קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום מצוקת הדיור בישראל היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום שמספרה 3580, מצוקת הדיור בישראל, הצעתו של חבר הכנסת יעקב כהן. בבקשה. יעקב כהן (יהדות התורה): כבוד היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת הנכבדים, הנושא שמדובר בו היום הוא הנושא הכאוב של מצוקת הדיור ההולכת וגדלה. רבבות זוגות אינם יכולים להגיע לקורת גג משלהם, ואין צורך להרחיב בהשלכות השליליות של תופעה זו. נושא כאוב זה עומד בראש מעייניו של חלק נכבד מאוכלוסיית ישראל. לצערנו, המצב במשרד בשנים האחרונות, כל נושא הסיוע לדיור, בכל הפרמטרים של המשרד – הן ברכישת דירה, הן בסיוע בשכר דירה – הולך ומחמיר. או שהסיוע הופסק כמעט כליל, או שהוא נותר למחצה, לשליש ולרביע. והרושם הוא כאילו המשרד עומד בפירוק, כמו ששאלתי את המנכ"ל בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר, אם הוא יתמנה לפורק הנכסים הלאומי של מדינת ישראל. אני אפרט: אם ניקח את המענקים שהיו בעבר לרכישת דירה – הם הופסקו לחלוטין, ומשום כך אנחנו שומעים שמספר הרוכשים דירות באזורי הפריפריה הצטמצם ל-50%. אם ניקח את המשכנתאות שבעבר היו מסובסדות, גם הן הופסקו – ואני אסביר. בעבר, כאשר הריבית במשק היתה 7% או 8%, המדינה נתנה משכנתאות בסיוע של 4% לשנה. אפשר לומר שזאת היתה הקלה, זה היה סיוע ב-3% או ב-4% על הלוואה לשנה. היום, כשהריבית במשק עומדת על 4.5%, כמעט אין הבדל בין המשכנתאות שהמדינה נותנת ובין הלוואות בשוק החופשי. כלומר, אין היום סבסוד ואין סיוע במשכנתאות, ואומנם אין פלא שהביקוש למשכנתאות ירד בעשרות אחוזים. אם ניקח את הסיוע בשכר דירה, בשנת 2001 ניתן סיוע בסך 1,170 ש"ח בחודש, ובשנת 2007 הסיוע הוא 536 ש"ח בחודש – הסיוע המקסימלי. אני חייב לומר, ושמח להודות על כך לשר, שבשנת 2008 אנחנו מתבשרים על תוספת של 140 ש"ח בחודש. אפשר לומר שיחד הסיוע הוא 676 ש"ח, אבל זה עדיין מעט, כי אם נשווה את זה לסיוע שהיה בעבר נמצא שמדובר בירידה של קרוב ל-50%. אני בכל זאת מברך על ההתקדמות, ואני חושב שצריך להתקדם, להמשיך להחזיר את המצב לכל הפחות למה שהיה בעבר. מצער שיחד עם זה הקריטריונים להשגת סיוע הם פשוט נוקשים ומשונים. ראשית, תנאי הסף שמבקשים היום הוא מיצוי כושר ההשתכרות; פירוש התנאי הזה הוא שאחד מבני-הזוג חייב להרוויח מינימום 3,585 ש"ח, אבל מה? לא יותר מ-3,795 ש"ח – הפרש של 200 ש"ח. אפשר לומר שזה משהו כמו לנחש את המספר של מפעל הפיס. צריך להביא תלוש לא פחות מזה ולא יותר מזה, וההבדל הוא 200 ש"ח. זאת דרישה בלתי הגיונית, מעוררת גיחוך, ואני יכול לומר שזה פשוט זלזול, להקשות כך שאי-אפשר להגיע לסיוע בתשלום שכר דירה, והדבר הזה מחייב שינוי. אין פלא שמספר המקבלים סיוע בתשלום שכר דירה ירד ירידה דרסטית – אם בשנת 2001 קיבלו סיוע 195,000 אזרחים, בשנת 2006 צנח מספרם ל-142,000, ירידה של יותר מ-30%, וזה בתקופה שבה אוכלוסיית