קטע מדברי הכנסת

DOC 15,048 תווים המסמך המקורי ↗
הצעה לסדר-היום סיפוח אדמות חקלאיות של דאלית-אל-כרמל ועוספיא לפארק הכרמל היו"ר מגלי והבה: חברי חברי הכנסת, הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת סעיד נפאע שמספרה 2912: סיפוח אדמות חקלאיות של דאלית-אל-כרמל ועוספיא לפארק הכרמל. בהזדמנות זו אני מברך את תושבי עיר הכרמל שבאו להיות כאן אתנו. אני אקדים ואומר שהסוגיה הזאת מוכרת לנו, דנו בה בעבר. פניתי ליועץ המשפטי לממשלה לדחות את הדיון של יום חמישי, אבל נשמע את הצעת השר אחרי שנשמע את חבר הכנסת נפאע. בבקשה. סעיד נפאע (בל"ד): כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, לאמיתו של דבר חשבתי שאחרי שחבר הכנסת רותם בירך את המכובדים שיושבים ביציע, הוא יספיק ללמוד את ההצעה ויגייס את חברי מפלגתו כדי לתמוך ולתת להם את הכבוד האמיתי בזה שיקבל את ההצעה שלהם. בסוף אוקטובר אשתקד, רבותי, באספה ענקית שנערכה בדאליה, הכריזו תושבי דאליה ועוספיא על ה-30 באוקטובר 2006 כיום האדמה. רבים מחברי הבית הזה ביקרו במקום מאוחר יותר, ובפיהם "הדאגה": מה לכם ולחברי הכנסת הערבים? אני מקווה שהחברים ייתנו את דעתם היום לגופו של עניין ולא לגופו של האדם, הגם שאני גם דרוזי, לא רק ערבי. מחר, 17 במאי 2007, אמורה ועדת המשנה לערבים במועצה הארצית לתכנון ובנייה לדון בערר של העירייה, העמותה להגנה על האדמה, הוועד הציבורי להגנה על האדמות, בעלי הקרקעות - כל המערערים פנו למועצה בבקשה לדחות את הדיון על מנת למצות משא-ומתן המתנהל בין הגורמים הרלוונטיים, אלא שמאן דהוא אינו מעוניין שמשא-ומתן זה יניב פירות. נכתב בפנייה שלהם שהנושא הועבר לשולחן ראש הממשלה, אשר הקים צוות מיוחד כדי למצות את המשא-ומתן. על אף זאת בקשתם נדחתה. הן חברי העמותה והן חברי הוועד להגנה על האדמה הזמינו אותי וביקשוני לעשות מעשה. פניתי לשרים, שאחד מהם, כבוד השר עזרא, נמצא כאן, וגם ליועץ המשפטי - - - השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: חבר הכנסת מגלי והבה פנה. אתה אף פעם לא פנית אלי. סעיד נפאע (בל"ד): רק אתמול פניתי. כנראה אתה לא קורא את הדואר בזמן. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: תגיד את האמת פה בכנסת. את האמת. פשוט לא דיברת אתי, וראית אותי 70 פעם. סעיד נפאע (בל"ד): אני לא דיברת אתך, נכון. לא אמרתי שדיברתי אתך. היו"ר מגלי והבה: הוא מודה שהוא לא דיבר אתך. אני מניח שהוא התכוון לומר ששלח מכתב. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: - - - סעיד נפאע (בל"ד): מר עזרא, לא אמרתי שדיברתי אתך. אמרתי - - - השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: גם לא פנית אלי. סעיד נפאע (בל"ד): פניתי אליך בכתב. תבדוק את הדואר שלך. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: לא אלי - - - בשביל להרוויח קולות, אל תדבר כך. מגלי פנה אלי לפני שבועיים. סעיד נפאע (בל"ד): שיבורך. אם אתה חושב ואתה אומר שהוא פנה, שיבורך. לפחות בזה אל תיכנס. היו"ר מגלי והבה: בבקשה, חבר הכנסת נפאע. סעיד נפאע (בל"ד): במה דברים אמורים, חברי חברי הכנסת? לפני שנים מספר קם לו חכם או קמו חכמים והחליטו להרחיב את פארק הכרמל, כך שיכלול את הר-שוקף, אום-אשקף, שטח של 4,130 דונם אדמה חקלאית, הנטועה עצי זית עתיקים ועצי פרי שונים של דאליה, המשמשים משקי עזר למחיה לתושבים, ועתודה לימים שיבואו, וכן את אדמת "אזראע" של עוספיא בשטח של כ-500 דונם, הכול בתוכנית ג/1209. משמעות הדבר היא של החלת כל המגבלות שבחיקוקים - חוק גנים לאומיים, חוק עזר לגנים לאומיים – שקובעים מגבלות רבות לרווחת החיות. אני שואל: ומה עם ילדי דאליה ועוספיא? ההחלטה הזאת היא למעשה מתכון לחיכוכים הרי-אסון בין התושבים לרשויות האכיפה. טרום-התוכנית היתה באזור חיץ בין גבולות הפארק והשטח הבנוי של הכפרים במה שנקרא "האזור הגלילי". מה קרה שחמדו עיני רשות הגנים את האדמות האלה? 5,000 הדונם האלה היום ברובם הם משקי-עזר למשפחות רבות, והחלת המגבלות, מעצם הכרזתם כגן לאומי, היא פגיעה שהדעת אינה סובלת. זאת ועוד, זו האופציה היחידה להרחבה עתידית לתושבים. בסעיף 22 לחוק הכרזה על גן לאומי ושמורת טבע נקבע שלא יכריז שר הפנים אלא לאחר שנתקיימו כל אלה: אושרה תוכנית וניתנה הזדמנות למועצה ולכל רשות מקומית. אני פונה למחוקק, שהשרים הם חלק ממנו, שייתנו את ההזדמנות הזאת. מראש אני אומר שאין לערבב מין בשאינו מינו. יאמר מי שיאמר או יענה מי שיענה שרק לאחרונה הושגה איזו הבנה בעניין שטח השיפוט או שטח הבנייה והופשרו חלק משטחי הפארק לשטחי הכפרים. מדובר בסוגיה שונה מזו שלנו. ראובן ריבלין (הליכוד:( זו היתה התקדמות בלחץ רב של חברי הכנסת. סעיד נפאע (בל"ד): מה רוצים התושבים? - פשוט לשמור את המצב כפי שהיה. מה קרה שפתאום שטח חקלאי זה הפך להיות הכרחי לגן הלאומי הכרמל? בערבית יש פתגם האומר: "אשיאא ובשיאא יֻד'כר". מה שאני רוצה להזכיר זה דבר פשוט – המצב דהיום הינו חזרה זהה על מה שהיה בבית-ג'ן ב-1987 וב-1995, וכדאי להזכיר למי שאינו זוכר שכך היו הדברים ממש כמו שקורה היום בעוספיא ובדאליה. שאלתי: האם מישהו מעוניין? נראה שכן, ודי לחכימא ברמיזא. היו"ר מגלי והבה: אני רק אעזור לך, שמי שניסה אז לא הצליח וגם הפעם לא הצליח. סעיד נפאע (בל"ד): כבוד השרים שייתנו את ההזדמנות, ייתנו לראש הממשלה והצוות שהקים, על-פי פניית התושבים, למצות את המשא-ומתן, יתערבו לדחיית הדיון הקבוע למחר. חברי חברי הכנסת, בואו נשאיר את ההצעה התלויה ועומדת ונצביע על דרך הטיפול בה יותר מאוחר, או נעבירה לוועדה שתתרום את חלקה ואולי תביא את הנצים לעמק השווה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת נפאע. אני מזמין את השר להגנת הסביבה גדעון עזרא להשיב. אדוני, לפני שאתה מתחיל, הרי דיברתי אתך בנושא ואנחנו דנו. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: דיברת אתי וקיבלת ממני תשובה. היו"ר מגלי והבה: כן, בהחלט. אנחנו פנינו ליועץ המשפטי, אבל אני חושב שכל ניסיון של רשות שמורות הטבע והגנים - הרי הם עושים את מלאכתם בסביבה והם נכנסים לקרקעות האלה, והקרקעות האלה הוכרזו ב-1988 כקרקע חקלאית. כל ניסיון לשנות את המצב ולהפוך את הקרקע הזאת לחלק מהפארק לא יצלח, ואנחנו נמשיך להיאבק. בבקשה. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני שמח על העלאת ההצעה לסדר-היום פה, ואני מברך את החברים שנמצאים פה. כשבא חבר כנסת לדבר, כדאי שיגיד את הדברים במלואם. אני מוכרח להגיד לך, ואתה יודע, ולא הזכרת את זה, שעם הכוונה להפוך את הר-שוקף לגן לאומי, קיבלו לאחרונה תושבי דאליה ועיר הכרמל 2,500 דונם מתוך פארק הכרמל לטובת היישובים - דבר שגם הוא צריך לעבור אישור. הדבר השני - זה לא רשות הטבע והגנים. רשות הטבע והגנים לא מחליטה אם להוסיף שטח לגן לאומי או להוריד שטח מגן לאומי. יש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שהיא הגורם שמחליט בנושא הזה. הצורך לטפל בגבולות עיר הכרמל כבר נמצא שנים על הפרק. מי שלחץ יותר מכול על ביצוע הדבר, ואני אתו, זה דווקא משרד הפנים. אני מוכרח להגיד לכם שיש פה דבר מאוד מוזר. מצד אחד, אתם אומרים "אנא, השאירו את הר-שוקף מחוץ לגן הלאומי", ומצד שני, כל הארגונים הירוקים באים אלינו בטענות על כך שאנחנו נתנו, משרד הפנים וכמובן אנחנו, 2,500 דונם נוספים לעיר הכרמל ולא התנינו את הנושא של הר-שוקף. אתה יודע את הדברים הללו. אשר לכביש של בית-ג'ן, גם על כך אני מוכן לדבר. היה סיכום שלא יהיה כביש במקום, ונסלל כביש במקום בניגוד לסיכומים, והכביש קיים היום. גם על כך באים אלינו בטענות, ויש טענות רבות שמופנות נגד מנכ"ל רשות הטבע והגנים על כך שהוא אישר את סלילת הכביש הזה. אני אישית חושב שהכביש הזה חשוב. אבל הטענות שמופנות אליו בעניין הזה גדולות וכבדות. לכן, אל תחשבו שרשות הטבע והגנים היא הגורם, ואני מאוד מקווה, גם בהמשך לדיון שהיה, שרשות הטבע והגנים תיהנה מסיוע של האוכלוסייה, וראו מקרי ציד וכיוצא באלה. אני חושב ששר החקלאות שיושב פה יודע היטב במה מדובר. לעצם העניין, חבר הכנסת מגלי, כשפנית אלי אמרתי לך שלא לשר הפנים ולא לי יש הסמכות לדחות את הדיון בערר, ותפנה ליושב-ראש המועצה לתכנון ולבנייה שמאי אסיף ותדבר אתו. נראה שדיברת אתו והנושא לא צלח, ולכן פניתם ליועץ המשפטי לממשלה. אני מאוד מקווה שאתה תקבל תשובה מהיועץ המשפטי לממשלה. היום, אני לא מאמין, אישית, שהדברים ככה דופקים במדינה. אבל, אני יודע? אתה אומר, אז בבקשה. הייתי רוצה להגיד כמה דברים. תוכנית פארק הכרמל משתרעת על שטח של 4,116 דונם. התוכנית מייעדת את מרבית השטח לגן לאומי, וחלק מהשטח, 661 דונם באזור נחל-בוסתן, יישאר כייעוד שטח חקלאי מיוחד, וגם זה עדיין לא הוחלט. התוכנית אושרה כדין על-ידי מוסדות התכנון והוועדה המחוזית בחיפה, וכמובן, מחר צריך להיות הערר בוועדת המשנה בעקבות ערר של עיריית עיר הכרמל והוועדה להגנה על הקרקעות, כמו שאמר חבר הכנסת נפאע. תוכנית המיתאר של הר-שוקף תואמת את תוכנית המיתאר הארצית התקפה כפי שמצוין בתמ"מ 6 המצויה בהליכי הפקדה. המקרקעין בתחום אינם מהווים חלק מתחום השיפוט של עיר הכרמל וגם עתידים להיכלל בו ואינם אופציה להרחבת העיר. זו עובדה. זה לא חלק מהעיר. השטחים שבתחום התוכנית מוגדרים בתמ"א 35 כחלק ממרקם שמור משולב אשר נועד לשמש כמרחב פתוח ולשמר ערכי טבע ונוף, והם מוגדרים בתמ"א 