קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום השתלטות ה"חמאס" על רצועת-עזה היו"ר אחמד טיבי: הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, ב' בתמוז התשס"ז, 18 ביוני שנת 2007. אני נועל את הישיבה מייד לאחר פתיחתה בשל העדר שרים. אף שר תורן לא נמצא ואין שרים אחרים ולכן אני נועל את הישיבה. תודה רבה. (הישיבה נפסקה בשעה 16:02 ונתחדשה בשעה 16:03.) היו"ר אחמד טיבי: אני מודיע על חידוש ישיבת הכנסת. השר אדרי הגיע. קודם לכן הגיע סגן שר הביטחון כדי לענות לחבר הכנסת שטייניץ. הנושא הראשון הוא השתלטות ה"חמאס" על רצועת-עזה – הצעה לסדר-היום שמספרה 3124, של חבר הכנסת יובל שטייניץ. אני מזמין את חבר הכנסת שטייניץ לנמק את הצעתו במסגרת זמן עד עשר דקות. בבקשה, אדוני, חבר הכנסת שטייניץ. יובל שטייניץ (הליכוד): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, בשם תנועת הליכוד, בשם האופוזיציה, אני רוצה לשבח ולהלל את ההישג המדיני האדיר של ראש ממשלת ישראל, את אותו הישג, שכאמור כבר פותח אופקים חדשים, הזדמנויות חדשות לשלום, ואני מתכוון, כמובן, להישגו האדיר של מר אולמרט בהשתלטות ה"חמאס" על רצועת-עזה. רבותי חברי הכנסת, מזמן לא היה לממשלת ישראל הישג כזה כמו השתלטות ה"חמאס" על רצועת-עזה. מאז נפילת עזה בידי ה"חמאס", בעלת הברית של האייטולות ושל נשיא אירן אחמדינג'אד, אנחנו רואים את ראש הממשלה זורח מאושר, מדבר על הזדמנויות חדשות שנפתחו כאן, אולי אפילו הזדמנויות לשלום, לחידוש תהליך השלום, עד כדי כך שלא אטעה אם אומר, שלשיטתו של ראש הממשלה, השתלטות ה"חמאס" על עזה ממש סוללת את הדרך לפרס נובל לשלום למר אולמרט. רבותי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, אני מבקש שלא לזלזל בהישג. ההישג הזה הושג בעמל רב. ראשית, ראש הממשלה אפשר לתנועת ה"חמאס" לרוץ בבחירות לפני שנה, כשכבר אז הוא אולי ראה את הנולד. השנה האחרונה היתה שנה של שגשוג ופריחה ל"חמאס". אין זה מקרה – זה תכנון מוקדם - שמה שלא קרה מעולם קרה בשנה האחרונה, אדוני היושב-ראש. ה"חמאס" השתתף בבחירות וגם תפס את השלטון בפרלמנט הפלסטיני, לא בתקופת שרון, לא בתקופת ברק, לא בתקופת נתניהו, אלא בתקופתו של מר אהוד אולמרט. זה התחיל את המירוץ של ה"חמאס" להשתלטות על רצועת-עזה. ה"חמאס" הבריח בשנה האחרונה כמויות נשק גדולות באלפי אחוזים – לא במאות – ביחס לשנים הקודמות. זה לא קרה אצל שרון, זה לא קרה אצל נתניהו, זה קרה אצל מר אולמרט. כל זה מוביל להישג הנפלא, להישג המרשים של השתלטות ה"חמאס" על רצועת-עזה. רבותי, כמעט היינו אומרים שההישג של מר אולמרט עם ה"קטיושות" על קריית-שמונה מתגמד. דרך אגב, גם שם יש הישג; העובדה שה"חיזבאללה" התנער, העובדה שהאו"ם גינה – באמת הישג גדול - העובדה שה"קטיושות" לא פגעו. בקיצור, מלאה הארץ לא רק "חמאס" אלא גם הישגים. הזהרנו לפני שנה וחצי בתעמולת הבחירות שלנו שה"חמאס" יחגוג על אולמרט, אבל אחרי שראיתי את פניו המחייכות והזורחות של ראש הממשלה לאחר השתלטות ה"חמאס" על עזה התברר שהססמה שלנו לא היתה מדויקת. אמור מעתה לא ה"חמאס" יחגוג על אולמרט אלא ה"חמאס" חוגג עם אולמרט, כי ה"חמאס" יצא מרוצה, אבל מסתבר שגם ראש ממשלתנו מגלה אופקים חדשים וכמעט רואה הישג בהשתלטות ה"חמאס" על רצועת-עזה. אדוני היושב-ראש, אחרי ההתפעלות מההישגים הריאליים או המדומים של ראש ממשלתנו – וצריך להגיד, ההישגים עם ה"חמאס" מאפילים אפילו על ההישגים עם ה"חיזבאללה" – אני רוצה, לא להזהיר, כי מנקודת מבטו של מאן דהוא אולי זה לקוות, אבל אני רוצה לנבא עוד הישג צפוי של ראש הממשלה