המדינה גדלה, ונתון נוסף הוא ששיעור האזרחים שחיים מתחת לקו העוני – האוכלוסייה הזאת גדלה ביותר מ-20%, והיה צריך להיות הרבה יותר ביקוש לסיוע, ובכל זאת מספר המקבלים סיוע יורד. אם אתמקד בנושא הדיור הציבורי, שהיה תפארתה של ממשלת ישראל כל השנים, בשנת 2000 קיבלו 4,077 תושבים דירות בדיור הציבורי. ב-2007 ירד מספרם ל-1,719 מקבלי דירות. זו ירידה של קרוב ל-60%, וזה זועק ומשווע. אם ניקח את העובדה שבשנים האחרונות, משנת 99', נמכרו במדינה כ-25,000 דירות, שזה כולל סכום של 1.6 מיליארד ש"ח, מזה לא נבנתה אפילו דירה אחת; וכאשר בתור עומדים כ-50,000 אזרחים שממתינים לדיור ציבורי – איך יכול להיות כזה דבר? אם ניקח את שנת 2006 - נמכרו דירות ב-260 מיליון ש"ח, ולא נבנתה מזה אף דירה, והכסף חזר או לאוצר או לסוכנות וקצת לשיפוץ דירות ישנות. אני חושב שזה דבר שחייב שינוי. אני רוצה להתייחס עכשיו לשיקום שכונות. פרויקט מפואר שנוסד על-ידי ראש הממשלה לשעבר, מר מנחם בגין, זיכרונו לברכה, בשנת 77', ומטרתו היתה שיקום פיזי וחברתי של השכונות הוותיקות, שכונות העוני. גם כאן אפשר לומר שזה פרויקט ששבק חיים, שהרי בשנת 2001 עמד התקציב על 196 מיליון ש"ח וסייע ל-108 נקודות יישוב ברחבי הארץ, וב-2007, לצערנו, הוא ירד ל-48 מיליון ש"ח ולכ-40 אזורים שמקבלים סיוע. נדמה לי שבשנת 2008 עומדים לחסלו לחלוטין. כך שלצערנו, בסיכום המצב התקציב לסיוע בדיור הולך ומתחסל. אם בשנת 2001 בסיכומו של דבר עמד הסיוע בנושא הדיור על 6.55 מיליארד ש"ח, בשנת 2008 עומד התקציב לסיוע על כ-3 מיליארדי ש"ח. אני לא רוצה לנגוע בהקפאת חוק הרחבת דירות בסיוע, כדי לתרום לפיתוחה היהודי של ירושלים – לצעירים בני ירושלים - שגם אותו עומדים להקפיא בחוק ההסדרים. אני רוצה לנגוע בנושא שתלוי ועומד ושייך יותר למגזר החרדי. לצערנו, המצוקה בציבור החרדי גדלה והולכת. אין נקודות יישוב חדשות, אין אזורים חדשים, ואין אפילו אזורים חדשים לעיבוי היישובים הדתיים החרדיים. אני מתכוון למקומות ריאליים, לא למקומות שנכשלו בעבר, לא למקומות רחוקים בקצה הארץ. כבוד השר; יש מספיק מקומות, יש מספיק שטחים, המדינה מוצפת שטחים. חייבים למצוא פתרון, למצוא אזור חדש ולתת לאוכלוסייה החרדית הדתית כדי להקל את המצוקה הנוראית של המגזר הזה. אני פונה אל השר, ואני יודע שחלק גדול מהדברים שמניתי כאן זה לא באשמת שרי השיכון – לא השר החדש ולא באשמת השר הקודם; זאת מדיניות האוצר. אבל לצערי, זאת מדיניות האוצר שהיא מדיניות נוקשה ולא חברתית. אני קורא לשר החדש כאחד שאני מכירו ושמעתי שהוא רגיש למצוקות של השכבות החלשות, שיבוא בדרישה נמרצת לתקן את העיוותים אשר יסודם מבית מדרשה של ממשלת ליכוד ושינוי. בזמן נתניהו ושינוי היה מצב כלכלי קשה, מה שאין כן היום; פני הדברים שונים. בזמן של פריחה כלכלית חייב המצב לבוא לידי שינוי. לכן אני פונה אליך, כבוד השר, בקריאה נרגשת, ולכל חברי הממשלה אשר התיימרו לשאת את הדגל החברתי בראש חוצות לפני הבחירות, שלא ייתנו את ידם להשארת חלק נכבד מהאוכלוסייה ללא קורת גג וללא סיוע בשכר דירה או ברכישת דיור. אנא זכרו שהמצוקה של רבבות צעירים זועקת ומשוועת לשינוי מדיניות בנושא מצוקת הדיור. אני מקווה, כבוד השר, שתפעל במלוא כישרונותיך בשאיפתך לפתרון המצוקה שעומדת בראש מעייניהם של אזרחי ישראל, והיתה זאת לך לתפארת. