קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
מניעת הקמה של בית-כנסת בשכונת דניה בחיפה
היו"ר יצחק זיו:
נעבור להצעה לסדר-היום מס' 4989: תושבי שכונת דניה בחיפה מתקוממים: מונעים מאתנו הקמת בית-כנסת. חבר הכנסת שלמה בניזרי, בבקשה.
שלמה בניזרי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מודה לך, אדוני השר, אני מודה לחבר הכנסת מיכאלי שנשאר, שיהיו שלושה לזימון. אדוני השר, בשבוע שעבר ביקשת, לפחות לפי העוזרים שלך, שנדחה את הנושא הזה לשבוע הזה. אני רוצה לספר סיפור מעניין מאוד על שכונת סביוני-דניה בחיפה, שכונה יוקרתית לכל הדעות - בתור חיפאי לשעבר. מדובר בשכונה שבאמת צביונה הוא חילוני, ולפחות לפי בירור שעשיתי יש שם רק בית-כנסת אחד בנוסח אשכנז - בכל שכונת דניה. בתוך שכונת סביוני-דניה התארגנו כמה אנשים מסורתיים, דתיים, והחליטו לבנות בית-כנסת.
כידוע לכם, במינהל תקין פונים לעיריית חיפה, ולאחר כמה שנים של טרטורים – אומנם יש לי עשר דקות לנצל, אבל לא אספר לכם את כל הטרטורים, מי שירצה יקרא בכתבה – הקצתה סוף-סוף, בשעה טובה ומוצלחת, עיריית חיפה, בשנת 2005, לאחר שלוש או ארבע שנים של ריצות, את הקרקע. לאחר שהבקשה אושרה, היא פורסמה, ואחרי כן ניתנה החלטה של ועדת ההקצאות העירונית שאכן מאשרת את הקצאת הקרקע.
העמותה התחייבה מבחינת העירייה לכל הדרישות בנושא פיתוח סביבתי. אפילו הביאו לשם אדריכל נוף לפי דרישת העירייה. העמותה היתה מוכנה אפילו להקצות בעבורו, לפי מה שהיה מתוכנן, 24,000 שקלים. בהמשך, המשיכו הדברים להתגלגל, ולפני כשנה וחצי פנתה אותה עמותה, עמותת "תיבת נוח", למשרד הדתות בבקשה להקצות לה מבנה. ואכן, לפני כחצי שנה התקבל האישור למבנה מתועש. ראש העיר חיפה, עם מהנדס העיר – ולכן הופתעתי מכל הסיפור – פנו בבקשה כדי לקבל את המבנה, הרי העירייה צריכה לפנות, והם פנו למשרד השיכון ואמרו שהם מעוניינים במבנה מתועש. כלומר, ראש עיריית חיפה ומהנדס העיר פנו.
ברוך השם העניין התגלגל. כמה גורמים בעיריית חיפה או בשכונת דניה הריחו שהעסק הולך ומתקדם, אחרי שהם ניסו כל הזמן למשוך ולמשוך, והשם ישמור, עומד להגיע בית-כנסת לשכונה. מה הם עשו? פתאום המציאה עיריית חיפה פטנט חדש: יש לנו בעיה. מה הבעיה? אתם לא יכולים להביא את המבנה לכאן, מכיוון שבבקשה המקורית ובהקצאה שקיבלתם דובר בכלל על מבנה רגיל ולא על מבנה מתועש. אז מה אתם רוצים עכשיו? תתחילו את כל ההליך מחדש. כי כשעשינו את הפרסומים, הציבור הבין שזה מבנה אחר. ריבון העולמים.
דרך אגב, האם היו התנגדויות של אנשים? הגיע מכתב אחד לעיריית חיפה מאחד התושבים הנזעמים. לא האמנתי כשקראתי את הדברים האלה. הוא חושש שאם ייבנה בית-הכנסת בתוך שכונת דניה בחיפה, שכונת סביוני-דניה תהפוך לשכונה בעלת צביון דתי, השם ישמור. ועוד טענה שהוא טוען: אם השכונה תיהפך לבעלת צביון דתי – אתם יודעים מה יקרה? זה יגרום לירידת ערך הדירות. אתם מבינים איפה אנחנו נמצאים? בכל פעם אני מעלה נושאים לסדר-היום, ואני לא מצליח להבין באיזו מדינה אני נמצא. האם חזונו של הרצל, "מדינת היהודים", התגשם, או שאולי גם הוא התכוון לכך? מי שקורא את הספר "מדינת היהודים" רואה שגם הוא שם אמר: את הדתיים האלה תכניסו לבתי-כנסיות, שלא יתערבו לנו בענייני המדינה. אבל לפחות הרצל היה הוגן, הוא אמר: תכניסו את הדתיים לבתי-כנסיות. אבל הוא לא אמר: אל תבנו בתי-כנסיות.
