קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
האיום האירני - טילים מכוונים לעבר ישראל
היו"ר יולי אדלשטיין:
הנושא הבא שלנו הוא הצעה לסדר-היום מס' 3480: האיום האירני – טילים מכוונים לעבר ישראל, של חבר הכנסת יצחק בן-ישראל.
נאומך הראשון, אדוני?
יצחק בן-ישראל (קדימה):
כן.
היו"ר יולי אדלשטיין:
אז מן הצד השני. אם כן, אני מברך אותך על הנאום הראשון בכנסת, כן ירבו. אני מודיע לך שלרשותך שלוש דקות, אבל באותה הזדמנות גם מודיע שהיום אני לא אקפיד אתך, מתוך הנחה שאתה ודאי לא תגזים.
בבקשה, אדוני – חבר הכנסת יצחק בן-ישראל בנאומו הראשון בכנסת.
יצחק בן-ישראל (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, תודה רבה.
מדינת ישראל היא מדינה קטנה, איומים גדולים ומרובים על ביטחונה. כל יום קורה פה משהו. פעם טרור, פעם רקטות "קסאם", פעם איומים במלחמה מצד סוריה, פעם חטיפת חיילים, פעם השתלטות "חמאס" על עזה, פעם מלחמה עם "חיזבאללה". על כל אלה מטיל את צלו האיום האירני. לא עובר שבוע שבו אנחנו לא שומעים את ההמן החדש מפרס – המן-דינג'אד – שיום אחד הוא מודיע לנו כי הוחלט למחוק את ישראל מהמפה, ביום השני - כי בכלל לא היתה שואה, וכל זאת כאשר בגלוי הוא פועל להשגת נשק גרעיני. כמעט בגלוי.
רק השבוע הזהירו אותנו האירנים שוב, כי מוטב לישראל שלא תסייע לארצות-הברית במיגור תוכנית הגרעין האירנית, כי אחרת התגובה האירנית נגדנו תהיה כואבת מאוד, משום שבמפת המטרות, מפת הטילים שלהם, מסומנות כ-600 מטרות בישראל. אני לא רוצה להתייחס כאן לרהב האירני, שמדבר על מטרות במספר שהוא גדול כמעט פי-עשרה או אפילו יותר ממספר הטילים שיש להם, אלא על מהות האיום. אפשר רק לשער איך היתה אותה אירן נוהגת לו באמת היה לה נשק גרעיני.
מדינה קטנה עם משאבים מוגבלים כמו ישראל, שחיה בשכונה כל כך מפוקפקת ומאוימת, חייבת לעשות סדר ברור בכל האיומים הללו - במה לטפל קודם, במה להשקיע יותר, במה פחות. האם יש, קודם כול, למגן את העורף, כמו ששמענו פה לפני רגע על המסכות, או אולי להשקיע את הכסף בחידוש האימונים במסגרות גדולות בצה"ל? ואולי יש לטפל קודם כל ב"קסאם"? – חייבים לקבוע סדר עדיפויות. ניתוח זהיר ומפוכח של האיומים ילמדנו כי אין שום איום על ביטחונה של ישראל שמשתווה בחומרתו, ואפילו לא במקצת, לפצצה האירנית.
העולם הרחב הולך, אט אט, ונעשה מודע לאיום הזה, יותר מדי לאט. כולם מדברים על סנקציות מדיניות, כלכליות, ואלו מבוששות לבוא. בינתיים האירנים עוברים ממערך ניסיוני של 164 צנטריפוגות למערך של 3,000, ובונים תשתית למתקן שיוכל להכיל 50,000 צנטריפוגות. ו-50,000, אגב, זה מספר צנטריפוגות שיכול לייצר חומר בקיע שיספיק בערך ל-20 פצצות אטום בשנה אחת. כל שנה 20. איש לא יודע לבטח מתי יתגברו האירנים על הבעיות שהם נתקלים בהן כיום בפיתוח ויתחילו בייצור בקנה-מידה מלא. הערכות המומחים נעות בין שנה-שנתיים, לשלוש-ארבע. זה כל התחום. החול בשעון אוזל במהירות, והמצב מחייב היערכות חדשה ושינוי חשיבה יסודי בישראל.
