קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום מדיניות כונס הנכסים לגבי דירות "חפציבה" היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 4806 – מדיניות כונס הנכסים לגבי דירות "חפציבה". חבר הכנסת שמואל הלפרט, בבקשה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אדוני שר הבינוי והשיכון, זה חודשים ארוכים מאז התגלה המשבר בחברת "חפציבה" עמלים מאות קוני הדירות מהחברה, עם אישי ציבור ונציגי הבנקים כדי למצוא דרך שתאפשר להם להיכנס לדירות שקנו. כידוע, מדובר בכמה פרויקטים של החברה, כאשר בחלק מהמקרים הדירות כמעט גמורות, בחלק אחר הדירות באמצע בנייה, ובחלק נוסף, רק החלה. כפי שפורסם פועל המנהל המיוחד שמונה על-ידי בית-המשפט לעניין זה, עורך-דין מולכו, להגיע לידי כך שכל קוני הדירות בפרויקטים השונים יגיעו להסדר שיאפשר להם להיכנס לדירות. אולם לא ייתכן שבגלל רצון זה, חיובי כשלעצמו, יעוכבו מאות רוכשים אחרים מלהיכנס לדירותיהם. אכן המצב כיום הוא שמאות רוכשים שיש להם אפשרות להגיע להסדר עם הבנקים שמוכנים להעמיד כסף לצורך זה, לא מצליחים להגיע לידי ביצוע מעשי של ההסדר בגלל התנגדות המנהל שמונה לצורך זה. כתוצאה מכך, מאות הרוכשים הללו, ביניהם זוגות צעירים ומשפחות ברוכות ילדים, נמצאים במצב בלתי אפשרי, כאשר מצד אחד הם משלמים משכנתה עבור דירות שטרם נסתיימה בנייתן, והם אינם יכולים להיכנס אליהן, ומצד שני הם משלמים שכר דירה עבור דירות שבהן הם גרים בינתיים. מצב זה מעיק עליהם ומכניס רבים מהם לחובות חדשים נוסף על אלה שנטלו בעת רכישת הדירה. המצב אבסורדי אצל אלה שהיו יכולים לקבל אישור להמשך סיוע בשכר דירה, אולם מאחר שטרם הגיעו להסדר עם הבנק, הם לא מקבלים אישור, הם לא יכולים להיכנס לדירה שקנו בחברת "חפציבה", ולכן ממשיכים לשלם גם את המשכנתה וגם את שכר הדירה. חברי הכנסת, מי שמכיר את רוכשי הדירות ב"חפציבה" יודע שלא מדובר כאן באנשים עשירים, ואפילו לא מבני המעמד הבינוני. רוב רובם של הרוכשים הם זוגות צעירים ממשפחות ברוכות ילדים עם אמצעים מועטים מאוד, שאפילו הצורך להגיע להסדר עם הבנקים קשה להם; הם עושים זאת מחוסר ברירה תוך נטילת חובות נוספים על אלו שלקחו בעת רכישת הדירות. לכן אני פונה לכבוד שר הבינוי והשיכון, למנהל המיוחד מטעם בית-המשפט, שיאפשרו לפחות לאלה שיכולים להגיע מייד להסדר עם הבנקים לבצע זאת הלכה למעשה ולהיכנס לדירות. אנחנו בעיצומו של חורף, ולא יכולה להיות שעה טובה יותר כדי לאפשר לכל הרוכשים הללו להיכנס תחת קורת-גג שרכשו לעצמם ולהפסיק לשלם גם משכנתה וגם שכר דירה. חברי הכנסת, ציבור רוכשי הדירות ב"חפציבה" הוא דוגמה למצב הכלכלי של רבים באוכלוסייה כפי שהדבר משתקף בדוח העוני שפרסם המוסד לביטוח לאומי לפני ימים מספר. הדוח מדגיש כי חלה עלייה גדולה במספר העניים – 25% מהאוכלוסייה מוגדרים היום עניים, וכל ילד שלישי חי מתחת לקו העוני. לא פחות מ-45,000 אזרחים במדינה נוספו בחודשים האחרונים אל מתחת לקו העוני, שני-שלישים מהם ילדים – סך כל מספר העניים במדינה הגיע בעת כתיבת הדוח של הביטוח הלאומי לכמיליון ו-675,000, מהם 805,000 ילדים. מאז כתיבת הדוח בוודאי נוספו עוד עניים רבים. הנה נתון שמדגיש עד כמה מדיניות הממשלה היא חסרת חמלה ואנושיות: 60% מהמשפחות שיש בהן ארבעה ילדים ויותר במדינה חיות מתחת לקו העוני. בכל מדינה מתוקנת היו עוזרים למשפחות אלה להעלותן מעל קו העוני, ולו רק כדי להראות לעולם שעושים משהו למענם; בכל מדינה מתוקנת במערב מקבלות משפחות ברוכות ילדים סיוע רב – כך בבריטניה, כך בצרפת, כך במדינות רבות אחרות. כאן במדינת ישראל קיצצו בצורה אכזרית את קצבאות הילדים. 