ריבון העולמים, לפעמים אני שומע את הדברים האלה ואני שואל: האם זאת אנטישמיות, מתוך יהודים שהם אנטישמים? מה, הם אנטישמים נגד עצמם? אלא אם כן הם הוציאו את עצמם מהעניין הזה של השמיות, ולכן אין להם שום בעיה להיות אנטישמים. אתה שומע בכל פעם התבטאויות נוראיות נגד קודשי ישראל, נגד תורת ישראל. אני לא מדבר על החלטות שמתקבלות פה, או על-ידי היועץ המשפטי או על-ידי גורמים אחרים, שמנוגדות לתורת ישראל ומקוממות כל לב יהודי. ריבון העולמים, לאן הגענו? בשביל זה חלמנו אלפיים שנה לבוא למדינת היהודים? כדי שלא יהיה אפשר לבנות בית-כנסת יהודי, כי אנשים מתנגדים? כבר שבע שנים, תבינו, מאז התחילו עם ההליך ועד היום. סוף-סוף יש מבנה. אדוני השר, אם לא תתקבל החלטה שכן יוכלו להביא את המבנה הזה, אז יש deadline. אתה היית שר הבינוי והשיכון, אתה יודע שיש deadline.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני הקציתי את ה-deadline.
שלמה בניזרי (ש"ס):
אתה הקצית. אשריך, חזק וברוך. אז ודאי שהם יאבדו את זה. אם היה מדובר בקרוונים של פעם – אגב, זאת היתה המדיניות של מצנע. מצנע, ראש העיר בזמנו, היה אומר: אני לא רוצה קרוונים בחיפה, אני מוכן לעשות מצ'ינג, אני אתן חצי ואתם חצי, העיקר אל תביאו לי קרוונים. אבל זאת לא המדיניות של ראש העיר הנוכחי, שהוא הגיש את הבקשה.
נוסף על כך, אדוני מכיר, הן כשר הבינוי והשיכון לשעבר והן כשר הפנים, ויודע שהמבנים המתועשים היום נראים כל כך יפה, עד שאתה לא מבדיל. אתה אומר: האם זה מפגע סביבתי? אלא מה המפגע פה? לא המבנה, האמינו לי. אלא אותם אנשים – השנאה ליהדות יוקדת בלבם. מוחמד בסיוני, זכותו תגן עליו, שהיה שגריר בישראל, אמר: עוד לא ראיתי עם ששונא את היהדות ואת הדת שלו כמוכם, היהודים. עוד לא ראיתי כזה דבר. לפני שבועיים אמרתי לאחד מחברי הכנסת: אהלן אל-כופר. הוא כמעט הרג אותי.
היו"ר יצחק זיו:
אתה יודע שאשתו יהודייה?
שלמה בניזרי (ש"ס):
של בסיוני? את זה לא ידעתי. אמרתי אל-כופר לחבר כנסת ערבי, והוא אמר לי: אני לא דתי, אבל איך אתה אומר לי כאלה דברים? לי יש ערכים, אפילו אם אני לא דתי יש לי כבוד לדת שלי. ואילו פה יש תחרות מי יבוא ויתקוף ויקעקע כמה שיותר את יסודות היהדות.
לכן, אדוני, פנו אלי האנשים שלך בשבוע שעבר, ואמרתי: מה אני רוצה, בסך הכול? אני רוצה להגיע לוועדה בכלל, אני לא צריך את השר. אמרו לי: לשר יש עניין, הוא רוצה דווקא לבוא ולהשיב. אמרתי: ישתבח שמו, אם השר רוצה בעניין הזה, יש פה בשורות טובות. אין בעיה, למה לא, אנחנו מכירים את הרגש שלו לתורת ישראל ולערכי ישראל.
