קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום חסמים בפני קידום האוכלוסייה הערבית במדינה היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הנושא הבא: חסמים בפני קידום האוכלוסייה הערבית במדינה – הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אברהים צרצור שמספרה 3419. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, 60 שנה עברו מאז קום המדינה, והיחסים בין היהודים לערבים ידעו עליות ומורדות במשך השנים האלה. למען ההגינות אני צריך לומר שאיני יכול לומר שלא חלו שינויים לטובה במצב הערבים בישראל במהלך השנים, אבל אני רוצה לומר באותה נשימה שהשינויים האלה לא כל כך מבטאים את הצרכים החיוניים של האוכלוסייה הערבית בישראל, ולכן יש מקום לעשות הרבה כדי לקדם את העניין הערבי בישראל ולהגיע למינון מסוים של שוויון שיבסס את השותפות הזאת בין הרוב היהודי ובין המיעוט הערבי במדינת ישראל. לדעתי, האי-שוויון בין הערבים ובין היהודים והקושי של המיעוט הערבי מקורם בחסמים, וזאת הכותרת של ההצעה הזאת לסדר-היום. החסמים האלה רבים ועמוקים, ועל-פי רוב הם אינם זוכים לבירור וליבון יסודיים מצד חוקרים או קובעי מדיניות העוסקים בסוגיית היחסים בין יהודים לערבים. אני סבור שבלא התמודדות רצינית עם חסמים אלה יהיה קשה מאוד לצמצם את האי-שוויון. חוקרים רבים מזהים שישה שדות עיקריים של חסמים: חסמים גיאופוליטיים, חסמים פוליטיים-מינהליים וחסמים חוקיים-משפטיים – אלה מעניקים עמדת עליונות לציבור היהודי בקביעת צביון המדינה – חסמים כלכליים, חסמים חברתיים-תרבותיים בקרב הציבור הערבי, שמקורם במבנה הסמכות, באופי המנהיגות, במבנה המשפחה וכו', וחסמים פסיכולוגיים בקרב קבוצות הרוב היהודי והמיעוט הערבי, שמקורם בנורמות, בערכים וכן בפחדים או בדעות קדומות. אני מסיים בכך שהרבה חוקרים שחקרו את הסוגיה הגיעו למסקנה שיש מקום לייבש את הביצה הזאת, של המחסומים בפני קידום האוכלוסייה הערבית בישראל. את הדרכים לעשות זאת אפשר לתמצת בשלוש חלופות: האחת, אסטרטגיית מקרו, של התמודדות עם מהות המדינה ועם צביונה; האחרת, אסטרטגיה של התמודדות עם תחומים מרכזיים של חיי היום-יום בישראל, ובהם התחום הכלכלי, התחום הפוליטי והתחום התרבותי, והשלישית, אסטרטגיית מיקרו, של התמודדות עם סוגיות ייחודיות. אני חושב שהגיע הזמן, אחרי 60 שנה של חיים משותפים, שבמדינת ישראל – ואנו עכשיו לקראת דיון מעמיק בתקציב של 2008 – אומנם תתקבל החלטה נועזת שתביא לסגירת הפערים ולקידום מעמדה של האוכלוסייה הערבית מהר ככל האפשר, לפני שיהיה מאוחר. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה מאוד לחבר הכנסת אברהים צרצור, ודאי על כך שהוא עמד בהבטחתו והציג את הנושא בקצרה. השר שלום שמחון ישיב, הפעם בשם ראש הממשלה. אתה מתקדם. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת צרצור, במצב כיום אפשר לראות בבירור את הישגיה המשמעותיים של הממשלה הנוכחית בקידום, פיתוח ושילוב המגזר הערבי בישראל. ברשותך, אציג חלק קטן מפעילות הממשלה בנושא זה: כ-150 מיליון שקלים הוקצו לשיפור ולפיתוח מערכת החינוך במגזר הערבי, כחלק מתוכנית הצפון, מאי 2007. בתוכנית הממשלה לבניית כיתות נקבע כי 40% מהכיתות ייבנו ביישובי המגזר הערבי – צפון הארץ ספג את עיקר נזקי מלחמת לבנון, וממשלת ישראל הקצתה כ-3 מיליארדי שקלים בתוכנית לפיתוח וחיזוק חיפה והצפון. כחלק אינטגרלי מהחלטה זו נקבע כי שליש התקציב יושקע ביישובים הערביים, ואף הוצגה תוכנית מלאה ליישום החלטה זו על בסיס המשרדים הרלוונטיים. לפני זמן קצר אישרה הכנסת הצעת חוק ממשלתית בדבר ייצוג הולם במגזר הציבורי. אלה הן רק דוגמאות בודדות למדיניות הממשלה הנוכחית, השואפת להסרת חסמי העבר, לקידום האוכלוסייה הערבית ולשילובה בחברה בישראל. נכון שעדיין יש פערים חברתיים, ועלינו לסגור אותם, אבל אל לנו לפעול על דרך השלילה, אלא לפעול יחדיו לקידום האוכלוסיות החלשות, וכך להעצים את חוסנה של החברה הישראלית כולה. מאחר שזאת תשובתו של ראש הממשלה, אני יכול לומר לך שגם במשרד החקלאות זה כך. אני מציע להסתפק בתשובתי. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): מסתפק בתשובת השר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אם כן, אין הצבעה.