העניין של מיקום סניפי הביטוח הלאומי, ואני רוצה להזכיר את הדוגמה של סח'נין במקרה הזה. לשכות המוסד לביטוח לאומי אפילו לא ממוקמות ביישובים הערביים, למרות הצורך הרב בהגשת שירות לאזרחים הערבים. לאחרונה היה "סניפון" בסח'נין, אבל מצאו לנכון להעביר אותו דווקא למשגב, ולא להשאיר אותו בסח'נין. אני מאוד מבקש מכבוד השר לטפל באופן ספציפי בעניין הזה ולהעביר את ה"סניפון" הזה בחזרה לסח'נין.
אני עובר לדבר על שירותי הרווחה הניתנים על-ידי לשכות הרווחה ברשויות המקומיות הערביות. הבעיה כאן היא שמבקשים מרשויות במצוקה להגיש שירותי רווחה. הרי כולם יודעים מהו המצב האמיתי של הרשויות המקומיות הערביות – רשויות שלא מצליחות אפילו לשלם משכורות של העובדים שלהן; רשויות מקומיות שנמצאות במחסור נוראי בתקציבים, בכספים – אם בשוטף, אם במצטבר – גירעונות גדולים.
אני זוכר את עצמי כראש רשות מקומית, הייתי צריך לממן נסיעה לחולת דיאליזה שהיתה ביישוב, וכל פעם היתה לי בעיה איך להשתתף במימון של המקרה הספציפי הזה.
שורש הבעיה הוא ב"מאצ'ינג" הקיים – 75% ו-25%. ה-25% שהרשויות המקומיות מתבקשות לשלם – זה לא בנמצא, ולכן הרבה רשויות מקומיות לא מצליחות ולא ניגשות אפילו לתת את השירות הזה – שירותי הרווחה – כי אין להן 25% אלה, וככה הן מפסידות את ה-75%.
כלומר, יש מצב של מה שנקרא מעגל אימה. יש כאן מצב שאי-אפשר ולא יכולים לצאת ממנו בשום פנים ואופן, כי מצוקה מביאה עוד מצוקה, וזה בעצם ההיפך ממה שצריך להיות. רשויות ואזרחים במצוקה – צריך למצוא דרך איך לתת להם תקציבים על מנת שיצאו מהמעגל הזה של מצוקה, וזה לא נעשה.
לכן אני קורא לשר, בשלב הראשון צריך לשנות את הנוסחה הזאת של ה"מאצ'ינג". 75% ו-25% – זוהי נוסחה כושלת, היא לא הוכיחה את עצמה. וכמובן, אני מפנה כאן לביקורת של מבקר המדינה, שמדבר על כך שצריך להמציא נוסחה חדשה, והיא נוסחה מאוד פשוטה – שהיא תקבע את ההשתתפות גם של הממשלה וגם של הרשות המקומית, על-פי המצב הסוציו-אקונומי של הרשות המקומית. ככה באמת יהיה משהו שהוא גם שקוף וגם שוויוני, שיביא בחשבון גם את המצב העובדתי בשטח, המצב של הרשות המקומית והיכולת שלה להקצות תקציבים לרווחה.
כמובן, זה גם משליך על עובדי לשכות הרווחה. אותו דבר כאן – גם השכר של עובדי הרווחה ברשויות כפוף לאותה נוסחת "מאצ'ינג" – 75% ו-25% – אותה בעיה בעצם. אם אין לרשות כסף, אז היא לא יכולה לממן גם העסקה של עובדים סוציאליים ועובדי סעד.
אנחנו צריכים לשים לב כאן לעניין שבהעדר מספר מספיק של עובדים סוציאליים, ואז אפשר לגלות פחות ופחות מקרי רווחה, כך שעוד פעם יש כאן מעגל איום של מצוקה, שהיא מתמשכת ואי-אפשר לצאת ממנה בשום פנים ואופן. אני יודע, על-פי חישובים ועל-פי סקרים שנעשו, שהיום חסרים בערך 150 תקנים של עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות הערביות. אני פונה לכבוד השר בקריאה גם לגשר וגם לממן את התקנים החסרים האלה מייד, אחרת המצב ילך ויחמיר יותר ויותר.
אני רוצה להפנות את תשומת-לב השר גם להרבה שירותים שהם או קיימים במינימום שבמינימום ביישובים הערביים, או שהם לא קיימים בכלל. לפני שבוע עשיתי סיור בכמה מוסדות שמטפלים בנוער במצוקה, מוסד אחד בירכא, מוסד אחד בעכו, מוסד בג'וליס. ראיתי שם מצב שיש מעט מאוד משאבים – גם במבנה, גם בתקציבים – על מנת לטפל בנער שנקלע למצוקות, לבעיות של פשע ושל דברים אחרים.
