קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
שפל חסר תקדים בעלייה לישראל
היו"ר דוד רותם:
הנושא הבא על סדר-היום הוא הצעה לסדר-היום 4259 של חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין: שפל חסר תקדים בעלייה לישראל. אדוני, בבקשה. לרשות אדוני עד עשר דקות.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, כאן הנושא הוא פחות ממוקד מהנושא שבו עסק חברי חבר הכנסת חרמש, אבל אני עם זה אשתדל גם לקצר, כי באמת אפשר לדון בנושא הזה שעות.
אני מברך את השר לקליטת העלייה, חבר הכנסת יעקב אדרי, על כך שהוא לא נהג כפי שלצערי הרב, אדוני היושב-ראש, נוהגים רבים לאחרונה: מוסרים לשר התורן את התשובה הרשמית ומסתלקים מהבניין. אני יודע שהנושא מעסיק גם אותך, ולדעתי הוא צריך להעסיק כל אחד במדינת ישראל, ללא הבדל של השקפותיו או היותו במקרה הזה חבר כנסת בקואליציה או באופוזיציה.
אדוני השר, אדוני היושב-ראש, התפרסם בתקשורת שהשנה שזה עתה חלפה, השנה האזרחית, מבחינת נתוני העלייה – גם במציאות של השנים האחרונות, שהן לא בדיוק היו שנים של עלייה המונית – הביאה אותנו למספרים עוד יותר נמוכים ממה שהיה בשנים הקודמות. אומנם לא בצורה דרמטית. הכותרת היא דרמטית: שפל חסר תקדים. ולכן טוב שהכנסת תיתן את דעתה על הנושא הזה בדיון. אבל מבחינת הנתונים, הירידה היא לא ירידה נוראית ודרמטית. מדובר ב-1,000 עולים פחות, אבל כפי שאומרים במקרים אחרים, כל עולה שלא הגיע, ודאי שחבל שכך.
עם זה, אדוני השר, אני הייתי אומר כך: לנושא הזה – וכפי שאתה יודע, ישבתי לא מעט שנים על הכיסא שאתה יושב היום; אני לא מתכוון לכיסא הזה, אלא לכיסא במשרד. ברור שמדובר כאן במכלול סיבות. קודם כול, אתחיל ואומר שיש דברים שכלל וכלל לא קשורים למשרד הקליטה. ברור לגמרי שכשאנחנו היינו במציאות של מלחמה, למשל, המכונה אינתיפאדת אל-אקצא, לפני כמה שנים, 2000–2001, אז אפילו במצב משברי, כמו למשל שהיה אז בארגנטינה, ואפילו עם מתן הטבות – אדוני ודאי יודע שניתנו אז הטבות על-ידי המשרד לקליטת עלייה והסוכנות היהודית, כל מיני מענקים, מענקי עידוד וכן הלאה – לצערי, לא זכינו לגל עלייה המוני מארגנטינה, אף-על-פי שאפשר למצוא דוגמאות סותרות לכאורה, אבל רק לכאורה, ואני אסביר.
למשל, שנת העלייה ההמונית ביותר היתה שנת 1990. אני לא יודע, הלוואי שנחזור עוד הפעם למציאות שבה נוחתים בארץ, בתוך שנה, 200,000 עולים, הלוואי. להזכירך, אדוני השר, מה שאתה בלאו הכי זוכר, היית כבר אז ראש עיר, אם אני לא טועה, וקלטת חלק מן העולים האלה. המציאות היתה מציאות של "סקאדים". המציאות היתה שהעולים – ואתה זוכר את התמונה, וכל אזרח במדינה זוכר את התמונה, של עולה חדש שנוחת – ביד ימין לוקח את תעודת העולה וביד שמאל לוקח את המסכה. זאת תמונה שלא נשכח אותה.
