קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום אי-מתן פטור מהיטל השבחה בוועדות התכנון בצפון היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא, הצעה לסדר-היום מס' 4918, אי-מתן פטור מהיטל השבחה בוועדות התכנון בצפון. חבר הכנסת סעיד נפאע, בבקשה. סעיד נפאע (בל"ד): כבוד היושב-ראש, שרים נכבדים, חברי חברי הכנסת, אתמול קיבלתי תשובה מכבוד שר הפנים, אומנם בנושא אחר, אבל שמחתי מאוד לקבל את התשובה. חשוב להעיר שהתשובה היתה בקשר לחוק שנחקק לפני כמעט שנה, הוראת שעה בעניין איחוד משפחות. אומנם תוקפו של החוק הוא לשנה אחת, והשר היה אמור להקים ועדה. מתברר שהוועדה הזאת הוקמה רק לאחרונה, כך שלמעשה החוק הזה יפעל אולי למשך חודש ימים, אף-על-פי שצפוי שיאריכו את תוקפו. בכל אופן, אני מוצא לנכון להודות לשר על היענותו. היום, כאמור, קמה כאן מהומה. כנראה חברי הכנסת הערבים הם נושא להתקפות ולהסתות בכל מיני הזדמנויות. ביום שישי פורסמה כתבה תחת הכותרת "מלך הערבים". אני לא יודע מי המליך את השר בן-אליעזר למלך הערבים. השר שטרית צוחק, נראה שמישהו מתוכנו המליך אותו. היו"ר דוד רותם: זה בטוח לא השר שטרית. סעיד נפאע (בל"ד): על-פי איזה מסמך סודי שהוא ביקש לערוך, ותוכנו דלף, ועיתון "הארץ" פרסם את המסמך הזה – בהתייחסו לאותו מסמך השר בן-אליעזר מותח הרבה ביקורת על הממשלות השונות, אבל הוא מגיע למסקנה מאוד חמורה, והוא אומר: בסופו של דבר אנחנו זרקנו במו-ידינו את הציבור הערבי לידי חבורת טורפים - אני מתכוון לחברי הכנסת הערבים. בינתיים לא טרפנו אף אחד, לפחות בתקופה הקצרה שאני נמצא בכנסת, אבל לא ידוע לי שחברי הכנסת הערבים טרפו מישהו בכל התקופה הזאת. כשאנחנו באים לשרת את האוכלוסייה - ויש הרבה נושאים, ואני ער לזה ש-80% מהעניינים שאנחנו מעלים מעל הדוכן הזה הם עניינים שקשורים לאוכלוסייה - לצערנו הרב דברינו בדרך כלל נופלים על אוזניים ערלות אצל רוב השרים, ואחר כך אומרים לנו שאנחנו לא עושים כלום אלא אומרים דברי הסתה נגד המפעל הציוני. אני צופה שהתשובה של השר על הצעתי בנושא הזה תהיה קצרה מאוד, ואכן תהיה תשובה חיובית. יצא פסק-דין לא מזמן – אגב, זה נושא שלא ייטיב רק עם הערבים אלא ייטיב עם כולם, כי הנושא הזה קשור לכל אזרחי המדינה, ולא משנה מוצאם הלאומי – ואני אצטט מדברי בית-המשפט. בתי-המשפט בישראל אמורים לכבד את דבריהם. כך נכתב באותו פסק-דין: מכוח היות הוועדה רשות ציבורית הפועלת מכוח חוק, ממילא תהיה חייבת להעניק פטור, באשר אין זה ראוי כי המשיבה תפעל לגביית היטל השבחה ללא פטור ממי שזכאי לו, בניגוד לפסק-דינו של בית המשפט. פסק-דין כזה יצא, ואכן, על-פי הערכאה שבה הוא ניתן הוא מחייב, כפי שידוע לכול, את האנשים הנמצאים בסמכות הטריטוריאלית של אותה ועדה, במקרה שלנו הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב–יפו. קיבלתי תלונה בעקבות השתלשלות שהיתה בהלכה הזאת, וכדי להבהיר דברים אומר שהוענק פטור לבוני