קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום סירוב הממשלה להכיר בצורך בהגדלת קצבאות הילדים היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעה האחרונה שעל סדר-היום, הצעה לסדר-היום מס' 5162: סירוב הממשלה לצורך בהגדלת קצבאות ילדים. האמת היא שצריך לומר "סירוב הממשלה להכיר בצורך בהגדלת קצבאות הילדים". בבקשה, אדוני. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, נראה שסדר-היום של הכנסת משקף את סדר-היום של הממשלה. הנושא החשוב הזה נקבע בסוף סדר-היום של הכנסת. הנושא החשוב הזה כנראה בכלל לא על סדר-היום של הממשלה. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם יש שר שאמור לענות - - - היו"ר אחמד טיבי: השר שמחון. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אני חושב ששר החקלאות – בעניין של קצבאות – קרוב לנושא, אבל - - - שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: - - - לעשות ילדים כדי שיעסקו בחקלאות. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): בשעה כזאת שילכו לעשות? בשביל זה השרים לא כאן? רבותי, יש אטימות מוחלטת מצד מגבשי ומעצבי המדיניות הכלכלית-החברתית. אומנם יש התייחסות למדיניות הכלכלית, אבל אני לא חושב שיש מדיניות חברתית, או שאם יש מדיניות כזאת היא מתייחסת לאזרחים העניים כאל אויב, כאל נטל שצריך להילחם בו במקום לעזור לו. הם מזדעזעים כאשר הם רואים את הנתונים המתפרסמים מדי פעם על ממדי העוני, כאילו התוצאות הן גזירה משמים, כאשר בפועל זו גזירה של הממשלה. בידי הממשלה לשנות את המציאות, ובידיה הכוח לגבש מדיניות אחרת, בפרט במצב הכלכלי הקיים. אדוני היושב-ראש, על-פי הנתונים שיש לפנינו, מספר המשפחות שקיבלו קצבת ילדים בדצמבר 2006 הגיע ל-975,000, ובמשפחות האלה מדובר ב-2 מיליוני ילדים ו-300,000. כלומר, כמעט 30% מאוכלוסיית המדינה הם ילדים שנפגעו מאותה החלטה של הממשלה לקצץ. סדרת הקיצוצים בקצבאות הביטוח הלאומי בכלל ובקצבאות הילדים בפרט הפחיתה את הקצבה הממוצעת לילד בשנים 2002–2005 בכ-50%. שמואל הלפרט (יהדות התורה): 70%, אדוני. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 70%. תודה, הרב הלפרט. זאת אף שהמציאות הכלכלית השתנתה לטובה והכנסות הבנקים, הכנסות העשירון העליון והכנסות מקבלי ההחלטות השתנו לטובה. המציאות של אותן שכבות חלשות השתנתה לרעה. אם אנחנו משווים את הנתונים האלה לנתונים של שאר מדינות העולם, רבותי, אנחנו רואים שמדינת ישראל נמצאת בתחתית הסולם מבחינת ההתייחסות לאזרחיה – מבחינת החלוקה של קצבאות הילדים בתוצר הלאומי הגולמי. אם עושים את ההשוואה, אנחנו בסוף הרשימה האירופית, כאשר זה פחות מ-0.3%. ההכנסה הכללית הממוצעת למשפחה גדלה בין שנת 2006 ושנת 2007 ביותר מ-1% באופן ריאלי, שיעור העוני בקרב משפחות עם ילדים מוסיף ועולה, ואין התייחסות ואין מענה. מספר המשפחות העניות ב-2007-2006 הוא 420,000, ובמשפחות האלה חיות מיליון נפשות ו-674,800, ש-805,000 מהן הם ילדים. אתה יכול לתאר לעצמך, אדוני היושב-ראש, באילו חלקים של החברה אנחנו דנים. מדובר באוכלוסייה של החרדים ובאוכלוסייה של הערבים, ויותר מ-50% מכלל המשפחות שחיות מתחת לקו העוני הן מקרב האוכלוסייה הערבית. 60% מכלל הילדים שחיים מתחת לקו העוני הם ילדים ערבים. זה מעגל שמזין את עצמו. לא מנסים לשבור את המעגל בכך שמעלים את המשפחות מעל קו העוני, כדי לאפשר להן להעניק לילדים את ההשכלה ואת הידע הדרושים להתחלה חדשה. לכן הגיע הזמן להניח את הנושא החברתי על סדר-היום של הממשלה. כולם מדברים על ביטחון, אבל הרבה מדינות, רבותי, נפלו לא משום שלא היה להן צבא חזק או משום שלא היה להן ארסנל לא קונבנציונלי – כמו ברית-המועצות לשעבר, שהיתה אימפריה, מעצמת-על, אף אחד לא תיאר לעצמו שתקרוס, אבל היא קרסה משום שלא הציבה את האדם בראש סדר העדיפויות שלה. היא הפכה את האדם לבורג במכונת המדינה, ושאלה את עצמה איך המדינה תוכל לנצל אותו, איך המדינה תשתמש בו, ולא איך המדינה תעזור לו ותסייע בידו. זה מה שקורה במדינת ישראל. כאשר אין מקום לאזרח, אין מקום לאדם בסדר העדיפויות. השיקול