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. כבוד שר הבינוי והשיכון, זאב בוים. בבקשה. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת יעקב כהן, חבר הכנסת הלפרט. מטרת-העל של משרד הבינוי והשיכון בתחום הסיוע לדיור היא לאפשר לכל משפחה להתגורר בדירה נאותה, במחיר סביר ובסביבה הולמת. המשרד משתדל ליישם אסטרטגיה זו במגוון כלים שמיועדים לאפשר לכלל אזרחי המדינה למצוא פתרונות מתאימים להם. בין היתר בשנת 2006 המשרד נתן כ-14,000 משכנתאות מסובסדות לרכישת דירה על-ידי זכאים ומענק השתתפות בשכר דירה לכ-140,000 משפחות השוכרות דירה – וציינת את זה - - יעקב כהן (יהדות התורה): מה זה מסובסד? שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אני אגיע לזה. בנוסף ניתנו כ-2,500 פתרונות אכלוס חדשים בדיור ציבורי קיים, וכ-800 פתרונות בפרויקטים של בתי "גיל הזהב" בדירות מתפנות. הנכון הוא – וחבר הכנסת כהן ציין זאת – שמשנת 2002 ועד היום תקציבי הסיוע לדיור מקוצצים בהתמדה. בשנת 2001 עמד התקציב על כ-6.5 מיליארדי שקלים, והשנה – או מה שמתוכנן ל-2008 - הוא כ-3 מיליארדים בלבד. במהלך השנים המוזכרות קוצץ תקציב הסיוע לרכישת דירה בכ-55%, והדבר השפיע על אפשרות הציבור לממש את זכאותו למשכנתה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): זה בעקבות הצמיחה הגדולה, אדוני השר? שר הבינוי והשיכון זאב בוים: זה בעקבות הקיצוצים שנערכו בתקציב מדינת ישראל על רקע המציאות, שאתה בוודאי, חבר הכנסת הלפרט, מכיר אותה. הקיצוצים האלה נעשו לאורך ולרוחב בנסיבות ההן. מי כמוך יודע כלוחם גדול על קצבאות הילדים שקוצצו; השאלה שלך היא, כמובן, שאלה רטורית, אבל אני בכל זאת מבקש להזכיר לך ולצופים על איזו תקופה אנחנו מדברים. אני רוצה להוסיף ולתאר את המציאות הזאת. בשנת 2001 כ-7,000 משפחות באזור עדיפות לאומית א' מימשו את הזכאות למשכנתה, לעומת 2,600 בלבד שמימשו בשנת 2006. זאת אומרת, על ציר של כשש שנים ירידה של כמעט שני-שלישים במימוש משכנתאות באזורי הפריפריה, אזורי עדיפות לאומית א'. להערכות מומחי המשרד, באזורים אלה הצטברו בשנים 2006-2003 כ-23,000 משפחות שלא מימשו את הזכאות שלהן. בקרב בעלי ניקוד גבוה במהלך השנים האלה – 2006-2001 קטן מממשי המשכנתאות של אוכלוסיית הוותיקים בארץ, המורכבת ברובה מזוגות צעירים, ביותר מ-50%. תופעה זו יצרה הצטברות של כ-21,000 משפחות ותיקים שלא מימשו זכאותם בשנים 2006-2003. אני צריך לומר שהנתונים האלה, שעל חלקם הצביע גם חבר הכנסת כהן, מדאיגים מאוד. אני כשר הבינוי והשיכון מודאג מהנתונים האלה, ויש בכך, להערכתי, ביטוי