דירות, לזכאי דירות, על-פי סעיף 19 לתוספת השלישית של חוק התכנון והבנייה, למי שמרחיב את דירת מגוריו ולמי שהורס את דירת מגוריו ומקים במקומה דירה, ובא בית-המשפט ואמר, אחרי שקרא לעומק את סעיף החוק, שהפטור הזה צריך לחול גם על מי שבונה דירה חדשה, גם אם זאת תוקם על שטח או על מקרקעין שאינם מקרקעין שיועדו על-פי תוכנית מתאר להקמת דירות מגורים. בית-המשפט אכן קיבל את הפירוש הזה לסעיף הזה שבחוק והרחיב את הפטור גם לגבי דירות המוקמות על מקרקעין שלא היו עובר להקמת הדירה מקרקעין מבונים על-פי ההגדרה. קיבלתי תלונה של שמאי מקרקעין, מהנדסים, שפועלים בוועדות התכנון, במיוחד במחוז הצפון, ואומרים שהוועדות שם למעשה לא מכבדות את פסק-הדין שניתן בבית-המשפט בתל-אביב–יפו. פניתי אל השר בנושא הזה וציפיתי שלא אצטרך להעלות את הנושא מעל דוכן הכנסת. אם אכן התלונה מוצדקת וועדות תכנון לא מכבדות את פסק-הדין הזה ולא מחילות אותו גם על השטח הטריטוריאלי שלהן, הדבר יוצר אפליה בין אזרחים. אני מקווה שאני אשמע היום בשורה מפי השר, שכל הוועדות מכבדות את פסק-הדין הזה ואכן מעניקות את הפטור המגיע לתושבים. אני מקווה, כבוד השר, שלא אצא כמי שמסית גם כשאני מעלה נושא שכזה. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. שר הפנים, בבקשה. שר הפנים מאיר שטרית: גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב על ההצעה של חבר הכנסת סעיד נפאע. אני מצהיר בזאת שחבר הכנסת נפאע, בהעלותו את ההצעה, כל מה שעומד לפניו זה טובתם של התושבים הערבים באזור הצפון, שלהם הוא דואג, והוא לא מסית ומדיח בהצעה הזאת בשום צורה שהיא. עם זאת, חבר הכנסת נפאע, לצערי, לא איש בשורות אני בעניין. אתה מסתמך בפנייה שלך על פסק-דין שניתן בבית-משפט השלום באזור תל-אביב, שהוא רחוק מאוד מפרשנות נכונה של החוק. אני מבקש להרחיב טיפה כדי להסביר את העניין, מדוע פסק-הדין הזה איננו בבחינת הלכה שהולכים לפיה, ולהיפך - כל הוועדות המקומיות בארץ, כל היועצים המשפטיים של הוועדות, עובדות בדיוק לפי כוונת המחוקק. נחקק בזמנו חוק בכנסת שנותן פטור ממס שבח למי שהורס דירה או מרחיב את דירתו, אם הבנייה היא עד 120 מטר. בינתיים החוק תוקן עד 140 מטר. הרעיון היה להקל על אנשים שבונים בית יחיד ומרחיבים דירה או הורסים דירה ישנה ובונים חדשה, כדי שלא יצטרכו לשלם עליה מס שבח. אם לאדם יש בית קטן והוא מרחיב אותו, כי המשפחה שלו גדולה, עד 140 מטר הוא פטור ממס שבח. כמובן, אין כוונה פה לתת פטור למי שבונה דירה חדשה, כי ממה נפשך? אם זה כך, כל מי שיש לו אדמה חקלאית ששונה ייעודה יהיה פטור לגמרי ממס השבחה, דבר שיפגע בהכנסות של הרשות המקומית ושל הוועדה המקומית, וכמובן גם בהכנסות המינהל כאשר מדובר באדמות מדינה. לכן, בוודאי כאשר נעשה החוק בכנסת, איש לא הציע בחוק לפטור ממס השבחה מי שבונה דירה חדשה, הוא או בנו, על אדמה שהוא נותן לו, או כל דבר אחר. זאת המהות של החוק, וזה מה שהחוק אומר