אבל עם זה, אדוני השר, הטענה שלי היא כזאת: המציאות בימי מלחמת השחרור ובימי מלחמת יום הכיפורים ובימי מלחמת המפרץ, שנוחתים כאן המוני עולים – והדוגמאות האלה, היסטורית, הן דוגמאות נכונות – היא כנראה לא כל כך תחזור בתקופה הקרובה, כי כרגע לא מדובר בעליית המנוסה. זה לא אנשים שבנסיבות מסוימות בורחים ממקום כלשהו, וזו אפילו לא המציאות של ברית-המועצות המתפוררת של שנת 1990, שלכאורה זו לא מציאות של פוגרומים, אבל זו מציאות של כזאת אי-ודאות וכזאת אי-הבנה וכזאת אי-ידיעה אם השער לא ייסגר מחר ואכן לא יתחילו שם בפוגרומים כלשהם, שברור שיש כאן תופעה מאוד מאוד המונית.
כרגע אנחנו יותר במצב של תחרות בשוק העולמי החופשי, והדרך היחידה לגרום לעלייה היא למשוך עולים. אין, לדעתי, קהילות יהודיות שנמצאות כעת במצוקה ובאות אלינו מתוך מצוקה. לכן אני הייתי אומר שני דברים, ובזה אסכם; כפי שהבטחתי, לא אנצל את כל הזמן.
דבר אחד – עברתי במסגרת דיוני התקציב ודיברתי כאן, אדוני השר, מהדוכן הזה, על מבנה התקציב של משרד הקליטה. כולנו לא ילדים, וכפי שאמרתי, שנים רבות גם אני התמודדתי עם קיצוצים תקציביים, גם ספציפיים, גם קיצוצי רוחב וכל מיני הצעות גאוניות של אגף התקציבים מה צריך לבטל לעולים. אני יודע שזה לא תמיד כה פשוט כמו לעלות ולדבר. אבל עם זאת, אם אני מדבר על מבנה התקציב, אדוני השר, אני רואה שיש קיצוצים בכל מיני סעיפים שנוגעים לקליטת העולים שנמצאים כאן, סעיפים שאתה מכיר, כמו אמנים וספורטאים וקורסי הכשרה לתעסוקה ומדענים ועזרה לסטודנטים וכן הלאה, ויש גידול בסעיף עידוד העלייה. לדעתי, אדוני השר, זאת טעות. לדעתי עידוד העלייה, כפי שאנחנו יכולים לעשות הכי טוב, זה בסיוע יותר מסיבי ויותר טוב לאלה שנמצאים כאן, הם כבר יעשו לנו הסברה הכי טובה. מי שירד חזרה הרי לא יאמר, אני לא הייתי בסדר, אלא יאמר שהמדינה לא עזרה לו. כולנו בני-אדם. יאמר שלא עזרו לו, שלא הסתדר, יאמר את כל הדברים, חלקם נכונים חלקם לא, ואז עשרה שליחים כבר לא יוציאו אותנו מן ה"ברוך" הזה בקהילה הספציפית שלו.
לכן, אדוני השר, אני אומר שתחשוב על הנקודה הזאת. עידוד עלייה זה סעיף יפה, העידוד הטוב ביותר זה עולה מאושר שנמצא כאן, וכשבאים אליו קרובים או כשהוא מתכתב או מדבר בטלפון – אתה יודע, בערב ראש השנה האזרחית, מה שמכונה כאן סילבסטר, ואתה יודע שלעולי רוסיה, ברית-המועצות לשעבר, אין קונוטציות נוצריות דתיות לחג הזה אלא זה מין חג משפחתי מאוד אהוד, לא היה ניתן להשיג קו לברית-המועצות לשעבר, לשום מדינה. פשוט שעות אנשים ישבו וחייגו ולא היה ניתן להשיג קו, כי זה סוג הקשר שקיים. הם השליחים הטובים ביותר והמסבירים הטובים ביותר.