לקושי של אוכלוסיות רבות – ובפריפריה בפרט – בעלות ניקוד גבוה למצוא פתרונות דיור הולמים. לאחרונה החליטה המדינה במסגרת תוכנית מדינית כלכלית לשנת 2008 בתקציב המדינה לקצץ 737 מיליון שקלים נוספים בנפח האשראי לזכאים לסיוע ברכישת דירה תוך התחייבות למתן פתרונות חוץ-תקציביים. נוכח הקיצוץ האחרון ומחויבות שר האוצר להפעיל הסדר חוץ-תקציבי, שישאיר על כנו את מצב הזכאים ואפילו ישפר אותו במשהו – וחלק הוזכר, ואני תיכף אומר – מונתה ועדה משותפת למשרד הבינוי והשיכון ולמשרד האוצר לבוא בדברים עם הבנקים כדי לגבש את החלופה החוץ-תקציבית – את המנגנון היצירתי הזה – למתן סיוע לדיור לאוכלוסיות כדי שלא תיפגענה מהקיצוץ. עקרונות ההסדר המנחים את חברי הוועדה הם אותם כלים שצריך ליצור כדי לתמרץ את הבנקים וגורמי מימון נוספים להעניק את נפח האשראי הדרוש וסבסוד הריבית לזכאים. המצב הוא שבעוד כשבוע אני אקבל דוח על התקדמות פעילות הוועדה המשותפת הזאת. לפי מה שאני שומע, יש עוד כמה דברים שצריך להסדיר, וחלק מהם בחילוקי דעות. אני מניח שנמצא את הפתרונות האלה כדי שלא רק שלא ייפגע הסיוע, אלא אפילו בתחומים מסוימים אפשר יהיה לשפר. אני רוצה לדבר על עוד נדבך אחד שבהחלט קשור לפתרונות דיור: הסיוע בשכירת דירה ניתן לכ-140,000 משפחות מדי שנה, ופה הצלחנו, כפי שכבר הוזכר, להביא לתוספת של 280 ש"ח במענק החודשי למצטרפים עכשיו. שכר הדירה המקוצץ עומד על כ-536 שקלים. נוסף לכך החל מהשנה הבאה תינתן תוספת סיוע בשכר דירה למשפחות ברוכות ילדים, אלה שיש להם למעלה מארבעה ילדים, והיום אין להם מרכיב סיוע נוסף למשפחות ברוכות ילדים. במהלך משלים נוסף הנחיתי את מינהל מקרקעי ישראל ואת משרד הבינוי והשיכון לפרסם מכרזים לבנייה להשכרה. זה אפיק אחר, הוא חדש, הוא על-פי חוק חדש שקודמי מאיר שטרית העביר פה בכנסת – החוק לבנייה להשכרה. אנחנו מקווים שהגדלת היצע הדירות תקטין את רמת המחירים. בחודש הבא נפרסם מכרז אחד דווקא במוקד אזור הביקוש, במרכז תל-אביב, בדרום הקרייה, ופרויקט שני ועוקב יהיה במודיעין. אלה יהיו הפיילוטים; הם לא ישפיעו מיידית, אבל על ציר הזמן הכוונה היא לבנות עד 10,000 דירות להשכרה, והדבר הזה ישפיע על כל שוק הדירות בארץ. אני רוצה להתייחס לשיקום השכונות שדובר בו. חבר הכנסת כהן, אתה צודק בעניין שיקום השכונות. אני יכול להעיד שכשאני הייתי ראש העיר של קריית-גת בשנות ה-80 ועד מחצית שנות ה-90 סדר גודל התקציב לשיקום שכונות שעמד במשרד הבינוי והשיכון היה בערך 500 מיליון שקל בשנה. היום התקציב עומד על כ-45 מיליון שקל בשנה, זאת אומרת, אולי עשירית ממה שהיה נהוג לפני כ-15 שנים, וזה מעיד אולי יותר מדברים אחרים על הבעייתיות הגדולה בתחום הטיפול בדיור במרקם הפיזי הוותיק שהולך ומתבלה, ובחוסר היכולת של המדינה לתת מענה בתקופה הנזכרת. קודמי החליט לוותר על שכונות שיכום כדי לאגום את היתר ולתת בכך באותו תקציב לפחות פתרון ניכר, משמעותי ואמיתי יותר מאשר לפזר על פני הרבה שכונות בלי