קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת ערבים בשירות הציבורי היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 3207: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת ערבים בשירות הציבורי, של חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תודה. גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, מדובר בהצעה המתייחסת למצב הקיים מאז חקיקת חוק ייצוג הולם לערבים בהרכב של דירקטוריון של חברה ממשלתית משנת 2000, ששם נותנים ביטוי הולם לאוכלוסייה הערבית. באותה שנה, גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, נתקבל תיקון נוסף לחוק שירות המדינה (מינויים), שקבע את חובת הייצוג ההולם לבני המיעוט הערבי בשירות המדינה, והתיר לממשלה לייעד משרות, לתת העדפה למועמדים ערבים כאשר הכישורים דומים לאלו של מועמדים אחרים. בעקבות החוקים האלה נתקבלו כמה החלטות ממשלה, שקבעו יעדים להעלאת שיעור העובדים הערבים בשירות המדינה. אולם יעדים אלה לא הושגו. היו"ר קולט אביטל: מה קרה? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): ביקשתי מהעוזרת שלי שתקרא לחברים אחרים מהסיעה. אני מתנצל. אל מול ריבוי ההחלטות, נעדר יישום הלכה למעשה, ובמקרה הטוב החלטות הממשלה יושמו רק באופן חלקי ולא מספק. כך, לדוגמה, שלוש החלטות ממשלה משנים שונות – 1999, 2004 ו-2006 – קבעו יעד להעלאת שיעור הערבים ל-8%, אך עד עצם היום הזה יעד זה לא הושג. עובדה היא שהתת-ייצוג של המיעוט הערבי ממשיך להתקיים על אף החוקים שחוקקו ועל אף החלטות הממשלה שנתקבלו. הנתונים של נציבות שירות המדינה, אף שהם מצביעים על עלייה משנות ה-90, מראים כי שיעור הערבים בשירות המדינה נותר זניח ורחוק מלהשתוות לשיעורם באוכלוסייה. ב-1992, למשל, השיעור היה 2.1% מהעובדים בשירות המדינה; ב-1995 – 3.6%; ב-1999 – 4.8%, וזה ערב חקיקת החוק; ב-2000 – 4.8%; ב-2001 – 4.9% בלבד; ב-2003 – 5%; ב-2005 – 5.7%. לגבי נשים: ב-2003 רק 31% מהעובדים הערבים היו נשים; ב-2005 – 34.7% בלבד היו נשים. כלומר, 2% מכלל העובדים בשירות המדינה היו נשים ערביות. מהנתונים ניתן ללמוד גם כי שיעור הערבים לפני ואחרי חקיקת התיקון לחוק שירות המדינה לא השתנה רבות. בשנת 2000, שבמהלכה נתקבל החוק, עמד השיעור על 4.8%. שנתיים לפני כן – על 4.2%, ואילו שנתיים לאחר מכן – על 5%. העלייה לפני החוק היתה גדולה יותר מהעלייה אחרי חקיקת החוק. אם משווים את שיעור הערבים בשירות הציבורי לזה של מיעוטים ילידים במקומות אחרים, הזוכים להעדפה מתקנת, מתגלה פער ענקי. יש מדד שנקרא "מדד סובראמאניאם", על שמו של האיש שעשה את המדד הזה, המציע שיטה פשוטה להערכת הייצוג של מיעוט מסוים, והוא אומר: הייצוג שווה למספר עובדי המדינה מקרב בני המיעוט מסך כל עובדי המדינה חלקי מספר בני המיעוט מסך כל האוכלוסייה במדינה. אם המדד שווה ל-1, זה אומר שיש ייצוג מלא. פחות מ-1, יש תת-ייצוג. יותר מ-1, יש ייצוג יתר. כפי שתראו, יש קבוצות בעולם הזוכות לייצוג יתר. לפי מדד זה, בעוד שייצוג הערבים בשנת 2005 עמד על 0.29 מתוך 1, הייצוג של האפרו-אמריקנים בכוח העבודה הפדרלי באותה שנה בארצות הברית עמד על 1.43. הייצוג של הקבוצות הילידות בקנדה עמד על 1.4, והייצוג של הצבעונים בדרום-אפריקה עמד כמעט על 1. אפילו בדרום-אפריקה יש ייצוג מלא. כלומר, אחרי נפילת שלטון האפרטהייד, קליטת שחורים בשירות הציבורי, קליטת שחורים בדרום-אפריקה היא הרבה יותר טובה ועמדה על 1. הייצוג הרבה יותר טוב מאשר כאן. גם בחברות הממשלתיות קיים תת-ייצוג אף-על-פי שהחובה חלה על רמת הדירקטוריונים בלבד ולכאורה היישום צריך להיות פחות קשה. מנתונים של רשות החברות עולה כי שיעור הערבים בדירקטוריונים באוגוסט 2006 עמד על 9% בלבד. ברשויות סטטוטוריות, וכאן האסון, התת-ייצוג הוא הכי חמור, כי עד היום לא הוחל חוק ייצוג הולם על הרשויות הסטטוטוריות. לאחרונה אני מקדם ויוזם חוק בנושא הזה. אני מקווה שבשבוע הבא אכין אותו לקריאה שנייה ושלישית ולפני תום הפגרה זה יתקבל כחוק, ואז אפשר להחיל אותו ולאלץ רשויות סטטוטוריות – כמו בנק ישראל למשל, שמתוך 880 עובדים יש בו עובד אחד ארעי. כל הזמן אומרים לי שלא קולטים עובדים, ואני מקבל מידע מתוך הבנק, עם שמות של אנשים שמתקבלים כל שבוע. סטנלי פישר מסר הודעה בוועדת הכספים פעם אחר פעם וגם בכתב אלי, לא אמר אמת וגם הטעה את ועדת הכספים והכנסת ולא קיים את הבטחתו לקליטת ערבים, כאשר הוא טען שיש צמצום. כנראה הצמצום חל רק על קבוצה מסוימת אחת. לכן, גברתי