נקודה אחרונה. אדוני השר, ובאמת, אתה כבר למדת שבוועדת העלייה והקליטה אין פה עניינים של מחלוקת בין ימין ושמאל או אופוזיציה וקואליציה. עם זאת, כי אתה איש פתוח למחשבות, הייתי אומר לך משהו: לא פשוט יהיה לדבר עם העולים על העלייה בתנאים האלה של שוק חופשי, כי הרי יותר טובים מארצות-הברית – מדברים על משבר המרצים – יותר טובים מאוניברסיטת הרווארד, מבחינת התנאים, אנחנו לא נהיה, עם כל הכבוד. אז אנחנו צריכים להיות סבירים, פלוס הנקודה היהודית הציונית. באווירה הזאת שכרגע נוצרת, עם שחיטת כל פרה קדושה שרק חולפת בסביבה, כמו ירושלים וכמו ערכים, כמו עוטף-ירושלים וגוש-עציון וכל זה, וכל הערכים שהיו לנו כלפי צה"ל וחיילי צה"ל, וכל מיני דברים שאני מתבייש למנות מהדוכן הזה – עם השחיטה ההמונית הזאת של הפרות הקדושות, יהיה לנו קשה מאוד להגיע לאותה השלמה של אותה נקודה יהודית-ציונית גם כלפי העולים הפוטנציאליים, גם כלפי תושבים חוזרים, ואני יודע שהמשרד יצא עם מבצע גדול לתושבים חוזרים.
אתה, חוץ מהיותך שר הקליטה, גם חבר בממשלה, ואני מציע שתחשוב גם מהזווית הזאת. יש לך עוד זווית כאן, לא רק עניין של ימין ושמאל ולא רק עניין של בעד הממשלה או נגד הממשלה. כל פעם שיש ריאיון כמו זה שהיה אתמול ב"ג'רוסלם פוסט", שבו ראש הממשלה אומר שירושלים תחולק וגבולות 67' וכן הלאה, קוראים את זה גם לא מעט אנשים שבפוטנציה יהיו אזרחי ישראל, ואולי למקרא הרעיון הזה הם קצת ידחו את הצטרפותם אלינו. תודה רבה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת יולי אדלשטיין. אדוני השר לקליטת העלייה יעקב אדרי – בבקשה, אדוני.
השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אולי אתחיל מסוף דבריו של חברי יולי אדלשטיין. מה לעשות, אני מסכים אתך. אנחנו חייבים לשדר ערכים, חייבים לשדר את ההיסטוריה של העם היהודי. אבותינו וכולנו לא עלינו לפה בגלל הטבה פה או שם אלא בגלל הרעיון הציוני שבסיסו ירושלים, וכל שנה אמרנו "לשנה הבאה בירושלים". אתה צודק, ואולי באמת צריכים לחשוב איך לחזק את הנקודה הזאת במשרד, כי לפעמים כששוקעים בעבודה השוטפת ובמספרים, שוכחים את העיקר, אבל בהחלט אני אשים דגש גם בעניין הזה.
אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, ראשית, ואני שמח להגיד את זה, אני לא יודע אם ראית את המספרים, אבל לא ראית את המספרים המעודכנים. משרד הקליטה לא נפגע ולא קוצץ בשום דבר. להיפך. בשבוע שעבר, בוועדת הכספים, קיבלנו עוד תקציבים לנושא הארגוני, לנושא קמ"ע, תקציב משמעותי, אפילו יותר מבשנה שעברה. קיבלנו לנושא תרבות - - -
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
זה משהו שלא מופיע בחוברת התקציב.
השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:
קיבלנו את זה בוועדת הכספים, בהסכמים השונים, וזה טוב. קיבלנו תוספת מאוד משמעותית, ואני שמח להגיד לך את זה, כי אתה מכיר את כל התקציבים. אני שמח שהסתייעתי במי שהסתייעתי, ואתה יודע שיש לנו חברים טובים שנושא העלייה מאוד חשוב להם, ואני שמח להגיד בסיפוק רב שלא רק שלא קוצצנו אלא הוסיפו לנו לעומת 2007.
כמובן, התוכנית להחזיר את היורדים לא באה בכלל מהתוספת שקיבלנו, אנחנו והאוצר. ראש הממשלה התערב בעניין הזה, וכל יהודי שנחזיר על-פי אותו קו שאתה אומר, מארצות-הברית ומקנדה, זה הישג שלנו וזה גם רווח שלנו ועוד יותר ליורדים שנחזיר ארצה. אגב, יש התעניינות עצומה. המשרד קורס מבחינת הרצון לאינפורמציה מכל אלה שרוצים לחזור. הלוואי שנשיג ויהיו לנו מספרים בשנה הראשונה של הפיילוט בשנת 2008, ובשנת ה-60 למדינת ישראל יהיו כל כך הרבה שיתדפקו על הדלתות, שנגיד שעשינו דבר טוב. אם זה יצליח, ראש הממשלה הבטיח שגם נמשיך עם זה בשנים הבאות וזה כדאי.
