קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום מנהל בית-ספר "אהל שם" ברמת-גן אוסר על תלמידים להתפלל מנחה היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום - מנהל בית-הספר "אהל שם" ברמת-גן אוסר על תלמידים להתפלל מנחה - שמספרה 4208, של חבר הכנסת שלמה בניזרי. שלמה בניזרי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני חבר הכנסת מיכאלי הצם, היום צום י' בטבת, והנושא שלנו מתאים כנראה ליום של חורבן, אז נדבר על עוד חורבן אחד במסגרת החינוך של מדינת ישראל, שאת ממונה עליה. אם את זוכרת, לפני כשנה נפגשנו פה בדיון בנושא בית-ספר תיכון חילוני באילת שבו אסרו על תלמידים להתפלל בטענה שזה בית-ספר חילוני ולא דתי. היה דיון סוער, ואפילו חלק גדול מחברי הכנסת החילונים, שלי יחימוביץ, רובי ריבלין ואחרים, הסכימו לטענה שיש כפייה חילונית על ילדים שרוצים על-פי מגילת העצמאות לבוא ולהתפלל בבית-ספר יהודי - יהודי, לא מדברים פה עכשיו על בית-ספר של לא-יהודים. אבל מה לעשות, לפני כחודשיים קיבלתי שיחת טלפון מקבוצת תלמידים מבית-הספר "אהל שם". אולי אוהל של שם יש שם, אבל כנראה אין השם בבית-הספר הזה ברמת-גן, בכיתה י"ב. הם דיברו אתי בטלפון וסיפרו לי שהם התחילו להתפלל מנחה בבית-הספר, אבל מה? זה לא מצא חן בעיני ההנהלה, והיא אוסרת זאת בכל תוקף. אמרתי להם שאני מייד אעלה את זה לדיון בכנסת, לבדוק מה קורה, אבל בדיוק החלה השביתה, ואמרתי שאין טעם להעלות את זה כהצעה לסדר-היום אלא כשתיפסק השביתה. קיבלתי את הפקס. הנה הוא פה מולי, ואני אקרא חלקים. לא רוצה לדבר, אני רוצה לקרוא מה התלמידים האלה – יש לי הצעה רגילה אז יש לי זמן. השרה ממהרת או משהו? שרת החינוך יולי תמיר: יש 50 מורים שמחכים לי שעות. שלמה בניזרי (ש"ס): אין מה לעשות, הם יבינו, אנחנו בצום. אנחנו אמורים לפתוח את הצום עכשיו עם כמה בורקסים טובים, לא יזיקו. אבל אני חושב שהנושא חשוב מאוד, אז מחילה מכל אותם מורים. גברתי השרה, תשמעי מה כותבים לי התלמידים: אנחנו "מארגנים תפילת מנחה. חשוב לציין שהתפילה היא בהיחבא" - שימו לב, מדינת היהודים - "בחדר עיון קטן", לא כיתת לימוד גדולה, "בערך בגודל משרד ממוצע, בזמן הפסקת צהריים בת עשר דקות בלבד, עם דלת סגורה. בגלל שזוהי תפילה בעשר דקות, היינו צריכים ממש לטוס אתה, אבל אף פעם לא איחרנו לשיעורים או שלקחנו את זה על זמן מבחנים/בגרויות וכו'. המניין היה בהתחלה כ-12 תלמידים, בעיקר מכיתות י"ב" - אלה לא ילדים קטנים - "אבל לאט לאט, בלי עין הרע, המניין התחזק לכ-50 - - - אף על-פי שזה נשמע מוזר - - - בחדר ממש קטן". ממשיכים התלמידים ואומרים לי: "אנחנו בבית-ספרנו התפללנו זמן ממושך של כמה חודשים, וזה ממש הועיל למי שמתפלל כל יום על חסיכת הזמן, ובעיקר לילדים שלמדו עד מאוחר בשעות חורפיות ולא יכלו להספיק להתפלל מחוץ לבית-הספר. לאט לאט, כמו כל 'פעולה מחתרתית' לטענתם, הסיפור התגלה ואף מקום התפילה וזמנו. בפעם הראשונה ש'נתפסנו' על-ידי סגן המנהל קובי שמשי ורכזת שכבת השמיניסטים, הם לקחו אותנו (לא היינו הרבה, בערך 15 ילדים), והם אמרו לנו שזהו אינו בית-ספר דתי וזה לא מקובל שבבית-ספר חילוני יתפללו, להבדיל מבית-ספר דתי, שזה חלק מהחוקים של בית-הספר. בנוסף, כתבו את