22, תוכנית המיתאר הארצית ליער וייעור, כיער קיים. תמ"מ 6, שכאמור נמצאת בתהליכי אישור, מסמנת בתשריט ייעודי הקרקע את רוב שטח תוכנית הר-שוקף כשטח פתוח/חקלאי מוגן, ועל-פי הוראות התוכנית יש לשמר שטחים אלה כשטחים פתוחים כאמצעי הגנה על ריכוזים של משאבי טבע, נוף, מורשת וחקלאות. בין השימושים המותרים ניתן למצוא גנים לאומיים וכן שטחים פתוחים טבעיים וחקלאות. שטח הר-שוקף מוכרז כקרקע חקלאית פרט לשטחים המיועדים ליער. את כל הדברים האחרים אמרתי כבר בעל-פה, ואני מוכרח לבוא ולהגיד שאף שעיר הכרמל היא עיר, עדיין האוכלוסייה בעיר הכרמל מתנהגת, מבחינת הבינוי, כמו יישוב חקלאי. צריך להתחיל להתרגל שאנחנו מדברים על עיר עם תוכניות בנייה של עיר, ולפי דעת מומחי משרד הפנים יש שטח פנוי בעיר הכרמל עוד להרבה שנים. למרות זאת, הוחלט ללכת לטובת חלק מתושבי עיר הכרמל ולגרוע קטעים - אני אומר שוב שהגריעה עדיין לא אושרה על-ידי - - - ראובן ריבלין (הליכוד): - - - מוסדות התכנון. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: לא. יש הסכמה בין מוסדות התכנון ורשות הטבע והגנים ועיר הכרמל. כאשר אתה רוצה לגרוע שטח מגן לאומי, אתה חייב ללכת למליאת רשות הטבע והגנים, שהיא הגוף היחיד שמוסמך לגרוע שטח. אליה זה עדיין לא הועבר. ראובן ריבלין (הליכוד): הוכרז כבר כגן לאומי? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: מדובר פה על שני שטחים. השטח שאנחנו רוצים לתת לעיר הכרמל - - - ראובן ריבלין (הליכוד): השטח שרוצים לגרוע ממנו מוכרז? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: הוא מוכרז מזמן, לפני הרבה שנים. על מנת לגרוע אותו, צריך את ההחלטה של המליאה. ההחלטה של המליאה עדיין לא קיימת. לגבי הר-שוקף התהליך שונה. כאן רוצים להוסיף אותו לגן לאומי, וזה מה שקורה לפי תמ"מ 6. חנא סוייד (חד"ש): אם השטח מוכרז, למה צריך תוכנית? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: תרשה לי. תסלח לי, אנחנו מדברים על שני שטחים שונים. יסביר לך את זה חבר הכנסת סעיד נפאע טוב ממני. יש שטחים שנמצאים בצפון דאלית-אל-כרמל ומקיפים את דאלית-אל-כרמל, סדר-גודל של 300-200 עד 2,500 דונם, שאותו רוצים לגרוע מגן לאומי. היו"ר מגלי והבה: זה הוסכם. חנא סוייד (חד"ש): אבל לא הוכרז. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: זה גן מוכרז. זה גן שהוכרז. הוא הוכרז לפני שנים רבות, ואני לא זוכר באיזו שנה. הגן הזה הוכרז לפני שנים רבות, ועכשיו משרד הפנים ורשות הטבע והגנים רוצים ללכת לטובת עיר הכרמל. חנא סוייד (חד"ש): - - - יש לי שאלה. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת סוייד, בסדר. תן לו להמשיך את התשובה ואז תשאל. חנא סוייד (חד"ש): אם על-פי תמ"מ 6 ועל-פי תמ"א 35 זה שטח פתוח, שטח חקלאי, כפי שאתה אמרת - למה צריך שם להכריז על פארק לאומי? הרי שטח פתוח יכול להיות גם שטח חקלאי, והוא שטח מוכרז כשטח חקלאי. אז למה ההכבדה הזאת? הכרזה של פארק היא פגיעה בזכות השימוש וזו פגיעה מסוימת גם בזכות הקניין. למה צריך את זה? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: ידידי, שאלה טובה. אני רוצה להגיד לך, לא בכדי חבר הכנסת סעיד נפאע מעלה את הנושא הזה פה. יש אנשים שבכוונתם לבנות בהר-שוקף, למדינת ישראל יש עניין שזה יישאר גן לאומי, וזה המאבק. הבעיה היא שאלה שרוצים לבנות בהר-שוקף הם לא אותן משפחות שמרוויחות מהגריעה של הגן הלאומי בצפון העיר, וזו בעיה. אנחנו רצינו לכרוך את הגריעה ואת התוספת ביחד, ולכך לא היתה הסכמה. אנחנו מואשמים על-ידי הארגונים הירוקים שלא הצמדנו את הנושא הזה לנושא השני, ויש לנו כל הכוונות ללכת לטובת עיר הכרמל ולעשות כל מה שניתן. ואם תהיה מצוקת בנייה בעיר הכרמל, אני חושב שלא יעברו לסדר-היום על הדברים האלה. אבל אין הדברים כך. אני לא יודע אם מחר יהיה ערר או לא יהיה ערר. חנא סוייד (חד"ש): מישהו יזם את התוכנית, ולדעתי זה משרד הפנים. מי שיוזם תוכנית יכול למשוך אותה. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: לא למשוך. יש החלטה. ההחלטה של מחוז חיפה היא שהר-שוקף הוא חלק מגן לאומי. עיר הכרמל הגישה ערר על כך. הערר צריך להתברר מחר. חבר הכנסת מגלי והבה ואולי גם סעיד נפאע ביקשו לדחות את הדיון על הערר, מסיבות שלהם. נכון לעכשיו אני לא יודע על החלטה של מישהו לדחות את הערר. אני גם חושב שמאחר שרצינו להצמיד תוכנית לתוכנית, גם לא נכון לדחות את הערר, אבל יחליט היועץ המשפטי את אשר יחליט ואנחנו נעשה מה שהוא אומר. לעצם העניין, הנושא הזה נמצא על השולחן הרבה חודשים. היה גם דיון סוער מאוד בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. אני מקווה שהנושא הזה ירד מסדר-היום והדברים הללו ימצאו את פתרונם. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): איך ירד? תבואו לקראת התושבים - ירד. לא תבואו - לא ירד. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: הלכנו לקראת התושבים. לא הלכנו לקראת משפחת חסיסי, מה לעשות. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מה אתה מתערב בעניינים משפחתיים? מה זה משפחת חסיסי? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אני לא מתערב, אני מדבר אתך על מה שקורה שם. יש משפחה אחת שמערערת על הר-שוקף. זו משפחה מסוימת שיש לה כנראה עניין באדמות שם. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כל היישוב אתם. מה, יש כאלה שלא רוצים? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: ישבו אתם, ישבו עם כולם. בסוף צריך לקבל החלטות. על-ידי כך שאתה מבל"ד ורוצה להשפיע על הדרוזים, זה לא יצליח לך. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני לא מבין מה אמרת. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אתם, בל"ד, סעיד נפאע, החלטתם לשים טריז בין העדה הדרוזית למדינת ישראל. אתם לא תצליחו בכך. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אנחנו מגינים על זכויות הערבים הדרוזים, "ראס בן ענאכ". אתה אל תתערב. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אני אתערב במקום שאני ארצה להתערב. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתה מנסה לסכסך בין משפחות. מי אתה? אתה רוצה לזרוע סכסוך. אל תתערב במשפחות. מי אתה? למה אתה מתערב בין משפחות? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אני השר להגנת הסביבה, הפניות הגיעו אלי. עסקתי בזה פי-מאה ממה שאתה עסקת בזה, ויש לי עניין בעדה הדרוזית יותר מאשר יש לך. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): יש לך סמכות ולא פתרת. אף אחד לא מאמין לך, לא כשמדובר באדמות. מוחמד ברכה (חד"ש): השר גדעון עזרא, אם אתה רוצה להתחנף, תתחנף. אבל אם אתה לא רוצה שמישהו יתקע טריז, תפעל ותנהג בדרוזים כבאזרחים שווים. לא תפקיע את אדמתם, תקצה להם את התקציבים הראויים, לא תפרק את המועצות המקומיות שלהם, לא תעשה איחודים כפויים. אז בבקשה, תעשו את כל אלה, הכול יהיה בסדר גמור. חנא סוייד (חד"ש): ואם אתה פונה לוועדת הערר לדחות את הערר, הם ישמעו לך. תעשה את זה. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אני אומר לכם, אין לי שום כוונה לא לפעול נגד יישוב דרוזי ולא נגד יישוב מוסלמי ולא נגד יישוב בדואי. אני לטובת מדינת ישראל, ונדמה לי שיש קולות כאלה ואחרים, לא שלך, שמנסים לדעתי לעשות דבר לא נכון. מוחמד ברכה (חד"ש): לקחת מאנשים את אדמתם, למנוע מהם להתפתח ולבנות בתים לדור הצעיר? זאת תגובת מדינת ישראל? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: לא היית פה בחדר כשאמרתי ששחררנו 2,500 דונם, שהיו בתוך גן לאומי, והר-שוקף שנמצא מחוץ ל"קו הכחול", הוא לא נמצא בתוך "הקו הכחול" של דאלית-אל-כרמל ועוספיא – אליו הם מתנגדים כגן לאומי. לאור הדיונים שהיו בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אני מציע שאם הנושא הזה מחר לא ישתנה, נעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה. אבל אם יהיה פתרון או תשובה סופית, חבל לחזור על זה. ראובן ריבלין (הליכוד): אני מציע להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה. אם מחר יהיה שינוי, נדע מה לעשות. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת נפאע, מסכים לוועדת הפנים והגנת הסביבה? מוחמד ברכה (חד"ש): יש לי הצעה אחרת. היו"ר מגלי והבה: בבקשה, חבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת ריבלין ויתר לך, אז תבטא מה שהוא חושב. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, פה לא מקום לצבור נקודות. יש בעיה אמיתית של שני יישובים שחוברו בכפייה. אין להם אפשרות לקלוט את הדור הצעיר בדירות על אדמתם שלהם. לנסות ולהסיח את הדיון לכיוון של טובת מדינת ישראל – אגב, מהי טובת המדינה אם לא טובת אזרחיה? ואם טובת אזרחיה המסוימים ורעת אזרחיה האחרים - חבל על המדינה הזאת. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ברכה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה לסדר-היום. מי שבעד, הוא בעד ועדה. מי שנגד, הוא בעד הסרה. בבקשה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 11 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, ההצעה לסדר-היום בנושא סיפוח אדמות חקלאיות של עיר הכרמל יעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.