לכן, אדוני השר, אני ממש ממש מבקש את מעורבותך בנושא הזה. אלה אנשים לא חרדים. דיברתי אתם בטלפון, והם אמרו: אנחנו אנשי עסקים, וכשמגיע יום השבת אנחנו רוצים בסך הכול מקום להתפלל קצת עם הילדים, רוצים להיות מחוברים לערכי ישראל. מה אנחנו מבקשים פה? ביקשנו לפתוח ישיבה? באנו להפריע למישהו? לכן אני ממש מבקש בשמם, אני לא מכיר אותם, לא ראיתי, רק קראתי את הכתבה, התרשמתי, דיברתי אתם ואני מאמין שהרצון שלהם הוא כל כך כן. בסך הכול טיפ-טיפה יהדות במדינה הזאת לא תזיק. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. כבוד שר הפנים מאיר שטרית, בבקשה.
שר הפנים מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב על ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת בניזרי.
האתר שמדובר עליו מיועד על-פי תוכנית בניין עיר חיפה 1604 למבנה ציבור. הרשות המקומית מייעדת אתרים לשימושים ציבוריים שונים ומקצה אותם לאחר מכן על-פי צורכי השכונה.
ב-24 במאי 2005 אישרה ועדת ההקצאות של עיריית חיפה את הקצאת הקרקע לעמותת "תיבת נוח", לבניית מבנה בית-כנסת לשימוש תושבי השכונה, בהסתמך על תוכנית מוצעת למבנה בית-כנסת ששטחו לא יפחת מ-350 מ"ר נטו ועלות בנייתו מסתכמת ב-750,000 שקל. כמו כן ניתנה התחייבות של העמותה – וחתם עליה יושב-ראש העמותה – למקורות מימון חיצוניים לצורך הקמת המבנה, והוצגו לפני הוועדה מסמכים מתאימים. בהתאם להחלטת ועדה קודמת תוקנה בקשת ההקצאה ובית-הכנסת הוצג כבית-כנסת שייעודו לשמש את כלל תושבי השכונה, כ-1,800 איש, עם תוכניות מאושרות לתוספת של 550 יחידות דיור.
זמן לא רב לאחר החלטת ההקצאה הוציא משרד השיכון הנחיות חדשות לבניית בתי-כנסת. בניגוד להנחיות שהיו קיימות בעבר, אשר לפיהן היה המשרד מקצה לשכונה סכום כסף להקמת בית-הכנסת, החליט המשרד על מדיניות חדשה, שלפיה יוקצה מבנה בבנייה טרומית, שלפי הגדרותיו הוא "בית-כנסת יביל מתועש". יצוין כי החלטת הוועדה הקודמת, כמו הפרסום שקדם לה, היתה לעניין הקמת מבנה בבנייה רגילה, ששטחו ומידותיו כמפורט לעיל.
העמותה פנתה לקבלת אישור להצבת מבנה יביל מתועש, ששטחו 150 מ"ר ברוטו בלבד, במקום המבנה שהתחייבה להקים והקמתו אושרה בוועדת ההקצאות. על הצבת המבנה המוצע לא ניתנה כל החלטה, ובהתאם לכך טרם הוצגה לפני הוועדה חוות דעת הגורמים המקצועיים בעירייה על התאמת המבנה היביל לשימוש המוצע, שנועד למלא את צורכי השכונה כולה, כמתחייב על-פי הדין ועל-פי נוהל ההקצאות המחייב של משרד הפנים. ועדת ההקצאות אשר תדון בבקשה החדשה, להציב מבנה יביל מתועש, מחויבת על-פי דין ועל-פי הנוהל לפרסם את הבקשה החדשה, על כלל פרטיה, לידיעת תושבי השכונה, כדי שיוכלו להשמיע את דעתם בנושא.
אשר לטענת יושב-ראש העמותה, כי העירייה הערימה קשיים ונקטה סחבת באישור בניית בית-הכנסת, מהמקובץ לעיל עולה כי העירייה פעלה לפי הנוהל המקובל לאישור בקשת הקצאה ולפי המסמכים וההתחייבויות שהוצגו לפניה. העמותה היא שלא פעלה לבניית המבנה שהתחייבה לבנות ובנייתו אושרה, לא הציגה מקורות כספיים נאותים לפי התחייבויותיה ופנתה בבקשה חדשה להצבת מבנה יביל מתועש.
בשלב זה העירייה מחויבת לשקול את הבקשה מחדש, כמתחייב הימנה לפי כל דין.
