קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הזיהום הנגרם ממכוני הטיהור לנחל-שקמה ולמי השתייה היו"ר אחמד טיבי: אנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום: הזיהום הנגרם ממכוני הטיהור לנחל-שקמה ולמי השתייה – הצעה לסדר-היום מס' 3370. בבקשה, אדוני, עשר דקות. השר המשיב הוא השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, שנמצא כאן. בבקשה. איתן כבל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, נחל-שקמה מוביל בעונת הגשמים מי שיטפונות למאגר שקמה – מאגר מי השיטפונות הגדול ביותר של "מקורות", שם הם מחלחלים לאקוויפר החוף, מאגר המים הגדול בישראל. בשנה האחרונה נסגרו יותר מ-150 קידוחים באקוויפר החוף בגלל זיהום שמקורו בשפכים עירוניים ותעשייתיים, דישון חקלאי וחדירת מי ים. רק 41% מהמים שנשאבים ממאגר זה מוגדרים כבעלי איכות טובה. מי התהום נשאבים ונהפכים למי שתייה המשמשים בעיקר צרכנים באזור - תחנת הכוח רוטנברג, מפעלי תעשייה והעיר אשקלון. כיצד נגרם הזיהום, חברי חברי הכנסת? הזרמת שפכים לבריכות האידוי של מפעלי "נגב טקסטיל" בשער-הנגב מביאה להצפה המזרימה אותם לנחלים ומשם אל מי התהום. מאגר ניקוז של שפכים מאשקלון - שני צינורות מאפשרים למים לזרום הלאה ולחלחל למי התהום. יכול להיות שאולי הפתרון לכך הוא סתימת הצינורות והעברת השפכים למקום אחר. שפכים משני אזורי התעשייה שדרות ושער-הנגב המוזרמים למתקני טיהור השפכים השייכים למועצה האזורית שער-הנגב ולעיר שדרות. בחורף עולה המאגר על גדותיו והמים המזוהמים זורמים אל הנחל. מימון - מי צריך בעצם לממן את עיקר הנטל על התחזוקה ושדרוג אתר השקמה שהינו בעל חשיבות לאומית? על פניו צריך ששדרות, מפעלי התעשייה והקיבוצים באזור, הם אמורים לעשות זאת, אך להם אין תקציב לכך. הממשלה מסייעת, אבל אין זה מספיק כדי לממן את מניעת הזיהום. תהליך האכיפה הוא מסורבל ולא יעיל, ראשי הרשויות הרלוונטיות במקרה של נחל-שקמה – יושב-ראש המועצה האזורית שער-הנגב, אלון שוסטר, שהוא במקרה גם ידיד אישי שלי, וראש העיר שדרות, אלי מויאל, אומנם הוזמנו לשימוע מינהלי אצל מנהל מחוז הדרום במשרד להגנת הסביבה בגין הזרמת שפכים מזוהמים לנחל, וראש המועצה האזורית שער-הנגב אומר - במידה רבה ביושרתו - הוא מסביר את מחיר האכיפה על המפעלים ואומר מה האפשרויות שלו בעצם, בימים אלה, שבהם אם יוצאו צווי סגירה למפעלים, אזי העובדים ילכו הביתה. במציאות של "קסאמים" זה לא דבר שאפשר לעשות. אדוני השר, באמת, לא בציניות, אני מודע לאשר אתה עושה למען הגנת הסביבה. ישבתי לידך לא פעם ליד שולחן הממשלה וגם בוועדת השרים וראיתי כיצד אתה נאבק על נושא שלצערי אומנם מתקדם בשנים האחרונות אך עדיין הוא נמצא בחצר האחורית של מדינת ישראל, ובמקומות מסוימים, ובעיקר במגזר הערבי, ובמקומות נוספים, לצערי, בכלל הנושא הזה כמעט לא נמצא על סדר-היום, בטח מבחינתה של הממשלה. היו"ר אחמד טיבי: צריך יתר מודעות לנושא. איתן כבל (העבודה-מימד): אני מבין את זה. אני מדבר אתך בשלב הראשון על מודעות. עוד לפני שבכלל מישהו מתחיל לעסוק בנושא, קודם כול - המודעות לעניין הזה. אני אומר את זה די בצער. בכלל, הנחלים בארץ, אדוני השר, במידה רבה, חלקים לא קטנים של הנחלים בישראל, איך הם מגדירים את זה – רוב נחלי ישראל הפכו לתעלות ביוב