בעתיד הקרוב, שקשור גם הוא בעזה. אם מר אולמרט ימשיך במדיניותו הנוכחית, ימשיך להתמהמה, ימשיך לשחק עם ה"חמאס" בעזה משחקי חתול ועכבר - רגל פנימה לתוך עזה כשיורים "קסאמים" ורגל החוצה - ימשיך להזהיר ולא לממש את האזהרות, ימשיך לדבר על ניתוק הרצועה אבל גם לספק לה את כל צרכיה כדי שתשגשג תחת שלטון ה"חמאס", אם מר אולמרט ימשיך להימנע מ"חומת מגן 2" ולא ילך בדרכו של שרון, שביצע את "חומת מגן" בשכם, רמאללה, טול-כרם וערים אחרות, יש למר אולמרט סיכוי להישג נוסף: לא רק שה"חמאס" השתלט על רצועת-עזה, אלא בתוך חודשים מספר עד שנה אנחנו גם עשויים לראות במו-עינינו אפילו נוכחות אירנית גלויה ברצועת-עזה, ולא נתפלא אם משמרות המהפכה האירניים יגיעו פתאום לרצועת-עזה, כפי שהם ניצבים בצד ה"חיזבאללה" בלבנון, ואולי אז נשמע שגם זו התפתחות חיובית, כי עכשיו ברור לכול עד כמה מסוכן התהליך ועד כמה אבו-מאזן, לחלופין, הוא פרטנר לשלום. אם זה לא היה ראש הממשלה שלנו היינו צוחקים. אם זה לא היה ראש ממשלתנו, שרואה בהשתלטות ה"חמאס" על עזה משום פתיחת אופקים והזדמנויות לשלום, היינו מתפוצצים מצחוק. ראובן ריבלין (הליכוד): פתיחת הזדמנויות יכולה להיות בנושא שלא - - - יובל שטייניץ (הליכוד): בקיצור, אם זה לא היה ראש הממשלה שלנו הרי היינו מתפוצצים מצחוק. אבל הוא עדיין – למי שלא יודע - לאחר ועדת-וינוגרד, כן, עדיין, ראש ממשלת ישראל. לכן קשה לנו להצטרף לצהלות השמחה למה שמוגדר כבר בחלק מכלי התקשורת כ"שנת החמאס". משום מה אותה "שנת החמאס", אותה שנה שבה ה"חמאס" הגביר את כוחו פוליטית, מדינית, צבאית, כלכלית, כספית, משום-מה אותה שנה חופפת את "שנת האולמרט". "שנת החמאס" חופפת את "שנת האולמרט" ו"שנת האולמרט" את "שנת החמאס". אם ממשלת ישראל תמשיך בתרבות השקר העצמי והולכת השולל, לא רק של אזרחי ישראל, שלה עצמה, ותמשיך לחגוג הישגים מדומים כמו שלושה ימים ללא "קסאמים", או כמו השתלטות ה"חמאס" על עזה, או כמו ממשלת החירום הפלסטינית, ההישגים של ראש הממשלה בשנה האחרונה, בלשון סגי נהור, ההישגים בלבנון בקיץ האחרון, ההישגים בעזה עכשיו, השתלטות ה"חמאס" על עזה, עוד יחווירו לעומת ההישגים הגדולים שעוד צפויים לנו בעתיד. אם המדיניות הזאת תימשך, אם הממשלה הזאת תמשיך לכהן, מה שראינו עד כה הוא כאין וכאפס לעומת מה שצופן לנו העתיד. ראש הממשלה כנראה חושב שבכל עת ובכל זמן הוא צריך לשדר אופטימיות זהירה לציבור בארץ, וכך הוא מנסה להפוך את השתלטות ה"חמאס" על עזה להישג או לפתיחת אופקים חדשים, כאילו יש פה איזו הצלחה. ראש הממשלה אץ רץ לחבק ולנשק את אבו-מאזן בכל הזדמנות ואת סאלם פיאד, כאילו הניסיון של 15 השנים האחרונות לא מלמד שכדאי לחכות קצת לפני שמחבקים ומנשקים את הממשלה הפלסטינית החדשה, ולראות אם המעשים בשטח יצדיקו את השמחה; האם אכן הממשלה הזאת תפרק את ה"חמאס" מנשקו, לפחות בשטחי יהודה ושומרון; האם הממשלה הזאת תפסיק את ההסתה במערכת החינוך ובטלוויזיה הפלסטינית; האם הממשלה הזאת תיאבק בטרור ותחנך לשלום. אבל ראש הממשלה חייב לרוץ לנשק, לחבק ולהעניק תעודת כשרות לממשלה פלסטינית חדשה בטרם הוכיחה את עצמה, ואף שניסיון העבר הקרוב מלמד שלא בטוח שאנחנו נלקק חלב ודבש מאותה ממשלה, ולו גם במניעת טרור ומלחמה ב"חמאס". לסיכום, אדוני היושב-ראש, אמר כבר פירוס מלך אפירוס - ואני אומר את זה בפרפראזה על הניסיון של ראש הממשלה להציג את המאורעות הטרגיים בעזה והמסוכנים ביותר מבחינת ישראל כהישג, כפתיחת הזדמנויות - עוד הישג כזה לראש הממשלה ואבדנו. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך, חבר הכנסת שטייניץ.