השפעה. זאת מדיניות נכונה בתנאי התקציב הקיימים, אבל הנכון הוא שזה בהחלט פרויקט שצריך לקבל תנופה, גם אם לא תחת הכותרת הזאת. יש פרויקטים שבהם אנחנו מנסים לייצר תקציב שאנחנו אוגמים אותו, כך ש-50% מהמדינה יבואו מול רשויות מקומיות שתמצאנה אפשרות להביא תקציב דומה כדי לטפל בשכונות עם מרקם פיזי מתבלה שצריך טיפול. אנחנו הוצאנו קול קורא בעניין הזה; אנחנו נבחר שלוש-חמש רשויות מקומיות כאלה, שיתחייבו ליצור מקורות כסף, כמו ארנונה שנגבית מהתושבים בשכונה מסוימת ומיועדת להחזרה לטיפול ולחיבור עם הכסף של הממשלה. אז אנחנו מנסים גם את הדברים האלה. אחרון חביב לגבי אזורים חדשים לבנייה בדגש, כפי שאמרת, לאוכלוסייה חרדית – יש לנו תוכנית לעניין הזה. אני שמעתי באוזניים המוזיקליות שלי שאתה מבקש אזורים מסוימים. אני מבין למה, אבל אני לא חושב שזאת דרך נכונה. אבל יש מקום להתחשב בקשרים עם המרכזים הוותיקים שמשם באים הזוגות הצעירים החרדים שלא מוצאים מקום בירושלים, שלא מוצאים מקום בבני-ברק. בוודאי כבר היום או במרוצת השנים ניתנו פתרונות כאלה בביתר-עילית, במודיעין-עילית או באלעד וכיוצא בזה. אני אומר, כן ירבו. היום יש לנו תוכניות דומות בחריש-קציר. שמעתי שיש אומרים שזה כבר מעבר להררי החושך - - - יעקב כהן (יהדות התורה): יש מקומות - - - בעבר - - - שר הבינוי והשיכון זאב בוים: כן, אבל דווקא באתר הזה אנחנו מתכוונים להוציא מכרז ראשון ושני בסדרי גודל של כ-3,000 יחידות דיור. העובדה שהוא שוכן לצדו של כביש חוצה-ישראל, כביש 6 נותנת מענה - - - יעקב כהן (יהדות התורה): היזמים מבקשים 10,000 יחידות דיור. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: בוא נראה איך הם מתמודדים במקום הזה עם המנה הראשונה של כ-3,000 יחידות דיור, ואני מבטיח לך, כפי שקרה גם ביישובים אחרים, שאם יהיה שיווק ראוי – ואני בטוח באמת שבאוכלוסייה החרדית השיווק ילך יפה – אנחנו נעקוב אחרי זה וניתן את המענים הנוספים. לא צריך להיבהל ממקומות נוספים, גם אם יותר מרוחקים. לתוכנית-האב שלנו ליישובים מהסוג הזה יש עוד כמה אפשרויות גם בצפון וגם בדרום הארץ. אבל אני אומר, גם פה צריך שתהיה הבנה והיענות לאיתורים של אזורים חדשים לא במרכז הצפוף, אלא בפריפריות שהנגישות אליהן מתקבלת על הדעת. עד כאן, אדוני היושב-ראש. הנושא הזה הוא נושא כבד בכללותו. אני מציע להעביר את זה לדיון בוועדת הכלכלה. ועדת הכלכלה עסקה בסוגיות שקשורות לדיור בכלל ולדיור הציבורי. אפשר להוסיף לוועדה גם את הנושא הזה. היו"ר יצחק זיו: אתה מסכים? יעקב כהן (יהדות התורה): מסכים. היו"ר יצחק זיו: אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 6 נגד - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 6, נגד- אין, נמנעים- אין. ההצעה אושרה. הנושא עובר לוועדת הכלכלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי י"א בחשוון התשס"ח, 23 באוקטובר 2007, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה ב-19:40.