קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום מחדל המקלוט בגבול הצפון היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת גלעד ארדן - אותה הצעה באותה מסגרת זמן אפילו - הצעה לסדר-היום מס' 3266. גלעד ארדן (הליכוד): אין תוספות? היו"ר אחמד טיבי: אם תעלה לרמתו של קודמך, בסדר. גלעד ארדן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, לא אוכל. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מצב מדינת ישראל והאזורים מוכי הטרור, ה"קסאמים" וה"קטיושות" הוא בכי רע. לפני שאומר את דברי על הממשלה, אני רוצה להגיד גם איזו בשורה טובה. ועדת הכלכלה אישרה לפני דקות מספר לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את כל הצעות החוק שיטילו פיקוח הדוק וצמוד על הבנקים, על עמלות הבנקים, ואני מקווה שבכך נביא בשורה לאזרחי מדינת ישראל ונוכיח שבעניין הזה, אף שכל ממשלות ישראל וכל נגידי בנק ישראל והמפקחים לא עשו את חובתם ולא דאגו לטובת הצרכן, הכנסת, למרות כל מה שאומרים עליה ומלעיזים ושופכים את דמה, היא זו שעמדה באומץ מול הבנקים ודאגה לצרכן הישראלי. אני חושב שבעוד חודשים מספר נבין שהיום הזה היה יום חשוב עבור הצרכן במדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, כאשר מנהיגי ציבור ופוליטיקאים מובילים מהלכים ולאחר מכן מסתבר שהם טועים, אפשר לבוא אליהם בטענות, אפשר לומר שהם לא ידעו לצפות את העתיד, שהרי ראינו שאפילו אלה שהיו מומחים בכך, אמ"ן וצה"ל, לא תמיד יודעים לקבוע את הציפייה הנכונה בהערכות הביטחוניות שלהם, וגם אם הם קובעים, לפעמים לוחצים עליהם לשנות אותה, ולצערי הם גם משנים אותה, וכך באמת גם קרה בשנים האחרונות במדינת ישראל, אולי מאז הסכמי אוסלו. אבל לרמה כזו של חוסר הבנה בסיסית לגבי איך צריך לנהל מדינה ומה יהיו ההשלכות של מה שאנחנו עושים על התגובה, כמו שראינו בשנים האחרונות - אני לא חושב שהגיעו לשיאים האלה בשום מדינה אחרת בעולם. לצערי הרב, הרבה פעמים בגלל הגיבוי של התקשורת או טרנדים כלשהם, אותם מנהיגים גם לא משלמים את המחיר הציבורי על הטעויות שהם הנחילו לאזרחים במדינה. כך למשל צפינו רק לאחרונה בבחירתו מחדש של אהוד ברק לראשות מפלגת העבודה, אף שרק לאחרונה אמרה ועדת-וינוגרד שאחד הכשלים המרכזיים שהובילו להתחזקות ה"חיזבאללה" ולאפשרות שלו לטווח את ערי הצפון היה אותה בריחה אומללה וחד-צדדית של אותו אהוד ברק. אותו אהוד ברק - שלאחר שנכשל במשא-ומתן, וטוב שנכשל, בקמפ-דייוויד, והציע למרצח ערפאת כמעט את כל מה שהפלסטינים היו יכולים לבקש, התחילה האינתיפאדה השנייה, ונהרגו בה למעלה מ-1,000 ישראלים - עמד מול אותה אינתיפאדה אחוז שיתוק. אני רוצה להזכיר את הלינץ' ברמאללה, את הפיגועים ב"דולפינריום" והרבה אירועים נוראים אחרים, שאותו אהוד ברק פשוט לא ידע כיצד להתמודד אתם, ועם ישראל זרק אותו מההנהגה בפער שלא היה כדוגמתו, 24%, והביא את אריאל שרון להחזיר את הביטחון. ואותו אהוד ברק בא היום ואומר לאזרחי מדינת ישראל: ברק יחזיר לכם את הביטחון. נו, טוב, על זה אמרו אחדים