הוא כולו שיקול פוליטי – למשל, אם רוצים לצרף את המפלגות החרדיות, מתייחסים לקצבת הילדים כאילו זה נושא של קואליציה, עניין פוליטי, ולא עניין של אג'נדה חברתית, אלא רק השאלה אם הם מחוץ לקואליציה או בתוך הקואליציה. כאשר ב-1992, אדוני היושב-ראש, אם אתה זוכר, נזקקה ממשלת רבין לקולות של חברי הכנסת הערבים, הכול השתנה – בחוק ההסדרים מכניסים הסתייגות, ומשנים את סדר העדיפויות, ואז עושים הטבות בקצבאות הילדים. אותם ילדים קיבלו גישה אחרת כאשר הממשלה נזקקה לקולות של חברי הכנסת הערבים וחשבו שזה חשוב, אבל המדיניות הזאת השתנתה כאשר היא לא היתה זקוקה לקולות שלנו. לדעתי, זה לא צריך להיות קשור למפתח קואליציוני כלשהו; זאת מחויבות של המדינה, זאת מחויבות של הממשלה, זאת מחויבות של כולנו כלפי הילדים שחיים מתחת לקו העוני, קו חוסר הבושה. לכן אני וסיעת רע"ם-תע"ל חושבים שהנושא הזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה. אני קורא לחברי הכנסת ומציע שכולנו נתלכד ונהפוך את זה לדרישה מהממשלה – להחזיר את הגזלה מאותם ילדים עשוקים, מה גם שאנחנו יודעים שהעודפים של המוסד לביטוח לאומי עקב הקיצוצים האלה הם עשרות מיליארדים. רבותי, צריך להחזיר לילדים את מה שנגזל מהם, לעשות צדק ולהעלות אותם מעל לקו העוני. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך מאוד, חבר הכנסת טלב אלסאנע. אדוני שר החקלאות, בבקשה. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע טלב אלסאנע, אני משיב בשם שר האוצר, כי כרגע הוא מנהל את ישיבת הקבינט הכלכלי. לכן אני מחליף אותו. שמואל הלפרט (יהדות התורה): - - - שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: אני אגיד לך, חבר הכנסת הלפרט. לפני שאני משיב, אתה תשמע את התשובה שלו - היא כל כך מתונה. אני, אם הייתי כותב תשובה במקומו, היא היתה הרבה יותר קיצונית. אז להיפך, כדאי לך - אני רק מקריא ולא מדבר מלבי. אני מכיר את עמדותיך, ואתה לא מכיר את עמדותי מספיק. מדיניות הממשלה בנושא קצבאות הילדים, שנקבעה לפני כחמש שנים, היא תשלום קצבה אחידה לכל ילד, ללא קשר למקומו בין ילדי המשפחה. לפי הרפורמה שביצעה הממשלה בנושא, עומדות היום קצבאות הילדים על סכום אחיד של 152 שקל לכל ילד לחודש. קצבאות הילדים ששולמו עד 2003 לא היו המתכון להתמודדות עם בעיית העוני. המתכון להתמודדות עם העוני הוא שילובם בעבודה של שני בני-הזוג. על-פי נתוני דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי, במשקי-בית שבהם שני בני-הזוג מפרנסים, שיעור העוני הוא פחות מ-3%. מאז צומצמו קצבאות הילדים, הגרף של שיעור העבודה, שהיה בצלילה מתמדת עד לאותו אירוע, התיישר. במשך שלוש שנים עמד הגרף, במקום להמשיך ולהידרדר במורד, על איזה steady state, ובערך מ-2006 הוא מטפס בצורה דרמטית. שיעור ההשתתפות בעבודה עלה מ-56% ונוגע היום ב-65%. שיעור האבטלה ירד מיותר מ-12% בשנת 2003 ל-6.6% בחודש נובמבר 2007. לאחרונה חוקקנו את חוק מס הכנסה שלילי, שקובע מתן תגמול חודשי לעובדים עם ילדים, בהתאם להכנסתם ולמספר הילדים שלהם. גובה התגמול המרבי להורה עם ילד אחד או שניים הוא 275 שקלים לחודש, וגובה התגמול המרבי להורה עם שלושה ילדים או יותר הוא 400 שקל לחודש. לבד מחוק מס הכנסה שלילי, אמצעי נוסף שנקטנו כדי לעודד שילובם בעבודה של שני בני-הזוג הוא הגדלת ההיצע של מעונות-היום לילדי נשים עובדות והגדלת הסבסוד הניתן באותם מעונות. לפיכך החליטה הממשלה להגדיל את התקציב המיועד למימון מעונות-יום במשרד התמ"ת בשנות הלימוד התשס"ט, התש"ע והתשע"א ב-67 מיליון שקל, ב-134 מיליון שקל וב-200 מיליון שקל בהתאמה, כלומר, בעוד שלוש שנים זה יהיה 200 מיליון שקל. שמואל הלפרט (יהדות התורה): חוק מס הכנסה שלילי - מתי התחיל? שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: בהמשך להחלטה – חבר הכנסת הלפרט, סבלנות. קצת סבלנות. אני מבין שזה בדם לבך, וחוק הלפרט הוא חוק ידוע, ואני מאוד מעריך את העובדה שאתה דבק בתפיסת העולם שלך ומנסה להמשיך ולהוליך אותה קדימה. עם זאת, הממשלה, נכון לרגע זה, לא חושבת כמוך. אולי אם תיכנסו