קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
שחרור או חנינה לאסירים יהודים שפגעו בערבים
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נעבור להצעה לסדר-היום מס' 3295: שחרור או חנינה לאסירים יהודים שפגעו בערבים. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. זה ללא תשובת שר.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
לא עונה - לא מעלה את הנושא. בשבוע הבא. ללא תשובת השר לא מעלים את הנושא. תמשיך הלאה, תמשיך הלאה.
נסים זאב (ש"ס):
שישמע אותי. אני לא איזה קול קורא במדבר.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
נכון.
היו"ר יצחק זיו:
אין חובה לתשובת שר.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
הוא לא רוצה. למה שתעלה ללא שר? מה יצא לך מזה?
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה - ועדת החוקה, חוק ומשפט.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
תשמע בעצתי. תדחה את זה לשבוע הבא.
השר יצחק כהן:
אי-אפשר.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני מוחה על כך ששר המשפטים לא נמצא. יכול להיות שהוא עסוק, אבל אני חושב שצריך להיות פה מישהו שיכול לענות על נושא שלמעשה נמצא היום בדיון הציבורי.
ראש הממשלה אמר שעומדים לשחרר כמחווה - רק בשבוע שאמר הוא אמר - 250 פלסטינים שהגדרתם - לא דם על הידיים. מה זה דם על הידיים? מה זה דם לא על הידיים? כלומר, מי שרצח בפועל, לקח את הרובה והרג ורצח, זה נקרא דם על הידיים. מי ששותף בתכנון לא נקרא כמי שיש לו דם על הידיים.
רוצים לשחרר 250 כמחווה לאבו-מאזן, כי אנחנו צריכים לחזק היום את אבו-מאזן וצריכים להראות שהוא באמת מנהיג של הפלסטינים, ויש תחרות היום בין הנייה לאבו-מאזן. הנייה רוצה להוכיח את עצמו בעזה שמי שנמצא אתו, שזה ה"חמאס", העזתים, הוא ייטיב עמם, וכל אחד מנסה לצד שלו.
אני לא בא לחלוק כרגע ולהיכנס למדיניות הממשלה לגבי החלטתה לשחרר 250 פלסטינים, אבל אנחנו יודעים שיש עניין של "עשר תעשר". אנחנו רגילים לדבר על מעשר פירות, על מעשר כספים. יש גם מעשר בהמות ויש גם מעשר מסוג אחר, אדוני היושב-ראש. אם מדובר ב-250 אסירים פלסטינים, יש בסך הכול 25 אסירים ביטחוניים יהודים, אשר ברובם המכריע אין להם דם על הידיים. העובדות מדברות בעד עצמן. הם נשפטו לתקופות ארוכות.
אני רוצה לציין מספר וגם שמות של אותם אסירים ובאילו נסיבות נגזרו עליהם 18 או 15 שנות מאסר. למשל תושבי בת-עין, אותה קבוצה שניסתה לעשות פעולה כדי לגרום להרג של אזרחים חפים מפשע, אבל בפועל הם לא עשו ולא ביצעו. אחד מהם הוא עופר גמליאל. הוא נידון ל-15 שנות מאסר. יש לו שבעה ילדים - תינוקות. מדי פעם אני פוגש את אביו – אנשים קשי יום. קשה לאשה להתמודד בבית עם חיי היום-יום. הוא בבית-האסורים כבר יותר מחמש שנים. אתו נמצא גם ירדן מורג, שנידון ל-17 שנות מאסר. ודאי שאנחנו מתנערים ממעשיהם, וגם הם מתחרטים על מעשיהם. הם נקראים אסירים ביטחוניים, אבל בפועל הם לא פגעו באיש.
אם כבר ראש הממשלה מכריז שאנחנו רוצים לעשות מחווה לאבו-מאזן, צריך לזכור שגם לנו יש אסירים.
נסים קורקוס, תושב ירושלים, הותקף ונפצע בראשו על-ידי קבוצת ערבים, וביניהם משפחת עביאת מבית-לחם. הם באו אליו בסכינים ואגרופים. בתגובה הוא דקר למוות את אחמד עביאת, והוא נידון לתשע שנות מאסר. ייתכן שהוא יכול היה לברוח ולהימנע, אבל בפועל הוא התגונן מפני קבוצה שדקרה אותו וגם זרקה עליו אבנים.
יש לי רשימה, אדוני. רפאל אסרף, אדם זקן, בן 67, תושב צפת. בתו יצאה עם ערבי והוא ביקש מאוד שהערבי יעזוב את בתו ולא ימשיך אתה. היה ויכוח ביניהם, וכתוצאה מכך הוא דקר אותו. הוא לא הרג אותו, אבל בכל זאת הוא נידון לחמש שנות מאסר. ועוד כהנה וכהנה.