שמותינו והזהירו אותנו לא לעשות את הדבר הזה שוב". אני אדלג. השרה ממהרת. עוד אמרו: "בזמן שאנחנו בתפילת עמידה, היה אפשר להבחין בלא פחות ממנהל בית-הספר בכבודו ובעצמו, מר אדם קניגסברגר, מביט עלינו מאחורי הדלת, כשהוא ממתין שנסיים את התפילה. לאחר שסיימנו את התפילה, הוא נכנס לחדר הקטן, סגר את הדלת, הושיב אותנו וישב גם הוא והחל להרצות לנו פחות או יותר את אותם הדברים שאמר לנו סגן המנהל בשיחה הקודמת, 'זה אינו בית-ספר דתי - - -', אבל הפעם גם התחילו הגוזמאות שלו. לטענתו, אנחנו התלמידים בסך הכול בני-נוער צעירים תמימים - - -". כך הוא אומר להם: אתם בני-נוער "תמימים, מעורערים נפשית" - אלה דברים של מנהל בית-ספר לתלמידים חילונים שרוצים להתפלל - "אתם צעירים תמימים, מעורערים נפשית, ומאחורי סורגים מחכים לנו אנשים מיסיונרים דתיים שמנסים לקנות אותנו בשביל להפוך אותנו ל'דתייים', ושבסופו של דבר הכול פה קשור לכסף שאנחנו משלמים להם". שמעתם את ה"דר שטירמר" הזה של בית-ספר ברמת-גן? אומר לי התלמיד, אותם תלמידים אומרים: "אלו הם דברי הבל לחלוטין וסטיגמות מוטעות לגמרי. מעולם - - - לא היתה כפייה על תלמיד לבוא להתפלל ובפרט על-ידי כסף, איומים או הבטחות שווא". אין כלום. אין שום הבטחות מהסוג הזה. דבר עובר מפה לאוזן, וכולנו חילונים, בלי כיפות, בלי ציצית ובלי כלום. אנחנו רוצים רק להתפלל. קצת התקרבנו ליהדות. שימו לב, ממשיכים אותם תלמידים לתאר לי, שיום לאחר מכן, אחרי שהמנהל מזהיר אותם, "הצלחנו לגייס אני חושב ממש שיא של כמה ילדים, ולאו דווקא כאלה שמחפשים להתפלל", פשוט תלמידים שחשבו שהמעשה של המנהל הוא מטופש. מה שקרה הוא, תוך כדי שהם מתפללים, "ראינו את המנהל בזמן שהזדרזנו להגיע לחדר העיון, כשהוא בא עם עוד מורה שחלק מתפקידו זה משמעת, כלומר הוא סוג של 'אחראי תלבושת', שמטבעו נבחר מיכולותיו הקשוחות עם תלמידים. בין הילדים היה חבר אחד שהסתכל מהחלון של הקומה השלישית בה אנו מתפללים והודיע שאדם בדרך. הנתון הזה לא גרם לנו לתהיות. ידענו שאנחנו נתפלל גם אם הוא יבוא". מה נעשה? שימו לב להמשך התיאור: "ממש תיק-תק הגענו לתפילת עמידה (ככה זה כשממהרים להתפלל בזמן כל כך קצר), והוא נכנס ישר והתחיל לצעוק שנצא מהחדר ושנפסיק מייד." - אני רק מזכיר לכם שזה בית-ספר יהודי במדינת היהודים, כן? - "ברור מאליו, מבחינת מי שהיה שם בתפילת עמידה, לא עוצרים ולא זזים". פה קרה דבר - ופה, גברתי השרה, אולי התייחסות שלך, והייתי שמח לכך. התלמיד החילוני כותב לי: "פה קרה הדבר הכי מזוויע שראיתי. זה כבר מעבר לתפילה ודת, זה מוסר בסיסי בעליל. המנהל, כאשר ראה שאנחנו נשארים איתנים במקומנו, השתמש בידיים שלו ומשך את שליח הציבור בכוח כדי שיצא גם הוא מהחדר. הפעולה הזאת היתה מרחיקת לכת לחלוטין. אם לטענתו אנחנו עושים עבירה, אין היא קרובה אפילו במעט למעשה הנפשע הזה", שהוא עשה, "עוד ממנהל של בית-ספר תיכון שעובד עם ילדים". פה לא נגמרה הסוגיה הזאת. עוד נאמר: "לאחר המקרה, שוב עשה לנו 'שיחה' שכזאת שהיתה גם היא ללא שינוי בתוכנה. מאותו היום המניין ירד - - - נאלצנו לחפש מקומות אחרים מאולתרים, והדבר לא הוסיף להועיל לכמות הציבור מכיוון שכשאין מקום ספציפי - - - יש התפוררות". ממשיך התלמיד ואומר לי: "בנוסף, בחלק