4 מיליארדי ש"ח קוצצו מתוך תקציב של 7 מיליארדים. ממשלת ישראל מוסיפה חטא על פשע. לא רק שאינה מסייעת כראוי למשפחות ברוכות ילדים, לא רק שהיא מקצצת מקצבאות הילדים שוב ושוב, והיא עוד מציגה זאת כאידיאולוגיה וכמדיניות, אלא שעכשיו היא ממציאה משהו חדש שעוד לא קיים באף מדינה בעולם. על החידוש מגיע לה פרס גדול – שינוי קריטריון העוני, קרי, זיוף העוני. ועדה מיוחדת של הממשלה מציעה להגדיר מחדש את העוני בישראל. לא משנה שלמשפחה אין הכנסות; אם היא לדוגמה מקבלת תרומה של מזון מארגון חסד או מקרוב משפחה, פירוש הדבר שהיה לה הכסף לקנות את המזון, ומעתה ייחשב הדבר כהוצאה. אם יש לה כסף לקנות את המזון, שכידוע רק נתרם, המשפחה כבר לא ענייה. כך רוצים להעלות באופן מלאכותי מחצית מהעניים אל מעל לקו העוני. חברי הכנסת. שום ניסיון של זיוף העוני לא יצליח. אף עני לא יתעשר אם יקבעו קריטריונים חדשים ולא אמיתיים לעוני, ואף כיכר לחם אחת או שקית חלב אחת לא ניתן לקנות בחשבונאות מגמתית ופוליטית מבית היוצר של ממשלת ישראל. העני יישאר עני גם אם מישהו יחליט שהוא לא כזה, ובביתה של משפחה ברוכת ילדים יישאר מקרר ריק גם אם ינסו להכניס לתוכו את כל הקריטריונים והפרמטרים הכי מפולפלים בעולם. חברי הכנסת, מצבם של רוכשי הדירות ב"חפציבה" הוא חלק ממשבר העוני בישראל. אם הממשלה לא תתעשת בעוד מועד, לא תחזיר את קצבאות הילדים, מצבן של המשפחות הללו רק ילך ויידרדר ועלול בעתיד הלא-רחוק להפוך למשבר שיאיים לא רק על קיומה של הממשלה, אלא על החברה בישראל כולה. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר הבינוי והשיכון, חבר הכנסת זאב בוים, להשיב. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת הלפרט, פרשת "חפציבה" היא, כידוע, פרשה המצויה בטיפול בית-המשפט המחוזי בירושלים ובבית-המשפט העליון, ועל כן אין למשרד הבינוי והשיכון או לרשות אחרת להתערב בו כל עוד כך המצב. לגוף העניין האמור, למעשה, הצגת הנושא פה אינה תואמת את העובדות לאשורן. הן בית-המשפט המחוזי והן בית-המשפט העליון אימצו את עמדת הכונס הרשמי והמנהל המיוחד, שלפיה בשלב זה יש להמשיך בהקפאת ההליכים על מנת לאפשר פתרון מאוזן וכולל לכל רוכשי הדירות בפרויקטים השונים – זאת על-פי המתווה שגובש על-ידי כונס הנכסים הרשמי והמנהל המיוחד. צריך לציין פה שכבר כמה חודשים מאז פרוץ המשבר – כשמונה חודשים – מלכתחילה הובא המתווה הזה לאישור בית-המשפט וחודש מעת לעת בבית-המשפט כתוצאה מפניות שביקשו לבטל את המתווה הזה. יצוין כי המנהל המיוחד מקיים דיונים אינטנסיביים ומתקדמים עם הבנקים המעורבים בפרשה הזאת בקשר לצירופם של בנקים נוספים למתווה, כפי שנעשה כבר בהצלחה לגבי שלושה פרויקטים של בנק אדנים, שניים מהם ביישוב ביתר-עילית, ואחד בהר-חומה. יש לצפות שהדיונים האלה יסתיימו בהצלחה בהקדם ויביאו פתרון ראוי של השלמת הפרויקטים ושיכון רוכשי הדירות. כל המתווה הזה, אף שהוא נמשך – וזה משא-ומתן קשה – נועד להגן על כל הרוכשים. נכון שאפשר להתיר, ועל-ידי כך יהיו רוכשים שאפשר יהיה להגיע אתם להסדר, ודירותיהם יושלמו, אבל יהיו לא מעט שבסופו של דבר לא יימצא להם פתרון. אני בטוח שגם חבר הכנסת הלפרט היה רוצה לראות את כל הרוכשים, אלה שרכשו על-פי חוק המכר כהלכתו וגם אלה שלא בדיוק, אם באשמתם ואם באשמת אחרים – כולם ראוי שיימצא להם הסדר נאות ותהיה תמורה לתשלומים שלהם. זו בדיוק הכוונה. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. מה כבוד השר מציע? שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אני מציע שנסתפק בתשובה הזאת. היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת שמואל הלפרט, מסתפק? שמואל הלפרט (יהדות התורה): אני מציע להעביר לוועדה. היו"ר יצחק זיו: אתה לא יכול, אתה יכול להציע למליאה, מישהו אחר יכול להציע ועדה. אמנון כהן (ש"ס): יש לי הצעה אחרת, אפשר? היו"ר יצחק זיו: בבקשה, חבר הכנסת אמנון כהן. אמנון כהן (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, לפני כחודש היתה לי שאילתא שעניינה דומה, ואז ביקשתי מכבוד השר, מכיוון שיש נפגעים רבים כתוצאה מרכישת דירות – אנשים צריכים מצד אחד לשלם משכנתה שלקחו בגין הרכישה ב"חפציבה", ומצד שני לרכוש דירות חדשות ולשלם גם עבורן. דיברו אז שכבוד השר אולי יקים ועדת חריגים, על מנת להקפיא לתקופה מסוימת, עד שהדברים יתבררו, את תשלום המשכנתה, שבינתיים אנשים יוכלו לחיות. אמרת שתעביר לי תשובה, כבוד השר. עד היום לא קיבלתי תשובה. בכל מקרה, אני מציע להעביר את הדיון לוועדה, על מנת שנקבל שם את התשובות שבוודאי השר הכין. היו"ר יצחק זיו: לאיזו ועדה? אמנון כהן (ש"ס): כספים, נדון בזה בוועדת הכספים. היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצבעה. בעד – ועדה, נגד – הסרה. הצבעה מס' 31 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 3, נגד – 1, הנושא יעבור לוועדת הכספים.