פתוחות. בישראל יש 16 נחלים ראשיים הזורמים לים התיכון. מצבם הנוכחי הקשה הוא תוצאה של הזנחה בת עשרות שנים. הנחלים האלה נשפכים אל הים, כאשר הם עמוסים במזהמים ובמתכות כבדות. רק דוגמה, נחל-קישון, שהוא הנחל המזוהם ביותר מבין נחלי החוף, ולצערנו הוא עלה על סדר-היום הציבורי בגלל כל אשר קרה עם לוחמי השייטת שם; נחל-חדרה - בשנים האחרונות הפך קטע מנחל-חדרה שהיה נקי בשנים האחרונות לתעלת הביוב של באקה-אל-ע'רביה–ג'ת; נחל-נעמן – אומנם בהשוואה לשנים קודמות יש שיפור באיכות מי הנחל, הואיל והצליחו להוציא את המזהמים, אלא שעכשיו שפכים ממכון הטיהור של כרמיאל גולשים ומזהמים שוב את הנחל ואת חוף עכו. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אינני יודע מה אתם מתכוונים לעשות בכל הנוגע לנחל-שקמה, ועם כל הרצון הכן להיות עם לב רחום וחנון באותה מערכת שהיא מעגל סגור, מצד אחד רשויות מקומיות שאמורות להתמודד עם הבעיה, ומצד שני מפעלים תעשייתיים שאינם מתמודדים באמת עם הבעיה, ויש מצב שבו המצב שם מאוד חם, "קסאמים" נופלים, אבל למרות הכול אי-אפשר להמשיך לזהם את מי התהום של מדינת ישראל. מי התהום של מדינת ישראל הם נכס אסטרטגי. מה עוד אפשר לומר על מים? בשנים האחרונות מצבם - אומנם יש מאבק הרבה יותר גדול ויש מודעות יותר גדולה, אבל עדיין מצב הנחלים במדינת ישראל בכי רע. אני אשמח לקבל איזה שביב של תקווה. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני. השר גדעון עזרא, בבקשה. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת איתן כבל, חברי חברי הכנסת, אני שמח שהעלית את הנושא על סדר-היום. אני מוכרח לומר בתחילת דברי שאני מציע לאזרחי ישראל, למרות הדברים החמורים שדיברת בהם, לנסוע לשמורת נחל-שקמה. זה אזור יוצא מן הכלל יפה. בהחלט יש מקום לשיפורים במים שמגיעים למקום, בעיקר בימי החורף. אני מבקש לומר שבשנים האחרונות - אני לא מדבר רק על התקופה שאני השר להגנת הסביבה - יש התקדמות מאוד משמעותית בבניית מתקני טיהור שפכים בכל רחבי מדינת ישראל. במועצות אזוריות כמעט שלא היו מכונים, והיום יש מכונים. גם בחלק מהיישובים הערביים, לרבות באקה וג'ת, שם יש תוכנית שעובדים עליה. בטייבה למשל, בכפרך, חסרים כמה עשרות מטרים. היו"ר אחמד טיבי: העיר שלי. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: ממש היום טיפלתי בנושא החיבור למכון הטיהור שליד קלקיליה. אנחנו עושים צעדים רציניים מאוד בהקמת מתקני טיהור שפכים. אשר לנחלים – יש התקדמות מאוד משמעותית במרבית הנחלים, ואנחנו עובדים ומשקיעים הרבה כספים בנושא. דיברת על נחל-קישון - אין שום דמיון בין מה שהיה נחל-קישון כאשר ועדת-שמגר ישבה, לבין מה שקורה בנחל-קישון היום. הנושא רחוק מאוד מלהניח את דעתנו, אבל יש התקדמות. אם הזכרת את נחל-נעמן ואמרת שיש שם שיפורים – אכן, היה שיפור מאוד משמעותי, אבל כתוצאה מהגלשה של מתקן טיהור שפכים בכרמיאל, זורם ביוב בנחל-חילזון. בקרוב, עוד החודש, ייפתח מתקן טיהור השפכים של עכו, דבר שיקטין את הזרמת השפכים באזור עכו. צריך להבין שמי שאחראים למתקני טיהור השפכים ולמימונם הם הרשויות המקומיות. הגורם השני בחשיבותו הוא משרד התשתיות, כי כידוע רשות הביוב נמצאת באחריות משרד התשתיות, ועם משרד התשתיות פועלים בנושא החדרת ביוב למי התהום. זה נושא שבהחלט