מהשיחות עם המנהל הוא טען שהרב הראשי של רמת-גן פנה אליו בשאלה 'למה אתה לא נותן לתלמידים שלך להתפלל?' לדבריו של המנהל, הוא הסביר לו - - - שזה אינו בית-ספר דתי, המיסיונריות - - -" הוא אומר שהרב אריאל - תלמיד חכם, וכולנו מכירים אותו - הסכים אתו. בבדיקה שעשינו - לא היה ולא נברא. כלומר, המנהל גם שיקר. עשו כתבה על הנושא בבית-הספר. תגובת בית-הספר - מה אומר שם מנהל בית-הספר: "הם אפילו לא ביקשו רשות להתפלל". בית-ספר של יהודים, צריך לבקש רשות להתפלל. יהודי רוצה להתפלל. איפה אנחנו נמצאים? אני זוכר שבפעם שעברה כשסיפרתי סיפור דומה על אילת, שם מנעו מתלמידים להתפלל בבית-ספר חילוני, צעקתי: "מה זה פה, רוסיה?", ואז קם אחד מחברי הכנסת הדתיים ואמר: "אדוני, ברוסיה מרשים להתפלל". לא אשכח את הפדיחה הזאת. במדינה של אתאיסטים, שם כן מרשים להתפלל. גברתי, הסיפורים פה נמשכים ונמשכים: התלמידים נאלצו להתפלל מאחורי בניינים וללכת לכל מיני מקומות, כי לא יכלו להתפלל. פשוט איימו עליהם. איימו עליהם בסילוקים. אם הם חילקו איזה סטיקר קטן, הזמינו את ההורים ואמרו להם: מה פתאום הילד שלכם חילק סטיקר של "שמע ישראל?" ריבונו של עולם, כשיהודי הוצא להורג, לשרפה ולחניקה, הוא תמיד צעק "שמע ישראל". אז ילד אחד חילק סטיקר קטן של "שמע ישראל", והזמינו את ההורים כדי שיסלקו אותו. אתם מבינים איפה אנחנו נמצאים? גברתי, אחר כך אתם באים לבדוק איפה מערכת החינוך כושלת, פיזה, שמפיזה וביזה וכל הביזיון הזה. את יודעת איפה הכישלון? זה לא עוד כסף, כמו שאתם חושבים, למורים, או עוד כסף לבתי-ספר, או פחות תלמידים בכיתה או יותר. כל הכשל החינוכי שלכם זה המסרים וזה השנאה לתורת ישראל ולערכי ישראל. מה אתם מצפים? הבור ריק, אין בו מים, אז נחשים ועקרבים ודאי שיש בו. במקום ללכת ולחפש פתרונות גשמיים, תחפשו פתרונות רוחניים. העם היהודי היה העם הנבחר במשך אלפי שנים. את רואה כמה שאתם משקיעים, והנוער רק הולך ומידרדר. תראי את האלימות, ותראי מה שקורה במערכת החינוך. במקום שתִפְקחו את העיניים ותמצאו פתרונות - ולא להשניא את התורה ולא לחנך כנגד קודשי ישראל ותורת ישראל, אלא לחנך אותם לאהבת תורה, לתת להם את הערכים היהודיים. מערכת החינוך, שאת עומדת בראשה - ואינני מאשים אותך אלא אני מאשים את כל המערכת ואת כל הממסד בגדול: תנו להם ערכים יהודיים, הכול - - - גברתי השרה, אני מקווה שלא תעלי הפעם ותגידי: אין לי כלום נגד תנ"ך ואני בעד תנ"ך, ולבניזרי יש תיאורים ציוריים ופלסטיים. קראתי לך מלה-מלה מה שהתלמידים האלה כתבו לי. לכן, גברתי, רק לסיכום: תדעי שבשנה שעברה לפחות היתה תועלת. מה התועלת? עשינו דיון, וראש עיריית אילת הגיע וכל הצוות החינוכי של אילת, וראש העיר יצא גבר. הוא אמר: מה? אני, בתור מנהל יהודי במדינת יהודים - ילדים רוצים להתפלל? הם לא יתפללו בחצר. אני אתן לכל בית-ספר. בשלושת בתי-הספר החילוניים באילת יש היום כיתת תפילה. אני מקווה שגם מהסיפור הזה תצא תועלת. תודה. היו"ר יצחק זיו: כבוד השרה יולי תמיר, בבקשה. שרת החינוך יולי תמיר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לדבריו של מנהל בית-הספר "אהל שם", הוא פנה אל התלמידים שביקשו להתפלל והציע להם לגשת לבית-הכנסת הסמוך ממש לבית-הספר, להתפלל