קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הנצחת העוני ותקציב מפלה היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת עבאס זכור נמצא פה, נכון? חבר הכנסת עבאס זכור נמצא פה, והוא יעלה הצעה לסדר-היום מס' 4258 בנושא: הנצחת העוני ותקציב מפלה. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת, המצב הכלכלי-החברתי שעבר עלינו בשנת 2007 והצעת התקציב לשנת 2008 לא מראים לנו בשורות טובות לעתיד. המצב הולך ומידרדר, והעוני מתרחב יותר ויותר במדינה, והשכבות החלשות סובלות יותר. מאז 2003 ישראל מצויה במחזור של צמיחה כלכלית, אך הפערים החברתיים אינם מצטמצמים. ההבטחה של הממשלה כי פירות הצמיחה סופן לטפטף כלפי מטה אינה מתגשמת לפחות עד כה. אחת הסיבות לכך היא שהצמיחה בישראל היא מאוד לא מאוזנת. בעשור האחרון שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר נרשמו בענפי ההיי-טק, ועוד יותר מכך בענף הפיננסי ובשירותים העסקיים. לעומת זאת תוצר התעשיות המסורתיות ירד. חוסר האיזון בולט גם בתחום ההשקעות בענפי התעשייה. מ-1997 עד 2006 הטכנולוגיה העילית משכה את ההשקעות הגדולות ביותר. ב-2006 מלאי ההון בתעשיות אלה היה גדול ב-150% משהיה ב-1997. ענף התעשיות המעורבות גדל ב-42%, ואילו בתעשיות המסורתיות הוא גדל רק ב-15% בערך. פערי ההכנסות באים לידי ביטוי גם במישור העדתי הלאומי. נתוני שכר של שכירים עירוניים מראים כי רמת ההכנסה הנמוכה ביותר היא זו של אזרחי ישראל הערבים. ב-2006 היא עמדה על 70% מהממוצע. שכרם של יהודים מזרחיים עמד על 103% של הממוצע, ושכרם של יהודים אשכנזים עמד על 139%. עוד נראה כי גל הצמיחה הנוכחי פסח על השכירים העירוניים הערבים, שירדו מ-75% מן הממוצע ב-2004 ל-70% ממנו ב-2006. בענייני ההשכלה הגבוהה, רק כ-20% מכלל בוגרי התיכון ב-1998 הגיעו לאוניברסיטה עד 2006. מקרב הבוגרים היהודים הגיעו 21%, ומקרב הערבים רק 12%. וכך, כשבאים להתמקד באוכלוסייה הערבית, ועל-פי הניתוח שנעשה במרכז "מוסאוא", רואים שהמצב קשה יותר. מנתוני הדוח האחרון של המוסד לביטוח לאומי, שהתפרסם בספטמבר 2007, עולה כי בשנת 2006 היה מספר המשפחות הערביות החיות מתחת לקו העוני 146,400, לעומת 137,000 משפחות בשנת 2005, דהיינו גידול של 9,400 משפחות. שיעור המשפחות הערביות שחיו בעוני בשנת 2006 היה 54%, לעומת 52% בשנת 2005. נתונים השוואתיים מלמדים כי העוני בקרב משפחות יהודיות ירד מ-16% בשנת 2005 ל-14.7% בשנת 2006, דהיינו שיעור המשפחות הערביות העניות גדול פי-3.6 משיעור המשפחות העניות היהודיות. משקלן של המשפחות הערביות בכלל המשפחות העניות בארץ היה כ-36%, אף שמשקלן של משפחות אלה בכלל המשפחות בארץ הוא כ-13% בלבד. העוני בקרב ילדים ערבים – בשנת 2006 המצב החמיר, ואפשר להעריך שמספר הילדים העניים עבר את ה-430,000; שיעור הילדים העניים בחברה הערבית מגיע ל-64%, לעומת כ-35% בקרב כלל הילדים בארץ. תקציב משרד הרווחה לשנת 2008 יהיה כ-3.65 מיליארדי שקלים – נוסף על הוצאה מותנית בהכנסה בסך מיליארד ו-222 מיליון שקלים נוספים, ובסך הכול – 4.87 מיליארדים. חלקה של האוכלוסייה הערבית ממשיך להיות בלתי מסומן בצורה