ובכן, לכאורה הכול כשר וכשורה, זאת אומרת: עיריית חיפה בעצם נקלעה למצב שבו עמותה ביקשה להקים בית-כנסת בבנייה רגילה, כשהיא מביאה מקורות תקציביים – להקמת בית-כנסת בגודל 350 מ"ר בהשקעה של 750,000 שקל. בפועל מה שקרה זה שכנראה העמותה לא הצליחה להשיג כסף, ואז היא פנתה בבקשה לעבור למבנה מתועש של 150 מ"ר, שעלותו יותר נמוכה. על בסיס זה העירייה אומרת: הקציתי קרקע לעמותה למטרה x; עכשיו אתם רוצים מטרה אחרת, שלדעתנו לא מתאימה לצורכי השכונה, לכן אנחנו חייבים לעשות את כל תהליך ההקצאה מחדש. אז טכנית ודאי שלכאורה יש לעירייה כל ההצדקה כאן; העמותה שיחקה פה לידיים של העירייה, ונתנה בידיה כלי למה לא לאפשר בניית בית-כנסת מתועש.
אני לא יכול להתעלם כמובן ממה שחבר הכנסת העלה, שיש בשכונה גם תושבים שמתנגדים להקמת בית-כנסת. אני יכול רק להצטער על כך שעיריית חיפה כנראה יותר קשובה לקולות האלה מאשר לקולות של אלה שכן רוצים להתפלל וכן רוצים בית-כנסת. להערכתי, לו דבקה העירייה בהחלטה שלה, היא היתה צריכה למצוא דרך להגיד לעמותה את מה שאני אומר עכשיו: חברים, תדעו לכם, אם תתעקשו על מבנה מתועש תצטרכו לעבור את כל התהליך מחדש. העמותה היתה יכולה אז לשקול אם לעבור את התהליך מחדש או לחזור למתכונת הישנה ולממן את בניית בית-הכנסת בעצמה, או למצוא דרך לגייס את הכסף או לקבל תקציב אחר לבנייה, ולא תקציב לבניית בית-כנסת מתועש. בקיצור, לכאורה, כאמור, העירייה פועלת אומנם כשורה: חובתה, לפי התקנות, היא לבדוק מחדש את כל עניין ההקצאה על-פי התקנות הקיימות – כי ההקצאה ניתנה לדבר אחר. אני מצטער שהדברים התגלגלו לידי כך. כאמור, זה מתגלגל כבר משנת 2005.
אני גם – לתומי – כשהוגשה למשרד השיכון בקשה להקצות מבנה יביל לעיריית חיפה לצורך הקמת בית-כנסת, אישרתי את ההקצאה, בהיותי שר השיכון. משרד השיכון עושה את העבודה כשהעירייה מקצה את הקרקע למטרה הזאת, ולא העמותה. אני לא יודע מה קרה פה באמצע בין העמותה, בין העירייה ובין משרד השיכון.
לי אין התנגדות, חבר הכנסת בניזרי, להעביר את הנושא הזה לדיון בוועדה. אני מציע שתזמן לשם את הנוגעים בדבר ותברר את הסוגיה עד הסוף.
היו"ר יצחק זיו:
איזו ועדה?
שר הפנים מאיר שטרית:
לדעתי זה מתאים לוועדת הפנים והגנת הסביבה.
שלמה בניזרי (ש"ס):
- - -
שר הפנים מאיר שטרית:
איזו ועדה אתה רוצה?
שלמה בניזרי (ש"ס):
כלכלה.
שר הפנים מאיר שטרית:
כלכלה? אני מסכים. ועדת הכלכלה עוסקת בתקציב משרד השיכון. מאה אחוז. יש לך גם הצדקה לזה.
היו"ר יצחק זיו:
אבל זה בתחום ועדת הפנים והגנת הסביבה.
שר הפנים מאיר שטרית:
לא, מאחר שמדובר פה בתקציב של משרד השיכון למבנה מתועש, ועם תקציב משרד השיכון הולכים לוועדת הכלכלה. יש לך גם את ההכשר לזה.
היו"ר יצחק זיו:
טוב.
נעבור להצבעה – ועדת הכלכלה מול הסרה.
הצבעה מס' 17
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 5, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה נתקבלה והנושא יועבר לדיון בוועדת הכלכלה.