שם ולחזור ללימודים. הוא אף הקצה להם זמן ללכת לתפילה במקום ראוי, מכובד וסמוך מאוד. התלמידים סירבו לבקשה הזאת וביקשו להתפלל במקום שלא יועד לכך, בכיתת לימוד, ומשום כך פנה המנהל אליהם שוב והציע להם ללכת למקום שיועד לכך. מתוך כבוד לתפילה הוא לא הפריע להם להתפלל, אלא לאחר התפילה פנה אליהם וביקש לעשות מעשה ראוי ולהגדיר את השעות שבהן הם רוצים להתפלל במקום שהוא ראוי לכך, בבית-כנסת מאוד סמוך לבית-הספר. הצעתו של המנהל נראית לי ראויה. היא מאפשרת להם לקיים מצוות, לשמור על אורח חייהם, וגם לבית-הספר - לשמור על אורח חייו. חבר הכנסת בניזרי, אני רוצה לומר לך שאני אשנה את העמדה הזאת אחרי שמנהל אחד בבית-ספר שלך, של הרשת שאתה אמון עליה, או במינהל הממלכתי-דתי, ייתן לילד אחד לומר דבר שיש בו השתמעות של מחשבה חילונית. אני לא אדם מאמין. אני אדם חילוני. אני מאמינה בחופש דת ובחופש מדת. לצערי, במערכת שאתה משתבח בה אין קורטוב של חירות לאדם הצעיר להחליט איך לנהוג - - - שלמה בניזרי (ש"ס): זאת תשובה של שרת החינוך? גם בשנה שעברה אמרת את זה. אנחנו לא בסדר? שרת החינוך יולי תמיר: אני אומרת את זה, ואני אגיד את זה גם בשנה הבאה. מנהל בית-הספר הציע לתלמידים מקום להתפלל בו, הוא הציע להם מקום ראוי בבית-הכנסת. אני חושבת שהוא נהג בהם בכבוד, הוא נהג בהם בדרך שכיבדה את רצונם להתפלל, ואני חושבת שכך ראוי היה שייעשה. הלוואי שבמוסדות הדתיים היו מכבדים באותה מידה את רצונם של אנשים לקיים את אורחות חייהם על-פי תפיסת עולמם. תודה. היו"ר יצחק זיו: מה כבוד השרה מציעה? שרת החינוך יולי תמיר: זה היה כבר בוועדת החינוך שלוש פעמים, זה יכול לבוא עוד פעם מצדי. היו"ר יצחק זיו: יש לנו הצעה אחרת, בבקשה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אני רואה שהשרה הלכה. אברהם מיכאלי (ש"ס): למה השרה הולכת? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): התשובה של השרה היא באמת ההוכחה לדבריו של חבר הכנסת בניזרי, וזה דבר עצוב מאוד, אדוני היושב-ראש. כמו שהיא סכסכה בין הסתדרות המורים לבין ארגון המורים הארצי שעשה את השביתה - זאת התשובה, בואו נסכסך בין הרשת הזאת לרשת הזאת. היא אמונה לדאוג לכל ילדי ישראל, דתיים ולא-דתיים, שיהיה להם כמה שיותר ידע בסיסי, לרבות מה זאת תפילה. לא צריך להיות יהודי דתי כדי להבין את הדברים הבסיסיים האלה. במקום לגשת בגישה חינוכית, פוזיטיבית, חיובית, שרוב ההורים בישראל רוצים - הרוב המוחלט - היא ניגשת בגישה פרובוקטיבית, לסכסך, להכעיס וליצור מחלוקת בישראל. כך נראה היום החינוך בארץ, ושום פתרון כספי, כמו שאמר חבר הכנסת בניזרי, לא יפתור את זה. צריך פתרון ערכי וגישה ערכית, ושר שיודע לגשת בגישה ערכית וחינוכית, ולא פלגנית וסכסכנית. אברהם מיכאלי (ש"ס): אלה לא בתי-ספר של שרת החינוך, אלה בתי-ספר של יהודים במדינת ישראל. היו"ר יצחק זיו: תודה. אנחנו עוברים להצבעה. בעד - זה לוועדת החינוך. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: ארבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה תעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ט"ו בטבת התשס"ח, 24 בדצמבר 2007, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 17:03.