האיום האירני מחייב גיוס כללי של מיטב הכוחות האצורים בנו, וזה חייב, לדעתי, להתחיל בבית הזה. ההחלטות הנדרשות הן קשות והן מחייבות גיבוי מקיר לקיר. בסופו של דבר, הפצצה האירנית לא תבחין, לא בין קואליציה לאופוזיציה, לא בין חרדים לחילונים ולא בין יהודים לערבים. היא בעיה של כולנו.
אני מבקש, ככה, במידה מסוימת, לנצל את זכות התמימות ששמורה לחבר כנסת חדש, ולקרוא להקמתה של ממשלת חירום או אחדות לאומית. אני יודע שקשה לעשות זאת במצב הנוכחי, שבו כמה מפלגות בבית הזה מצפות לאחוז בקרוב במוסרות השלטון, אולם השעה מכרעת ונדרשות הכרעות לא שגרתיות. יוותר כל אחד במשהו, ויחד אולי נצליח לטפל באיום הנורא מכול עבורנו. ידעו אויבי ישראל וחורשי רעתה כי בשעת-חירום נעמוד כאיש אחד, ואין בינינו חילוקי דעות בעניינים המהותיים.
רבותי חברי הכנסת, אני מסיים בקריאה לממשלת אחדות ובהצעה להעביר את הדיון בנושא עצמו, בפצצה האירנית, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תודה.
היו"ר יולי אדלשטיין:
אני מברך את חבר הכנסת יצחק בן-ישראל על נאומו הראשון, רק, מבחינת הפרוצדורה הפורמלית, אתה יכול לבקש רק דיון במליאה, כמציע. השר שמע אותך, יכול להיות שהוא יבקש דיון בוועדת החוץ והביטחון, ואז נצביע. תודה רבה לך.
יצחק בן-ישראל (קדימה):
תודה לך.
היו"ר יולי אדלשטיין:
השר שלום שמחון משיב.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת בן-ישראל, גם אני רוצה לברך אותך, ולהבטיח מראש שאני לא יכול לסרב לבקשה הראשונה שלך.
היו"ר יולי אדלשטיין:
אבל מה עם השנייה? היא יותר משמעותית.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
אתם מסכימים?
היו"ר יולי אדלשטיין:
נדון על ראשות הממשלה.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
לא, אבל הוא אמר שכל אחד יוותר קצת.
היו"ר יולי אדלשטיין:
זה הוויתור הראשון שאני מציע.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
חבר הכנסת בן-ישראל, מדובר בידיעה עיתונאית. על-פי תמונת המודיעין אירן בונה בהדרגה את יכולותיה, וחותרת להשגת יכולת גרעינית. תמונת מודיעין זו אינה חדשה, והנושא מטופל בעדיפות גבוהה במערכת הביטחון. תמונה זו אינה שונה במהותה מהידוע עד כה לגורמי מערכת הביטחון, ואין בה תוספת נתונים חדשים לגבי התמונה המוכרת המוצגת באופן תדיר על-ידי גורמי צה"ל ומערכת הביטחון בוועדת החוץ והביטחון.
אירן ממשיכה במאמציה לבנות את היכולות הרקטיות של "חיזבאללה" בתיאום עם סוריה. גם מגמה זאת מוכרת וידועה לגורמי המערכת. הידיעה העיתונאית שפורסמה, מקורה ומהימנותה אינם ידועים, ולא מן הנמנע כי נועדה לשמש הרתעה מול איומים לכאורה של פגיעה או התקפה על אירן.
חומרת האיום האירני מוכרת היטב ונמצאת בטיפול מערכת הביטחון בעדיפות גבוהה מאוד. עם זאת, לא נוספו נתונים חדשים אשר מחייבים דיון דחוף במליאה. לפיכך, אני ממליץ להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לשר. האם המציע מסכים לדיון בוועדת החוץ והביטחון? אם כן, אנחנו נצביע. בעד – נושא האיום האירני, טילים מכוונים לישראל, של חבר הכנסת יצחק בן-ישראל, יידון בוועדת החוץ והביטחון; ומי שיצביע נגד – מבקש להסיר מסדר-היום.
יצחק בן-ישראל (קדימה):
כן.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אם כך, נעבור להצבעה. ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 39
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
ארבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הנושא אכן יידון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
הנושא הבא שלנו הוא: עיצומי קציני המבחן – חבר הכנסת חנא סוייד, חבר הכנסת זבולון אורלב, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אנחנו מודיעים שחברי הכנסת המציעים לא נמצאים, ואין צורך במסירת התשובה לפרוטוקול.