במפורש. לכן, החוק גם קובע מה התנאים של קבלת הפטור. סעיפים 15 ו-16 בחוק קובעים: "מתכלית החוק ברור כי גם הפטור הוא רק לדירתו העיקרית של המחזיק או קרובו, ששימשה ושתשמש בפועל למגוריו - - - בנוסף, הפטור יינתן אך בשני מסלולים. הראשון הוא מסלול ה'מחזיק' – הדורש שבעל או חוכר הדירה ידור בה, עובר לפטור, במגורים עיקריים, תוך שמרחיבה, אם על-ידי הוספה, ואם על-ידי סתירתה ובניית אחרת במקומה, למטרת מגוריו העתידיים בה; בהתאם צריך הוא לגור בדירה גם לאחר הבנייה או ההרחבה כאמור. השני, הוא מסלול הקרוב – הדורש שקרובו של בעל או חוכר הדירה הוא זה שידור בה עובר לפטור, ובמגורים עיקריים, כך שההרחבה או הבנייה כאמור, תיעשה עבורו ולשיפור תנאי מחייתו, ושבהתאם יגור הוא בדירה גם לאחר הבנייה או הרחבתה". נניח שגרה משפחה שהם זוג צעיר, ויש להם הורים זקנים, והבית שלהם הוא בגודל של 100 מ"ר, והם רוצים להרחיב את הדירה - להוסיף חדר או אגף להורים - ב-20 מטר או ב-40 מטר. על הרחבה כזאת אומר החוק, שאם באמת זה מיועד להורים שלו שהולכים לגור בדירה שמרחיבים, הוא מקבל פטור ממס השבחה, אם זה חלק מהדירה ובתנאי שזה מיועד לקרובו שהולך לגור בדירה באופן קבוע. אחרת חלה על זה השבחה. לאור הלכת צרי קבע בית-המשפט המחוזי בנצרת בעת"מ (נצ') 1028/05, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מבוא העמקים" נ' ד"ר זיאד חמאיסי, כי "על-פי קביעה זו אין פטור לדירה חדשה שנבנתה בסמוך לדירה קיימת כיוון שהיא לא נועדה להרחיב דירה קיימת או לבוא תחתיה, לאחר שקודמתה נסתרה, ומכאן ועל דרך של קל וחומר ודאי שאין לתת הפטור לדירה חדשה שנבנתה על קרקע 'בתולה' שאין בצדה דירה קיימת". בהמשך, בהתייחס לפסקה 16 בהלכת צרי, אמר בית-המשפט המחוזי בנצרת כי "על-פי פירוש זה ברי הדבר שבן המקבל מאביו חלקת קרקע בלתי מבונה שאיש לא גר בה קודם ומבקש לבנות עליה, אינו נמנה על אלה הזכאים לאותה הטבה צרה כלשון בית-המשפט. "הגם שקיימים ניואנסים שונים בתשתית העובדתית של שני המקרים עדיין ברי הדבר שבית-המשפט העליון עסק באופן ישיר בפירוש הנכון שיש לתת להוראת הפטור. הכרעתו בעניין זה נדרשה לחריצת הדין שם. בנסיבות הללו גם אין לומר שקביעתו של בית-המשפט העליון בפרשת צרי הינה בגדר אמרת אגב בלתי מחייבת לענייננו. כאמור, השאלה היחידה שעמדה לדיון והכרעה באותה פרשה היתה הפירוש הנכון שיש לתת להוראת הפטור.   "המסקנה הנגזרת מהאמור לעיל ובגדרה של הוראת הדין, בדבר היותה של הלכה שנפסקה בבית-המשפט העליון, בגדר הלכה המחייבת את שאר הערכאות (סעיף 20 לחוק-יסוד: השפיטה), לא היה בית-משפט קמא בן-חורין ואף אנו כאן איננו רשאים, לסטות מאשר נקבע על-פי הלכת צרי". כלומר, אחרי הפסיקה של בית-משפט השלום, בית-המשפט המחוזי קבע, בהתאם לקביעת בית-המשפט העליון, שבית-משפט השלום לא היה רשאי לקבוע קביעה כזאת בניגוד לעמדת בית-המשפט העליון. על פסק-דין בעניין חמאיסי הוגש ערעור לבית-המשפט העליון, כזכור, וטרם