יש מחסור מעל ל-50% במקומות שבאמת יש בהם צורך, לפי הצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הערבית. כאן אני גם מציין את הצורך בשירותים – גם לזקנים, גם לנכים וגם לעיוורים – שבהרבה מקרים, בגלל המצב הכולל שתיארתי, חסרים ביישובים הערביים.
היו”ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה.
חנא סוייד (חד"ש):
לכן אני פונה לכבוד השר ומבקש ממנו לקיים דיון מעמיק בכל הצרכים של היישובים ושל האוכלוסייה הערבית בנושא הכאוב הזה. תודה.
היו”ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת סוייד. ישיב, כאמור, שר הרווחה, חבר הכנסת יצחק הרצוג.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
שר הרווחה והשירותים החברתיים.
היו”ר יולי יואל אדלשטיין:
שר הרווחה והשירותים החברתיים – שגם ממונה על התפוצות, שזה פחות אקטואלי.
ראובן ריבלין (הליכוד):
גם בנגב ובגליל, או רק - - -
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
איך שאני מכיר אותך, אתה רוצה שהנגב והגליל יישארו בנפרד – להערכתי.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא רוצה, חלילה, שייפגעו - - -
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
להערכתי, אתה רוצה שיהיו שרים אחרים שאחראים.
אדוני היושב-ראש, מכובדי חבר הכנסת סוייד – ואני מעריך ומוקיר מאוד את פועלך גם בעבודתך החברתית וגם כראש מועצה לשעבר - אתה מעלה נושא כאוב, וללא ספק הוא הליבה של הבעיות של מערכת השירותים החברתיים בישראל, כפי שציינתי גם בהצעה הקודמת לסדר-היום.
הבעיה היא כזאת: יש לנו מבנה תקציבי נתון, וקיימת כמובן הנוסחה המוכרת, שעליה אנחנו דיברנו. אלא מאי? – וזה גם נחשף בדוח מבקר המדינה – כאשר אנחנו למשל מעבירים כסף לרשות כושלת, הכסף הזה נבלע בסל העיקולים והחובות שלה, ולכן היא לא מסוגלת לספק את השירות, ולכן לעתים מה שהמשרד עושה במצבים הללו – הוא בעצם מתחשבן עם הרשויות הללו בצורה אחרת.
לדוגמה, אם ילד יצא לפתרון חוץ-ביתי מעיר אחת לעיר אחרת – הרי יש התחשבנות, ואנחנו מתקזזים, כי אם נעביר את הכסף בפועל לחשבון העירייה, נמצא את עצמנו במצב של עיקולים, והשירות לא מבוצע.
לצערי, המצב הוביל לכך שקיימות רשויות שלשכות הרווחה לא מתפקדות בהן או העובדים בלשכות הרווחה, שעושים מלאכת קודש, לא מקבלים שכר זמן רב מאוד. אחד היישובים הללו למשל הוא העיר טייבה, ויש ערים נוספות ויישובים נוספים. זה בעיקר במגזר הערבי, שכן, כמו שאתה יודע, אחת הבעיות העיקריות במגזר הערבי היא תפקודן של הרשויות המקומיות. הכשל הוא לא רק בממשלה – אפשר לומר שלממשלה יש אחריות גדולה, אבל הכשל הוא גם במכלול של נושאים, אופן הניהול הלקוי, חמולתיות יתר, מעצורים ממעצורים שונים של אי-גבייה ועוד ועוד – אם כי, ללא ספק, עיקר הנטל רובץ על שכמה של הממשלה באופן התקצוב של הרשויות, וזה נושא של משרד אחר.
מכל מקום, במצב הקיים, מה שאנחנו רוצים לעשות - הודעתי על זימון דיון בנושא רשויות חלשות כדי למצוא את הפתרון לחזק את הרשויות. אני לא שולל נוסחאות מימון אחרות. אני גם לא שולל דיון ענייני בנושא הזה.
הטלתי על מנכ"ל משרדי, נחום איצקוביץ, לגבש רפורמה מקיפה במערך שירותי הרווחה, החל מתפקודו של העובד הסוציאלי לפי הנושא – לדוגמה, האם אנחנו רוצים לשכה או עובד סוציאלי רב-תכליתי, שיתעסק לא רק בילדים אלא גם בקשישים, או להמשיך במתכונת ההיסטורית של שיטת החוטים, דהיינו, מהשירות לאדם המפגר או מהשירות למען הילד הנושא יורד עד למטה ברמת עבודה מול השירות, כלומר עובד סוציאלי שמיוחד רק לתחום אחד. זה נושא לבדיקה. אקיים על כך מפגש גדול ב-4 ביוני עם מנהלי לשכות הרווחה מכל הארץ.