מהעיתונאים: מי שאיבד לנו את הביטחון, אולי כדאי שינסה להחזיר לנו אותו. ועוד דוגמה מהימים האחרונים הופיעה ב"ידיעות אחרונות" בשבת האחרונה. השר לביטחון פנים, שבאמת התרשמנו מאוד מהמהפכים שהוא מוביל בביטחון הפנים, הזכיר לנו את כושר הניתוח - - - ראובן ריבלין (הליכוד): תפרט את המהפכים שהוא מוביל? גלעד ארדן (הליכוד): לא, רק אחד מהם אזכיר, כי אני אקשור את זה למה שקורה כרגע. ראובן ריבלין (הליכוד): אני לא קורא "ידיעות אחרונות" אז אני לא יודע. גלעד ארדן (הליכוד): הוא לא כל כך מוביל מהפכים. אני חושב שכל מי שמנסה לחייג למשטרה יודע את זה. אבל כשהוא היה ראש השב"כ, ואז הוא היה אמון על כל הניתוחים של מה יקרה בכל מיני מקומות, בהתחלה הוא צפה שההתנתקות כנראה תביא נזק ביטחוני, ולאחר מכן עמדתו קצת התמתנה והשתתקה, אולי בעקבות לחצים שהופעלו עליו. בשבת האחרונה הזכירו לנו מה אמר אבי דיכטר בהיותו ראש השב"כ לפני כשנתיים בישיבה של ועדת החוץ והביטחון. וכך נאמר: ראש השב"כ, אבי דיכטר, בישר לחברי הוועדה שהוא – ואני מצטט – לא צופה שינוי ברצועת-עזה כתוצאה ממהלך ההתנתקות החד-צדדית, ולא מזהה אפשרות לכאוס או אפשרות שה"חמאס" יוביל מהלך של השתלטות על עזה. מר דיכטר גם הסביר לחברי הוועדה את ההיגיון שעומד מאחורי ניתוחו המלומד, וכך הוא אמר: ה"חמאס", שמבין את מגבלות כוחו, נרתע ממלחמת אחים, ומנגנון ה"פתח" "תנזים" הרי גדול עשרות מונים מה"חמאס", שמבין את זה, וזו אחת הסיבות העיקריות שארגון ה"חמאס" יימנע ממלחמת אחים. נו טוב. אז כאשר דיכטר עדיין מנהל את המדינה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): גם אחמד טיבי היה מזהיר. גלעד ארדן (הליכוד): אתה יודע מה, גם אחמד טיבי, ואפילו ידידו דחלאן, אמרו לי מספר רב של פעמים - - - ראובן ריבלין (הליכוד): אחמד טיבי הזהיר כמה פעמים מפני אפשרות של התלקחות. גלעד ארדן (הליכוד): זה לא על חשבוני, קריאות הביניים. זה שבחים ליושב-ראש. היו"ר אחמד טיבי: אני לא מעוניין שתחלוק לי שבחים. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אני רואה שפה יש מועדון חברים. גלעד ארדן (הליכוד): בכל אופן, כאשר מנהיגים לא יודעים מה הם עושים ולא מבינים, ולאחר מכן מסתבר שבמציאות, כמובן, הכול קרה הפוך, אני מצפה ומקווה שהציבור כבר הפיק את הלקחים ולא יחזיר אותם לעמדות של מנהיגות. אבל כאשר מנהיג כן יודע מה עומד לפניו והוא יודע מה הן הסכנות ויודע מה האיומים, ובכל זאת הוא קובע סדר עדיפויות כזה שלא מטפל באיומים שמאיימים על אזרחיו – אני חושב שזה לא רק דבר שראוי לטפל בו באופן ציבורי, זאת פשוט רשלנות שמגיעה לידי רשלנות פושעת. ומנהיגות כזאת צריכה באמת לעמוד לדין. ואני לא מדבר פה בפראזות כמו "פושעי אוסלו לדין". אני אסביר למה אני מתכוון. ראש הממשלה, פעם אחר פעם, כדי להסביר למה אסור ללכת לבחירות ולמה צריך להשאיר אותו, כי הוא זה שיתקן את הליקויים, אף שהוא זה שגרם לליקויים, ופעם אחר פעם הוא מסביר לכולנו ומנהל ישיבות שבהן אומרים לנו שאו-טו-טו תהיה מלחמה ואו-טו-טו החזית הדרומית וסוריה ואולי