קטע מדברי הכנסת

DOC 9,999 תווים המסמך המקורי ↗
הצעה לסדר-היום הדוח השנתי של "אמנסטי" היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הדוח השנתי של "אמנסטי" - הצעה לסדר-היום מס' 2999 של חבר הכנסת אברהים צרצור. בבקשה, אדוני. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, לאחרונה פורסמו בעצם שני דוחות של "אמנסטי" הבין-לאומי. הראשון הוא יותר כוללני, ומטפל במצב העגום של זכויות האדם בעולם כולו, במזרח התיכון, וגם במצב זכויות האדם בארץ הקודש, דהיינו ישראל ופלסטין. השני יצא לאור לרגל 40 שנה לכיבוש הישראלי, למלחמת ששת הימים, ומתמקד בנושא הפלסטיני דווקא. אני בחרתי לדבר בהתחלה דווקא על כמה אירועים שקרו בשבוע שעבר וגם היום בבוקר, שמראים, לצערי הרב, שלמרות החשיבות של הדוחות האלה, שום דבר לא משתנה והעולם כמנהגו נוהג. נראה שהדוחות האלה, החשובים ביותר – במקום ליפול על אוזן קשבת, הם נופלים על אוזן אטומה, הם נתקלים בקיר אטום. שום דבר לא משתנה בשטח, והמצב עוד מידרדר ועוד מסתבך. מיכאל נודלמן (קדימה): - - - בשדרות, זה יהיה כך. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): האירועים שקרו בשבוע שעבר וגם היום – בראשון, לצערי הרב, הצבא הרג רק בשבוע שעבר שישה פלסטינים ברצועת-עזה. שלושה מהם נרצחו בדם קר ביריות מטווח קצר, כשהם כבולים. היו"ר דוד רותם: זה יהיה בדוח הבא, לא בדוח הזה. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): תאמין לי שכן. היום בבוקר, או בלילה של אתמול, הצבא הרג בעיר חברון, בפריצה לבית משפחת ג'עברי, את אב המשפחה, בן 67, ופצע שישה מבני המשפחה, ובהם רעייתו, שהיא בת 65, וילדה בת 14. אירוע שני – מתנחל מאזור הר-חברון ירה בשבוע שעבר לעבר תושבים ערבים בנגב. לשמחתנו, הצעירים שם הצליחו להשתלט על המתנחל והסגירו אותו למשטרה לפני שהיה מאוחר מדי. אירוע שלישי – האלימות הברוטלית של הצבא נגד הפלסטינים תושבי השטחים הכבושים הגיעה לצערי הרב גם לכאן. לאחרונה תקף חייל סטודנטית ערבייה מכפר-קאסם באוטובוס שבו נסעה עם סטודנטיות אחרות ללימודים במכללה בהתנחלות אריאל. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה עם רצח יהודים על-ידי - - - אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): אני אעבור עכשיו גם לקטע הזה, רק תתאזר בסבלנות. אני באמת בחרתי, כפי שאמרתי, דווקא באירועים האלה כדי להראות לכם – ואני מסכים אתך, כבוד היושב-ראש, שהאירועים האלה ייכללו בדוח "אמנסטי אינטרנשיונל" בשנה הבאה, בדוח של 2008 – אבל אני דווקא בחרתי באירועים האלה כדי - - היו"ר דוד רותם: אם תדבר עליהם היום, לא יהיה לך על מה לדבר בשנה הבאה. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): - - לעורר באמת – אם זה אפשרי – את אלה שעומדים על דעתם להמשיך בדרך הדמים הזאת, ואני מתכוון לכל הצדדים. אבל הדוח – לפחות שני הדוחות של "אמנסטי אינטרנשיונל" - מתייחסים דווקא לנושא הישראלי, ואיך הכיבוש הישראלי מתייחס לעם שחי תחת הכיבוש ברצועת-עזה, בגדה המערבית וגם בירושלים המזרחית. אני אתחיל בכך שארגון "אמנסטי" הבין-לאומי לזכויות האדם מאשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה במלחמת לבנון השנייה ובהפרת זכויות האדם של פלסטינים בשטחים. בדוח השנתי ל-2006 נאמר כי כוחות צה"ל ביצעו בלבנון הפצצות והפגזות ונהרגו בהן כ-1,200 בני-אדם, ובהם מאות ילדים, נוסף על אלה שנהרגו בצד הישראלי - ואין להתכחש לכך, וכולנו באמת כואבים את רציחתם והריגתם של חפים מפשע מכל הצדדים, ללא קשר ללאום, לרקע, לדת, לצבע וכו'. לצד ניסיון לפגוע ביכולת הצבאית של ארגון ה"חיזבאללה", נראה כי הכוחות הישראליים ביצעו התקפות ישירות ומכוונות על תשתיות אזרחיות, בניסיון להטיל עונש קולקטיבי על העם הלבנוני ובמטרה לגרום לו ולממשלה להתנגד ל"חיזבאללה". הדבר הזה נכתב בדוח וזה היה ציטוט. ב-2006 נהרגו פי-שלושה פלסטינים מאשר בשנה שקדמה לה. באותו דוח נכתב כי בשנת 2006 נהרגו מאש צה"ל 650 פלסטינים, פי-שלושה מאשר ב-2005 - רק מחציתם חמושים - ובהם כ-120 ילדים. הפלסטינים הרגו באותה שנה 21 אזרחים ישראלים ושישה חיילים. הדוח מאשים כי גדר ההפרדה, המחסומים ונקודות הבידוק הרבות, שמספרן עולה על 500, פוגעים בחופש התנועה של הפלסטינים בגדה ושוללים מרבים מהם גישה למקור פרנסתם ולמקום הטיפול בהם מבחינה בריאותית גם כן. אני מתכוון לבתי-החולים בירושלים המזרחית. עוד מצוין בדוח כי הפלסטינים בשטחים סבלו מהפרות נרחבות של זכויות האדם וממצב הומניטרי שהידרדר משמעותית ב-2006 עקב פעולות ענישה צבאיות וכלכליות שביצעה ישראל, כמו עיקול כספי המסים של הרשות בידי ישראל, עקב קיצוצים בסיוע הבין-לאומי ועקב אלימות גוברת בין הפלגים הפלסטיניים. מעניין, כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, שגם מערכת המשפט הישראלית סופגת ביקורת חריפה בדוח הזה, בטענה שהיא מפלה בין ישראלים לפלסטינים, מעניקה חסינות ולעתים אף פוטרת מהעמדה לדין חיילי צה"ל או מתנחלים. אני מצטט: חקירות והעמדות לדין בגין הרג בלתי חוקי של פלסטיני נדירות והתרחשו רק כאשר אלו נחשפו על-ידי פעילי זכויות האדם והתקשורת. בניגוד לכך, שלטונות ישראל נקטו מגוון אמצעים נגד פלסטינים החשודים במעורבות ישירה או עקיפה בהתקפות נגד ישראלים, לרבות אמצעים כגון התנקשויות, התקפות פיזיות ועונשים קולקטיביים, הנוגדים את המשפט הבין-לאומי. כך נכתב בדוח. אני גם אתייחס לתגובתו של צה"ל לדוח הזה. בתגובה הזאת נאמר, כי דוח "אמנסטי" לוקה באי-דיוקים מהותיים, וכי צה"ל עושה כל אשר בידו למזער פגיעה בחפים מפשע. לצערי הרב, קראתי את הדוח, והתגובה של צה"ל איננה מתעמקת בפרטים ואיננה מנסה להתמודד פנים אל פנים עם כל הטענות שהוזכרו בדוח של "אמנסטי אינטרנשיונל". הם מגיבים בצורה כוללת ודוחים את ההאשמות האלה, אף-על-פי שבסוף התגובה של צה"ל נאמר כך, ואני מצטט: הצבא רוחש כבוד רב לארגון "אמנסטי" בשל פעילותו לקידום זכויות האדם, והוא אינו מתכוון להתנגח עם האמור בדוח. זה הציטוט. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לפעמים גם הצבא משקר. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): אתה יודע, זה המצב. אתה ודאי קראת את התגובה של צה"ל. הייתי רוצה לראות בתגובה של צה"ל התייחסות עניינית ומעמיקה ביותר לטענות שהוזכרו בדוח "אמנסטי אינטרנשיונל". לצערי הרב, אני אומר לך במלוא הכנות, את זה לא מצאתי שם, וזה מצער וכואב מאוד. הדוח השני - אני מצטט רק כמה משפטים מהדוח הזה, דוח מיוחד של "אמנסטי" העוסק ב-40 שנות הכיבוש הישראלי - תוקף בחריפות את מדיניותה של ישראל בשטחים הכבושים. הדוח התפרסם תחת הכותרת "כיבוש מתמשך – הפלסטינים תחת מצור בגדה המערבית", והוא עוסק בגדר ההפרדה, בהתנחלויות ובמצב זכויות האדם בגדה, וממילא המצב מסובך שם. משפט אחרון שאני אומר - איך אפשר באמת להביא לסיומו של מצב עגום וכאוב זה לכל העמים באזור שלנו? אני חושב שאת התשובה קיבלנו היום מהודעתו של מזכ"ל האו"ם לרגל 40 שנה לכיבוש הישראלי בגדה המערבית, ברצועת-עזה ובירושלים המזרחית. כך אומר מזכ"ל האו"ם בהודעתו, ואני מצטט: רק סיום הכיבוש ופתרון פוליטי הם הדרך לפסוע קדימה ולפתור את הבעיה שנמשכת יותר מ-100 שנים. אני מאוד מקווה שגם בצד הישראלי, במקום לעסוק במלחמה הבאה - וזה דבר מצער מאוד. אפילו בוועדת-וינוגרד הם עסקו בכל דבר והפכו את כל המלחמה הזאת שנקראת מלחמת לבנון השנייה למעין דבר טכני. המסר שהם מעבירים לכולנו זה שאם הצבא טעה במלחמת לבנון השנייה, מה שדרוש כדי שצה"ל ינצח זה לתקן את הטעויות. דווקא ועדת-וינוגרד לא עסקה בעיקר - שמלחמת לבנון השנייה לא היתה מוצדקת בשום פנים ואופן, והיה מקום גם לשחרר את גלעד שליט וגם את שלושת השבויים בלבנון בדרכים של משא-ומתן וכו' וכו'. זה המצב. רן כהן (מרצ): שני השבויים. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): נכון, שני השבויים. אז במקום שהוועדה הזאת תעסוק בנושא המהותי, היא בחרה דווקא לעסוק בנושא השולי, לפחות לעניות דעתי, שמביא את ישראל - כפי שאנחנו שומעים גם בהצהרות של הרמטכ"ל, שר הביטחון ושרים אחרים, אנחנו מתכוננים למלחמה הבאה, הן כנגד לבנון וה"חיזבאללה" והן אולי כנגד סוריה. המלחמה נמשכת גם בצד הפלסטיני. אז אני מקווה מאוד שהיום נשמע לפחות איזו בשורה, שאכן ישראל דוהרת לכיוון של עשיית שלום והשקטת כל החזיתות. זה לא למען הפלסטינים בלבד, זה גם למען הישראלים והדורות הבאים. משפט אחרון. כבוד שר המשפטים, אני מנצל את ההזדמנות הזאת ופונה אליך בכל לשון של בקשה - אני חושש שאם זה לא יתבצע, זה ייכלל בדוח "אמנסטי אינטרנשיונל" בשנה הבאה: תזמן את הוועדה למינוי קאדים בהקדם האפשרי. העניין הזה של בתי-הדין השרעיים - הם קורסים. אנא זמן את הוועדה הזאת, כדי שנצא עם ההחלטה הדרושה, למנות את הקאדים שימלאו את תפקידם על הצד הטוב ביותר. אני מודה לך מאוד, כבוד היושב-ראש. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת צרצור. ישיב שר המשפטים, בבקשה. שר המשפטים דניאל פרידמן: כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הדיון הזה היה אמור להתייחס לטענות - שאין בהן ממש - שנכללו בדוח "אמנסטי" ביחס לפעילות ישראל במלחמת לבנון השנייה. הדיון גלש לכל מיני נושאים, כמו כיבוש ודברים מהסוג הזה. ראשית, כדאי להזכיר שאין כיבוש ישראלי בלבנון. העובדה שאין כיבוש ישראלי בלבנון לא מנעה את התוקפנות מצד ה"חיזבאללה" כנגד הצבא הישראלי, לא מנעה הרג חיילים ישראלים, לא מנעה חטיפה, בניגוד לכל הכללים. זה היה פשוט פשע מכוון שנעשה נגד מדינת ישראל וחייליה. לא שמעתי את חבר הכנסת צרצור מתייחס לזה ולו במלה אחת. עוד שמעתי על כיבוש. אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת צרצור – רצועת-עזה איננה נמצאת תחת כיבוש. אנחנו פינינו את הרצועה, תוך ויכוח פנימי מר בינינו. מוחמד ברכה (חד"ש): מתי? שר המשפטים דניאל פרידמן: אין שום כיבוש ברצועת-עזה. מוחמד ברכה (חד"ש): באמת? שר המשפטים דניאל פרידמן: הפלסטינים ברצועת-עזה יכולים לצאת. יש להם מעבר למצרים - מעבר חופשי, אם המצרים מאפשרים או לא מאפשרים, הם יכולים לצאת. יש להם חופש תנועה. אנחנו לא נמצאים שם. הדבר איננו מונע בעדם לבצע את הפשע של ירי על אוכלוסייה אזרחית, ללא הגבלה וללא הפסקה. אני חושב שכל הטענות שמועלות נגד ישראל ומתעלמות לחלוטין מהפשעים המתבצעים כנגד אזרחי מדינת ישראל, כל הטענות האלה שמתעלמות מהמציאות, מאבדות כל משקל נוכח הניסיון הישראלי - ניסיון מרחיק לכת להימנע עד כמה שאפשר מפגיעה באזרחים חפים מפשע במציאות שבה הטרור פועל מתוך אוכלוסייה אזרחית, יורה את ה"קטיושות", את הרקטות, את ה"קסאמים" מתוך אוכלוסייה, והאוכלוסייה הזאת אמורה לשמש לו מגן אנושי. ממשלת ישראל מקבלת כל קריאה לשלום ותשמח לנהל כל משא-ומתן עם כל גורם אחראי בצד הערבי - גורם ששולט על הטרור ויכול להפסיק אותו. נשמח לעשות זאת. נשמח להפסיק את ההרג, ובלבד שיימצא גורם אחראי כזה שמכיר בקיומה של מדינת ישראל ומוכן להפסיק את הטרור. רן כהן (מרצ): אדוני השר, הגורם הזה כבר קיים חודשים. יושב-ראש הרשות הפלסטינית מחכה כבר חודשים לנהל משא-ומתן. שר המשפטים דניאל פרידמן: השאלה היא רק אם הגורם הזה מוכן ומסוגל להפסיק את הטרור. היה לנו סיפור דומה עם מר ערפאת, שבכל פעם ניהלו אתו משא-ומתן הוא אמר שהוא לא שולט, הוא רק משתדל, והטרור נמשך במלוא עוצמתו. מי שעוצם את עיניו בפני התופעה הזאת – יש כל מיני גופים שמוכנים לנהל אתנו משא-ומתן, אלא שהגופים האלה אומרים שהם לא אחראים לטרור והטרור ימשיך להתנהל, כי יש להם כל מיני צידוקים לטרור. רן כהן (מרצ): ערפאת מת. לא ננהל יותר משא-ומתן? שר המשפטים דניאל פרידמן: בנסיבות האלה אינני יודע מה הסיכוי שיצא מזה משהו. אני תומך במשא-ומתן, אני רוצה לקוות שבמסגרת משא-ומתן נמצא מישהו שמוכן מצדו לרסן את התופעות האלה, שנגיע בסופו של דבר להסכמה, והלוואי, לשלום. אני מבקש להסיר את ההצעה הזאת מסדר-היום. תודה. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת צרצור. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): מסתפק. היו"ר דוד רותם: אם כך, אני קובע שהכנסת החליטה להסיר את ההצעה מסדר-היום ולהסתפק בתשובת השר.