מטריד אותנו ואנחנו נושאים באכיפתו. איתן כבל (העבודה-מימד): הבעיה המרכזית - - - השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אני תיכף אגיע לזה. הפרטים שמסרת על טיב המים שמגיעים היום לנחל-שקמה הם נכונים. אמרת גם – ואני אחזור על כך – שארבעה גורמים גרמו להזרמה של השפכים הללו: מכון הטיהור העירוני של שדרות; מכון הטיהור התעשייתי המשותף למועצה האזורית שער-הנגב והעיר שדרות; גלישת שפכים תעשייתיים מהנקז העירוני הדרומי של עיריית אשקלון; תמלחות ממפעל הטקסטיל "נגב טקסטיל" שנמצא באזור התעשייה שדרות. כל ארבעת הגורמים המצוינים נמצאים כיום בהליכי אכיפה מינהליים ופליליים, חלקם בבית-משפט וחלקם תחת שימועים אצל מנהל מחוז הדרום במשרדנו. הנושא הזה הוא נושא מרכזי בעבודתו של מנהל מחוז הדרום של המשרד. לאחר שבוצעו מהלכי האכיפה, הגיעו לסיכומים כדלקמן: א. בסוף יוני 2007 התחייב ראש עיריית שדרות, מר אלי מויאל, ללוח זמנים להקמתו של מכון טיהור שפכים מודרני - משום שהישן אינו ממלא את תפקידו כהלכה – והפעלתו תהיה לא יאוחר מיולי 2009. מה לעשות, זה לוקח זמן. ב. במהלך השימוע שנערך לראשי המועצות שער-הנגב ושדרות נמסר כי הושלם התכנון של מכון הטיהור התעשייתי החדש, אושר תקציב ולאחרונה אף קודמו תוכניות להקמת מאגר לקולחים. על-פי התחייבות ראשי המועצות, ייעשה מאמץ שבחורף 2008 תימנענה הגלישות לנחלים. אני רוצה להעיר שגם ראש עיריית שדרות וגם ראש המועצה האזורית שער-הנגב פנו בצר להם גם לשר התשתיות וגם לשר האוצר וגם אלי ואמרו: אנחנו במצב קשה, אנחנו באזור קשה. אנא עזרו לנו תקציבית. לא היו תקציבים באותה תקופה, אבל עכשיו משרד התשתיות הולך לכיוונם של ראשי המועצות הללו, ואני מקווה שיעמדו בלוח הזמנים. ג. ראש עיריית אשקלון, מר רוני מהצרי, התבקש להעביר תוכניות ולוח זמנים לעצירת גלישות של שפכים תעשייתיים דרומה. התוכניות ולוחות הזמנים טרם הועברו, על אף התחייבותו של ראש העיר. מנהל המחוז במשרדנו ימשיך בהליכי האכיפה הבלתי מתפשרים כלפי ראש עיריית אשקלון. ד. מנהל "נגב טקסטיל" היה בהליך של שימוע, נוסף על המשפט המתנהל כיום בעקבות תביעת המשרד על עבירות דומות. בעקבות השימוע קיבל המפעל הקצבה לבניית בריכת תמלחות חדשה, ועד אז הוא מעביר חלק מהתמלחות לים וכיום אין עוד גלישה של תמלחות מהבריכות. כפי שאמרתי לך, זה נושא מרכזי, מעבר למשימות האחרות, כמו רמת-חובב, שיש למשרדנו בדרום. אני מוכרח לומר לך שבמדינתנו לוקח זמן בין תחילת התקלה לבין החקירה והאכיפה, ובמקרה של משפט עוברות שנים עד אשר המזהם מואשם בבית-משפט. אתמול עברה הצעת חוק "המזהם משלם" בקריאה ראשונה. לדעתי החוק הזה, לאחר שיעבור בקריאה שנייה ושלישית, יעזור וירתיע אחרים מלעשות פעולות דומות. לעצם העניין, אני מציע שהנושא הזה יירשם כהצעה לסדר-היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בעוד שישה חודשים. אין טעם לדון בזה מחר, כי לא יהיה שום דבר חדש. אני מציע שבעוד שישה חודשים יהיה דיון מעקב בוועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת מסכים? אנחנו עוברים להצבעה. בעד – זה ועדת הפנים והגנת הסביבה. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: שישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, ההצעה עוברת לוועדת הפנים והגנת הסביבה.