תפרוץ מלחמה, וכל אזרחי המדינה, או לפחות אלו שנמצאים בצפון ובדרום, נמצאים תחת איום טילים, ואותו ראש ממשלה – וחלפה שנה מאז פרצה מלחמת לבנון השנייה – לא טרח, ולו פעם אחת, ללכת לשם, לדעת באמת מדוע לא מטפלים במקלטים. השבוע התפרסמה כתבה גם ב-Ynet וגם ב"ידיעות אחרונות" – לא מאשימים אותו אנשי ליכוד ולא אנשי עבודה ולא אנשי מרצ. אני מצטט את ראש עיריית קריית-שמונה, חיים ברביבאי, איש תנועת קדימה, שאמר בשבוע שעבר: מההבטחות של ראש הממשלה לא יצא כלום. המקלטים אצלנו, ולדעתי בכל יישובי הצפון, עדיין לא ערוכים לשהייה ממושכת. במלחמה האחרונה המזל שלנו היה שתושבים רבים עזבו את קריית-שמונה לאזור המרכז. אבל אם במצב של מלחמה רוב התושבים יישארו בעיר, יהיה אסון תברואתי. המקלטים שלנו קטנים וצפופים, בלי מזגנים, בלי מקלחות, בלי שירותים, ואי-אפשר לשהות בהם יותר מכמה שעות. כך גם המצב באזור יישובי עוטף-עזה, כך גם בערך המצב בשדרות, עד שנדרשנו לכך. אני לא תומך בכך שבג"ץ יתערב בהחלטות כאלו, אבל צריך להבין לאיזה מצב מגיעים, שבג"ץ הוא זה שמורה לממשלת ישראל בהחלטה שיפוטית להגן על אזרחיה מפני הטילים שנופלים עליהם יום-יום. ואני סבור שמנהיגות כזאת היא מנהיגות שלא ראויה לאמון, ומנהיגות כזאת – כל מי שמשתף אתה פעולה, אם מפלגת העבודה, שמסתתרת מאחורי תירוצים מתירוצים שונים ומסבירה לנו שמרכז העבודה צריך להתכנס ולהכריע – מרכז העבודה יכריע אם תושבי הצפון והדרום ראויים למיגון, אדוני השר הרצוג? דווקא אתה, כשר הרווחה, צריך לצאת היום ולזעוק ולקרוא להתפטרות ראש הממשלה ולהחלפתו. הציבור גם לא ישכח לאביגדור ליברמן, שהוא השר לאיומים אסטרטגיים – יש איום אסטרטגי מיידי. מדוע במקום לטפל בו, כל שרי הממשלה מטיילים בעולם? שרת החוץ בפורטוגל יום אחד, וראש הממשלה לא מוותר ולו על נסיעה אחת. שייסע לכל אזורי הפיתוח וישב שם ויביא את הפקידים לשם, עד שהמקלטים ישוקמו. זה התפקיד של מנהיגות אמיתית. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: הוא למד מהיושב-ראש שלכם. אל תהיה דמגוג. זאת דמגוגיה. גלעד ארדן (הליכוד): זאת לא דמגוגיה, אדוני שר הרווחה. דווקא ממך אני מצפה לומר את האמת. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: היושב-ראש שלך לא נוסע כל היום? מה הקשר? גם אתה, כשתהיה שר, אתה תיסע. גלעד ארדן (הליכוד): אני עוד לא שר, אני בינתיים חבר כנסת, והתפקיד שלי הוא לבקר את עבודת הממשלה ולפקח עליה. ואם מגיעים למצב שבית-המשפט העליון, שאתה, כזכור לי, מחסידיו, צריך להורות לממשלה שאתה חבר בה ועוד מעט-קט תגן עליה כאן, למקלט או למגן את אזרחי המדינה מפני טילים – אתם צריכים להבין שממשלה כזאת לא יכולה להמשיך ולנהל את מדינת ישראל. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שהממשלה הזאת תפיק את הלקחים ותטפל במהרה, כי זה הדבר החשוב. אבל כיוון שאני לא מאמין שהיא תעשה זאת, אני מצפה מכל אותן סיעות שנדבקות לכיסאות שלהן, שלא יפקירו ולא ימשיכו להפקיר את אזרחי המדינה, אלא יבינו מה קורה כאן ויחזרו לעם וישאלו אותו מי הוא רוצה שינהיג היום את מדינת ישראל, ולא יחכו לעיתוי שאדם כזה או אדם אחר יבנה את מעמדו הפוליטי בצורה נוחה יותר. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך. אני מבקש מהשר הרצוג לענות על שתי ההצעות, של חבר הכנסת גבאי ושל חבר הכנסת ארדן. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אדוני היושב-ראש, מכובדי, חברות וחברי הכנסת, רבותי המציעים, הנושא שהעלו כאן המציעים הוא נושא מאוד חשוב, שאנחנו מייחסים לו חשיבות יתירה – כל נושא העורף, המקלוט, מוכנות העורף וההיערכות גם באזור עוטף-עזה וגם באזור הגליל. לתוך ההצעות לסדר-היום כבר השתרבבו מן הגורן ומן היקב. ערבבו פירות באושים ולא באושים, וכל מיני טענות שביניהן לבין הנושא החשוב אין ולא כלום - העיקר לנגח, מבלי להתייחס לעומק העניין, לגופו של עניין. ראובן ריבלין (הליכוד): דברים שהם לא חשובים, אבל דוח-וינוגרד – הרי אדוני הקים את הוועדה. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: דוח-וינוגרד אמרנו. אני אתייחס, אדוני. אדוני, מכובדי, יושב-ראש הכנסת לשעבר, אין חולק. אבל כשמכניסים בעניין הזה כל מיני תיאורים פלסטיים על מה לא, אז זה לא רציני. ראובן ריבלין (הליכוד): כשאתה היית חבר כנסת צעיר גם עשית דברים. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: חבר הכנסת ארדן – אני מעריך אותו מאוד, אבל אני אומר לו: הרף לך. גלעד ארדן (הליכוד): זה הדדי. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: בסוף המדינה עובדת, ועובדת קשה, ויש הרבה מאוד עובדי מדינה ואנשים שנושאים בנטל, ויש הרבה מאוד קשיים. הבעיה היא, שיש דברים שרואים משם ולא רואים מכאן. פעם זה נוח לתקוף את בג"ץ ופעם זה טוב להיות עם בג"ץ; פעם זה נוח לעתור ופעם זה לא נוח לעתור; פעם זה נוח לתמוך בביורוקרטיה, בביקורת ובחשב הכללי, ופעם זה לא נוח. כל אחד לפי המטרה המיידית שהוא צריך, מבלי לראות את טובת העניין כולו. אין ספק שנושא העורף, כפי שהוא בא לידי ביטוי גם בביקורות הציבוריות וגם בעובדות בשטח וגם בדוח-וינוגרד, הוא נושא משמעותי מאוד. אני חייב לומר שהממשלה משקיעה המון – באמת המון – ובדיון קבינט לאחרונה דובר על מאות מיליוני שקלים לפעולה שנעשית ואושרה בכל הרמות של מיגון העורף. תקציבים הופנו לעורף, אבל כדאי שקודם כול נניח את האמת, את מסד האמת. כדי שההגנה האזרחית או המקלוט יתפקדו, צריך קודם כול רשויות שמתפקדות. במקומות שבהם הרשויות היו חזקות ומאורגנות, המקלוט וכל מערך ההגנה של העורף תפקד באופן סביר. במקומות שבהם הרשויות היו חלשות, הן קרסו באחת. זו קודם כול האמת. הוסף לכך כמובן נושאים של תכנון ובנייה, נושאים שנוגעים לתפקוד ועדי הבתים, נושאים שנוגעים לכל ההתארגנות ותפיסת העורף כעורף. היות שבמלחמה הזאת העורף הפך לחזית, בעצם בפעם הראשונה, והרי אנחנו מקבלים תמונה שהיא מורכבת יותר מהתחושה שכאילו הכול קרס וגאידמק הציל הכול. אז יש לי חדשות בשבילך, אדוני המכובד, אני רק אומר, כמי שהיה אז שר התיירות, שבעוד גאידמק – כבודו במקומו מונח – פינה וסייע לפנות כמה אלפי אזרחים, הממשלה פינתה להתרעננות 120,000 אזרחים. ראובן ריבלין (הליכוד): רק במדינה כמו שלנו תופעה כמו גאידמק יכולה להיות. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אבל זה לא קיבל תשומת לב ולא פסיק תשומת לב, כי אף אחד לא עשה מסע יחסי ציבור. כדאי שנאמר את האמת. 120,000 אזרחיות ואזרחים פונו, אף שיש פה שאלה עקרונית אמיתית. חבר הכנסת ריבלין, יש פה שאלה אמיתית: האם העורף הופך לחזית והחזית לעורף? האם אתה מפנה אזרחים? ובכל זאת הוחלט לפנות אותם להתרעננות. זה נעשה בשקט, זה נעשה באחריות, אבל זה לא זכה לשום תהודה, ומה שנצרב בתודעה זה עיר האוהלים. בלשכות הרווחה אנחנו רואים את המצב הפוסט-טראומטי. אנחנו רואים בדיוק מה קרה לאזרחים, במיוחד האזרחים שנסדקו בחוסן הנפשי שלהם. אנחנו רואים עלייה דרמטית בבעיות של נוער, נוער מנוכר, סמים ואלכוהול, משפחות מתפוררות, מתח בתוך המשפחה. כל אלה ואחרים הם חלק מתוצאות הלוואי הנגזרות של מלחמה מהסוג הזה. גם בכך אנחנו עוסקים כמשרד הרווחה והשירותים החברתיים, בכל נושא הפקת הלקחים ובניית מערך תומך באופן מיידי. אף שתפקד מערך תומך, טוב וראוי ללמוד ולהפיק את הלקח. הייתי רוצה להציג גם את תשובתו המפורטת של שר הביטחון, כדי שגם יהיה מענה על חלק מהטענות שהושמעו: מאז סיומה של מלחמת לבנון השנייה פועלת ממשלת ישראל באמצעות משרד הביטחון וצה"ל, משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר ועוד לצמצום פערי המקלוט הקיימים ביישובי הצפון וביישובי עוטף-עזה. כמו כן, ננקטות פעולות אשר מטרתן לשפר את הגנת העורף, וזאת בכמה מישורים, כפי שנפרט להלן: פרויקט שיקום ושדרוג המקלוט בצפון הארץ – ראש הממשלה הורה להשלים במהירות את פערי המקלוט ביישובי הצפון כמו גם יישובי שדרות ועוטף-עזה, ואף הנחה כי מירב המשאבים ותשומת הלב הניהולית יועמד למשימה זו בעדיפות עליונה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה עומד בראש צוות בין-משרדי אשר מבצע את המשימה האמורה. משרד הביטחון נקבע כגורם האחראי לביצוע שיפוץ ושיקום של אלפי מקלטים ציבוריים באזור הצפון, והוא אמור לפרסם בקרוב מכרזי ביצוע לשיקום המקלטים האמורים, כאשר פיקוד העורף מגדיר את סדרי העדיפויות והקריטריונים המקצועיים לאפיון המקלט המשודרג. בקביעת הקריטריונים הוטמעו לקחי המלחמה הן ביחס לאזורים המאוימים והן ביחס למשך מלחמה, דבר שמחייב הגדרת קריטריונים לשהייה ארוכה. זאת בעצם היתה הבעיה, תמיד הניחו שתהיה שהייה קצרה ופתאום כולם נכנסו לסיר הלחץ, בחום הקיץ, לשהייה ארוכה במקלטים. צוותים מקצועיים מיפו עד כה בצפון 1,500 מקלטים ציבוריים מתוך כ-3,200. השיפוץ הצפוי ייערך באחריות משרד הביטחון, ובשלב זה תוקצב הפרויקט ב-57 מיליון שקלים. מועד הסיום הצפוי הינו יולי 2008. ראובן ריבלין (הליכוד): זה למיגון - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: זה ל-1,500 המקלטים הראשונים בצפון. גלעד ארדן (הליכוד): זה 3,500 שקלים למקלט. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: חלק מהמקלטים מתפקדים בסדר גמור. אתה פשוט צריך לנקות אותם ולהכשיר אותם. מיגון מוסדות חינוך: ממשלת ישראל קיבלה שורת החלטות להקצאת תקציב לטובת פעולות מוסדות החינוך בשדרות וביישובי עוטף-עזה. על-פי ההחלטה האחרונה מיום 1 באפריל 2007 סוכם על תוספת תקציב של 135 מיליון שקלים, מחציתו ב-2007 ומחציתו בשנת 2008, להמשך מיגון מוסדות החינוך שלב ב'. במסגרת העשייה הרחבה עד כה מוגנו ביישובי עוטף-עזה 24 בתי-ספר ו-151 גני-ילדים. 22 גנים נוספים נמצאים בהליכי מיגון או בנייה מחדש. בנקיטת צעדים אלה תושלם מלאכת המיגון של כלל מוסדות החינוך בעוטף-עזה ובשדרות. הנושא הזה אף נדון לאחרונה בפני בג"ץ אשר קבע כי על המדינה למגן במיגון מלא את כלל כיתות בתי-הספר, ולא רק כיתות א'–ג'. בהתאם להחלטת מנכ"ל משרד ראש הממשלה מיום 11 ביוני 2007, המדינה תעתור לבג"ץ בבקשה לדיון נוסף בנושא לשם הצגת הקשיים במימוש ההחלטה והצגת נתונים מעודכנים ואלטרנטיבות לביצוע מיגון. נוסיף עוד כי המיגון המלא, אם יבוצע על-פי החלטת בג"ץ, מוערך בתוספת תקציב של כ-340 מיליון שקל. מיגון בתי-חולים בצפון ובית-החולים "ברזילי" – בהמשך להחלטת הממשלה בדבר תוכנית סיוע לחיזוק הצפון וחיפה ותוכנית הסיוע המשלימה לשדרות וליישובי עוטף-עזה, החליטה הממשלה להקים או לשדרג חדרי מיון - ההחלטה התקבלה אתמול בממשלה - וכן להכין שטחי אשפוז ממוגנים בבתי-החולים "נהרייה", "פורייה", "רמב"ם" ו"ברזילי" בתקציב של 479 מיליון שקלים, חלקו ממקורות האוצר וחלקו ממקורות חוץ-ממשלתיים. גלעד ארדן (הליכוד): כמה מהאוצר? שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: עד כה ננקטו צעדים הן בבתי-החולים בצפון והן בדרום, כדלקמן: הושלמה הכשרת שטחי אשפוז קיימים לאשפוז בבית-החולים בצפת; בבניין הכירורגיה בבית-החולים "העמק" מוכשר שטח קומת אשפוז-יום מוגן לשעת-חירום; במהלך המלחמה הושקעו כ-3 מיליוני שקלים בבית-החולים "בני ציון" להכשרה של אשפוז-יום תת-קרקעי לקליטת חולים. גם הנושאים הקודמים עלותם מיליוני שקלים; הועברו 2 מיליוני שקלים לבית-החולים "רמב"ם" להכשרת מרתף לקליטת חולים. אשר למתקנים רפואיים בדרום, בוצעו הפעולות הבאות: מיגון מרפאות בעוטף-עזה – כ-2.5 מיליוני שקלים; מיגון מרפאת בריאות הנפש בשדרות; החלה הכנת שטחי מיגון בבית-החולים "ברזילי" בהיקף של 2.5 מיליוני שקלים. צפירה: בוצע מיפוי של כלל הפערים במתקני צפירת חירום והושלמו פערי צפירה בצפון הארץ ובעוטף-עזה. תרגול וכשירות: לראשונה נערך במהלך חודש מרס תרגיל "נקודת מפנה" אשר במהלכו נבדקה מוכנותם של כלל הגופים הפועלים בעורף. בתרגיל בוצע ניסוי צפירה ארצי ותורגלו מגוון תרחישים לפגיעה בעורף. ועדת מל"ח: ועדת מל"ח עליונה הכוללת את נציגי משרדי הממשלה התכנסה לצורך תרגול במהלך חודש מאי בראשות סגן שר הביטחון ושר הביטחון. בוצעו תדריכים, ימי עיון ותרגילים לרשויות המקומיות בצפון על מנת לשפר את יכולת תפקודם במצב חירום. כמו כן, במהלך ההסלמה בעוטף-עזה כונסה ועדת מל"ח אזורית באופן תדיר, על מנת לדאוג לצורכי האזור. מל"ח עוסק בכל הקשור להכנסת הרשויות המקומיות להתמודדות עם מצבי