ניתן בו פסק-דין. פסק-הדין בעניין חמאיסי ניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי בעניינה של ועדה מקומית בתחום מחוז הצפון, המחויבת על-פיו. הגם שאיננו בגדר הלכה מחייבת, ניתנו חוות דעת על-ידי היועצים המשפטיים של ועדות מקומיות נוספות כי יש לנהוג על-פיו, וכך עושות מרבית הוועדות המקומיות. חבר הכנסת סעיד נפעא מפנה לפסק-הדין שניתן בבש"א 166225/07 על-ידי בית-משפט השלום תל-אביב–יפו מנדלסון רינה ואחרים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ת"א-יפו. בפסק-הדין בעניין מנדלסון התייחס בית-משפט השלום לפסק-דין נוסף שניתן בבית-המשפט העליון, בע"א 5138/04 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מטה יהודה נ' היישוב נווה-שלום חברה מוגבלת בערבות מיום 30 באוגוסט 2007, שלא פורסם. בפסק-הדין בעניין מנדלסון הובאו דברי בית-המשפט העליון בפסק-הדין בעניין נווה-שלום, שנראה שעל בית-המשפט העליון לבחון מחדש את המסקנה שהגיע אליה בהלכת צרי, שכן זו התבססה על נוסח שגוי של לשון החוק. בית-משפט השלום החליט לסטות מהלכת צרי לאור דברי בית-המשפט העליון בפסק-הדין בעניין נווה-שלום, אף שבית-המשפט העליון אמר כי המקרה שלפניו בעניין נווה-שלום לא הצריך הכרעה בסוגיה הממתינה להכרעה בבית-המשפט העליון בעניין חמאיסי, שכן דין הערעור שם להתקבל מטעם אחר. לסיכום, מאחר שפסק-הדין בעניין חמאיסי ניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי וטרם שונה בבית-המשפט העליון, ובשלב זה, למרות קביעותיו של בית-המשפט השלום בפסק-הדין בעניין מנדלסון, אמרת האגב שנאמרה בפסק-הדין בעניין נווה-שלום אינה בגדר הלכה מחייבת, נכון נוהגות הוועדות המקומיות במחוז, שנוהגות על-פי הייעוץ המשפטי הניתן להן שלא לפטור מהיטל השבחה במקרה של בניית דירה חדשה על קרקע שעליה לא היה בנוי כל מבנה קודם בהתאם להלכת צרי. ועכשיו, בשפה עברית פשוטה אני רוצה לומר לחבר הכנסת נפאע: הרי ברור לך שכשעשו את החוק בכנסת, הכוונה של המחוקקים היתה לתת הטבה למי שגר בדירה צפופה ומרחיב את הדירה שלו עד גודל של 140 מטר מרובע – אותו פטרו ממס שבח, בתנאי שהוא גר בה או אם הוא הרס דירתו הישנה ובנה על אותה קרקע דירה חדשה. נותנים לו פטור עד 140 מטר. איש לא הציע לפטור את כל שטחי המדינה ממס שבח כשבונים דירה על קרקע שלא בנויה. דע לך, לפי זה בכל הארץ, כל מי שבונה על קרקע דירה עד 140 מטר לכאורה פטור, כלומר אם אני בונה למשל בניין בתל-אביב, 100 דירות שכל אחת מהן 120 מטר – כולן פטורות לפי דבריך. אין כוונה כזאת. אני מבין את הרצון שלך לסייע, אך עלית על נקודה לא נכונה גם מבחינה משפטית וודאי שלא לפי כוונת המחוקק. לכן, אין לי התנגדות לקיים דיון בעניין, אלא אם כן חבר הכנסת סעיד נפאע מסתפק בדברי. אין לי התנגדות להעביר את זה לוועדה, אם הוא רוצה. היו"ר קולט אביטל: תודה. חבר הכנסת נפאע, אתה מסתפק בתשובה או מבקש ועדה? סעיד נפאע (בל"ד): מסתפק בתשובה.