אני גם אפגוש את מנהל לשכות הרווחה של הרשויות המקומיות הערביות והדרוזיות. בכוונתי להתייחס למלוא ההיקף והתפרוסת, בלי להבטיח הבטחות סרק. אנחנו צריכים תוכנית רב-שנתית, אנחנו צריכים תוספת תקנים, תוספת משמעותית של עובדים סוציאליים כדי לכסות את הפער.
אני רוצה להקריא חלק מהתשובה הפורמלית שהוכנה במשרד כדי לתת לך תשובה מקיפה.
לא אחדש דבר אם אומר כי קיים מחסור של מאות עובדים סוציאליים במערכת השירותים החברתיים במרבית הרשויות המקומיות ובמגזרים השונים. וזה כבר נאמר. אנחנו ערים למחסור הזה ופועלים ומכינים עבודה מטה מיוחדת לרשויות המקומיות החלשות.
משרד הרווחה והשירותים החברתיים מחלק את משאביו על-פי קריטריונים שוויוניים ושואף שכל פונה לשירותי הרווחה יקבל את השירות המגיע לו, בלי הבדלי דת, מין או מקום מגורים. דוח מבקר המדינה האחרון מעיד כי אחת הסיבות לפערים בין הרשויות השונות הוא מצבן הכלכלי של הרשויות. רשויות חזקות יכולות להעסיק עובדים מקצועיים על חשבונן מעבר לתקציב שהן מקבלות מהמדינה, ואילו רשויות חלשות, שמרביתן במגזר הערבי, אינן מנצלות את התקציב והתקנים הניתנים להן מאחר שאין ביכולתן לתקצב נטל של 25% מעלות השכר או פעולות הרווחה.
במסגרת שיתוף הפעולה שלנו עם מרכז השלטון המקומי – שאני פוגש אותו השבוע - אנו שותפים לסקר שהוא עורך בימים אלו להשוואת התקציבים בין המגזר היהודי למגזר הערבי. משרדנו העביר את כל הנתונים הנדרשים עבור הסקר למרכז השלטון המקומי, ולאחר קבלת תוצאות הסקר ומסקנותיו נגבש את המשך עבודתנו המשותפת.
כאן אני רוצה לומר אמירת-על כללית. אין ספק שיש שתי קהילות בחברה הישראלית שבהן העוני הוא בולט יותר ובאופן לא פרופורציונלי לכלל החברה - החברה החרדית והחברה הלא-יהודית הערבית, כל אחת מסיבותיה היא. אני טוען שלצעיר ולצעירה הערבים יש תקרת זכוכית וקירות זכוכית שצריך לפרוץ בצורה משמעותית ולתת כלים להכנסות נוספות למשפחה, החל בהעלאת שכר המינימום, מס הכנסה שלילי ונושאים נוספים שהממשלה אישרה לאחרונה בתוכנית מקיפה, וכלה במאמץ עקבי לקלוט עובדים ערבים בשירות הציבורי, לקלוט עובדים בתעשייה, לקלוט עובדים ערבים במגזר הפרטי - ב"סיטי" של תל-אביב, כמו שאני קורא לו. אין ברירה, זה בלתי נמנע. יש כאן תהליך שמתקדם לאט מדי ובצורה בלתי ראויה. כל משפחה כזאת - כל מתפרנס כזה מוציא משפחה מקו העוני.
בעניין הזה אנחנו צריכים לפעול בצורה ממוקדת, רב-תכליתית - דהיינו בין-משרדית - לכל מכלול הפתרונות הקשורים למגזר הערבי. אני רואה בכך ציפור נפש. אין משרד שהייתי בו ולא סגרתי פערים וקידמתי את בני המגזר ובנות המגזר. אני רואה בכך צורך חיוני מבחינתה של החברה בישראל. תודה רבה.
היו”ר יולי יואל אדלשטיין:
מה מציע כבוד השר?
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
אני מציע להעביר את ההצעה לוועדת העבודה והרווחה, במסגרת הדיון הכולל שקבענו קודם בנושא שירותי הרווחה ולשכות הרווחה.
היו”ר יולי יואל אדלשטיין:
האם חבר הכנסת חנא סוייד מסכים להצעת השר?
חנא סוייד (חד"ש):
מסכים.
היו”ר יולי יואל אדלשטיין:
אם כן, חברי הכנסת, אנחנו נצביע. הצבעה בעד פירושה דיון בוועדה. נגד – להסיר מסדר-היום. ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 24
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו”ר יולי יואל אדלשטיין:
עשרה בעד, אין מתנגדים או נמנעים. הנושא "מצב שירותי הרווחה ביישובים הערביים", של המציע חבר הכנסת חנא סוייד, יעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.