חירום. במסגרת זו מתוכנן לשדרג עד סוף שנת העבודה 2007 את כל מרכזי ההפעלה ברשויות המקומיות, על מנת לשפר את יכולתן לשלוט ולנהל מצבי חירום. אני רוצה לומר שלשכת הרווחה בשדרות מוגנה בכספי משרד הרווחה באמצעות שני חדרי ביטחון. הקצינו גם 3 מיליוני שקלים להשלמת בניין חדש ללשכת הרווחה בשדרות, וכן הוקם מוקד חירום ממוגן לשירותי הרווחה הפועל 24 שעות ביממה. הסברה: בוצעה הסברה והדרכה בשפות שונות לאוכלוסייה באזורי העימות. בנוסף, מוכן בימים אלה מערך הסברה בנושא התגוננות אוכלוסייה לצורך שידורו באמצעי התקשורת. יקל"רים, דהיינו יחידות קישור לאוכלוסייה – הוקמו יקל"רים על-ידי פיקוד העורף, שמטרתן לתמוך ברשויות במצוקה ולסייע להן במצב חירום. זה לקח מרכזי של מלחמת לבנון השנייה, דהיינו: בכל יישוב תהיה יקל"ר. בייחוד הדברים אמורים בשעת "הכרזת מצב חירום בעורף", היערכות שהוכיחה את עצמה בהצלחה בעיר שדרות. ריכוז המענה לעורף – בהחלטת הממשלה 1577, מ-15 באפריל 2007, הוטלה האחריות הכוללת לטיפול בעורף בכל מצבי החירום על שר הביטחון, מתוך הכרה בצורך בגוף מתכלל בעל ראייה לאומית לנושא העורף. בימים אלה משרד הביטחון עושה עבודת מטה מקיפה, כנגזרת מהחלטה זו, ובמסגרתה החל המהלך להקמת רשות חירום לאומית. משרד החינוך – תוכנית לשיקום חיפה והצפון בנושא זה נקבעה על-פי העקרונות האלה: מערך פסיכולוגים; הרחבת מערך ההוראה בכיתות א' וב'; טיפול ממוקד בבתי-ספר נבחרים; שיפור והצטיידות מוסדות חינוך למצבים מהסוג הזה; חינוך בלתי פורמלי; מערך פיתוח עובדי הוראה וסביבות למידה פיזיות. כפי שפורט, ובניגוד למה שניסו לצייר כאן, יש עבודה בהיקף עצום בקבינט המדיני-הביטחוני; לפני כחודש הוצגה תמונה מפורטת, שעלותה מאות מיליוני שקלים, לכל תושבי הצפון, יהודים ולא-יהודים כאחד, בכל הרמות ובכל המגזרים – מדובר בפעולה מקיפה לחיזוק מוכנות העורף לכל מצב חירום. נמצא כאן אתנו סגן שר הביטחון לשעבר, חבר הכנסת אפרים סנה, והוא יוכל לתת סקירה מפורטת, למי שרק ירצה, על עבודתו המבורכת בשנה זו בנושא זה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: מה אדוני מציע לגבי שתי ההצעות? שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אני מציע להעביר את הדיון לוועדת החוץ והביטחון. היו"ר אחמד טיבי: רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על שתי ההצעות. אנחנו מצביעים על שתי ההצעות יחד – גם של חבר הכנסת גבאי וגם של חבר הכנסת ארדן. מי שבעד – הוא בעד העברה לוועדה; מי שנגד – הוא בעד הסרה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושאים לוועדה – 12 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושאים לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 12, נגד – 3, ואין נמנעים. הוחלט להעביר את שתי ההצעות לוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, אני מבקש לתקן את ההצבעה - במקום חבר הכנסת זכור - למקום שלי. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת טלב אלסאנע הצביע בטעות במקום חבר הכנסת זכור. תודה רבה.