לקואליציה – מה שאני חושב שלא כדאי לכם לעשות – יכול להיות שחלק ישתנה, אבל זה תלוי בכם, לא בשר האוצר ולא בממשלה. בהמשך להחלטה על יישום דוח הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ונוער בסיכון ובמצוקה, החליטה הממשלה ב-3 בפברואר להקצות תוספת של 255 מיליון שקל על פני חמש שנים לטיפול בילדים בסיכון במשרד הרווחה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אחרי שהורידה 4 מיליארדים בשנה היא תיתן 255 מיליון בחמש שנים? שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: מה אני אעשה? בחלק מהזמן הייתם בקואליציה שהורידה. אני מזכיר לך. שמואל הלפרט (יהדות התורה): - - - כל שנה 4 מיליארדים. היו"ר אחמד טיבי: נא לאפשר לשר לענות. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: חבר הכנסת הלפרט, אני לא ממש מכיר את הפוליטיקה של אגודת ישראל, אבל עד כמה שאני יודע, אתה שותפו של יושב-ראש ועדת הכספים המוכשר לשעבר, יעקב ליצמן. המוכשר, לשעבר בוועדת הכספים. חלק ממה שקרה - קרה גם בתקופה הזאת. אל תתעלם מזה. אל תפיל את הכול רק על ממשלות אחרות. הקבינט החברתי-הכלכלי החליט ב-9 במרס על הקמת ועדת משנה לקבינט החברתי-הכלכלי. ועדת המשנה תבחן את תמונת המצב לגבי ילדים ונוער בישראל, בזיקה לסוגיית קצבאות הילדים, ותוכניות אחרות המופעלות על-ידי הממשלה. בראש הוועדה יעמוד סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת אלי ישי, וחבריה יהיו שר האוצר ושר הרווחה והשירותים החברתיים, אשר ישמש גם ממלא-מקום היושב-ראש. הוועדה תסתייע בעבודתה בנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא זה, ותמנה צוותי משנה ככל שיידרש. הוועדה תגיש את המלצותיה לקבינט החברתי-הכלכלי, לשר הרווחה והשירותים החברתיים ובמידת הצורך גם לממשלה. ועדת המשנה תסכם את אופן יישום החלטותיה בתוך 60 ימים ותקבע את הפעולות הנדרשות לשם קידומן, לרבות תיקוני חקיקה, התקנת תקנות וקביעת לוח הזמנים להשלמת פעולות אלו. עכשיו, אם אתה רוצה לשנות את זה, יש לך 60 יום כדי להביא את ההישג במקום מישהו אחר, אם בכלל. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני השר, אדוני השר, כבר עברו יותר משבועיים, שום ישיבה לא התקיימה. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: שמע, מה לעשות? לא אני יושב-ראש הוועדה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: מה אתה מציע, אדוני? קריאה: תעביר לוועדת העבודה. היו"ר אחמד טיבי: עבודה ורווחה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, טיפול בילדים בסיכון זה בעצם הוצאת ילדים מהבית. צריך לספק את הסחורה. צריך להוכיח שהילדים בסיכון. אז יש ילדים שהולכים לאומנה, יש שהולכים לאימוץ, יש שהולכים למוסדות. זה פשוט נהפך לאיזה מין בית-חרושת. צריך להכיר את המנגנון, איך הוא עובד, וברוך השם, אנחנו מכירים את המנגנון. זה לא נותן תשובות למצוקות, וגם לא מעונות-היום. אנשים צריכים לחם בבית, שיהיה ברור. הממשלה צריכה לעשות שינוי, ואני אומר: אני יודע שהשרים של ש"ס מדי פעם מעלים את הנושא הזה, ואני חושב שהגיע הזמן לשנות. אני רק רוצה לשאול שאלה: האם זה שיש פחות מובטלים זה מפני שנפתחו עוד בתי-חרושת ויש אפשרויות רבות ורחבות יותר לעבודה, או בגלל אנשים שנמאס להם, כבר לא פונים כי רואים שאין להם צ'אנס - לא לקבל את דמי האבטלה ולא לקבל עבודה, אז מפני שלא פונים יש הרבה פחות אחוזים? היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד הוא בעד ועדה – אני קורא אותך לסדר, חבר הכנסת טלב אלסאנע. אני קורא אותך לסדר, חבר הכנסת טלב אלסאנע. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - - היו"ר אחמד טיבי: חלום חיי מתגשם. שמואל הלפרט (יהדות התורה): - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - - היו"ר אחמד טיבי: אוקיי. אנחנו מפעילים את ההצבעה. מי שבעד – בעד העברה לוועדה, מי שנגד הוא בעד הסרה. נא להצביע, רבותי. הצבעה מס' 34 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. הוחלט להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.