ברורה במסגרת תקציב המשרד לשנת 2008. אשר למענקי איזון, הממשלה קיצצה באמצע שנת 2003 – במסגרת תוכנית הבראת המשק של שר האוצר נתניהו – את מענקי האיזון לרשויות המקומיות בכ-50% לעומת שנת 2002, ובלי התראה מוקדמת. בשנת 2002 היה מענק האיזון ברשויות הערביות כ-1,100 שקל לנפש, לעומת 560 שקל לנפש בשנת 2004, והוגדל, עקב מאבק הרשויות המקומיות, לכ-1,000 שקל לנפש בשנת 2006. הפגיעה היא בעיקר ברשויות החלשות, הזקוקות למענקי האיזון כדי לקיים תקציב מאוזן שיאפשר להן מתן שירותים לציבור. ובתקציב לשנת 2008 משרד הפנים לא מסמן את חלקן של הרשויות הערביות במענקים שיעביר לרשויות המקומיות. לכן, המשרד נדרש להעביר לרשויות המקומיות הערביות 1.2 מיליארד שקל, במסגרת מענקי האיזון הרגילים, כדי להגיע לרמה ששררה לפני הקיצוץ ב-2003, שגם בה חולקו המענקים בצורה לא שוויונית. משמעות דרישה זו היא תוספת תקציבית למענקי איזון בשנת 2008 לעומת 2006, כ-350 מיליון שקל למענקי האיזון הרגילים. תוספת זו היא לכלל הרשויות הערביות. בתוספת זו לא מובאים בחשבון צורכי הרשויות לכיסוי הגירעונות, וגם לא ניתן פיצוי בעבור אפליה מצטברת בהעברת תקציבי מענקי האיזון במשך הרבה מאוד שנים. המשרד נדרש גם להבטיח תקציב נוסף לפתרון מצוקת הרשויות הערביות, הנובעת מהחובות המצטברים. משרד הפנים בפרט, והממשלה בכלל, נדרשים להכין תוכנית חירום להבראת השלטון המקומי ביישובים הערביים כדי להבטיח את מניעת קריסתו. אשר לתקציב פיתוח – תקציב זה חשוב, מאחר שהוא המקור היחיד המשמש תקציב משלים ליישום פרויקטים ביישובים הערביים, אשר ממומנים באופן חלקי ממשרדי ממשלה אחרים. הרשויות המקומיות היהודיות זוכות ליותר ממקור מימון משלים אחד לפרויקטים שצריכים מימון משלים, כגון מקורות מימון עצמיים, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית וקרנות פרטיות מהארץ ומחוץ-לארץ. תקציב זה בוטל במסגרת תוכנית ההבראה של נתניהו באמצע שנת 2003. לכן, יש להקצות מחצית תקציב הפיתוח לפחות לרשויות המקומיות הערביות, דהיינו כ-150 מיליון שקל בתקציב 2008. לתחום החינוך במגזר הערבי יש צורך בהקצאת תקציבים בשבעה תחומים עיקריים: 1. בניית 5,000 כיתות במהלך חמש שנים. בשנת 2008 יש צורך בבניית 1,000 כיתות, וזאת במסגרת יישום החלטת הממשלה מ-18 במרס 2007; 2. יש להקצות 20% מתקציב התמיכה בתוכניות פדגוגיות; 3. יישום חוק חינוך חינם לטרום-חובה באשכולות 1–4, כלומר בניית 100 כיתות בשנת 2008 בעלות 50 מיליון שקל; 4. תקציב תפעול גני טרום-חובה לגילאי שלוש-ארבע ביישובים הערביים באשכולות 3 ו-4; 5. הקצאת משאבים לאספקת צורכי החינוך בכפרים המוכרים והלא-מוכרים בנגב; 6. הקצאת 50 מיליון שקל לפחות לתמיכה בעמותות העוסקות בקידום ובסגירת פערים בחינוך הערבי; 7. הבטחת מינוי פסיכולוגים ויועצים בחינוך הערבי – ובכל האזורים – על-פי קריטריונים שווים. אני מבקש להביא את הנושא לדיון מעמיק יותר במליאה כדי למצוא פתרונות למצב הכלכלי-החברתי הקשה במדינה בכלל ובמגזר הערבי בפרט. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. בדיוק עשר דקות. יישר כוח. ישיב בשם שר האוצר השר משולם נהרי. בבקשה. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הממשלה קבעה סדרי עדיפויות בהתאם ליעדים ולמטרות שהציבה לעצמה, במסגרת התקציב הקיים. בין היעדים והמטרות: תוספת משאבים למערכת החינוך; הגדלת התקציבים החברתיים, תוך שימת דגש בצמצום פערים ובהגדלת ההשתתפות בכוח העבודה; תוספת משאבים לסל התרופות ולמערכת הבריאות; הגדלת תקציבי הביטחון; ילדים בסיכון, ועוד. עם כינון הממשלה הכריז ראש הממשלה על כוונתו להוביל רפורמה מקיפה בחינוך, החל בגיל הרך וכלה בהשכלה הגבוהה. מתחילת כהונתה של הממשלה ועד לתקציב 2008, ועד בכלל, הוסיפה הממשלה תקציבים לתחומי החינוך, הבריאות והרווחה, הקליטה והתעסוקה, במיליארדי שקלים. תקציב משרד הרווחה גדל ב-270 מיליון שקל, לתקציב סל הבריאות נוספו 350 מיליון שקל – שלא לדבר על מערכת החינוך, שתקבל תוספת משמעותית, של מיליארדי שקלים, בשנים הבאות. תקציב 2008 מתבסס על מבנה ברור ועקבי, נאמן לסדרי עדיפויות, שהוא המשך ישיר למדיניות של ממשלת אולמרט. בתחום החברתי – התקציב לשנת 2008 מבטא את הכרת הממשלה בכך שעם המשך עידוד הצמיחה נדרשת פעולה ממשלתית נמרצת לצמצום הפערים; מתן ביטוי להחלטת הממשלה באימוץ האג'נדה החברתית-הכלכלית לשנים 2008–2010 ובהקמת ועדה בין-משרדית בראשות האוצר בנושא זה. לראשונה תתווסף למדיניות המקרו-כלכלית של הממשלה הגדרה ברורה של יעדים רב-שנתיים בהגדלת שיעור התעסוקה ובצמצום העוני. הדגל החברתי של הממשלה יתבטא אפוא בהגדלת שיעור ההשתתפות של השכבות החלשות בשוק העבודה, מתוך הכרה ברורה כי זאת הדרך הנכונה ביותר והמהירה ביותר להביא לצמצום הפערים וליציאה ממלכודת העוני. לפני שבוע אושר בכנסת מהלך של מס הכנסה שלילי, המהווה כלי לתמרוץ השתתפותם של עובדים בשוק העבודה וכן להגדלת הכנסתם הפנויה של העובדים ברמות השכר הנמוכות ולצמצום הפערים הכלכליים ביניהם לבין עובדים ברמות שכר גבוהות יותר. מאחר שהעובדים ברמות שכר נמוכות מצויים ברובם מתחת לסף המס, הם לא נהנו או נהנים מהפחתות בשיעורי המס הישיר שהובילה ומובילה הממשלה. לעומת זאת, יישום מס הכנסה שלילי שבמסגרתו תשלם הממשלה מס לעובדים במקום לגבות אותו מהם, יאפשר גם לאוכלוסיות חלשות יחסית ליהנות מפירות הצמיחה ומהחוסן הכלכלי. תוכנית משרד האוצר שאושרה בכנסת הינה השלמה של שני צעדים נוספים, המבוצעים על-ידי האוצר – הגברת האכיפה של חוקי העבודה ובפרט חוק שכר מינימום והגדלת ההיצע של מעונות-יום וצהרונים. צעד נוסף שבכוונת האוצר לנקוט להשלמת התוכנית בעתיד הינו יישום ביטוח פנסיוני לכל עובד. תודה. היו"ר אמנון כהן: אדוני השר, אני מבין שאתה מבקש להסתפק בדבריך. השר משולם נהרי: נכון, להסתפק. היו"ר אמנון כהן: אדוני, אתה מסכים? עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): אני מבקש דיון במליאה. היו"ר אמנון כהן: אנחנו מצביעים. מי שבעד דיון במליאה, יצביע בעד. מי שבעד הסרה מסדר-היום, יצביע נגד. נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 4 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 3 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד - 4, נגד - 3, ואין נמנעים. הנושא יעבור לדיון במליאה.