באשר לעלייה מחבר המדינות, לצערי הרב, היא הולכת ויורדת, וזה נובע מכמה דברים. ראשית, נהיינו כפר גלובלי קטן, שבו אפשר להגיע ממקום למקום. והדבר הכי חשוב שאני מאמין בו בגדול – מי שמרוצה, מי שיש לו בית, מי שיש לו תעסוקה וגם קצת ציונות, קצת אהבה לארץ, הוא נשאר כאן ואי-אפשר להזיז אותו. אני חושב שבהחלט בעניין הזה צריך להשקיע, אני מנסה לשפר את השירות לעולה, לתת תשומת לב לפרטים הקטנים. אגב, בנושא הדיור, הצלחנו להוסיף דירות. התור ארוך, לכן עשינו את השילוב של הנוסחה בינינו לבין משרד השיכון, ואתה יודע כמה זה לא פשוט. שינינו את זה, בהסכמת משרד השיכון, וגם את זה אני מעריך.
אבל בסופו של דבר, צדק חברי יולי אדלשטיין, שגלי העלייה שהיו לא יהיו. כל גלי העלייה שהיו למדינת ישראל היו בעקבות פוגרומים או כי מסך הברזל פתאום נפתח וכולם רצו לצאת, והגיעו גלים אדירים של עלייה לכאן; העלייה מתימן, העלייה אחרי השואה של כל יהדות אירופה, יהדות מרוקו, כל היהודים שברחו בתקופות לא פשוטות בארצות שלהם.
אני מאוד מקווה ומתפלל שנמשיך לשפר את מצב העלייה. אני מאמין, ובשביל זה התוכנית של האקדמאים היא חשובה; תוכנית של שיפור תעסוקה. הגדלנו גם את התקציב של הלוואות קטנות, 70,000 שקל, ואולי נגדיל את זה ל-100,000 שקל. השגנו כסף, יזמות עסקית; השגנו כסף - היה מחסור בסוף שנת התקציב, אז העברתי ממשרד נגב-גליל גם לזה. מי שילך לנגב ולגליל יקבל עוד תמריץ דרך משרד הקליטה. עשינו את זה במשותף והגדלנו את התקציבים לטובת העניין הזה.
אני מאוד מקווה, ושוב, נעשה כל מאמץ לשפר את הקליטה, ויולי נגע בדבר הכי חשוב: עולה שמרוצה, אזרח מרוצה, לא ירצה לעזוב את המדינה, וכמובן – בשביל לחבר אותו למשהו ערכי – הוא גם אומר: אני בשביל זה מוכן גם ללכת לצבא, גם להישאר במדינה, גם להשתקע בה וגם לאהוב אותה ולהרים טלפון בסוף השנה ולומר: טוב לי בארץ-ישראל, ואם תרצו, יש לכם מקום ופינה חמה פה.
תודה על הדברים של יולי, שתרם לא מעט ויותר ממני. אני עמדתי בראש רשות אבל יולי תרם גם בתחילת הדרך, כשהתקופה היתה קשה והוא בא לפה, ולימים נהיה שר הקליטה וטיפל בקליטת העולים. גם אני באתי ממרוקו כעולה חדש, ולימים קלטתי כראש עיר והיום כשר הקליטה, ואני משתדל לעשות את זה הכי טוב שאני יכול. תודה.
היו"ר דוד רותם:
מה אדוני מציע?
השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:
לוועדת העלייה והקליטה.
היו"ר דוד רותם:
האם זה מקובל עליך?
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
כן.
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד דיון בוועדת הקליטה והעלייה יצביע בעד, נגד – להסיר. נא להצביע.
הצבעה מס' 23
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה.
היו"ר דוד רותם:
בעד – 4, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעתו של חבר הכנסת יולי אדלשטיין תעבור לוועדת העלייה והקליטה.