היושבת-ראש, היות שהדבר עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה, הממשלה פועלת על-פי חוק ומדיניות הממשלה מדברת על העדפה מתקנת - מי השר שעונה לי? היו"ר קולט אביטל: השר נהרי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): כאשר באתי בדברים עם הקואליציה, בסופו של דבר נשאלתי אם אני מוכן שחבר הכנסת פרופסור מנחם בן-ששון יהיה בוועדה הפרלמנטרית שתקום בראשותי. לא רק שהסכמתי, אמרתי שזה מכובד וזה יוסיף מקצועיות ורספקט לוועדה. אני מכבד את בן-ששון, ואני מתכוון לעבוד אתו ועם חברי כנסת אחרים מהקואליציה ומהאופוזיציה, כדי ליצור מכניזם שיבדוק מהן נקודות התורפה שהממשלה תפתור כדי ליישם את החוק בסופו של דבר. לכן כאן אין התנגשות, לכפות מדיניות על ממשלה שהיא לא רוצה; הממשלה אומרת, היועץ המשפטי לממשלה, החלטות בג"ץ, עמדת ראש הממשלה, עמדת ראש הממשלה הקודם. לכן זה כלי פרלמנטרי כדי לבדוק ולמצוא דרך ומכניזם ליישום אמיתי יותר, לטובת השוויון בכלל הציבור. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך. אדוני השר נהרי, תרצה להשיב, בבקשה. השר משולם נהרי: גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, בשנה האחרונה קיבלה הממשלה, בתוקף סמכותה לפי סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, שתי החלטות בעניין קידום ייצוגם ההולם של בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, בקרב העובדים בשירות המדינה. ב-12 במרס 2006 החליטה הממשלה כי בשנים 2006–2008 ייועדו 337 משרות לצורך שילובם של בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, בשירות המדינה. כמו כן החליטה הממשלה על הקמת צוות בין-משרדי על מנת לבחון דרכים נוספות לקידום ייצוגם ההולם של בני אוכלוסייה זו בקרב העובדים בשירות המדינה. ב-31 באוגוסט 2006 החליטה הממשלה לאמץ את רוב המלצות הצוות הבין-משרדי, ובין השאר נקבעו יעדים חדשים לקידום הייצוג ההולם. הוטל על משרדי הממשלה לגבש תוכניות עבודה שנתיות בנושא. הוחלט על ייעוד משרות נוספות לבני האוכלוסייה הערבית מתוך כלל המשרות הקיימות במשרדי הממשלה. הוחלט להאריך את החובה לתת עדיפות בקבלה לעבודה ובקידום בעבודה לבני האוכלוסייה הערבית. הוטל על כל משרדי הממשלה למנות בכל משרד אחראי לנושא קידום ייצוגם ההולם של בני האוכלוסייה הערבית. הוקם צוות בין-משרדי לצורך מעקב אחר יישום החלטת הממשלה. נציבות שירות המדינה פועלת מול הנהלות כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך ליישום החלטות הממשלה בנושא זה, במטרה לעמוד ביעדים שהממשלה קבעה ולקדם את ייצוגם ההולם של בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, בקרב העובדים בשירות המדינה. לצורך כך פורסמו הוראות ביצוע ליישום החלטות הממשלה, ובמהלך החודשים האחרונים התקיימו ישיבות עם כל הסמנכ"לים הבכירים למינהל ולמשאבי אנוש במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, ובהן התקבלו דיווחים על אודות אופן יישום החלטות הממשלה בכל אחד מהמשרדים. לגבי קליטת ערבים בחברות הממשלתיות: על סדר-יומה של הכנסת הונחה בשבוע שעבר הצעת חוק ממשלתית להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה הערבית. מדובר בתיקון לחוק החברות הממשלתיות שעניינו קביעת חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בקרב עובדי חברות ממשלתיות. הצעת החוק אף קובעת כי רשות החברות הממשלתיות תגיש לממשלה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין-וחשבון באשר לפעולות שננקטו באותה שנה לשם ביצוע הוראות החוק החלות על החברות הממשלתיות, וכן נתונים באשר לייצוגם של בני האוכלוסייה הערבית בקרב עובדי החברות הממשלתיות באותה שנה. בנסיבות אלו, לאור הפעולות המעשיות שנוקטת הממשלה לקידום ייצוגם ההולם של בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, בקרב העובדים בשירות המדינה ובחברות הממשלתיות, אין מקום להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת טיבי. נסים זאב (ש"ס): לא נמצא. היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצבעה. הצעת השר היא להסיר. בעד – זה הסרה. חבר הכנסת טיבי, השר מציע להסיר את ההצעה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): מה להסיר? הממשלה תומכת. היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצבעה, בעד – זה הסרה, נגד – זה בעד הקמת ועדת חקירה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד – 3, נגד – 9. אני קובעת שתקום ועדת חקירה פרלמנטרית.