יש לי רשימה ארוכה של אנשים, שאם ראש הממשלה מחליט בשלב כלשהו לשחרר אסירים ביטחוניים ערבים, אי-אפשר שתהיה איפה ואיפה. אי-אפשר שהאסירים הביטחוניים הערבים ישוחררו כמחווה לאבו-מאזן, אבל מאידך גיסא להשאיר את האסירים היהודים בכלא.
צריך לזכור שאנחנו לא מקבלים שום דבר בתמורה, וגם לא ברור לנו שהם לא יפגעו בנו שנית. אני חושב שהניסיון עושה את שלו וצריך לדבר בפרקטיקה. בתקופת ויצמן שוחררו כ-14 אסירים שהוגדרו כביטחוניים. אף אחד מהם לא חזר לעשות פעולות טרור. כאשר שוחררו 900 פלסטינים לפני כמה שנים, ב-1999, בעסקה שהיתה ערב הסכמי-ואי, רוב רובם של האסירים הפלסטינים חזרו לשורות ארגוני הטרור.
צריך להבין שאת היהודי אתה יכול להגביל בתנאים מסוימים, אתה יכול לעקוב אחריו, יש לך שליטה עליו. לדוגמה, מרדכי ואנונו. בית-המשפט החליט להחזיר אותו לכלא, כי יש פיקוח עליו, יש ביקורת, יש מעקב. אפשר לעשות מעקב על אותם יהודים שהממשלה תשחרר בהמלצת שר המשפטים ונשיא המדינה. אפשר לעשות מעקב, ואותם יהודים ישוחררו אך ורק בתנאי שלא יחזרו לארגן פעולות עוינות נגד פלסטינים.
דבר נוסף, והוא חשוב ביותר, צריך לזכור, אדוני היושב-ראש, שרוב רובם של היהודים שפגעו בפלסטינים עשו זאת בעקבות ירי, הרג, טבח שנעשה בילדים, בנשים, בטף. הם עשו את זה בתגובה, בגלל הרגישות הגבוהה שהיתה להם, וזה לא משהו פרובוקטיבי, משהו שהם שלפו מהמותן, שנאה לערבים. הם פשוט כאבו את כאבם של אותם ילדים, של אותם תינוקות שנרצחו. בעקבות זה הם יצאו ופגעו במי שפגעו.
אדוני היושב-ראש, יש לנו מכתב עוד מלפני שנתיים, שחתומים עליו 45 חברי הכנסת, ובו הם פונים באופן ברור לראש הממשלה ואומרים, שהגם שאנחנו מבקשים לשחרר את אותם אסירים ביטחוניים יהודים, איננו מזדהים חלילה וחס עם מעשיהם. אנחנו מתנערים ומבקשים שאם יש התחשבות בפלסטינים, שגם הם אסירים ביטחוניים שהיו שותפים לטרור, אז במקביל צריך להסתכל גם על אחינו. לא ייתכן שנהיה עיוורים, אטומים, שרואים את הצד השני ולא יכולים לראות בראי לפחות את עצמנו.
דבר נוסף, אדוני היושב-ראש, לפני שבועיים היתה התלבטות, כאשר עשרות מבוקשי "פתח" ברחו למחסום ארז משום שה"חמאס" רדף אחריהם ורצה לירות בהם. היו בהם מבוקשים ביטחוניים שהשב"כ מחפש אותם כמה שנים. בכל זאת, מדינת ישראל קיבלה החלטה, אחרי התלבטות קשה, לשחרר את כל הקבוצה הזאת, והסיעו אותם באוטובוסים לרמאללה. אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש: זה לא נקרא לשחרר אסירים ביטחוניים שהיו צריכים להיחקר ולהיעצר? בכל זאת מדינת ישראל העלימה עין.
אני לא מבקש להעלים עין, אלא שצריכים ללכת לפנים משורת הדין. אם אנחנו נותנים חנינה לצד הפלסטיני, צריך לרחם גם על עצמנו. הגיע הזמן שהמדינה תסתכל גם על אזרחיה ותבין שעברנו תקופה מאוד קשה, שאני מקווה שלא נחזור אליה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אין תשובת שר.
לכן, אנחנו עוברים להצבעה. בעד – זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. נגד – הסרה.
הצבעה מס' 25
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4
נגד – 1
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
ארבעה בעד, אחד נגד. הנושא עובר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.